פסקי דין על ד"ר עבד אלכרים חדיג'ה | פסקי דין על ד"ר מחמד סואעד | פסקי דין על ד"ר כמאל שופנייה | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על רונית תירוש - מנכ"ל משרד החינוך | פסקי דין על עבדאללה ח'טיב |

2456/05 בשא     25/09/2005




בשא 2456/05 ד"ר עבד אלכרים חדיג'ה,ד"ר מחמד סואעד,ד"ר כמאל שופנייה נ' מדינת ישראל,רונית תירוש - מנכ"ל משרד החינוך,עבדאללה ח'טיב




1
בתי המשפט
בש"א 002456/05
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בתיק עיקרי: עב' 001696/05

25/09/2005

בפני
כב' הרשמת גרשון חופית

1. ד"ר עבד אלכרים חדיג'ה

2. ד"ר מחמד סואעד

3. ד"ר כמאל שופנייה

בעניין:
המבקשים
רמי גולדשטיין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. מדינת ישראל

2. רונית תירוש - מנכ"ל משרד החינוך

3. עבדאללה ח'טיב

4. נציבות שירות המדינה
המשיבים
1,2,4 פרקליטות מחוז ירושלים
3. עסאם ח'טיב

ע"י ב"כ עו"ד

החלטה

1. 1. תביעה זו עניינה טענות המבקשים כנגד תקינות הליכי מכרז לתפקיד מנהל האגף לחינוך במגזר הערבי שנערך במשיבה 1. טוענים המבקשים כי בהליכי המכרז נפלו פגמים רבים וכי נבחר לתפקיד המשיב 3, אף שלא עמד בתנאי הסף למשרה. בפרט, מלינים המבקשים על העובדה שלטענתם המשיב 3 אינו עומד בתנאי הסף שנקבע בדבר ניסיון קודם בהוראה בבית ספר יסודי.

2. 2. הבקשה נשוא החלטתי הינה לגילוי המסמכים הבאים:
2.1. 2.1. כתב מינוי של המשיב 3 לשנה"ל תש"ן.
2.2. 2.2. טופס 106 לגבי שנה"ל תש"ן ואישורים על שעות עבודה בפועל של המשיב 3 בשנה זו.
2.3. 2.3. יומני לימוד ודוחות פיקוח לגבי ההוראה של המשיב 3 בשנה"ל תש"ן.
2.4. 2.4. הפרוטוקולים, דוחות ההערכה וכל המסמכים שעמדו בפני
ועדת המכרז במכרז 700/2004.
2.5. 2.5. המסמכים הקשורים לנוהלי העבודה של ועדת המכרז במכרז 700/2004.
2.6. 2.6. כל המסמכים הנוגעים לכישורים ולהשכלה של המועמדים השונים, אשר הופיעו בפני
הוועדה.
2.7. 2.7. כל המסמכים והנתונים אשר עמדו בפני
גב' אפרת רגב, רכזת כוח אדם בהוראה במחוז הצפון, אשר עליהם הסתמכה כאשר הוציאה למשיב 3 את האישור מיום 13.6.2004 לגבי העסקתו בבית הספר היסודי בג'דידה מכר.

3. 3. נימוקיהם העיקריים של המבקשים בבקשתם, ובהודעה שהוגשה מטעמם בעניין ביום 20.9.2005, הינם כדלהלן:
3.1. 3.1. המסמכים המבוקשים נוגעים לטענת המבקשים כי במכרז נפלו פגמים רבים ובעיקר לטענה כי האישורים שהמשיב 3 סיפק לוועדת המכרזים אודות ניסיונו בהוראה אינם מהימנים או משקפים את המציאות.
3.2. 3.2. רבים הסיכויים כי גילוי המסמכים יאושש או יפריך את טענות המבקשים בעניין אי עמידה של המשיב 3 בתנאי סף.
3.3. 3.3. גילוי המסמכים יתרום לצמצום יריעת המחלוקת.
3.4. 3.4. כאשר ההליך עוסק במכרז, ישנה חשיבות יתרה לגילוי המלא ולשקיפות, המאפשרים ביקורת שיפוטית על הנעשה בוועדת המכרזים.
3.5. 3.5. בעת הדיון בצו המניעה הסכים המשיב 3 להצגת המסמכים.
3.6. 3.6. המשיבים מנסים להסתיר מבית המשפט מסמכים מהותיים.

