פסקי דין על אגודת הסטודנטים המרכז ללימודים אקדמיים (ע"ר) | פסקי דין על אור אדיר | פסקי דין על קורל הירשברג |

6159-05/16 א     02/08/2018




א 6159-05/16 אגודת הסטודנטים המרכז ללימודים אקדמיים (ע"ר) נ' אור אדיר, קורל הירשברג








בית משפט השלום ברחובות

02 אוגוסט, 2018

ת"א 6159-05-16 אגודת הסטודנטים המרכז ללימודים אקדמיים (ע"ר)
נ' אדיר









מספר בקשה:
41

בפני

כבוד השופטת
רנה הירש


התובעת
(המשיבה)

אגודת הסטודנטים המרכז ללימודים אקדמיים (ע"ר)
ע"י
עו"ד ירין חסון


נגד

הנתבעים


(המבקשת)
1. אור אדיר
ע"י עו"ד יונה אסי

4. קורל הירשברג


ע"י עו"ד עליזה לוין



החלטה

הנתבעת 4 הגישה בקשה לחיוב התובעת להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, בהתאם לתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ולסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות).
הבקשה הוגשה לאחר שהחל שלב הראיות ונחקר עד אחד מטעם התובעת.
הנתבעת אינה מעמידה בבקשתה סכום מסוים אותו יש לשיטתה להפקיד כערובה להבטחת הוצאותיה כמבוקש, אלא מבקשת שהסכום שייפסק
"ייקח בחשבון את ההוצאות שכבר נגרמו עד היום בפועל לנתבעת 4 ואשר היא צפויה להן בעתיד"
.
הרקע ותמצית וטענות הצדדים
1.
תביעה זו הוגשה על ידי התובעת, אגודת הסטודנטים, כנגד מי שהיה בעבר יו"ר האגודה, הוא הנתבע 1, בטענה כי משך כספים רבים שלא כדין לכיסו. התביעה הוגשה במקור גם נגד שלוש מורשות חתימה באותה תקופה, אשר לטענת התובעת, אישרו את משיכת הכספים באופן בלתי תקין.
שתיים מהנתבעות (מורשות החתימה) נמחקו מכתב התביעה במסגרת הסדרי פשרה במהלכם נדחו התביעות כנגדן ללא צו להוצאות.
התביעה ממשיכה להתנהל כנגד היו"ר לשעבר (להלן: הנתבע) ואחת ממורשות החתימה (להלן: המבקשת).
2.
במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי התביעה שהוגשה נגדה משוללת בסיס משפטי ועובדתי ועקב כך נוצר הצורך להבטיח את תשלום הוצאותיה, במיוחד נוכח סכום התביעה אותו מתעקשת התובעת להמשיך ולתבוע במלואו גם ממנה. לטענת המבקשת, התביעה נגדה לא נדחתה בהסדר פשרה כיוון שלא הסכימה לוותר על הוצאותיה ומכאן, שהתמונה המצטיירת כיום פותחת פתח לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. הנתבעת מפנה לסעיפי החוק הרלוונטיים ולפסיקה, וטוענת ביחס לסעיף 353א לחוק החברות כי הפסיקה פירשה שסעיף זה יכול לחול גם על עמותה ולא רק על חברה בערבון מוגבל.
המבקשת חזרה על הטענות שהעלתה בבקשתה למחיקה על הסף (בקשה מס' 3, שנדחתה בהחלטה מיום 13.07.16). המבקשת הפנתה לדיון מיום 22.02.18, בו נחקר עד התובעת, מר איתמר טרובק, מי ששימש כיו"ר התובעת לאחר הנתבע 1, וטענה כי תשובותיו תומכות בכך שסיכויי התביעה קלושים. לגישת המבקשת ניתן ללמוד מתצהיר העדות הראשית של מר טרובק כי מצבה הכלכלי של התובעת הינו בכי רע וכי חשבון הבנק שלה מרוקן לחלוטין ולכן מדובר ב
