פסקי דין על חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ | פסקי דין על נלי מדליה | פסקי דין על נועה משה | פסקי דין על ניר שדה ואח' |

33880-01/10 א     25/07/2018




א 33880-01/10 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' נלי מדליה, נועה משה, ניר שדה ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 33880-01-10 מדליה נ' הקרן הקיימת לישראל ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
50

בפני

כבוד השופט
אחיקם סטולר


המבקשת

חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד א. קלגסבלד ושות'


נגד

ה
משיבים
(התובעים)



(הנתבעים)

1. נלי מדליה
2. נועה משה
3. ניר שדה

4. הקרן הקיימת לישראל
5. מינהל מקרקעי ישראל

ע"י ב"כ פמ"מ (אזרחי), עו"ד טליה דיין לוי

6. יכין חק"ל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מנחם אברמוביץ

7. החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ
(בפירוק)

ע"י ב"כ עו"ד הילה שלום
, ב"כ האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי



החלטה


1.
בפני
י בקשה שהגישה המבקשת, חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ (להלן: "הכשרת הישוב"), לעיון בתיק בית המשפט שבכותרת.

2.
עניינה של התובענה שהעיון בה מתבקש כיום, הינו תביעת המשיבים 3-1 (התובעים) למתן

פסק דין
הצהרתי שייקבע כי בין בני הזוג ד"ר חיים ועטה מדליה, אשר נספו בשואה, לבין הקרן הקיימת לישראל, נחתם חוזה חכירה לרכישת נחלה בעמק חפר בשנות ה- 30' של המאה הקודמת, ולאכיפת חוזה זה. פסק הדין בתובענה ניתן בחודש מרץ 2013.

3.
מבקשת העיון - הכשרת הישוב, טוענת בבקשתה כי העיון בתיק זה נדרש לה לצורך הגנתה בתיק אחר (ה"פ (מחוזי י-ם) 61005-05-17), במסגרתו הגישה נגדה המשיבה 7 (הנתבעת 4) - החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (להלן: "החברה להשבה"), תביעה כספית בנוגע לקרקעות שנטען לגביהן שהן נכסים של נספי השואה (להלן: "התובענה האחרת"). הכשרת הישוב טוענת כי מפסק הדין בתובענה שבכאן עולה כי המידע והמסמכים המצויים בתיק זה עשויים לסייע להגנתה בתובענה האחרת. עוד ציינה, כי הגישה בקשות עיון במספר תיקים אחרים שבהם הייתה החברה להשבה צד, ואיתרה בהם מסמכים רבים הנחוצים להגנתה.

4.
המשיבים 3-1 - התובעים בתובענה, לא הגיבו לבקשה, על אף שהבקשה והחלטה המורה על הגשת תגובת בעלי הדין לבקשה הומצאה לבא-כוחם.

5.
המשיבה 4 - רשות מקרקעי ישראל (הנתבעת 2 בתובענה), הודיעה כי הואיל ובתיק מצוי דוח פנימי שהוזמן לבקשתה של החברה להשבה, ראוי לקבל את הסכמתה בטרם מתן הצו, וכי יש מקום לקבל את עמדת התובעים - יורשי המנוחים מדליה ז"ל, על מנת לוודא שפרטיותם לא תיפגע.

6.
המשיבה 6 - יכין חק"ל (הנתבעת 3 בתובענה), הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשת העיון.

