פסקי דין על ישעיהו לוי | פסקי דין על פדר אופיר (הנאמן) | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על מזל לוי ואח' |

56546-03/18 עשא     15/07/2018




עשא 56546-03/18 ישעיהו לוי נ' פדר אופיר (הנאמן), כונס נכסים רשמי תל אביב, מזל לוי ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



עש"א 56546-03-18 לוי נ' (מנהל מיוחד) ואח'







מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופטת
יעל בלכר


המבקש

ישעיהו לוי


נגד

ה
משיבים
1. פדר אופיר (הנאמן)
2. כונס נכסים רשמי תל אביב
3. מזל לוי
4. עו"ד אריק אמיר (ב"כ המשיבה 3)



החלטה

לפני בקשת החייב להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת הנאמן מיום 19/4/15 בתביעת חוב שהגישה גרושתו של החייב, המשיבה 3, בגין חוב מזונות.

תביעת החוב התקבלה על סך של 461,000 ₪, בדין קדימה.
הבקשה להארכת מועד הוגשה במרץ 2018, בחלוף כשלוש שנים מההכרעה.

הבקשה ועיקר טענות הצדדים
1.
לטענת החייב, בפגישה שנערכה עם גרושתו ובא כוחה ביום 3/11/11 סוכם כי עם העברת הסך של 381,188 ₪ לב"כ גרושתו, יתאפס חוב העבר בגין מזונות; והחל מחודש דצמבר 2011 יעמדו המזונות על סך של 3,500 ₪. לפי הטענה, אף על פי כן ובניגוד להסכמות, הגיש בא כוחה של הגרושה (אשר אף צורף ע"י החייב כצד לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור) תביעת חוב שמתעלמת מסיכום זה והחוב בהוצל"פ לא אופס כנדרש. לפיכך, יש לערוך חישוב מחדש של תביעת החוב בגין מזונות בהתאם. החייב מציין עוד, כי סיכויי הערעור תלויים ברצונה של המשיבה להגיש תצהיר המאשר את תוכן ההסכמות שגובשו ביום 3/11/11.

אשר לסיבת האיחור בהגשת הערעור על הכרעת החוב - לטענת החייב, בא כוחו קיבל את טבלת הכרעות החוב אך לא את ההכרעה המלאה בתביעת החוב. כמו כן, בפרק הזמן הסמוך להמצאת הטבלה מצבו הנפשי של החייב לא אפשר לו להיערך לכך וגם לא היה לו ממון לשלם שכ"ט. עוד העלה טענות הקשורות בחילופי ב"כ.

אציין כי החייב מעוניין להציע הסדר נושים ועל רקע זה באה בקשתו.

2.
הוגשה תשובה מטעם גרושתו של החייב ובא כוחה, שלפיה גרסת החייב מוכחשת והם מתנגדים לבקשה לארכה כמו גם לטענות לגופן. לגופו של עניין נטען, בין היתר, כי הסכום הנזכר ע"י החייב הועבר להוצל"פ בכפיה, כתוצאה מהליכי גביה שנקטה הגרושה; ובניגוד לנטען, החוב אף בתיק ההוצל"פ הוקטן בהתאם (צורפו מסמכים).

3.
התקבלה גם עמדת הנאמן. לטענת הנאמן סיכום הכרעות החוב הומצא לב"כ החייב שמייצגו גם לעת הגשת בקשה זו, כבר ביום 19/4/15 (הוצג אישור). הכרעות החוב הוצגו גם בדו"ח המסכם שהוגש לצורך הדיון שהתקיים ביום 7/12/15 בהכרזת החייב והועבר לבא כוח החייב ביום 23/11/15. לא התקבלה כל פניה לקבל את תוכנה המלא של הכרעת החוב לצורך בחינתה, ובכלל. כמו כן, קודם להכרעה, ביום 30/9/14, הועברה רשימת תביעות החוב להתייחסות החייב לצורך קבלת עמדתו טרם ההכרעה. הטענה שהחייב היה מיוצג אז ע"י עו"ד אחר לא ברורה ונסתרת מן המסמכים. אותו עו"ד ייצג את החייב בעת הגשת הבקשה לצו כינוס, קיבל את תביעות החוב להתייחסות, קיבל את מסמך סיכום ההכרעות בתביעות החוב ואף טיפל בבקשה זו להארכת מועד להגשת ערעור. אותו עו"ד נכח גם בחקירת החייב אצל בעל התפקיד ביום 17/7/14. אכן, לדיון ביום 7/12/15 התייצב מטעם לא ברור, עו"ד אחר. אך כאמור, כל הנ"ל התבצע מול עוה"ד הנוכחי, שהגיש את הבקשה לארכה. גם במהלך הדיון לא הועלתה כל טענה ביחס להכרעה בתביעת החוב של המשיבה 3.