"שילוב חריג בין סיכויי תביעה נמוכים למצב כלכלי רעוע במיוחד של התובע"
באופן שמחייב חיובה בהפקדת הוצאות.
המבקשת צירפה לבקשה את הסכם שכר הטרחה שנחתם בינה לבין באת כוחה, וכן דו"ח כרטיס לקוח לפיו נשאה עד כה בשכ"ט עו"ד בסך של 56,482 ₪ בתוספת הוצאות בסך 445 ₪.
3.
התובעת התנגדה לבקשה. לטענתה, בקשה זו כבר עלתה במסגרת הדיון שהתקיים ביום 22.02.18 ונדחתה, ומדובר למעשה בהגשת בקשה זהה
"בשיטת 'מצליח'"
.
לפי התובעת, לא מדובר בתביעת סרק לאור העובדה שכתב התביעה מוכיח כי נמשכו מאות אלפי שקלים ע"י הנתבע בעוד המבקשת הייתה מורשית חתימה אצל התובעת, כאשר המבקשת מודה כי חתמה על שיקים לפקודת הנתבע שנטל כספים אלו לכיסו (אלא טען כי קבלת הכספים היתה כדין).
התובעת הפנתה לפסיקה לפיה רק כאשר אין סיכויי התביעה להתקבל בכללותה - רק אז ישקול בית המשפט האם להטיל חיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, וככלל, יש להימנע מהטלת חיוב הערובה להבטחת ההוצאות והעדפת זכותו של התובע למצות את יומו בבית המשפט (רע"א (עליון) 6353/12, יובל אברהם נ. טל יגרמן [16.01.2013] (להלן: עניין יגרמן)).
לטענת התובעת, עדיין לא נחקרו רואה החשבון של התובעת והנתבעים ולכן אין אפשרות לקבוע כי דין התביעה נגד המבקשת להידחות.
עוד לפי התובעת, היענות לבקשה דנן תפגע ישירות בציבור הסטודנטים, משמדובר בגוף ציבורי הממומן מכספי ציבור הסטודנטים, כאשר הכספים המצויים בחשבון הבנק של התובעת נועדו לפעילותה השופטת. לטענתה, חיובה בערובה תגרום לפגיעה קשה בהתנהלותה ותביא לפגיעה בניהול התובעת באופן שיאפשר רווחה לסטודנטים הלומדים במכללה.
התובעת הכחישה כי מצבה הכלכלי הינו בכי רע, ומסייגת את תצהירו של מר טרובק אשר לטענתה הצהיר על מצבה הכספי של התובעת נכון לשנת 2015. לטענתה, המצב היום שונה בתכלית, והתובעת מנהלת פעילות כלכלית שוטפת ומאוזנת. לתמיכה בטענה זו מצרפת התובעת תדפיס
"חשבון בנק עדכני"
נכון ליום 07.06.18.
התובעת טענה לשיהוי בהגשת הבקשה, מאחר שזו הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, בחלוף שנתיים מהגשת התביעה, לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית ואף החלו דיוני ההוכחות.
4.
הנתבע השיב גם הוא לבקשה, תמך בה, וביקש לחייב את התובעת ליתן ערובה לפי תקנה 519א תקנות,
"וזאת לפי בקשתה של נתבעת 4"
. לטענתו, ההליך הינו הליך סרק, ולראיה הסכימה התובעת למחוק את כתב התביעה כנגד יתר הנתבעות, ללא צו להוצאות.
דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה, בתגובה לתשובה ובתגובת הנתבע 1, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, בהתאם להנמקה שתפורט להלן.
6.
הסעיפים הרלוונטיים לענייננו הינם סעיף 353א לחוק החברות ותקנה 519(א) לתקנות.
