פסקי דין על עיד עדוי | פסקי דין על יוסף ספי נימנו

57441-05/18 עא     22/07/2018




עא 57441-05/18 עיד עדוי נ' יוסף ספי נימנו








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


22 יולי 2018
ע"א 57441-05-18 עדוי נ' נימנו




בפני

כב' הנשיא אברהם אברהם


מערערים

עיד עדוי


נגד


משיבים

יוסף ספי נימנו




פסק דין


המערער תבע את המשיב בבית משפט השלום לשלם לו עבור עבודה שלטענתו הזמין ממנו המשיב. התביעה נדחתה, ועל פסיקה זו הגיש המערער את ערעורו שלפניי.
ביום 31.5.18 יצאה הודעה למערער, ובה הוא נתבקש להפקיד סך 10,000 ₪, להבטחת הוצאות המשיב בערעור. הוא נתבקש לעשות כן תוך 15 יום מיום ההמצאה, שאם לא כן יירשם הערעור לדחיה.
הערבון לא הופקד במועדו. על כן נתבקש המערער, בהחלטה מיום 8.7.18, ליתן טעם מדוע לא יידחה ערעורו, שנרשם כאמור לדחיה.
ביום 19.7.18 הציג המערער את טעמיו לאי הפקדת הערבון, והוא מתאר קושי כלכלי שמנע ממנו את ההפקדה, תוך שהוא מבקש אורכה בת 45 יום להפקדת הערבון. בבקשתו הוא מדגיש את זכות הגישה לערכאות, ואת סיכויי הערעור להתקבל.
לאחר שעיינתי בטעמים שהציג המערער ושקלתי את טענותיו, לא מצאתי בהם טעם שימנע את דחיית הערעור, לאחר שנרשם הערעור לדחייה.
בחינת הערה מקדימה אומר, כי המערער לא הפקיד את הערבון במועדו, ולא הגיש בקשה להארכת מועד להפקדתו בתוך המועד שנקבע להפקדה. הבקשה להארכת המועד הוגשה לאחר שנחלף המועד, ואף לאחר שהמערער נתבקש ליתן טעם מדוע לא יידחה ערעורו.
מכאן לגופם של דברים: על המערער להציג, מן הצד האחד, את הטעם לאיחור בהפקדה (או להארכת המועד להפקדה), ומן הצד האחר – את סיכויי הערעור להתקבל. לטעמי – בשני יסודות אלה לא שכנע המערער. אשר ליסוד האחד, המערער מתאר קושי כלכלי להפקדת הערבון, אך אין הוא מציין מדוע אורכה בת 45 יום תשנה את מצבו, ותאפשר לו להפקיד את הערבון, שהיום אין בידו לשלמו. פרטים של ממש אודות הקושי אין הוא מציג, וממילא אין הוא תומך את הקושי במסמכים כדבעי. מכל מקום, היסוד החשוב יותר בעיניי טמון בסיכויי הערעור להתקבל, ואלה נחזים להיראות קלושים, שכן ערעורו של המערער מופנה, רובו ככולו, כנגד קביעת ממצאים שבעובדה. אזכיר בתמצית, כי המשיב התכחש לכך שהזמין עבודה מאת המערער; בית משפט השלום לא השתכנע מגירסת המערער לפיה ההזמנה אכן בוצעה, ולכן דחה את גירסת המערער מן הבחינה העובדתית. בכגון זה אין בית המשפט שלערעור נוהג להתערב, להוציא מקרים היוצאים מגדר הרגיל. המקרה שלפנינו איננו נמנה עליהם. לא יכולתי לראות בערעורו, לכאורה, כל טעם ראוי מדוע תתערב ערכאת הערעור בקביעתם של הממצאים שבעובדה שיצאו מלפני הערכאה המבררת. על סיכויי הערעור להתקבל יש לומר, על כן, כי הם קלושים.
מן הטעמים הללו, ומשלא השתכנעתי מדוע לא הפקיד המערער מלכתחילה את הערבון במועד שנקבע לו, יש לדחות את ערעורו לאחר שנרשם לדחייה. ואפילו אלך לקראתו, ואבחן את בקשתו למתן ארכה לגופה (אף שהוגשה לאחר שחלף המועד, ואף לאחר שניתנה החלטה המבקשת ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור), בבקשה זו לא שכנע המערער, הכל כמפורט מעלה.
כיוון שכך, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה של המשיב, אין צו להוצאות.




ניתן היום,
י' אב תשע"ח, 22 יולי 2018, בהעדר הצדדים.














עא בית משפט מחוזי 57441-05/18 עיד עדוי נ' יוסף ספי נימנו (פורסם ב-ֽ 22/07/2018)