7.
המשיבה 7 - החברה להשבה (הנתבעת 4 בתובענה), מתנגדת לבקשה. לטענתה, בקשת הכשרת הישוב סתמית ולקונית ואינה מנומקת דיה; אין שום קשר בין התובענה שבכאן ובין ההליך האחר שהיא מנהלת נגד הכשרת הישוב, והעיון לא ילמד מאומה על התיק האחר ולא יסייע להגנתה של הכשרת הישוב; מתן זכות העיון תגרום לסרבול מיותר של התובענה האחרת ולהארכתה; העיון עלול לפגוע בזכותם של בני משפחת מדליה לפרטיות; התיק כולל רשימת רוכשים, שחלקם נספי השואה, עם ציון מספרי החלקות שנרכשו על ידם והעתקי חוזי החכירה שנחתמו עמם. על רשימה זו להישאר חסויה, הן בשל הפגיעה בפרטיות הרוכשים, הן משום שיש בה קישור בין שמות הנספים לבין הרכוש שלהם, וחשיפתו עלולה לפגוע באפשרות של החברה להשבה להשיב את הנכסים ליורשיהם; בתיק קיים דוח פנימי שחיבר ד"ר עו"ד ניסן שריפי שהוזמן לבקשת החברה להשבה ובמימונה (להלן: "דוח שריפי"), ובית המשפט הורה על איסור פרסום תוכנו של הדוח ועל חקירתו של ד"ר שריפי בדלתיים סגורות; בתיק אחר התנגדה הכשרת הישוב לבקשת החברה להשבה לעיון בתיק בנימוק שאין רלוונטיות בין אותו מקרה ובין מטרת העיון; בית המשפט דחה במסגרת התביעה האחרת, לצורכה מבוקש העיון כעת, בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהגישה הכשרת הישוב.

8.
בתגובת הכשרת הישוב לתשובת החברה להשבה, טוענת הכשרת הישוב כי טענות החברה להשבה זהות לטענות שהעלתה בשני מקרים קודמים, בהם דחה בית המשפט המחוזי את טענות החברה להשבה והתיר להכשרת הישוב לעיין בתיקים; החברה להשבה לא הציגה טעם של ממש למניעת העיון; על פי הפסיקה מבקש העיון אינו צריך להסביר כיצד העיון יועיל להתדיינות המשפטית האחרת, או מהי הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להתדיינות האחרת; לא ברור מדוע ייגרם סרבול בתובענה האחרת אם יותר העיון בתיק זה, ואף נקבע בפסיקה כי זהו אינו טעם רלוונטי בבקשה לעיון בתיק; החברה להשבה לא הפנתה למסמך כלשהו שגילויו עשוי לפגוע בפרטיותם של בני משפחת מדליה, והם אף לא התנגדו לבקשת העיון.

באשר לרשימת הרוכשים, ציינה הכשרת הישוב כי היא מסכימה שהרשימה תועבר לעיונה בהשחרת השמות.

באשר לדוח שריפי, טענה הכשרת הישוב כי על פי הפסיקה קיומו של איסור פרסום אין משמעו בהכרח איסור עיון שלא למטרת פרסום, וציינה כי היא מסכימה שדוח שריפי יועבר אליה בהשחרת שמות הנעדרים המופיעים בו, או שיינתנו הוראות מתאימות אחרות על ידי בית המשפט בנוגע לעיון בו.

9.
לאחר שבחנתי טענות הצדדים בבקשה, בתשובות, ובתגובה לתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת הכשרת הישוב לעיין בתיק שבכותרת, במגבלות כפי שיפורטו להלן.

10.
כידוע, בפסיקה אומצה גישה מרחיבה כלפי זכות העיון בתיקי בית משפט, גם של מי שאינו צד ישיר להם. כך נקבע, כי הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון יסוד בעל מעמד חוקתי, הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון. נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית. על המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל כי אין להתירו, ועליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, ואין די בהקשר זה בטענות כלליות. בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון (בג"צ 1003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (נבו) (5.4.12); בר"ם 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל משרד עורכי דין נ' גרוסמן (נבו) (13.4.16); בג"צ 9609/16 עו"ד אסף פוזנר נ' הממונה על שוק ההון, ביטול וחסכון במשרד האוצר (נבו) (16.10.17)).

