פסקי דין על חן אלון מנחם

3015/04 פ     26/09/2005




פ 3015/04 מדינת ישראל נ' חן אלון מנחם




1
בתי המשפט

פ 003015/04
בבית משפט השלום
בירושלים
26/09/2005

כב' השופט אלכסנדר רון

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נגד
חן אלון מנחם
הנאשם
הכרעת דין

1. הכרעת דין בכתב אישום המייחס לנאשם שני אישומים שעניינם בהחזקת סמים בשני מקרים שונים, האחד החזקת חשיש במשקל 0.254 גרם לצריכה עצמית ביום 20.12.03; והשני שבאישומים, כי ביום 19.04.04 החזיק סם מסוג קנבוס במשקל 728.68 גרם שלא לשימוש עצמי בתא המטען של מכוניתו, ובנוסף לכך החזקה של 0.73 גרם נטו קנבוס בביתו.

2. הנאשם הודה בעצם החזקת הסמים כמפורט בכתב האישום, והדיון הצטמצם אך לשאלה האם החזקת הקנבוס במטען מכוניתו במשקל 728.68 גרם נועדה לשימושו העצמי, אם לאו. זאת, כשברקע העובדה שכמות הסם חורגת עשרת מונים מן הכמות לגביה תקפה חזקת הצריכה העצמית כמפורט בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים, ובשים לב להוראות סעיף 31 (3) לפקודה, הקובע כי: "מי שהחזיק סם מסוג המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות המפורטת לצידו - חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו הראיה לסתור".

3. בהמשך לאמור הוגשו ראיות התביעה בכתב, והסתפקו הצדדים בחקירת הנאשם עצמו. במוקד דברי הנאשם, שנועדו לשכנע את בית המשפט, כי לא נועדו כל הסמים שנתפסו, אלא לשימושו העצמי, גרס הוא כדלקמן:

"... זה בלי גבעולים ובלי זרעים וזה מצמצם את הכמות ל 350 גרם. הסיבה שרכשתי את זה כך, היא מכיוון ששקית של 50 גרם עולה 200 ₪ והיא נגמרת בשבוע ו - 4 שקיות כאלה בחודש זה 800 ₪ וקילו עולה 700 ₪ וזה מספיק לי לחודשיים. הייתי עובד כל יום בסביבות 16 שעות והייתי מנותק אז הייתי מעשן 2-3 גו'ינטים והייתי מסיים את היום שלי". [עמ' 1 ש' 20 עד עמ' 2 ש' 3 לפרוטוקול].

4. 4. בנסיבות העניין, נסב הדיון בעיקר על השאלה האם ראויה גירסת הנאשם לאמון בית המשפט, ובמידה כזו שיהיה בה כדי לסתור את תחולת החזקה לפיה סמים שמשקלם כאמור לא נועדו לצריכה עצמית. מן הטעמים הבאים הגעתי לכלל דעה, שלא עלה בידי הנאשם לסתור את החזקה האמורה. עיקר טעמי, יסודם במסקנת בית המשפט שמהימנות הנאשם אינה נקיה מספקות, ובאשר מתבססת גירסת ההגנה בעיקר על עדותו הוא, לא יהא זה נכון לראות בדבריו כמהימנים במידה שתצדיק ליתן להם משקל שיהא בכוחו לבסס מסקנות שיובילו להפרכת החזקה הנדונה.