המשותף לשני הסדרים אלה הוא היותם פרי איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין, לבין הרצון למנוע תביעות סרק ולהבטיח כי נתבע אשר יצא מההליך השיפוטי שנכפה עליו כשידו על העליונה - לא ייאלץ לשאת בהוצאותיו (רע"א (עליון) 10376/07, ל.נ הדסה ממוחשבת בע"מ נ. בנק הפועלים [11.02.2009]).
שאלת תחולת סעיף 353א לחוק החברות על עמותה
7.
סעיף 353א לחוק החברות מעגן את סמכותו של בית המשפט לחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט..., לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין..., אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."
8.
התובעת בענייננו איננה חברה או חברת חוץ, כי אם עמותה. אמנם, חוק העמותות, התש"מ-1980, אינו כולל הוראה דומה להוראת סעיף 353א לחוק החברות, אולם ראוי להחיל על בקשה לחיוב תובעת שהינה עמותה את המסגרת הנורמטיבית המצויה בהוראות סעיף 353א הנ"ל. זאת, לאור הרציונל שבבסיס ההוראה והוא החשש שמא תאגיד חסר יכולת כספית יסתתר בסיומו של ההליך מאחורי גוף משפטי ערטילאי - רציונל הקיים גם ביחס לעמותה, כשם שקיים ביחס לחברה. נדמה כי החשש לקשיים בגביית הוצאות מעמותה עולה ביתר שאת, בהינתן שבעמותה לא קיים מנגנון הרמת המסך המוכר בחברה, בייחוד כשמדובר בעמותה אשר מקורותיה הן תרומות מוגבלות בהיקפן (ת"א (מחוזי ירושלים) 35587-03-15, עו"ד אברמזון נ. עמותת צעירי אגודת חב"ד [11.08.2016]).
לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט אבי זמיר במסגרת ת"א (מחוזי תל אביב) 21573-01-11, עמותת מועדון נווה דוד חולון כדורגל נ. עירית חולון [01.11.2011] אשר קבע כי יש ליישם את הרציונל של סעיף 353א לחוק החברות גם במקרה של עמותה. ראו גם ההחלטה שניתנה במסגרת רע"א (עליון) 8588/11 עמותת מועדון נווה דוד חולון כדורגל נ. עיריית חולון [15.08.2012] במסגרתה הוחלט שלא להתערב בהחלטתו הנ"ל של כב' השופט זמיר, תוך שנקבע כי
"יש לכאורה הגיון בטענה כי השיקולים צריכים להיות דומים"
וכי
"אכן, אפשר ובמקרה מתאים יהיה מקום להכרעה בהרכב בשאלה אם יש מקום להחיל את העקרונות שנקבעו בסעיף 353א לחוק החברות או עקרונות דומים להם גם על עמותות",
כאשר באותו מקרה נבחר שלא להעביר את השאלה להרכב לאור סיכויי אותו הליך שנדון שם.
9.
כן יפים דבריה של כב' השופטת שלומית יעקובוביץ במסגרת ת"א (מחוזי תל אביב)
26156-03-17, ארגון מקבלי גמלה מקרן הגמלאות המרכזית נ. הראל חברה לביטוח בע"מ (20.08.2017) [ההדגשות במקור]:
"משעסקינן בעמותה רשומה, נהיר הוא כי שתי הוראות הדין אינן חלות באופן ישיר, אך דומה עלי כי ראוי הוא להחיל דין אחד על חברה בע"מ ועמותה רשומה בכל הנוגע להפקדת ערובה לתשלום הוצאות. השוואת הדין בין השתיים מתחייבת, לדידי, לאור תכליתה של הוראת
סעיף 353א. לחוק החברות.

