פסקי דין על נתן אור בן צבי | פסקי דין על פלאפון תקשורת בע"מ

20643-05/18 רתק     24/07/2018




רתק 20643-05/18 נתן אור בן צבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ








בית המשפט המחוזי בבאר שבע


רת"ק 20643-05-18 בן צבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ






בפני

כבוד השופט
אלון אינפלד


המבקש

נתן אור בן צבי


נגד

ה
משיבה
פלאפון תקשורת בע"מ


החלטה


לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כב' השופטת נועם חת מקוב), שניתן ביום 8.5.18, בו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה בגין משלוח הודעות פרסומיות בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת").
מעיון במסמכים המצורפים, בפרוטוקול הדיון ובפסק דינו של בית משפט קמא, עולה כי אמו של המבקש הינה לקוחה של המשיבה, חברה בתחום התקשורת, ומחזיקה בשני מנויים, האחד בשימוש המבקש, הוא זה אשר מטפל בענייני התקשורת מול המשיבה. נטען על ידי המבקש בתביעתו, כי המשיבה, שלחה לטלפון הנייד שלו 21 מסרונים בעלי תוכן פרסומי (הודעות המכונות "
spam
"), שמטרתם לשווק מוצרים או שירותים שונים בתחום התקשורת, בלא הסכמת המבקש לקבלת הודעות אלה, ובניגוד לנדרש בסעיף 30 א(ג)(1) לחוק התקשורת. נוכח האמור, אמד תביעתו נגד המשיבה בסך 21,000 ₪, בחישוב של 1,000 כנגד כל הודעה.
המחלוקת בין הצדדים התמקדה בגזרה אחת ועיקרית, והיא בשאלה, האם ניתנה הסכמה מצדו של המבקש לקבלת הודעות מסוג זה. אמנם, המבקש טוען כי במסגרת השירותים שביקש ניתן לו שירות חינם שלא ביקש "פלאפון
cloud
", אך לא טוען כי נגרם לו בכך נזק, מעבר לכך שמתן שירות זה הוא אשר הביא למשלוח המסרונים עם התוכן הפרסומי. משמע, התביעה היא למעשה "תביעת ספאם", ללא רכיבים נוספים.
לגופו של ענין, המבקש טען, כי פנה למשיבה במטרה לשנות תכנית של שני המנויים אשר בחזקתו, מאז החל לקבל מסרונים בעלי תוכן פרסומי מבלי שדרש זאת, מבלי שהיה מודע לכך ומבלי שמסר את הסכמתו המפורשת. המבקש הלין על אופן התנהלות המשיבה בעצם התניית שירות בשירות, שמאפשר לה למעשה לעקוף את התנאים הקבועים בחוק התקשורת.
המשיבה טענה, כי במסגרת המעבר לתכנית חדשה, נשלח למבקש בתאריך 9.11.17 הסכם התקשרות לתיבת הדואר האלקטרוני, בו צוינה הסכמה לקבלת מידע שיווקי (עמודים 2 ו-4 לנספח מנוי). עוד טענה, כי כבר ביום ההצטרפות לתכנית נשלח למבקש מסרון, כי מכשירו נפתח לקבלת עדכונים שיווקיים ביחד עם אפשרות להסיר עצמו מרשימת התפוצה על ידי שליחת השבת הודעת הסרה (נספח 3 לכתב ההגנה). יצוין, כי המבקש טען שלא קיבל מסרון זה.
בהתחשב בראיות שהובאו לפניו, נוכח העסקה שביצע המבקש ביום 9.11.17, לרבות ההסכם שנשלח אליו ישרות למייל הכולל הבהרה כי ישלח גם תוכן פרסומי; נוכח מתן האפשרות להסיר עצמו מרשימת התפוצה, אם לא בהודעה נשוא נספח 3, אז בהודעת השיווק הראשונה שנשלחה לו ביום 13.11.17 ; נוכח הימנעות המבקש מלבצע את פעולת ההסרה על ידי פעולה פשוטה של השבת הודעה, קבע בית משפט קמא, כי יש לדחות את תביעת המבקש.
בבקשת רשות הערעור, חוזר המבקש על טענותיו כי מעולם לא אישר למשיבה לשלוח אליו הודעות שיווקיות וכי השימוש בפרטיו לשם משלוח ההודעות נעשה בעורמה. המבקש ציין, כי נציגת השירות לא טרחה לעדכן אותו על ההצטרפות לשירות במעמד השיחה, ולמעשה המשיבה הטעתה אותו ונהגה בחוסר תום לב. לטענתו, אין לראות בעצם הצטרפותו לתכנית חדשה בטלפון כהסכמה מפורשת מצדו לקבלת ההודעות, כאמור.

