פסקי דין על אברהים אבו דאלוע"כ ב"כ עו"ד סיף אשרף | פסקי דין על חליל אבו דלו | פסקי דין על פאטמה עליאן | פסקי דין על יוסף אבו דלו |

58967-06/18 ער     24/07/2018




ער 58967-06/18 אברהים אבו דאלוע"כ ב"כ עו"ד סיף אשרף נ' חליל אבו דלו, פאטמה עליאן, יוסף אבו דלו








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"ר 58967-06-18 אבו דאלו נ' אבו דלו ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
דנה כהן-לקח


מערער

אברהים אבו דאלו

ע"כ ב"כ עו"ד סיף אשרף


נגד


משיבים

1.חליל אבו דלו

2.פאטמה עליאן

3.יוסף אבו דלו




פסק דין



1.
לפניי ערעור על החלטת רשמת בית-משפט זה (כב' השופטת תמר בר-אשר) מיום 19.6.2018 בע"א 40258-04-18, אשר דחתה בקשה לעיון חוזר לגבי החלטתה הקודמת מיום 7.6.2018. עניינן של שתי ההחלטות בבקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון.

2.
בהחלטתה הראשונה מיום 7.6.2018 קבעה הרשמת כי מטעמי מצב כלכלי, הופטר המערער מתשלום אגרת המשפט, וכי יש מקום להתחשב בכך גם לעניין העירבון. ואולם לעניין סיכויי הערעור, נקבע בהחלטתה כדלקמן:

"...באשר לסיכויי הערעור, דומה כי אלו נחזים להיות קלושים. מדובר בערעור חוזר על פסק-דין של בית משפט השלום בת"א 47817-11-11, לאחר שבפסק הדין הראשון מיום 16.5.2013, דחה בית המשפט (כבוד השופטת א' שניידר) את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. בעקבות ערעור שהגיש המערער אל בית משפט זה (20752-07-13 ...), נקבע בהסכמת הצדדים כי העניין יוחזר אל בית משפט השלום לשם בחינת שאלה עובדתית ממוקדת שעניינה שאלת הנתק בין המערער לבין אביו לעניין תחולת כלל הקרבה המשפטית לשם החלת הכלל בדבר מעשה בית דין.
לאחר שמיעה חוזרת של הראיות נתן בית משפט קמא (כבוד השופטת מ' קסלסי) פסק-דין מפורט ומנומק היטב, הנסמך בעיקרו על קביעות עובדתיות, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן וגם על מסקנות משפטיות.
בנסיבות אלו שבהן מצד אחד, מצבו הכלכלי של המערער מצדיק התחשבות בעניין העירבון ומנגד, סיכויי הערעור קלושים, יועמד העירבון על סך מחציתו...".


בהמשך ההחלטה הנ"ל, צוין כי מאחר שמדובר בערעור שיידון לפני שלושה שופטים, הרי סכום העירבון היה אמור להיות 20,000 ₪ (ולא 15,000 ₪ - סכום שנקבע מלכתחילה רק בגלל שב"כ המערער ציין בשגגה בטופס הנלווה לערעור, כי מדובר בערעור שיידון לפני דן יחיד). בהתחשב בכך, נקבע כי המערער יפקיד את מחצית סכום העירבון הנהוג לעניין ערעור במותב תלתא, קרי- 10,000 ₪, וזאת עד יום 24.6.2018.


בהחלטתה השנייה מיום 19.6.2018, דחתה כב' הרשמת את בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטתה הראשונה. בהקשר זה, נקבע כי לא נמצאה הצדקה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה מיום 7.6.2018, אשר ניתנה לאחר בחינה מדוקדקת של הערעור, של פסק-דינו של בית-המשפט קמא ושל נסיבותיו של המערער.

3.
לטענת ב"כ המערער, כב' הרשמת שגתה כאשר קבעה כי סיכויי הערעור קלושים, וזאת בטרם הוגשו מכלול כתבי-בי-הדין של הצדדים בערעור, וממילא בטרם נוצרה אפשרות לבחינה יסודית של סיכויי הערעור. לשיטת ב"כ המערער, רק המותב שיישב בדין לגוף הערעור, יהיה רשאי לקבוע את שיעור העירבון להבטחת הוצאות המשיבים, וזאת לאחר שיעיין במכלול כתבי-בי-הדין שיוגשו בתיק ולאחר שיבחן את הערעור מכל זוויותיו. עוד נטען כי סכום העירבון שנקבע עלול לחסום את זכות הגישה של המערער לערכאת הערעור, שכן אין באפשרות המערער להפקיד סכום של 10,000 ₪ תוך זמן כה קצר, וניסיונותיו של המערער לגייס סכום זה מגורמים אחרים לא צלחו. בהודעת הערעור צוין כי על-אף קשייו הכספיים, שילם המערער למשיבה 2 את חלקה בהוצאות שנפסקו בבית-המשפט קמא. עוד נטען כי המשיבה 2 מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי ולכן לא מתקיים הרציונל בדבר הבטחת הוצאותיה, ואילו המשיבים 1 ו- 3 הנם משיבים פורמליים ולפיכך אין מקום להבטיח את הוצאותיהם בערעור.