4. 4. לאחר שהוגשה הבקשה לגילוי מסמכים, היא הועברה לתגובת הצד שכנגד. ב"כ המשיבים 1, 2 ו- 4 הגיש תגובה מטעמו ואילו מטעם המשיב 3 לא הוגשה כל תגובה.

5. 5. ואלה טענותיו העיקריות של ב"כ המשיבים 1, 2 ו- 4 בתגובתו:
5.1. 5.1. הליך של גילוי מסמכים אינו הליך שבשגרת בית הדין ונדרשים נימוקים ענייניים לצורך מתן צו כזה.
5.2. 5.2. על גילוי טופסי ההערכה והפרוטוקולים של ועדת המכרזים חלה חובת סודיות מכוח סעיף 48 לכללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) תשכ"א- 1961 וסעיף 11.465 לתקשי"ר.
5.3. 5.3. מתן הצו עלול לפגוע בפרטיות של אנשים אחרים.
5.4. 5.4. מתן הצו עלול להכביד על המשיבים באופן בלתי סביר, שכן הדרישה הינה לגילוי מידע עצום, ובניגוד לדין.

הכרעה

6. 6. בהתאם להלכה הפסוקה בבתי המשפט בכלל, ובבתי הדין לעבודה בפרט, על הצדדים להליך לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים לתביעה במלואם, בכפוף לחסיונות על פי דין ולהגנה על זכויות צדדים שלישיים. כלל זה נקבע בפסקי דין רבים וראו, בין היתר, את שנפסק וצוטט ברע"א 4999/95 alberici international נ' מדינת ישראל
פ"ד נ(1), 39 ,עמ' 44-45:
"גילוי מסמכים והעיון בהם
4. נקודת המוצא העקרונית לענין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא, גילוי מירבי, שכן: "המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת..." (בר"ע 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד ואח' (טרם פורסם)).
וכן: "גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה...". (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' אזולאי הנרי ואח' (טרם פורסם)); ראה גם זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7 עמ' 429). עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצידה, עומדות טענות חסיון, שהדין והפסיקה מכירים בהן".

7. 7. נקודת המוצא של בית הדין הינה לאפשר גילוי ועיון בכל המסמכים השייכים לעניין, למעט חריגים. בפרט נכונים הדברים שעה שהמסמכים הינם מסמכי רשות ציבורית. בהקשר זה נפסק בבש"א 6088/03 עב' 1219/03 נורית יהלומי נ' רשות הדואר, עבודה אזורי, כרך טז 870 כי:
"על פי ההלכה, מסמכים של רשות ציבורית צריכים להיות גלויים בפני
כל מי שהוא "נוגע בדבר", אלא אם ישנה עילה בדין המתירה לרשות למנוע זאת ממנו.
המגמה היא גילוי. כך נאמר בהקשר זה בבג"צ 1601/94 שליט נ' פרס, פ"ד מד (3)36: 'משטר דמוקרטי בנוי על שיתוף מתמשך של הציבור במידע על המתהווה בחיים הציבוריים. החיסוי של מידע מוצדק רק בשל טעמים יוצאי הדופן של בטחון המדינה או יחסי חוץ או מחשש של פגיעה בעניין ציבורי חשוב (כמשמעות נושאים אלה לצורכי הסעיפים 44 ו45- לפקודת הראיות)...'".
בהקשר זה יש להעיר, כי אין ממש באמור בתגובת ב"כ המשיבים 1 ,2 ו-4, כאילו אין צו גילוי מסמכים ניתן כדבר שבשגרה בבית הדין. לפיכך, מוטב היה לו תגובת ב"כ המשיבים 1 (מדינת ישראל
),2 ו-4, לא היתה כוללת התנגדות כה גורפת למבוקש.

