פסקי דין על גיל פשחור | פסקי דין על עזאם אבראהים צואפטה

59730-03/18 סעש     09/08/2018




סעש 59730-03/18 גיל פשחור נ' עזאם אבראהים צואפטה








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 59730-03-18


09 אוגוסט 2018
לפני:
כב' הרשמת תמר עציון פלץ


המבקש/הנתבע
:

גיל פשחור
ע"י ב"כ: עו"ד מועלם ואח'



-

המשיב/התובע
:

עזאם אבראהים צואפטה

ע"י ב"כ: עו"ד ג'בארה

החלטה
1.
לפניי בקשה לחייב את התובע/המשיב, תושב הרשות הפלסטינית, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המבקש/הנתבע, בגין התביעה שהגיש נגדו (להלן: הבקשה).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכל יתר המסמכים שבתיק, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.
2.
זכות הגישה לערכאות הוכרה בפסיקה כ"זכות ה"נעלה" מזכות יסוד" (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 628;
ע"ע (ארצי) 1424/02
פתחי אבו נסאר –

saint peter in gallicantu
, לא פורסם, ניתן ביום 6.7.2003). יחד עם זאת, וככל זכות, אין מדובר בזכות מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו. מאחר שחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע מהווה פגיעה בזכות הגישה של התובע לערכאות, יש לערוך את האיזון בין הזכויות המתנגשות בהתאם לכללים שהתוו בתקנות ובפסיקה.
3.
ביום 2.9.2016 נכנס לתוקפו תיקון תשע"ו לתקנות בית הדין לעבודה (להלן: התקנות), שבמסגרתו הותקנה תקנה 116א, וכך היא קובעת:

(
א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"

4.
על פי לשון התקנה, הכלל הוא כי יש לחייב בהפקדת ערובה תובע שאינו תושב ישראל או אזרח מדינה זרה שהיא צד לאמנת האג, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או יכולת פירעון עתידית, או אם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה. זאת, בין היתר, כעולה מדברי ההסבר לתיקון תשע"ו (2016) לתקנות, לנוכח הצורך הגובר "להבטיח כי נתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל, שעל דרך הכלל אין להם נכסים בישראל ועשוי להיות קושי לאתרם ולאכוף כלפיהם את פסק הדין, ככל שהתובעים לא יזכו בתביעתם וייפסקו הוצאות לזכות הנתבעים" (להלן: דברי ההסבר).
5.
במקרה שלפניי מבקש הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה בטענה כי לא הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו, ולעצם קיומם של יחסי עובד-מעסיק בינו לבין התובע.
במסגרת זו טוען הנתבע בסעיף 3 לבקשה, כי "בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה עבר כשכיר, מעולם לא העסיק את התובע או כל אדם אחר", אך טענה זו לא נתמכה בתצהיר כנדרש, חרף היותה טענה עובדתית מובהקת, ואף לא הוגשו ראיות אחרות לתמיכה בה.
6.
לעומת זאת, התובע צירף לתגובתו תצהיר גילוי מסמכים בצירוף תדפיס רשיונות (דו"ח 300) מטעם שירות התעסוקה, ממנו עולה כי הנתבע ("גיל פשחור
בנין") הוא שנרשם על גבי רישיונות התובע כמעסיקו, בתקופות שונות מחודש 3/2009 עד חודש 4/2012. מסמך זה מהווה, אפוא, ראשית ראיה לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, לכל הפחות בתקופות המפורטות בתדפיס, ואילו הכחשתו של הנתבע בדבר קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים היתה גורפת.
7.
לכך יש להוסיף, כי גם הסברו של הנתבע, בסעיף 4 לתשובתו לתגובת התובע, לא נתמך בתצהיר כנדרש, ואף לא בראיות אחרות הנוגעות לתפקידו כרב"ש היישוב מחולה, ולתפקידים הנגזרים מכך.
8.
אשר על כן נחה דעתי, כי
התובע הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו
כנדרש בתקנה 116א לתקנות, ואין מקום לחייבו בהפקדת ערובה אף מבלי לדון בטענתו הנוספת, כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו, בשל מצבו הכלכלי השפיר.
9.
לסיכום, הבקשה נדחית
.
הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממעוד המצאת החלטה זו לידי הנתבע, ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ח
(
09 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











סעש בית דין אזורי לעבודה 59730-03/18 גיל פשחור נ' עזאם אבראהים צואפטה (פורסם ב-ֽ 09/08/2018)