המועד האחרון להגשת ערעור על הכרעת החוב חל, אפוא, ביום 3/5/15.

נדרש טעם מיוחד להארכת מועד לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. לא הוצג טעם שכזה ואין כל הסבר מטעם החייב לאיחור בהגשת הערעור ובמשך כ- 3 שנים. יחד עם זאת, סבור הנאמן, כי כיוון שיש בשינוי הכרעת החוב כדי להשפיע על יתר הנושים, לאור העובדה שמדובר בחוב משמעותי בסך של כ- 461,000 בדין קדימה, לא נכון יהיה לסגור את השער מלפני המערער "מטעמים טכניים בלבד" כלשונו; והוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

4.
לגישת הכנ"ר, יש לדחות את הבקשה. מאז ההכרעה חלפו כשלוש שנים ומבקשתו של החייב לא עולים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד. ערעור יש להגיש בתוך 45 ימים ותכלית הדברים היא להביא לסופיות הדיון והתחשבות בהסתמכות כלל הגורמים על ההכרעה של הנאמן בתביעת החוב. לא ניתן לתמוך בטענות החייב, רק בשל כך שאם בקשתו תתקבל ייתכן ותביעת החוב תופחת ויהיה בכך כדי לסייע לו לגבש הסדר נושים.

דיון והכרעה
5.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מקבלת את עמדת הכנ"ר מטעמיו ודוחה את הבקשה.

6.
ככלל, על בעל-דין להגיש ערעור בגדרי המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן, השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור (
בש"א 2487/14
ביבי נ' ליפר
, ניתן ביום 14/5/2011). הדברים יפים, כמובן, גם כשמדובר בהכרעת הנאמן בתביעות החוב במסגרת הליך פש"ר.

7.
יחד עם זאת, לפי
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,
שמורה לבית-המשפט הסמכות להורות על הארכת מועד הקבוע בחיקוק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו".

זו לשון התקנה: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

8.
לפי הפסיקה, בקשה להארכת מועד להגשת הערעור נבחנת בשני שלבים. בשלב הראשון, נבחן קיומו של טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה. אם נמצא טעם שכזה, יש לעבור לשלב השני, שבו יש לבחון אם קיימים שיקולים לדחיית הבקשה ובכלל זה, האינטרס הצד שכנגד בהסתמכות על סופיות הדיון. שיקול נוסף שייבחן הוא סיכויי הערעור, כאשר סיכויי ערעור נמוכים יכולים להיות טעם לדחיית הבקשה (ראו: בן-נון וחבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית) עמ' 168-170;
בש"א 2487/14
הנ"ל;

בש"א 8359/11

פלונית נ' פלוני
ניתן ביום 25/12/11).

9.
במסגרת השיקולים אותם בוחן בית המשפט בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד נבחנים, בין היתר, הסיבה לעיכוב בהגשת הבקשה, משך האיחור, מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וסיכויי ההליך. ככלל, טעם מיוחד יוכר במקרה בו סוכלה הכוונה להגיש ערעור בשל אירועים שאינם בשליטת בעל הדין או אם התחולל אירוע בלתי צפוי שלא ניתן היה להיערך אליו (ראו למשל בש"א 6042/96 הועדה המקומית נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209; ב"ש 1038/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע חברה לעבודות בנין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק) פ"ד מ(1), 57).

10.
בבש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל (14/3/2011) קבע כב' השופט ג'ובראן כי "מכיוון שעניין לנו באיזון קונקרטי בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו על פי מכלול השיקולים קשה מאוד לקבוע כללים הידועים מראש למקרים בהם תינתן הארכת מועד ולמקרים בהם תידחה הבקשה. אולם ניתן להצביע בין היתר על השיקולים הבאים שיש להביא בכלל חשבון: הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, משך האיחור, קיומו של הליך תלוי ועומד, מהות ההליך, הסתמכות בעל דין שכנגד וסיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת המועד... ככלל נקבע, כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין .., ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על פי מכלול נסיבות העניין".


ראו גם בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן , כב' הש' ביניש מיום 23/8/2006.

