פסקי דין על שושנה בכר | פסקי דין על מלכיאל בכר | פסקי דין על קשרי תעופה | פסקי דין על אל על נתיבי אוויר לישראל | פסקי דין על ח.צ |

53149-11/17 תק     08/08/2018




תק 53149-11/17 שושנה בכר, מלכיאל בכר נ' קשרי תעופה בע"מ, אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, ח.צ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 53149-11-17 בכר ואח' נ' קשרי תעופה בע"מ
ואח'



לפני
כבוד השופטת חנה קלוגמן


התובעים:

1.שושנה בכר
, ת.ז. 50649003

2.מלכיאל בכר
, ת.ז. 30559611


נגד


הנתבעות
:

1.קשרי תעופה בע"מ
, ח.פ. 520039009

2.אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ
, ח.צ
. 52-001714-6


פסק דין


בפני
י תביעה קטנה, אשר עוסקת בשתי טענות עיקריות של התובעים: האחת, טענה לטיסה סדירה שהוזמנה הלוך ושוב מישראל במחיר מלא לאי זקינטוס שביוון, כאשר לטענת התובעים, בפועל הם הועלו על טיסת שכר. השנייה, טענה לעיכוב של שלוש שעות בטיסה חזרה לישראל.

הצדדים:
התובעים הם נוסעים שרכשו זוג כרטיסי טיסה הלוך ושוב מישראל לאי זקינטוס ביוון וחזרה מהנתבעת 2, אשר מספרם:
ly5039

ו-
ly5040

(להלן: "התובעים").

הנתבעת 1 הנה סיטונאית וקמעונאית תיירות ומשמשת כמתווכת בין חברת הנסיעות או הנוסעים לבין ספקי ומפעילי שירותים שונים (כגון: בתי מלון, חברות תעופה וכו') (להלן: "הנתבעת 1" או "קשרי תעופה").

הנתבעת 2 הנה חברת התעופה "אל על", אשר ממנה נרכשו כרטיסי הטיסה (להלן: "הנתבעת 2" או "אל-על").

תמצית טענות הצדדים:
תמצית טענות התובעים:
לטענת התובעים, ביום 30.04.17 רכשו זוג כרטיסי טיסה של חברת אל-על בטיסה סדירה, אשר מספרם:
ly5039

ו-
ly5040
, ליום 09.08.17 וליום 14.08.17 לאי זקינטוס שביוון וחזרה לישראל, בעלות של 524 דולר ארה"ב לכרטיס, ובסך הכול בשקלים סך של 3,819 ₪ (צורפה קבלה לכתב התביעה) (להלן ביחד: "הכרטיסים").

רכישת הכרטיסים בוצעה עם הנתבעת 1, חברת קשרי תעופה, מול נציג שלה ששמו אבי (להלן: "אבי"). בשיחה עם אבי, לטענת התובעים, ביקשו להכניס מס' מועדון הנוסע המתמיד של אל-על. כשהגיעו לשדה-התעופה והקישו מס' הנוסע המתמיד נכתב, כי אין טיסה של אל-על עבור מספר המועדון שהוכנס. בדלפק שאלו התובעים מדוע זה כך ונענו, כי הטיסה לא עם אל-על, אלא מדובר בטיסת שכר עם חברה בשם
skyserv
(להלן: "טיסת שכר"), אשר לא הוגש בה אוכל, אלא בקבוק מים בלבד.

בנוסף, לטענתם, בטיסה חזרה היה עיכוב של כמעט שלוש שעות ואיש לא הודיע להם על העיכוב.

לטענתם, הם שילמו על טיסה סדירה ואם היו רוצים לטוס בטיסת שכר הם היו מוצאים כרטיסי טיסה במחיר זול יותר.

התובעים העמידו תביעתם על סך של 3,819 ₪, הוא הסכום ששולם בגין כרטיסי הטיסה.

תמצית טענות הנתבעת 1 (קשרי תעופה):
לטענת הנתבעת 1, הטיסה שהוזמנה הנה טיסה מסוג שכר, אשר מעצם טבען של טיסות מסוג זה, ניתנות לשינויים. הנתבעת 1 אף ציינה זאת בסיכום ההזמנה שנשלח לתובעים באופן מפורש (צורף כנספח א' לכתב ההגנה).

התובעים לא שילמו יותר עבור חברת התעופה, אלא שילמו את המחיר עבור טיסת שכר ללא כל קשר לחברת התעופה. בנוסף, בטיסה בת כשעה ו- 40 דקות לא מוגשת ארוחה גם בחברת תעופה אחרת.