8. 8. עם זאת, לא יינתן צו כללי או גורף לגילוי מסמכים ועל המבקש צו לגילוי מסמכים לפרט את המסמכים המבוקשים.
כך נפסק, בין היתר, בדב"ע נא/160-3 בנק הפועלים נ' אליהו מרגלית תק-אר 91(4),1 ,עמ' 5:

"הכלל הוא, כי אין נותנים צו כללי ורחב המחייב צד לגלות מסמכים (ראה בג"צ 490/82 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ביה"ד הארצי לעבודה [פד"י לז(4) 578], בע' 586 כעניין ניהול תקין של הליך לגילוי מסמכים), בלא פירוט כלשהו לגבי הנתונים הדרושים, כאשר אין בית-הדין יודע מה היקפו של הצו שיינתן ואין הבנק מסוגל להגן על עצמו ולטעון נגד הבקשה".

9. 9. יש לציין, כי בענייננו לא התרשמתי שהמידע המבוקש הינו בהיקף נרחב החורג מן הסביר, באופן שיכביד ביותר על המשיבים (או, כלשון ב"כ המשיבים, "מידע עצום"). השאלות שיש לבחון ביחס למסמכים המבוקשים הינן רלוונטיות המסמכים להליך וקיומו של חיסיון או מניעה אחרת לגילוי. נבחן את קבוצות המסמכים המבוקשים, אחת לאחת:
א. כתב המינוי של המשיב 3 לשנה"ל תש"ן:
10. 10. מסמך זה נוגע ישירות למחלוקת שבין הצדדים ביחס לניסיונו של המשיב 3 בהוראה. אינני רואה עילה שלא לגלות את המסמך, בפרט משלא הוגשה תגובה מטעם המשיב 3 לבקשה ולאור הסכמת המשיב 3 לחשוף את תיקו האישי, במסגרת חקירתו בקשה לסעד זמני בתיק (ראו פרוטוקול הדיון מיום 5.5.200 עמוד 13, שורות 18, 26).

ב. טופס 106 לגבי שנה"ל תש"ן ואישורים על שעות עבודה בפועל של המשיב 3 בשנה זו:
11. 11. לא הוברר בבקשה מדוע טופס 106 של המשיב רלוונטי להליך. למותר לציין כי הטופס כולל נתונים כספיים שאינם רלוונטיים כלל לתביעה זו. לפיכך, הבקשה לגילוי טופס 106 נדחית.

12. 12. אשר לאישורים ביחס לשעות עבודה בפועל בשנת תש"ן, אישורים אלה רלוונטיים לטענות בתיק בדבר היקף עבודת המשיב 3 וככל שאלה מצויים בידי המשיבים, יגלו אותם למבקשים.

ג. יומני לימוד ודוחות פיקוח לגבי ההוראה של המשיב 3 בשנה"ל תש"ן:
13. 13. לא ברורה הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, באשר טענות המבקשים נוגעות להיקף ההעסקה בשנת תש"ן ולא לטיבה. לפיכך, אין מקום להורות על גילוי המסמכים.

ד. הפרוטוקולים, דוחות ההערכה וכל המסמכים שעמדו בפני
ועדת המכרז במכרז 700/2004:
14. 14. המשיבים 1, 2 ו- 4 אינם חולקים בתגובתם על רלוונטיות המסמכים המבוקשים, אך הם טוענים כי המסמכים סודיים ואין לגלותם. המשיבים מסתמכים על סעיף 48 לכללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים בחינות ומבחנים) תשכ"א 1961 שנוסחו ע"י ועדת השירות (להלן: "כללי שירות המדינה"), שזו לשונו:
"דיוני ועדת הבוחנים, מסמכיה ומסקנותיה הם סודיים ואסור להביא מהם לידיעתם של אחרים, אלא באישור נציב השירות".
כן מסתמכים המשיבים על סעיף 12.377 לתקשי"ר (שהוא הסעיף הנוגע לעניין מכרז פומבי, להבדיל מהסעיף שציין ב"כ המשיבים, העוסק במכרז פנימי):
"דיוני ועדת הבוחנים, מסמכיה ומסקנותיה הם סודיים, ואסור להביא מהם לידיעתם של אחרים, אלא באישור נציבות שירות המדינה".

