פסקי דין על ירון אברהם | פסקי דין על ראובן קרוניק | פסקי דין על הפניקס אחזקות |

42048-11/17 תק     22/07/2018




תק 42048-11/17 ירון אברהם נ' ראובן קרוניק, הפניקס אחזקות בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 42048-11-17 אברהם נ' קרוניק ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אדנקו סבחת- חיימוביץ


תובע

ירון אברהם


נגד


נתבעים

1.ראובן קרוניק

2.הפניקס אחזקות
בע"מ








פסק דין


בפני
י תביעה כספית בסך20,655
₪ בגין נזקי רכוש (פח).
הרקע ותמצית טענות הצדדים
1.
המחלוקת בתיק זה הינה בשאלת האחריות לתאונת דרכים מיום 7.12.16, בין רכב התובע לבין רכב הנתבע 1.

2.
לטענת התובע, רכב הנתבע 1 לא ציית לתמרור המורה על מתן זכות קדימה ונכנס לצומת במהירות, התובע בלם, הסיט רכבו ימינה אך לא הצליח למנוע את הפגיעה ברכב הנתבע 1.
מנגד, הנתבעים טענו, כי רכב התובע פגע ברכב הנתבע 1 בצדו והדפו לעבר מעקה ברזל, אשר התמוטט על רכב אחר. עוד נטען, כי בתיק מקביל שהתנהל בתא"מ 57685-03-17 קרוניק נ' ירון אברהם
ואח' (30.6.18) נדחתה תביעת הנתבעים לאחר שבית המשפט קבע, כי לא מצא להעדיף גרסתם על פני זו של התובע. בנסיבות אלה טענו שיש לדחות גם תביעתו של התובע בתיק זה.

3.
במסגרת

פסק דין
בתא"מ 57685-03-17, שניתן על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, בית המשפט לא מצא להעדיף את גרסת התובע על פני זו של הנתבעים ועל כן נדחתה התביעה.

דיון והכרעה
4.
אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע ואחריות הנתבע העולה מהן, הן את הנזק שנגרם והן את הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע.
התובע לא עמד בנטל לשכנע שיש להעדיף את גרסתו על פני זו של הנתבע 1 ועל כן דין התביעה להידחות.

5.
בטופס ההודעה על תאונה טען התובע, כי הנתבע 1 נכנס לצומת מבלי ליתן זכות קדימה, התובע בלם והסיט את רכבו אך פגע ברכב הנתבע 1. לדבריו יש עדים לאירועים וכן וצילומים. העדים לא הובאו לעדות.
בעדותו בפני
י מסר התובע, כי הבחין ברכב הנתבע 1 עשרה מטרים לפני ועל כן לא ברור מדוע לא בלם ברגע שראה אותו והמשיך בנסיעה. עוד מסר שלא הייתה כל בעיה בשדה הראיה בכיוון נסיעתו, וכי נסע במהירות של 40-50 קמ"ש.
על פי חוות דעת השמאי הנזק ברכב התובע הוא בחזית שמאל.

6.
הנתבע 1 מסר בטופס ההודעה כי חצה את הרחוב והגיע לאזור החניות ולפתע רכב התובע פגע ברכבו בצידו הימני והדף אותו לתוך גדר ברזל, שמעוצמת המכה נפל ופגע ברכב אחר.
על גרסה זו חזר גם בעדותו בפני
י.

7.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על מקום התאונה והיא סומנה על גבי ת/1. מהתמונה ברור שהתאונה מתרחשת לא בתחילת או אמצע הצומת אלא לקראת סופה, כך שלא ניתן לשלול גרסת הנתבע 1, כי חצה את הצומת, או לפחות עמד לסיים את חציית הצומת. גם בטיב הפגיעה ברכב הנתבע 1, בהתאם ל- נ/1, יש לחזק אפשרות זו.

8.
התובע הודה, כי הבחין ברכבו של הנתבע 1 אך טען שזכות הקדימה היא שלו, אף שלא ראה אם הנתבע 1 אכן עצר לפני כניסתו לצומת או לא.
העובדה שלתובע זכות קדימה בדרך אין בה לבטל את חובתו לוודא שהצומת פנוי, להמתין עד שיתפנה, או במילים פשוטות - זכות קדימה לא "לוקחים" אלא "נותנים".
הלכה פסוקה היא, כי זכות קדימה אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, ואין להשתמש בזכות זו "בעיניים עצומות", אלא על הנהג – גם כאשר יש לו זכות קדימה, להיות ער לנעשה בכביש (ראו ע"א 553/73, אליהו נ' חנחן ואח' (1.5.73)

9.
התובע טען שיש לו עדים לאירוע שיתמכו בגרסתו אך אלה לא הובאו לעדות.
הלכה היא, כי "ככלל, אי

העדת

עד

רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו"
(ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ
(8.1.90), עמ' 244) וכי "מעמידים

בעל

דין

בחזקתו

שלא

ימנע

מבית

המשפט

ראיה

שהיא

לטובתו,

ואם

נמנע

מהבאת

ראיה

רלוונטית

שהיא

בהישג

ידו

ואין

לכך

הסבר

סביר
–
ניתן

להסיק,

שאילו

הובאה

הראיה

הייתה

פועלת

כנגדו"
(ע"א 55/89 קופל (נהיגה

עצמית)

בע"מ
נ'

טלקאר

חברה

בע"מ

(14.11.90), עמ' 603).
הימנעות התובע מהבאת ראיות שיש בהן להוכיח את תביעתו, תיזקף לחובתו.

10.
במקרה המונח בפני
י מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בהעדר אותו "דבר מה נוסף" שיהיה בו כדי להטות את המאזניים לכיוון זה או אחר, יש להכריע על בסיס נטל ההוכחה בלבד.

בחינת מכלול הראיות כאמור מעלה, כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו. כך, הראיות החיצוניות היחידות אשר הוצגו בפני
בית המשפט הינן חוות דעת השמאי ותמונות הנזק לרכב, השרטוט ותמונות הנתבעים אשר אין בהם לחזק מי מהגרסאות.

בנסיבות אלו, בהן מדובר בעדות מול עדות אשר שתיהן היו מהימנות באופן זהה וכאשר הראיות החיצוניות אין בהן כדי לתמוך בגרסת התובע הרי, שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את אחריותו של הנתבע 1 לתאונה ומשכך דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית בשל אי עמידת התובע בנטל השכנוע, בלא שנמצא ממצא פוזיטיבי השולל את סבירות גרסתו.

11.
מאחר שההכרעה התקבלה רק בהתאם לזהות יוזם ההליך, ולא בשל העדפת גרסה אחת על פני האחרת, מצאתי כי במקרה זה אין מקום לחייב את התובע בהוצאות משפט.

12.
לאור האמור לעיל, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי מרכז – לוד תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.


ניתן היום,
י' אב תשע"ח, 22 יולי 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 42048-11/17 ירון אברהם נ' ראובן קרוניק, הפניקס אחזקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/07/2018)