דיון
אין צורך בתגובת המשיבה. שכן, לאחר שעיינתי בפסק הדין, בבקשה ובנימוקיה, נמצא אין מנוס מדחיית הבקשה, בהעדר עילה למתן רשות ערעור.
הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור" (רע''א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בעמ נ' משיח (20/05/2015), ההדגשה במקור).
כאמור, עיקר טענות המבקש, כי המשיבה לא קיבלה את הסכמתו המפורשת למשלוח ההודעות. בית משפט קמא בחן את התנאים המנויים בחוק ומצא כי אלו התקיימו בנסיבות העניין, בעניינו של המבקש, לא רק בשיחה על פה אלא גם בתקשורת בכתב. למרות שמדובר ב

פסק דין
שניתן על אתר בתום הדיון, מדובר ב

פסק דין
בהיר, מסודר ומנומק. בית המשפט בחן את החוק והנסיבות, מצא כי, בניגוד לטענת המבקש, התנהלות המשיבה נופלת בגדר החריג אשר בסעיף 30א(ג) לחוק. בית המשפט בחן את שלשת התנאים בסעיף זה, ומצא כי המשיבה קיימה את שלשתם.
לא מצאתי פגם מהותי או שגיאה בולטת בפסק הדין. פסק דינו של בית משפט קמא כולל התייחסות מפורטת לדין, לראיות הקיימות, להיסק העובדתית ואף מסקנה המשפטית. זאת,
ב

פסק דין
תמציתי, מדויק ומנומק היטב.
בטיעוניו של המבקש בבקשה אין משום חידוש, וטיעוניו אינם אלא ניסיון נוסף לשכנע את בית המשפט לקבל את גרסתו ולפסוק עבורו את סכום הפיצוי. טיעונים אלה אינם מלמדים על שגיאה או טעות בולטת, המאפשרת מתן רשות ערעור על בית המשפט לתביעות קטנות.
המבקש, שהוא עצמו אינו הלקוח המופיע על אותם שני המנויים (אלא אמו "מזל"), אישר כי קיבל הסכם בכתב שבו הופיעו פרטי השירות כחלק מההצטרפות לתכנית. מדובר במסמך בכתב אשר מאשר את קבלת השירות. בנסיבות העניין, לא הובאה שיחה מוקלטת בינו לבין נציגת השירות מיום 9.11.17, יום ההצטרפות לתכנית החדשה, המתעדת את חילופי הדברים ויכולה ללמד ההיפך. דווקא שיחה ממועד מוקדם יותר, הקודם לעסקה, אשר הושמעה בדיון, לא התאימה לגרסת המבקש, אף כי בית המשפט לא מצא לנכון לייחס לתוכן אותה שיחה משקל מכריע. מכל מקום, כל עוד המבקש לא הוכיח אחרת, לא ניתן להסתמך על אמירות על פה העומדות נגד המסמכים בכתב.
מעבר לאמור, המבקש מצדו כבר בהזדמנות הראשונה, או זו הבאה אחריה, יכול היה למנוע את קבלת רוב ההודעות, על ידי מתן הוראה להסרה מרשימת התפוצה וזאת בלחיצה על מקש "הסר", אך בחר שלא לעשות זאת.
יוער כי טענת המבקש לפיה אין לצפות ממנו ללחוץ, שמא בכך יידבק מכשירו בווירוס, אינו מופרך לגמרי. אולם, טענה זו קשה כאשר מדובר בחברה גדולה וידועה, ולא גורם שיווקי חדש ולא מוכר. חברה, אשר המבקש עצמו ציין כי נהנה משירותיה בעבר לאורך שנים, ללא תקלה. מעבר לכך, צודק גם בית המשפט כי המבקש לא עשה את הפעולה המזערית הנדרשת, בהנחה שאינו רוצה ללחוץ על מקש "הסר", והיא שליחת מסרון תשובה ובה בקשה להסרה, ללא כל סיכון. אם כן, למעשה, המבקש בחר שלא להקטין את "נזקו", בכך צבר במודע הודעות רבות, ואין לו להלין אלא על עצמו. יוער בדרך אגב, כי המשיבה טענה שחלק נכבד מן ההודעות לא היו כלל הודעות שיווקיות אלא הודעות אשר המשיבה חייבת הייתה לשלוח על פי הדין או ההסכם, אך ענין זה לא נבחן נוכח המסקנה כי גם שליחת הודעות שיווקיות הייתה כדין, במקרה זה.

סיכומו של דבר, אין עילה למתן רשות ערעור, לפיכך הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
לא נתבקשה תשובה, לפיכך אין צו להוצאות
.
העירבון יושב למבקש
.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 20643-05/18 נתן אור בן צבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/07/2018)