לכך שטעמים הקשורים ביחסי עו"ד-לקוח לרבות החלפת ייצוג והעברת הטיפול לעו"ד אחר, אינם מהווים טעם מיוחד לצורך העניין ראו גם, למשל: בש"א 2212/94 ישעיהו נ' בובליל מיום 20/12/94; ב"ש 600/86 שינפלד נ' כורים בע"מ מיום 22/10/86.

11.
ביישום הדין לענייננו, לא הוכחו נסיבות שהן בבחינת טעם מיוחד אשר מצדיק את הארכת המועד ויש לדחות את הבקשה להארכת המועד.

12.
משך האיחור בו עסקינן הוא ארוך מאוד (כ- 3 שנים). כמו כן, הכרעת החוב נעשתה בהליך תקין שבו התבקשה עמדת החייב לתביעת החוב של גרושתו. אין גם מחלוקת, כי ביום 19/4/15 הועבר לחייב באמצעות בא כוחו דאז (שאף ייצגו בהגשת בקשה זו) מסמך ריכוז ההכרעה בתביעות החוב, הכולל את הכרעה החוב בתביעת המזונות (נספח א' לבקשה). מעיון בתיק הפש"ר אף נמצא כי הוגש תסקיר הכולל טבלה מפורטת של ההכרעה בתביעות החוב (לרבות תביעת המזונות) לקראת הדיון שהתקיים ביום 7/12/15 בנוכחות החייב ובא כוחו (לדיון עצמו התייצב, כאמור בעמדת הנאמן, ב"כ אחר, עו"ד בלקין). לא הועלתה כל טענה כנגד הכרעת החוב ונוסח הכרעת החוב המלאה לא התבקש. אין הסבר מניח את הדעת לשיהוי שנקט החייב משך שנים, תוך שלא העלה כל בקשה או טענה בעניין, למרות המודעות, לכל הפחות, ל"שורה התחתונה" של ההכרעה. הטענה שבפרק הזמן הסמוך להמצאת טבלת סיכום ההכרעות בתביעות החוב מצבו הנפשי של החייב לא אפשר לו להיערך לכך וגם לא היה לו ממון לשלם שכ"ט, גם אם היה בה כדי להצדיק ארכה מסוימת (ואיני קובעת שכך), אין בה די להסביר מדוע לא נקט כל צעד בעניין בהמשך הדרך, עד להגשת בקשה זו. אין טענה שהמצב הנפשי המשיך ומנע כל פעולה מצד החייב להתמודד עם תביעת החוב ועם הכרעת החוב מאז ועד למועד שכך עשה, עם הגשת הבקשה להארכת מועד כעת (ומן הסתם, הדבר לא הוכח). כאמור, גם נסיבות שנעוצות ביחסי עו"ד לקוח החלפת ב"כ וכיוצ"ב אינן בבחינת טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, בוודאי לפרק זמן כה משמעותי כבענייננו. למותר לציין, כי החייב לא נקט כל פעולה בתיק ההוצל"פ על מנת להעמידו על החוב הנכון לשיטתו. גם זאת משך כשנתיים לפחות שחלפו ממועד ההסכמה הנטענת ביום 3/11/11 ועד למועד הגשת הבקשה לפש"ר בדצמבר 2013. מכל האמור, גם סיכויי הערעור לגופו של עניין, אינם גבוהים.

13.
ברי כי לא ניתן ליתן ארכה בנסיבות כאמור, רק כיוון שמדובר בסכום נשייה מהותי, שאם יופחת, יועיל הדבר לנושים האחרים או יועיל לחייב ויאפשר לו להגיש הצעת הסדר לנושים. אעיר עוד, כי בניגוד לגישת הנאמן, אין מדובר בסגירת שערי הערעור "מטעמים טכניים" אלא משיקולים כבדי משקל, העומדים ביסוד הדין החל בעניין זה, כמפורט לעיל.

14.
עוד יש לציין כי ככל שנכונה טענת החייב, שלפיה גרושתו תאמת את גרסתו בדבר ההסכמה הנטענת על איפוס החוב, הרי שבידי גרושתו של החייב להודיע בכל עת, כי היא מוותרת על החוב כולו או חלקו או מבקשת להקטינו מטעם כלשהו (גם היא מעוניינת לעשות כן מטעמים אחרים ולא מסיבותיו של החייב).

15.
סוף דבר, מכל המקובץ, הבקשה להארכת מועד נדחית.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות כנגד החייב וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תדוור לצדדים.
ניתנה היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










עשא בית משפט מחוזי 56546-03/18 ישעיהו לוי נ' פדר אופיר (הנאמן), כונס נכסים רשמי תל אביב, מזל לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 15/07/2018)