פסקי דין על יהושע פישלר | פסקי דין על ג'י.אי. ארליך 1995 בע"מ

5686/18 עא     12/08/2018




עא 5686/18 יהושע פישלר נ' ג'י.אי. ארליך 1995 בע"מ




החלטה בתיק ע"א 5686/18



בבית המשפט העליון


ע"א 5686/18



לפני:

כבוד הנשיאה א' חיות


המערער:
יהושע פישלר



נ


ג


ד



המשיב:
ג'י.אי. ארליך 1995 בע"מ


ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.7.2018 בת.א 13934-07-17 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת
מ' עמית-אניסמן

בשם המערער:
עו"ד שמואל סף

החלטה


זהו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
מ' עמית-אניסמן
) מיום 18.7.2018 בת"א 13934-07-17 ובת"א 38720-10-15 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.
ההליך מושא הבקשה עניינו תביעה שהגיש המערער נגד המשיבה (ובתביעה שכנגד) בגין הפרה נטענת של חוזה שנכרת בין הצדדים שבו התחייבה המשיבה לרשום פטנט על המצאה של המערער במדינות שונות בעולם. במסגרת התביעה טען המערער, בין היתר, כי המשיבה לא שילמה במועד אגרת רישום של הפטנט, ומשכך רישומו בוטל. בישיבת קדם משפט ראשונה שהתקיימה ביום 7.2.2018 השמיעו הצדדים את טענותיהם ונשאלו שאלות על ידי המותב, ובסופה ניתנה ההחלטה הבאה: "לאחר שבית המשפט שיקף לתובע [המערער] הסיכויים והסיכונים בניהול התיק והצביע על הקושי הרב בניהולו, התובע [המערער] יודיע עמדתו באשר להמשך ניהול ההליך בתום 14 יום ככל שיעמוד התובע [המערער] על המשך ניהול ההליך אזי הנתבעת [המשיבה] תהיה רשאית להגיש בהתאם להצהרתה בקשה לחיוב בערובה בתוך 30 יום מהיום" (להלן:
ההחלטה מיום 7.2.2018
).

2.
המערער הודיע כי בכוונתו להמשיך לנהל את ההליך ולפיכך הגישה המשיבה בקשה לחיובו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, אשר התקבלה על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 23.5.2018 (להלן:
ההחלטה מיום 23.5.2018
). בהחלטתו עמד בית המשפט על אמות המידה הקבועות בדין לחיוב בהפקדת ערובה ונדרש, בין היתר, לסיכויי התביעה שהגיש המערער. בעניין אחרון זה ציין בית המשפט כי "ספק בעיני אם ניתן להגדיר את התובענה 'כהליך סרק מובהק'. יחד עם זאת, אין להתעלם מהקשיים המועלים על ידי המבקשת [המשיבה] באשר לסיכוייה של התובענה זאת בהינתן העובדה כי המשיב אינו סומך את תביעתו על הוראה שבדין המחייבת את המבקשת, כנותן שירותים, לשלם האגרה במקומו של מזמין השירות [...]". על רקע זה, הגיש המערער בקשה לפסול את המותב וטען כי מהתנהלות המותב ומהחלטותיו מהימים 7.2.2018 ו-23.5.2018 ניכר כי בית המשפט גיבש דעה מוקדמת באשר לתביעתו.

3.
ביום 18.7.2018 דחה בית המשפט את הבקשה. באשר להחלטה מיום 7.2.2018, נקבע כי העובדה שבית המשפט הפנה את תשומת לבו של המערער לקשיים בעמדתו אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים ואין בה כדי להביא לפסילת המותב. זאת, תוך שהוטעם כי בית המשפט לא גיבש עמדה סופית לגופה של התביעה והדברים נאמרו בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך. עוד נקבע כי טענת המערער לפיה בית המשפט "הזמין" את המשיבה להגיש בקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה אינה עולה בקנה אחד עם אופן התנהלות הדיון, שכן המשיבה היא אשר הביעה במסגרת ישיבת קדם המשפט את כוונתה להגיש בקשה כאמור. בית המשפט הדגיש כי העובדה שניתנה למשיבה אפשרות להגיש את הבקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה ככל שיודיע כי הוא עומד על ניהול תביעתו, אינה מהווה נקיטת עמדה כלפי המערער, או "איום" עליו, כפי שטען. הוא הדין גם באשר להחלטה מיום 23.5.2018. בית המשפט קבע כי התייחסותו לסיכויי התביעה במסגרת בחינת הבקשה לחיוב המערער בהוצאות אינה מעידה כי דעתו "נעולה". לבסוף, נפסק כי טענות נוספות שהעלה המערער נושאות אופי "ערעורי" ואין מקומן במסגרת בקשה לפסלות שופט.

4.
מכאן הערעור שלפניי. המערער שב וטוען כי מהתנהלותו של המותב במהלך ישיבת קדם המשפט ומן ההחלטות שנזכרו לעיל עולה כי בית המשפט גיבש עמדה בהליך. המערער חוזר על הטענה לפיה בהחלטה מיום 7.2.2018 "הזמין" בית המשפט את המשיבה להגיש בקשה לחיובו בהפקדת ערובה, וכי החלטה זו עולה כדי "איום מרומז". בנוסף טוען המערער כי ההחלטה לחייבו בהפקדת ערובה מעידה אף היא כי בית המשפט גיבש דעה מוקדמת באשר לתביעה.

5.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.
עיון בפרוטוקול ישיבת קדם המשפט מלמד כי אין בהתנהלות המותב כדי להקים חשש ממשי כלשהו למשוא פנים כלפי המערער והוא הדין גם
באשר להחלטה שהתקבלה בסופה. כפי שנפסק, בית המשפט לא "הזמין" את המשיבה להגיש בקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה. המשיבה היא זו שהצהירה על כוונתה לעשות כן. כמו כן, ומבלי להידרש לתוכן הדברים, עצם העובדה שבית המשפט הפנה את תשומת ליבו של המערער למשוכות המשפטיות הניצבות לפניו אין בה כדי להקים עילת פסלות. אדרבה, ניהול יעיל של ההליך עשוי להביא את השופט היושב בדין להביע דעה – בזהירות ובמתינות – לגבי השאלות שבמחלוקת, ואין מניעה שבית המשפט יתייחס במהלך הדיון לחולשות שבעמדתו של בעל דין מסוים ואף יציע לתובע לשקול חזרה מהתביעה (ע"א 8893/17
נסראללה נ' אלדין
, פסקה 5 (22.11.2017)). התרשמתי כי באופן דומה פעל בית המשפט במקרה דנן, עת אפשר למשיבה להגיש בקשה לחיוב המערער בהפקדת ערבון ככל שיעמוד על המשך ניהול התובענה. לבסוף, עיון בטענות המערער באשר להחלטה לחייבו בהפקדת ערובה מעלה כי הן נוגעות בעיקרן לגופם של דברים ובהקשר זה לא למותר לציין כי אחד השיקולים הרלוונטיים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בקשה לחיוב בערובה הוא – סיכויי התביעה. משכך בקשת פסלות וערעור על ההחלטה שניתנה אינם האכסניה המתאימה להעלאת טענות מסוג זה, והדרך להשיג עליה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין (ע"א 2004/18

פלונית נ' פלונית
, פסקה 4 (18.7.2018)).


הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.



ניתנה היום, א' באלול התשע"ח (12.8.2018).





ה נ ש י א ה

_________________________

18056860_v01.doc

גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il







עא בית המשפט העליון 5686/18 יהושע פישלר נ' ג'י.אי. ארליך 1995 בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/08/2018)