11.
הכשרת הישוב נימקה את בקשת העיון בכך שהוא דרוש לצורך הגנתה בתובענה שהגישה נגדה החברה להשבה בנוגע לקרקעות שנטען לגביהן שהן נכסים של נספי השואה. בעניין זה נקבע בפסיקה, כי טענה שלפיה העיון דרוש לצורך התדיינות משפטית עם צד להליך, די בה, בדרך כלל, כדי לעמוד בדרישה המינימלית להנמקה, וכי אין הכרח כי מבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל להתדיינות המשפטית האחרת (ראו: בג"צ 1003/08 הנ"ל ,בסע' 10). משכך, הגם שבבקשה לא פרטה הכשרת הישוב את טיב הקשר בין התובענה שבכאן ובין התביעה האחרת המתנהלת בינה ובין החברה להשבה, מלבד שמדובר בתביעה הנוגעת לנכסים נטענים של נספי שואה, אני סבור כי המבקשת עמדה, ולו בדוחק, בנטל הקל המוטל עליה לצורך בקשת העיון. בהקשר זה יצויין כי כפי שציינה הכשרת הישוב בתגובתה וכפי שעולה מתגובת החברה להשבה שצורפה לתגובה, בית המשפט המחוזי בירושלים התיר להכשרת הישוב לעיין בשני תיקים אחרים בהם נימקה הכשרת הישוב את בקשת העיון בכך שהוא דרוש לה לצורך הגנתה בתובענה האחרת.

12.
מנגד, איני סבור כי יש בנימוקים שהעלתה החברה להשבה טעם כבד משקל המצדיק את מניעת העיון המבוקש. סרבול ההליך בתובענה האחרת, או התנגדות הכשרת הישוב לבקשת עיון שהגישה בעבר החברה להשבה, אינם טעמים שיש בהם כדי להוות נימוק לשלילת העיון בתיק שבכאן. כך גם דחיית בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהוגשה בתובענה האחרת, אין בה כדי למנוע את העיון המבוקש, שכן מדובר בשני מסלולים דיוניים נפרדים המוסדרים על ידי הוראות דין שונות (ראו בעניין זה: בג"צ 9609/16 הנ"ל).

13.
החברה להשבה גם לא פרטה כיצד עלול העיון לפגוע בזכותם של בני משפחת מדליה לפרטיות, ולא הצביעה על מסמכים קונקרטיים שמתן העיון בהם עלול להוביל לפגיעה שכזו. בהקשר זה יוזכר כי התובענה שבכאן נוהלה ככלל בדלתיים פתוחות, ופסק הדין גולל את המסכת העובדתית הנוגעת לנכסי משפחת מדליה נושא התובענה. יתרה מכך, ככל שקיים חשש תיאורטי לפגיעה בפרטיות משפחת מדליה, ניתן לאיינו באמצעות התחייבות של ב"כ המבקשת לא לעשות שימוש במסמכים או במידע שאליו יחשפו במסגרת העיון בתובענה שבכאן מלבד במסגרת התובענה האחרת, ולא לחשוף במסגרת התובענה האחרת מידע הנוגע למשפחת מדליה שלא פורט בפסק הדין.

14.
באשר לרשימת הרוכשים האחרים והעתקי חוזי החכירה שנחתמו עמם - טענות החברה להשבה בעניין זה עניינן הפגיעה בפרטיות אותם רוכשים והחשש שחשיפת המידע עלולה לפגוע באפשרות להשיב את הנכסים ליורשיהם. טענות החברה להשבה בעניין הפגיעה בפרטיות הרוכשים נטענה בעלמא ומבלי להסביר כיצד עשוי העיון לפגוע בפרטיותם. משכך, ובשים לב שבפסק הדין אוזכרו שמותיהם, איני סבור כי מדובר בטעם של ממש המצדיק מניעת העיון בתיק. מכל מקום, את הפגיעה הנטענת בפרטיות הרוכשים האחרים, כמו גם את החשש שחשיפת המידע תפגע באפשרות להשיב את הנכסים ליורשיהם, ניתן לאיין בדרך של התחייבות ב"כ המבקשת לא לעשות שימוש במסמכים או במידע שאליו יחשפו במסגרת העיון בתובענה שבכאן מלבד במסגרת התובענה האחרת, ולא לחשוף במסגרת התובענה האחרת מידע הנוגע לרוכשים האחרים שלא פורט בפסק הדין, כמו בעניין פרטיהם של בני משפחת מדליה.