4.
לאחר שעיינתי בחומר ושקלתי בדבר, אני סבורה כי דין הערעור להידחות. בהקשר זה, אזכיר כי ניתן להורות על דחיית ערעור על החלטות רשם, בלא הכרח לקבל את עמדת המשיבים (ראו: בש"א 661/08 ע"א 10258/07
גולדבליט נ' מעלות הנביאים בע"מ
(31.3.08), מפי כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס; ע"ר (מחוזי י-ם) 40347-08-10
גבאי נ' עבדי
(1.9.10), מפי כב' השופט זילברטל).

5.
בכל הנוגע למצב הכלכלי – המערער הציג לרשמת תיעוד רפואי בעניין מצבה הבריאותי של אשתו. כמו כן, צירף המערער החלטה של רשם הוצל"פ מיום 11.3.2018 בדבר הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים (דבר המשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית לפי תקנה 14(ד)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). בנוסף, המערער הצהיר כי בא-כוחו מייצג אותו כחבר. בהתחשב בכל אלה, ראתה הרשמת לפטור את המערער מתשלום אגרת משפט, וכן ראתה להתחשב במערער ולהפחית את סכום העירבון למחצית מהסכום המקובל בערעור מן הסוג שהוגש על-ידו.

6.
לצד זאת, כב' הרשמת לא ראתה לפטור את המערער מהפקדת מלוא העירבון ואף לא ראתה להפחית את שיעור העירבון מתחת למחצית, וזאת נוכח סיכויי ההליך. בעניין זה יובהר כי בעוד שלצורך בקשה לפטור מאגרה די בכך שההליך יגלה עילה, הרי לצורך בקשה לפטור מעירבון יש להראות כי סיכויי ההליך הערעורי טובים. כך הוא הדבר, שכן
הערך המוגן בהטלת העירבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד להבטיח את הוצאותיו אם ההליך הערעורי יידחה, וזאת להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט.
אשר על כן, העובדה שהרשמת פטרה את המערער מתשלום אגרת משפט, אין בה כדי לחייב את אותה מסקנה לגבי הבקשה לפטור מהפקדת עירבון.


טענת ב"כ המערער לפיה רק המותב שידון בערעור יהיה רשאי לקבוע את סיכויי ההליך לאחר הגשת כתבי-בי-הדין בתיק, ורק הוא יקבע את סכום העירבון, מנוגדת להוראותיהן המפורשות של תקנות 428 ו-432 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
התקנות
). טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של העירבון להבטיח את הוצאותיו של הצד שכנגד בסמוך לאחר הגשת ההליך הערעורי ועוד בטרם הוגשו כתבי-בי-דין ובטרם החל בירור הערעור, וזאת על-מנת שלא ייגרמו לצד שכנגד הוצאות כל עוד לא הופקד העירבון להבטחתן. זאת ועוד; הטענה האמורה מנוגדת למהות המבחן של סיכויי ההליך, המבוסס על בחינה
לכאורית
בסמוך לאחר הגשת הערעור, ולא על הכרעה לגוף הערעור (ראו: תקנה 428 לתקנות).


ב"כ המערער הדגיש בטיעוניו את זכות הגישה של מרשו לערכאת הערעור. זכות זו כבודה במקומה מונח, אולם היא אינה בגדר זכות מוחלטת. בעניין זה כבר נפסק כי: "... כנגד זכות הפנייה לערכאות עומדת זכותו של בעל הדין שכנגד...כי לא ייגרם לו חסרון כיס... יש לזכור, כי הן במקרה של ערעור אזרחי והן בזה של דיון נוסף מדובר על מצב בו המשיב זכה כבר בדין, בין אם בערכאה הדיונית ובין אם בערעור. במצב דברים זה, ההנחה היא שפסק הדין עליו משיג המערער או העותר נכון הוא. לפיכך, יש צידוק מלא מבחינה עקרונית לחייב את העותר לדיון נוסף (או המערער בערעור אזרחי) כי יבטיח מראש את תשלום הוצאותיו של המשיב...
יש אף לזכור, כי ... משקלה של הזכות האמורה (זכות הגישה לערכאות-ד.כ.ל) הולך ופוחת ככל שמטפסים אנו מעלה בשלבים של סולם הערכאות ..." (דברי כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס בבש"א 9651/07
אבו רביעה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

, פס' 4 (8.2.2008)).