..תכלית זו יפה ותקפה גם בעניינה של עמותה רשומה, כפי שנקבע בפסיקה הנוהגת...
(ור' גם ת"א (מחוזי י-ם) 9016/07 היכל שלמה-המרכז למורשת היהדות בירושלים, ע"ר נ. בית הכנסת הגדול ירושלים, ע"ר [25.11.2010]).
10.
לנוכח האמור מצאתי כי יש לבחון את הבקשה בהתאם למתווה ולשיקולים שנקבעו בפסיקה בכל הנוגע לחיוב חברה בערבון מוגבלת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בהתאם להוראת סעיף 353א לחוק החברות.
חיוב בהפקדת ערובה בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות
11.
חיוב כלפי חברה שיזמה הליך משפטי בהפקדת ערובה הינו הכלל, ואילו מתן פטור מהפקדת הערובה הוא החריג (רע"א 544/89, אויקל תעשיות (1985) נ. נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 [1990]).
בית המשפט יימנע מלעשות שימוש בסמכותו בהתקיים אחת משתי חלופות, אשר הנטל להוכיחן מוטל על התובעת (ראו רע"א 6528/14, רפיח בית החלמה בע"מ נ. משרד הבריאות מדינת ישראל (18.01.2015]), וכן ע"א 7193/13, ש.א. פתרונות בע"מ ואח' נ. פרופסור אמיר ברנע ואח' [22.09.2014]): הראשונה - אם התובעת הוכיחה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע ככל שיזכה בדין; השניה - אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב התובעת בהפקדת ערובה;
12.
המבקשת מפנה כאמור לתצהירו של מר טרובק לפיו מצבה הכלכלי של התובעת הינו בכי רע. התובעת מכחישה כאמור את טענות המבקשת, אך היא אינה מצרפת תיעוד לתמיכת קיומו של חוסן כלכלי או נכסים אשר יאפשרו לה לשאת בתשלום הוצאות הנתבעת, ככל שתזכה בדין, למעט אותו תדפיס
"מצב חשבון בנק עדכני"
אשר אין די בו ועל בסיסו לא ניתן לקבוע מהו חוסנה הכלכלי של התובעת, כאשר רב הנסתר בו על הנגלה. מסמך זה לבדו אינו מרים את נטל ההוכחה המוטל בעניין זה על כתפי התובעת, ולמעשה התובעת לא הציגה אף ראייה ממשית לאופן שבו יעלה בידה לשלם את הוצאות המבקשים ככל שהתביעה תידחה (על האופן בו תובעת נדרשת להרים את הנטל באשר לטענת חוסן כלכלי ראו, בין היתר, ת"א (מחוזי תל אביב) 40653-12-09, יובלים – נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ. דלק נדל"ן בע"מ [31.01.2011]). לענין זה, אני מקבלת את טענות המבקשת בתשובתה לפיהן אותו המסמך כלל לא ברור ואף לא רשום בו מי בעל החשבון, זאת בנוסף לכך שהחשבון הנזכר בתביעה התנהל בבנק אחר.
הדבר נכון במיוחד לאור הצהרותיו של מר טרובק במסגרתו תצהירו, לפיהן
"המצב הכלכלי של העמותה הינו בכי רע וכי חשבון הבנק של העמותה מרוקן לחלוטין"
(סעיף 7), גם אם מדובר בהצהרה הרלוונטית למועד כניסתו לתפקיד יו"ר התובעת.
גם עצם העובדה שהתובעת נמנעה מלצרף תצהיר לתמיכה בתגובתה לבקשה וממילא לא הצהירה אודות חוסנה הכלכלי הנטען, מלמדת כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בהקשר זה, המוטל כאמור על כתפיה. מעבר לכך, טענות התובעת כי היא מנהלת פעילות מאוזנת, והכספים שבחשבונה נדרשים לפעילות שוטפת - מעידים על היעדר עודף תקציבי שישמש לתשלום הוצאות, ככל שהתביעה תידחה והיא תחויב לשלם את הוצאות הנתבעים.
13.
משהתובעת לא הוכיחה את חוסנה הכלכלי וכי תוכל לשלם את הוצאות הנתבעת ככל שתזכה בדין בסופו של ההליך, כלל לא ברור כי ישנו צורך לבחון את החלופה השנייה בעטיה לא ייעתר בית המשפט לבקשה להפקדת ערובה - חלופה הנוגעת לבחינת נסיבות העניין. במסגרת חלופה זו בוחן בית המשפט את סיכויי התביעה כחלק מבחינת נסיבות המצדיקות את סתירת ההנחה של חיוב בערובה.
ואולם, למעלה מן הצורך, אציין כי העובדה שהתובעת הגיעה עם הנתבעות 2 ו- 3 להסכמי פשרה, לפיהם נדחו התביעות נגדן במלואן ללא צו להוצאות, וכאשר הטענות כלפי המבקשת כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה היו זהות ברובן, הרי שמבלי לקבוע מסמרות ניתן לתהות על סיכויי התביעה כנגד המבקשת. כמו כן – ואף אם לשיטת התובעת סיכוייה לזכות גבוהים – היא לא הביאה הנמקה מספקת כדי להסביר מדוע נסיבות המקרה דנן הינן החריגות לכלל, כי ייגרם עיוות דין או כי ישנה הצדקה אחרת להימנע מחיובה להפקדת ערבון מתאים.
לא מצאתי לנכון אף לשנות ממסקנתי הנ"ל גם נוכח השיהוי הנטען בהגשת הבקשה. אמנם, בקשה כאמור ניתן להגיש בתחילת ההליך, אולם לנוכח דחיית התביעה כנגד הנתבעות 2 ו-3, אני סבורה כי נוצרו נסיבות חדשות אשר יש בהן כדי להסביר את מועד הגשת הבקשה.
חלופת תקנה 519(א)
14.
לאור מסקנתי הנ"ל לא ראיתי צורך לבחון את הבקשה גם בהתאם לחלופה לפי תקנה 519(א) לתקנות, המסמיכה את בית המשפט, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע (שאינו חברה) ליתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע תוך שקילת שיקולים כגון קיומו של קושי בגביית הוצאות המשפט בסיום ההליך, מצב כלכלי ירוד של התובע וסיכויי תביעה קלושים וכיו"ב שיקולים אחרים.
גובה הערובה הנדרשת