15. 15. לא ניתן לקבל טענה זו של המשיבים. העובדה שבתקשי"ר ובכללי שירות המדינה נקבעה הוראת סודיות אינה מעניקה חיסיון גורף, שעה שבמסגרת הליך משפטי נדרשים המסמכים לשם חשיפת האמת. בעניין זה נפסק בברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי פ"ד מט(4), 54 כי: "סודיותה של ידיעה אינה גוררת ממילא חיסיון כנגד גילויה. סודיות לחוד וחיסיון לחוד".

16. 16. יצוין, כי כבר מלשון הסעיפים עצמם עולה, כי הסודיות הקבועה בהם אינה מוחלטת, אלא היא נתונה לשיקול דעת. יתרה מזאת, ניתן להבחין, כי בהתאם להוראת סעיף 48 לכללי שירות המדינה נתון שיקול הדעת להסרת הסודיות לנציב שירות המדינה ואילו בהתאם לתקשי"ר נתון שיקול הדעת לנציבות שירות המדינה. משמע, הסודיות יחסית וניתן להסירה במקרים מתאימים וכבר בעת ניסוח הוראות התקשי"ר הורחבה הסמכות להחליט על הסרת הסודיות.
בהקשר זה ממש, הורה בית הדין על גילוי פרוטוקולים של ועדת מכרזים בתיק עב' 1661/04 (ירושלים) רשות השידור נ' רון בן ישי עבודה אזורי כרך יח, 709 שם נפסק, בנוגע ליחסיות של חסיונות:
"אמנם, עפ"י ס' 12.378 לתקשי"ר דיוני ועדת הבוחנים כמו גם ועדת המכרזים שהתכנסה במערערת, מסמכיה ומסקנותיה הם סודיים, ואסור להביא מהם לידיעתם של אחרים, אלא באישור נציבות שירות המדינה - אולם, בהקשר לחסיון נקבע בהלכה הפסוקה כדלקמן:
"על רקע הצורך לאזן בין אינטרסים שונים (של הפרטים בינם לבין עצמם, ובין אינטרס הפרט לאינטרס הכלל) נוצרו במשך השנים מספר "חסיונות". הם מאפשרים חסיון בפני
גילוי ראיה בהליך השיפוטי, גם אם בגילוי הראיה יהיה משום קידום גילוי האמת, וזאת מקום שקיים ערך חברתי המצדיק זאת... חסיונות אלה ואחרים הם לרוב "יחסיים". הם פרי איזון בין ערכים מתנגשים. היקפם נקבע על-פי דרישותיו של איזון זה. אין הם מעניקים חסיון "מוחלט" לראיה, אלא מתנים את החסיון באיזון בין התועלת לנזק אשר יצמחו מגילוי הראיה. הפעלתם בכל מקרה ספציפי מחייבת - בצד האיזון "העקרוני" שנעשה בגיבוש החסיון עצמו- עריכת איזון "קונקרטי".
בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובגדריו של השיקול הקונקרטי מתחשבים, בין השאר, במידת חיוניותה של הראיה במשפט, ובקיומן של ראיות חילופיות. אכן, הכלל הוא האמת והצורך בגילויה. החסיון הוא החריג. חייב לפיכך, להימצא להצדקתו שיקול רם ונכבד יותר שבטובת הכלל". (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4)54)".

17. 17. בשורת פסקי דין מן העת האחרונה עמדו בתי הדין לעבודה על החשיבות שיש לזכותו של אדם לעיין במסמכי הרשות, ובפרט במסמכים העוסקים בו עצמו. בפסה"ד בעניין ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן נ' ד"ר צמח קיסר (ניתן ביום 24.3.2005) הרחיב בית הדין הארצי בנושא, במסגרת בקשה לגילוי פרוטוקולים של ועדת המינויים באוניברסיטת בר אילן, ופסק, בין היתר, כי:
" 19. הלכה פסוקה היא מימים ימימה, כי זכותו של אדם לעיין במסמכי הרשות במידע הנוגע לו עצמו. ביטוי לכך נמצא, בין היתר, בדבריו אלה של השופט ח' כהן בפרשת שפירא, אשר לא נס ליחם בחלוף ארבעה עשורים:

" הכלל הוא שמסמכים שנתקבלו בידי הרשות תוך שימוש בסמכות שהוענקה לה על-פי דין צריכים להיות גלויים ופתוחים לפני הצד הנוגע בדבר; ואין הרשות נשמעת לאמור משנכנס לתיקיה, שוב אין הצד הנוגע בדבר רשאי לראותו. יוצאים מכלל זה מסמכים אשר מכוח הוראה חקוקה חסויים הם מפני העיון והגילוי, או שלגבי דידם מוטלת חובת הרשות לשמרם בסוד...
הטענה כי באין חובה חוקית לגלות, רשאי אני לכסות ולא לגלות - יכול ותישמע מפי אדם או תאגיד פרטי.... אבל אין היא נשמעת מפי רשות הממלאת תפקיד על פי דין. לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן וכשלעצמה אין זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו, או הוקנו לה או הוטלו עליה מכח הוראות חקוקות".
...
41. לסיום, נחזור ונטעים - את החשוב באמת אין להותיר סמוי מן העין. חובת הגילוי היא ערך יסודי בשיטתנו המשפטית. היא האינטרס הדומיננטי רב המשקל. היא הכלל. בעוד אשר, היוצא מן הכלל הוא אינטרס הרָשוּת לחיסוי החומר הרלבנטי לעניין והסתרתו מפני הנוגע בדבר, או מפני הציבור. באיזון האינטרסים עשוי משקלו של החסיון להכריע את הכף בכגון אלה: מקרה בו הוכיחה הרשות, ולענייננו האוניברסיטה, כי הגילוי המבוקש אינו משרת אינטרס ישיר של המבקש; כי בנסיבות העניין לא ייפגעו זכויות מהותיות של המבקש בחיסוי החומר, כולו או מקצתו; זאת, כשמנגד הצביעה הרשות על מניעה מן הדין או על קיומו של אינטרס ציבורי מובהק להגנה על סודיות החומר. ודוק. אף במקרים כגון אלה יוטל החסיון באורח מידתי, כאמצעי האחרון והפחות פוגעני המתבקש בנסיבות המקרה הספציפי".

18. 18. ב"כ המשיבים 1, 2 ו-4 נאחז בתגובתו באופן כללי בהוראות סעיפי התקשי"ר וכללי שירות המדינה ולא פירט מדוע, לטענתו, יגרם נזק כתוצאה מגילוי המסמכים המבוקשים ואילו אינטרסים של המשיבים יפגעו במקרה מסוים זה. יש להעיר עוד, כי כללי שירות המדינה האמורים קדמו להוראות חוק חופש המידע תשנ"ח - 1998.

19. 19. אף פסה"ד שאיזכר ב"כ המשיבים בתגובתו, בעניין בג"צ 339/75 נוריאל נ' נש"מ פ"ד כט(2) 688 לא עסק בנושא גילוי מסמכים בהליך משפטי אלא שבמסגרת בקשה להוצאת צו על תנאי לא מצא ביהמ"ש מקום להורות על גילוי פרוטוקולים, וציין כי ככלל בתי המשפט אינם נוהגים לבדוק תוצאות של בחינה.

20. 20. אשר למסמכים שיש לגלות - יש להבחין בין הפרוטוקולים של ועדת הבוחנים במכרז, לבין יתר המסמכים שהתבקשו (דוחות הערכה וכל המסמכים שעמדו בפני
הוועדה). הבקשה לגילוי כל המסמכים שעמדו בפני
הוועדה כללית וגורפת מדי, שכן לא ברורה הרלוונטיות של כל המסמכים המבוקשים. עם זאת, לא ניתן לחלוק על הרלוונטיות שיש לפרוטוקול ועדת הבוחנים במכרז להליך.
בפסה"ד הנ"ל בעניין רון בן ישי התייחס בית הדין גם לרלוונטיות של מסמכי ועדת המכרזים, בהליך של תקיפת הליכי מכרז:
"עיקר תביעתו של המשיב הינה בחינת הליכי המכרז, תקינותם, תקינות ישיבות ועדת המכרזים ובאם ועדת המכרזים פעלה כדין כמתחייב על פי כללי המינויים. לשם כך יש רלוונטיות לגילויים של הפרטיכלים ותמליל ההקלטות של ועדת המכרזים, על מנת לאפשר למשיב לגלות ראשית את המסמכים המצויים באמתחתה של המערערת ויתרה מכך כדי לחשוף אף בפני
ביה"ד את כל האמת ולשפוך אור על עיקר טענותיו של התובע ויכול ותסייע ויכול שתפריך את טענותיו אלו..."

