פסקי דין על אליעזר הרשקוביץ | פסקי דין על חזי דורון

50264-03/18 תק     01/08/2018




תק 50264-03/18 אליעזר הרשקוביץ נ' חזי דורון








בית משפט לתביעות קטנות באשדוד



ת"ק 50264-03-18 הרשקוביץ נ' דורון


תיק חיצוני:



מספר בקשה:1

בפני

כבוד השופטת
סבין כהן


מבקשים

אליעזר הרשקוביץ


נגד


משיבים

חזי דורון



פסק דין


התובע משך ממכשיר "כספומט" סכום של 2,000 ₪, אותם לטענתו שכח במכשיר.

הנתבע, אשר נקלע למקום זמן קצר לאחר מכן, ראה בסניף הבנק סכום של 2,000 ₪ וביקש להשיב האבידה לידי בעליה.
לכן, תלה הנתבע בסניף הבנק מודעה בדבר השבת אבידה והמתין לכך שימצא דורש.

הנתבע מצדו, לאחר שהבחין כי חסר לו סכום של 2,000 ₪, הגיע לסניף הבנק על מנת לברר האם נמצא הסכום, ראה את המודעה והתקשר לנתבע.
הנתבע ביקש פרטים בנוגע לאבידה, בין היתר ביקש לברר היכן נשכח הסכום ומהו הסכום.
התובע סיפר, כי מדובר בסכום של 2,000 ₪. בהמשך, אף הציג אסמכתא למשיכה מהבנק של סכום זה, כן הסביר, כי לא משך את הסכום מתוך הכספומט, כך שהסכום נשכח בתוך המכשיר.
לשיטת הנתבע, הסכום נמצא על מכשיר אחר, בצד.

תחילה, לאחר שפנה אל הנתבע דורש נוסף, אשר העיד על סכום שונה מהסכום שנמצא, כך שהנתבע שלל את אותו אדם כמי שאיבד את הסכום, ביקש הנתבע להחזיר לידי התובע את הסכום, לאחר שיומצאו אסמכתאות מהבנק למשיכת הסכום.

בהמשך, לאחר שהומצאה האסמכתא ולאחר שהנתבע שאל בעניין "שאלת רב", ביקש הנתבע להקשות בסוגיית זיהויו של זה שאיבד את הסכום ואף ביקש כי תוצגנה מצלמות האבטחה מסניף הבנק.
התובע, הפנה את התובע לרב מטעמו, אשר אף שוחח עם הרב מטעם הנתבע, על מנת לשכנעו, כי בנסיבות מציאת סכום הכסף, יש להשיב את האבידה לידי בעליה (הקושי במחלוקת בין הצדדים נוגע לסוגיית סימנים שיש ליתן בכסף על מנת לזהותו וייאושו של הבעלים מהאבידה). הנתבע לא השתכנע ואף לא היה מוכן לקיים בוררות לפני בית דין דתי.
לפיכך, כיוון שהבנק סירב ליתן את מצלמות האבטחה ללא צו של בית המשפט
ולאור עמדת הנתבע, פנה התובע לבית המשפט.

במהלך הדיון שהתקיים, הוסכם בין הצדדים, כי יפנו לסניף הבנק על מנת שיציג את מצלמות האבטחה. ככל שלא ניתן יהיה להציגן, תוכרע התביעה על פי עדותם של הצדדים.

מסניף הבנק אליו פנו הצדדים נמסר, כי תמונות מצלמות האבטחה נשמרות למשך תקופה בת חמישה חודשים בלבד ולכן לא נשמרו המצלמות.

לפיכך, אין לי אלא להכריע על יסוד עדותם של הצדדים.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע הרים הנטל להוכיח, כי מדובר בסכום כסף שהוא שלו.

סבורתני, כי די בסימנים שנתן התובע על מנת לשכנע, כי אמנם מדובר בכסף של התובע.
התובע אמנם היה בסניף הבנק זמן קצר לפני מציאת הסכום, התובע הצביע על משיכת סכום זהה מהכספומט בסניף ולא נמצאו דורשים אחרים לכסף.
העובדה שהסכום נמצא על מכשיר אחר, אין בה כדי להעלות או להוריד, שכן סביר להניח, כי מוצא קודם מצא את הכסף והניחו בצד מתוך הנחה שהבעלים ימצא את הכסף.
היות שכך, זכאי התובע להשבת האבידה ואני מחייבת אפוא את הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 2,000 ₪.
באשר להוצאות, מחד, הנתבע ביקש להחזיר האבידה לידי בעליה ובכך נהג כשורה, כאשר לא החזיר את הסכום רק בשל אותן ספיקות בלבו.
מנגד, בהתאם להוראות חוק השבת אבידה, התשל"ג- 1973, השבת אבידה אינה רק עניין מוסרי, אלא קמה גם מהוראות החוק.
לאור האמור, מצאתי מקום לחייב הנתבע בהוצאות בסכום של 200 ₪ בלבד.

זכות בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום,
כ' אב תשע"ח, 01 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 50264-03/18 אליעזר הרשקוביץ נ' חזי דורון (פורסם ב-ֽ 01/08/2018)