15.
בחינת גובה הערובה הנדרשת צריכה לכוון לכך שזו תהא מידתית, ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלוונטיים.
המבקשת ביקשה, כאמור, כי הסכום שייפסק "
ייקח בחשבון את ההוצאות שכבר נגרמו עד היום בפועל לנתבעת 4 ואשר היא צפויה להן בעתיד"
.
16.
לאחר שקילת מכלול הנתונים בתיק, לרבות, אך לא רק: סכום התביעה; היקף טענות הצדדים; העדויות הצפויות להישמע במסגרת המשך בירור התביעה; המשאבים הכספיים שהושקעו עד כה ואשר עתידים להיות מושקעים לצורך ניהול ההגנה על ידי הנתבעת; ההוצאות בהן נשאה המבקשת בפועל; והוראות כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס-2000 - אני מורה לתובעת להפקיד בקופת בית המשפט סך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאת המבקשת בגין ניהול ההליך המשפטי, ככל שאלו ייפסקו לטובתה.
התובעת תפקיד סכום זה בקופת בית המשפט תוך 45 יום ותמציא לתיק עד למועד זה אישור על הפקדת הערובה הכספית.
לא יופקד הסכום עד למועד זה, תימחק התביעה כנגד המבקשת ויינתן צו להוצאות.
17.
התיק יובא לעיוני ביום 29.10.18.
ניתנה היום, כ"א אב תשע"ח, 02 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 6159-05/16 אגודת הסטודנטים המרכז ללימודים אקדמיים (ע"ר) נ' אור אדיר, קורל הירשברג (פורסם ב-ֽ 02/08/2018)