א. א. הנאשם נחקר במשטרה פעמיים - בראשונה, ביום 20.12.03, לאחר העבירה הראשונה שביצע. בחקירתו זו, ת/2, ביקש הוא להרחיק את עצמו ככל הניתן מהסם שנתפס במכוניתו. לכשנשאל מהיכן הסם שנתפס במכוניתו, השתדל שלא לזכור כלל: "לא זוכר פעם מישהו נתן לי" [ת/2 ש' 7]. יתר על כן, וכחיזוק ל"מאמץ הרחקה" זה, השיב, בתשובה לשאלה, כי: "לא עישנתי 3 שנים" [שם, שורה 9]. אשר למעשיו של הנאשם וכוונותיו ביום בו נתפס (19.12.03), השיב, כי לא עישן ואף לא התכוון לעשן, [שם, ש' 11-13]. ברם, בשניה שבחקירותיו, זו שהתבצעה בעקבות תפיסתו בעבירה שבבסיס האישום השני, כבר שינה הנאשם מטעמו, תוך שהודה שמעשן הוא סמים: "הרבה זמן" [ת/3 ש' 28]. אם נכונה גירסתו השניה שנאמרה ביום 19.4.04, שמעשן הוא סמים הרבה זמן, כי אז מתחייבת בהכרח המסקנה שלא דייק בדבריו שנאמרו ביום 20.12.03, ארבעה חודשים בלבד קודם לחקירתו השניה, שעה שאמר שלא מעשן הוא סמים מזה שלוש שנים; ואם נכונה גירסתו הראשונה לפיה מזה שנים חדל מעישון סמים, כי אז תמוהים דבריו שנאמרו בהודעתו השניה לפיהם לא זו בלבד שהוא מעשן סמים, אלא שעושה הוא כן זמן רב. אך במאמר מוסגר אציין, שער אני לנסיונו לתרץ בבית המשפט את סתירתו בשאלה האמורה, ואולם, לא מצאתי בתירוץ זה הרבה ממש [עמ' 3 ש' 4-10 לפרוטוקול]. חוסר מתאם זה בין שתי הודעות הנאשם בחקירותיו קיבל ביטוי גם בדבריו בבית המשפט, לפיהם נהג הוא באותה עת לעשן "שלושה ביום" [עמ' 4 שורה 2 לפרוטוקול]. המדובר בעישון מאסיבי שאינו עולה בקנה אחד, בין עם גרסתו כי עבד אותו זמן כ- 16 שעות ביום ( - שהרי יש מקום להסתפק בשאלה אם מי שצורך סמים בהיקף כאמור כשיר לעבודה אינטנסיבית), ובין עם הודעתו הראשונה שנמסרה כארבעה חדשים קודם לכן, ולפיה נמנע הוא מצריכת סמים: גידול בצריכת סם מתאפיין בהדרגתיות, וסביר שמי שעישן באפריל 2004 שלוש מנות סם ביום, עישן כבר בדצמבר 2003 לפחות חלק מכמות זו.

כללו של דבר - ספק אם בפני
בית המשפט נאשם שראויים דבריו שישמשו תשתית לפסיקת בית המשפט.

ב. ב. גם התנהגות הנאשם במהלך תפיסתו באירוע נשוא האישום השני, זה שבמסגרתו נתפסה כמות הסם הגדולה המהווה את היסוד לדיון זה - לא היה בה כדי להניח את דעת בית המשפט, כי בפני
ו נאשם שפיו וליבו שווים. די בעיון בתשובותיו עת נחקר כדי ללמוד על כך, כי בתחילה, לאחר שנתפס הסם שהשליך הנאשם לרצפת מכוניתו, ונשאל האם יש עוד משהו במכוניתו, השיב שלא [ת/3 ש' 20]; ברם, עד מהרה נתגלה שבתא המטען של אותה מכונית נתפסה כמות גדולה בהרבה של סם אותה, כאמור, לא הזכיר דקות ספורות קודם לכן, כשנשאל על ידי השוטרים האם יש עוד משהו במכונית. תירוצו לכך היה: "כי שכחתי מזה, הייתי בטוח שזה כבר בבית" [ת/3 ש' 22]. אם יסבור הקורא התמים של