21. 21. בשולי הדברים יוער, כי מאחר שהפרוטוקול נוגע לצדדים להליך - למבקשים עצמם ולמשיב 3 - לא מתעוררת סוגיה של פגיעה בפרטיות צד שלישי. יוזכר שוב, כי למעשה ויתר המשיב 3 על פרטיותו בהקשר זה כאשר הסכים לעיון בתיקו האישי (ראו פרוטוקול הדיון מיום 5.5.200 עמוד 13, שורות 18, 26).

22. 22. לסיכום, על המשיבה 1 לגלות את הפרוטוקולים של ועדת המכרזים נשוא התביעה.

ה. מסמכים הקשורים לנהלי העבודה של ועדת המכרז במכרז 700/2004:
23. 23. הבקשה אינה מפורטת דיה. לא ברור האם הבקשה מתייחסת לנהלים ספיצפיים שהתייחסו למכרז המצוין, או שמא מדובר בנהלי עבודתן הסדירות של ועדות מכרזים בנתבעת, נהלים שרובם כלולים בהוראות התקשי"ר. ככל שהיו נהלים מיוחדים לפיהם פעלה ועדת הבוחנים במכרז זה, יגלו אותם המשיבים למבקשים.

ו. כל המסמכים הנוגעים לכישורים ולהשכלה של המועמדים השונים, אשר הופיעו בפני
הוועדה:
24. 24. טענות המבקשים בתביעתם ביחס לאי עמידה, לטענתם, של המשיב 3 בדרישות המכרז, נוגעות לניסיונו בהוראה. המשיבים לא הועלו טענות נוספות בהקשר זה. לפיכך, סעיף זה של הבקשה לגילוי רחב מדי ולא ניתן להתירו. יוער, כי וודאי שאינני מוצאת מקום לחייב את המשיבים לגלות מסמכים הנוגעים למבקשים עצמם, המצויים בידיהם.

ז. כל המסמכים והנתונים אשר עמדו בפני
גב' אפרת רגב, רכזת כוח אדם בהוראה במחוז הצפון, אשר עליהם הסתמכה כאשר הוציאה למשיב 3 את האישור מיום 13.6.2004 לגבי העסקתו בבית הספר היסודי בג'דידה מכר:
25. 25. בקשה זו לגילוי מסמכים טומנת בחובה, למעשה, גם שאלה שמקומה בחקירה נגדית - מהם המסמכים שעמדו בפני
גב' רגב במועד הרלוונטי. מאחר שכאמור המשיב 3 לא התנגד לעיון בתיקו האישי, יכלול הגילוי את כל המסמכים בתיקו האישי הנוגעים לשנה"ל תש"ן. אין בכך כדי לחייב את המשיבים להשיב לשאלה בנוגע למסמכים עליהם הסתמכה גב' רגב כאמור.
26. 26. לסיכום, הבקשה לגילוי מסמכים מתקבלת חלקית. המשיבים יגלו את המסמכים בהתאם להחלטה, בתוך 30 יום.
ניתנה היום, כ"א באלול, תשס"ה (25 בספטמבר 2005) בהיעדר הצדדים.
גרשון חופית
, רשמת








בשא בית דין אזורי לעבודה 2456/05 ד"ר עבד אלכרים חדיג'ה,ד"ר מחמד סואעד,ד"ר כמאל שופנייה נ' מדינת ישראל,רונית תירוש - מנכ"ל משרד החינוך,עבדאללה ח'טיב (פורסם ב-ֽ 25/09/2005)