15.
באשר לדוח שריפי - בעקבות טענות שהעלתה החברה להשבה שעניינן חשש מפגיעה ביכולתה להגיע ליורשים האמיתיים של נספי השואה, ניתן ביום 14.3.11 צו איסור פרסום על תוכנו של דוח שריפי ונקבע כי חקירתו של עו"ד שריפי תעשה בדלתיים סגורות. כן נקבע כי עו"ד שריפי יביא לעדותו את הדוח הנוגע למנוח ד"ר חיים מדליה על נספחיו. אכן, כפי שציינה הכשרת היישוב בתגובתה, בפסיקה הועלתה האפשרות שקיומו של איסור פרסום אין משמעו, בהכרח, איסור עיון שלא למטרת פרסום (רע"א 8521/09 ד"ר יפתח בירן נ' עו"ד צדקיהו הרמולין (נבו) (29.11.12)). אני סבור כי כמו בעניין בירן הנ"ל, גם בענייננו אין בצו איסור הפרסום כדי למנוע את העיון המבוקש כעת, לאור קיומם של מספר נימוקים המצדיקים להורות כן. ראשית, הטעם שבבסיס איסור הפרסום על דוח שריפי היה החשש שפרסומו בציבור עלול להביא לניצול לרעה של המידע על מנת להשיג זכויות באופן בלתי חוקי, חשש שאין בו ממש שעה שמדובר בעיון ספציפי על ידי המבקשת ולא בפרסומו בציבור; שנית, חלק הדוח שהוגש במסגרת התובענה שבכאן הוא זה שהתייחס למנוח מדליה ולא לשאר הרוכשים, ופסק הדין אף כלל התייחסות לדוח שריפי בקשר למנוחים מדליה; ושלישית, הכשרת הישוב הביעה הסכמתה שדוח שריפי יועבר לעיונה בהשחרת שמות הנעדרים המופיעים בו, או שיינתנו הוראות מתאימות אחרות על ידי בית המשפט בנוגע לעיון בו. בהטלת מגבלות על מבקשת העיון יש כדי לאזן בין הצורך להתחשב בקיומו של צו איסור הפרסום ותכליתו, ובין זכות העיון של המבקשת בתיק בית המשפט.

16.
לאור כל האמור לעיל, ניתנת זכות עיון למבקשת בתיק בית המשפט במערכת "נט המשפט" (תיק הנייר לא נמצא בארכיב בית המשפט), בהתאם למגבלות שלהלן:

חל איסור על הכשרת הישוב ועל באי-כוחה לפרסם בדרך כלשהי את דוח שריפי או פרטים מחקירתו. העיון יתאפשר להכשרת הישוב ולבאי-כוחה כנגד התחייבותם לא לעשות שימוש במסמכים או במידע שאליו יחשפו במסגרת העיון בתובענה שבכאן מלבד במסגרת התובענה האחרת, ולא לחשוף במסגרת התובענה האחרת מידע הנוגע למשפחת מדליה או לרוכשים או לגורמים אחרים שלא פורט בפסק הדין.
בכפוף לחתימה על התחייבות כאמור לעיל, תאפשר המזכירות לב"כ המבקשת גישה באמצעות מערכת הנט לתיק שבכותרת.

17.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 33880-01/10 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' נלי מדליה, נועה משה, ניר שדה ואח' (פורסם ב-ֽ 25/07/2018)