פסק דין
זה, שניתן להבין את נהג המכונית, הוא הנאשם, שאולי נשתכחה ממנו העובדה שכמות שולית ומזערית של סם נותרה במטען מכוניתו, תובא בזה, תשובתו המלמדת כי ידע שבתא המטען של מכוניתו היתה כמות סמים ניכרת עטופה בשקית שחורה: "בערך קילו גרס עטוף בשקית שחורה" [ת/3 ש' 30]. יתקשה בנסיבות אלה בית המשפט עד מאוד להאמין, שאכן נשתכחה מהנאשם העובדה, שרכש, לגירסתו, לצורך עצמו, קנבוס שמשקלו, מגיע כדי קרוב לקילוגרם שלם (ברוטו), אך נשתכח הסם בתא המטען של מכוניתו בלא שהבחין בכך. את תשובתו הראשונה לשוטר שתפס בו, ולפיה אין עוד סמים במכונית, אמר, אפוא, הנאשם, ביודעו, שמשקר הוא, ואך בתקווה שלא יערכו השוטרים חיפוש במכוניתו ולא יגלו את כמות הסם הגדולה. ברי ופשוט, שאין באמור לעיל כדי לתמוך במהימנות הנאשם. לסיומה של פסקה זו אף ביקש בית המשפט לתמוה, האם לא עולה מהודעת הנאשם עצמו, שלא זו בלבד שצרך הוא את הסם הנדון, אלא שעשה כן בעודו נוהג במכוניתו, שהרי גרס ש"הם נסעו לידנו אני חניתי בצד והם עצרו לידי והסתכלו עלי ואני זרקתי את הפרח לרצפה ואז הם ירדו" [ת/3 שורה 14], ואם לא ארחיב בכך, לא אעשה כן, אלא, בשל כך, שאין הדבר נצרך להכרעה בסוגיה שעל הפרק.

ג. ג. ובשולי הדברים, טען הנאשם, וכמקובל בעדויות מסוג זה, שאל לו לבית המשפט לחשוש שנועדו הסמים שנתפסו למסחר, באשר נהג הוא להרוויח באותה תקופה כ 5,000 ₪ מדי חודש [עמ' 2 ש' 12 לפרוטוקול]. מושכלות יסוד הן, שהטוען טענה - עליו הנטל להוכיחה. על הנאשם היה, אפוא, להביא אסמכתאות בדמותם של תלוש משכורת או קבלת תגמולים מחברת הרבלייף בה עבד, להוכחת טענתו כי היה שכרו כנ"ל. משלא הוכיח הנאשם את טענתו, דינה להידחות, ויתכן שיש בעצם העובדה שלא הוכיח הנאשם טענה שטען, ושיכול היה בנקל להוכיחה, גם כדי להוסיף וללמד על מהימנותו, ולמרבה הצער, לשלילה.

ד. ד. ער אני לטענת הנאשם, שלא זו בלבד שמשקל הסם לא היה קיצוני, אלא שבפועל יש לראותו כקטן אף יותר, באשר היה הקנבוס במצב גולמי (עם גבעולים וכדומה). ייתכן שיש משהו בטענה זו, אך גם אם כן, עדיין מדובר בכמות ממשית של סם, ונוכח הכשל במהימנות הנאשם, ובשים לב לכך שבכל מקרה המדובר בסם במשקל העולה בהרבה על זה לגביו תקפה חזקת השימוש העצמי, אתקשה לייחס לטענה זו משקל של ממש.

5. על פי פסיקת בתי המשפט די לנאשם המבקש להפריך את החזקה הנדונה, שיוכיח את טענתו זו על פי מאזן ההסתברויות, לאמור, כי סביר יותר שנועדו הסמים שנתפסו לצריכתו העצמית משנועדו הם שלא לכך [ראה, בין היתר, קדמי, על פקודת הסמים המסוכנים, תשנ"ז, עמ' 212 - 213]. גם זאת, לא היה בידי הנאשם לעשות.

6. סוף דבר - מורשע בזה הנאשם בשתי עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי, עבירות לפי סע' 7(א) + (ג) סיפא, וכן עבירה אחת של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, עבירה לפי סע' 7(א) + (ג) רישא - לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ניתנה היום כ"ב באלול, תשס"ה (26 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.
אלכסנדר רון
, שופט
ב"כ הנאשם : מבקש להזמין תסקיר של שירות מבחן בטרם נטען לעונש.

החלטה

שירות המבחן יכין לי תסקיר לעונש.

דוחה לדיון נוסף לקראתו יוגש לי תסקיר כאמור ליום 10.1.06 בשעה 09:00.

תסקיר למועד זה.

ניתן ליצור קשר עם הנאשם בטלפון: 052/3608919.

ניתנה היום כ"ב באלול, תשס"ה (26 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.


אלכסנדר רון
, שופט
003015/04פ 130 נטלי מור








פ בית משפט שלום 3015/04 מדינת ישראל נ' חן אלון מנחם (פורסם ב-ֽ 26/09/2005)