7.
לגופם של דברים - עיינתי בהחלטות הרשמת, ובחנתי את קביעותיה לגבי סיכויי הערעור שהגיש המערער ולגבי שיעור העירבון המופחת. בניגוד לנטען על-ידי ב"כ המערער, אין מדובר בהחלטות לא מנומקות. אף אין בסיס לטענת ב"כ המערער לפיה מדובר בהחלטות "אוטומטיות" או "שטחיות". ההפך הוא הנכון - מעיון בהחלטת הרשמת מיום 7.6.2018 עולה בבירור כי הרשמת עיינה היטב בחומר שבתיק, בקורות ההליכים הקודמים בין הצדדים, בפסק-דינו של בית-המשפט קמא ובכתב הערעור, וניתחה באופן לכאורי את סיכויי הערעור שהגיש המערער. לאחר שעיינתי בעצמי בכתב הערעור בהליך העיקרי (ע"א 40258-04-18), בנוסח של פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מיום 10.3.2014 בערעור הקודם (ע"א 20752-07-13), בפסק-דינו של בית-משפט השלום וביתר החומר הקשור לכך, אף אני סבורה כי המערער עומד לפני משוכות משמעותיות בערעורו בהליך העיקרי. כך, בשים לב לטיב הטענות שהמערער העלה בכתב הערעור, המתייחסות לקביעות עובדתיות ולממצאי מהימנות שברגיל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם, וכן בשים לב לניתוח המשפטי המובא בפסק-דינו של בית-משפט השלום על-בסיס הממצאים העובדתיים שנקבעו לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות בתיק.


סיכוייו הלכאוריים של הערעור אינם מצדיקים, אפוא, פטור מלא מהפקדת עירבון, ואף לא הפחתה מעבר לזו עליה הורתה כב' הרשמת. בהחלטותיה איזנה הרשמת כדבעי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין – מחד גיסא, מצבו הכלכלי של המערער שאינו בטוב וזכות גישתו לערכאת הערעור; ומאידך גיסא, סיכוייו המוקשים של הערעור, וזכותם של המשיבים להבטחת הוצאותיהם. יוער כי העובדה שהמשיבה 2 יוצגה בהליך בבית-המשפט השלום על-ידי הסיוע המשפטי, אין בה כדי להשפיע על גובה העירבון בערעור, שכן תכלית העירבון חלה גם כאשר מדובר בסיוע משפטי הזכאי אף הוא להבטחת הוצאותיו. אשר למשיבים 1 ו- 3 – בא-כוחם הגיש לכב' הרשמת תגובה בעניין בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון. כמו כן, ב"כ הנתבעים 1 ו- 3 התייצב לדיונים בבית-המשפט קמא לאורך כל ההליך, לרבות לישיבת הסיכומים בעל-פה. מכאן שאין מדובר במשיבים פסיביים שאין להבטיח את הוצאותיהם בערעור.

8.
כידוע,
שיקול דעת הרשמת בעניין פטור מלא או חלקי מהפקדת עירבון בהליך ערעורי הוא רחב, ולא על נקלה תתערב בו ערכאת הערעור. בגדרו של שיקול-הדעת, נקודת המוצא היא כי "המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב" (תקנה 427 לתקנות), ולפיכך פטור מלא או חלקי מערבון הוא בבחינת חריג לכלל. בנסיבות העניין, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטת כב' הרשמת להפחית את סכום העירבון לסך של 10,000 ₪.


אשר על כן, הערעור נדחה. סכום העירבון שקבעה הרשמת יופקד עד יום 6.9.2018.


מאחר שלא התבקשה עמדת הצדדים שכנגד, אין צו להוצאות בהליך זה.


המזכירות תמציא פסק-הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בהעדר הצדדים.













ער בית משפט מחוזי 58967-06/18 אברהים אבו דאלוע"כ ב"כ עו"ד סיף אשרף נ' חליל אבו דלו, פאטמה עליאן, יוסף אבו דלו (פורסם ב-ֽ 24/07/2018)