לעניין העיכוב בטיסת החזור ביום 14.08.17, טוענת הנתבעת 1, כי ברגע שקיבלה הודעה על דחיית מועד הטיסה, היא העבירה את המידע באותו יום באמצעות מסרון לגב' מורדו סופר ציפי בשעה 09:23, אשר הייתה באותה קבוצת הזמנה עם התובעים ויתר הנוסעים (צורף כנספח ג' לכתב ההגנה).

הנתבעת 1 מפנה לפסק הדין בעניין ח"א 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה.

עוד לטענתה, היא אינה חברת תעופה ואינה אחראית לתפעול הטיסות. כמו כן, התובעים מימשו את אשר הזמינו וניצלו את הטיסות, ולכן מדובר בתביעה טרדנית וקנטרנית, אשר יש לדחותה או למחקה על הסף.

תמצית טענות הנתבעת 2 (חברת אל-על):
לטענת הנתבעת 2, הטיסות הלוך ושוב נרכשו מחברת סאן-דור נתיבי אוויר בינלאומיים בע"מ (להלן: "סאן-דור"), אשר מוחזקת באופן בלעדי ע"י הנתבעת 2.

המסגרת האובליגטורית החלה בין הנתבעת 2 לנוסעיה הנה בהתאם לתנאים כלליים לתובלת נוסעים וכבודה – אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ
(להלן: "הסכם התובלה" או "ההסכם"). הסכם התובלה מפורסם כל העת באתר האינטרנט שמפעילה הנתבעת 2 וסאן-דור והוא פתוח לעיון הציבור הרחב. הסכם התובלה מהווה חלק בלתי נפרד מכרטיס הטיסה. ההסכם מסדיר בין היתר את רשות הנתבעת 2 להפעיל טיסות בהסדר חכירה רטובה שמשמעו חכירת מטוס על צוותו המקובל בכל חברות התעופה המכובדות והוותיקות בעולם (להלן: "חכירה רטובה").

במקרה דנן, לטענתה, הטיסה הלוך תופעלה בפועל בהסדר חכירה רטובה ע"י חברת התעופה
privilege style
הספרדית (להלן: "החברה המפעילה").

הדין החל במקרה זה הנו חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב- 2012 (להלן: "החוק" או "חוק שירותי תעופה"). הטיסה חזור המריאה בעיכוב של שעה אחת ו- 40 דקות בדיוק, ולכן אין הנתבעת 2 מחויבת באספקת שירותי סיוע או במתן פיצוי, תהא סיבת העיכוב באשר תהא.

כמו כן, התובעים טסו בטיסות הנתבעת 2 ולכן מימשו באופן מלא את כרטיסי הטיסה, ולכן דין התובענה להידחות.

דיון והכרעה:
לאחר עיון בכתבי הטענות ונספחיהם, ולאחר שמיעת הצדדים ונציגיהם בדיון שהתקיים בפני
י, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות. טעמיי יפורטו להלן:

התובעים הם נוסעים שרכשו זוג כרטיסי טיסה הלוך ושוב מישראל לאי זקינטוס ביוון וחזרה, מהנתבעת 2, אשר מספרם:
ly5039

ו-
ly5040

בהתאמה.

התובעים הגישו תביעתם הנסמכת על שני אדנים: האחד, הטענה כי הזמינו כרטיסי טיסה הלוך וחזור ושילמו עבור טיסה סדירה עם חברת אל-על, וכאשר הגיעו לשדה-התעופה התברר להם כי יטוסו בטיסת שכר עם מפעילה אחרת בשם

skyserv
. השני, הטענה כי טיסת החזור התעכבה בכמעט שלוש שעות וכי הנתבעות לא טרחו להודיע לתובעים אודות העיכוב.


אדון כעת בטענות אחת לאחת:

לעניין הטענה הראשונה
, כי הוזמנה טיסה סדירה ולכן שולם מחיר מלא בגין טיסה סדירה, כאשר בפועל עלו התובעים על טיסת שכר אצל מפעילה אחרת, אין בידי לקבל את טענת התובעים בעניין זה שעה שהם עצמם צירפו לכתב התביעה מטעמם את טופס ההזמנה, אשר נעשתה באמצעות קשרי תעופה (הנתבעת 1), ואשר עליו כתוב באותיות גדולות בכותרת, כי מדובר בטיסת צ'רטר:
charter flight
ומתחתיו מצוינים פרטי הטיסות הלוך ושוב. כלומר, עצם העובדה שמדובר היה מלכתחילה בטיסת שכר (או צ'רטר) הייתה כתובה שחור על גבי לבן בהזמנה שהונפקה לתובעים ע"י הנתבעת 1.

כך גם בסיכום ההזמנה שנשלח לתובעים נכתב, כי בטיסות אל-על, סאנדור וארקיע יתכן וחברת התעופה תפעיל את הטיסה באמצעות חברה זרה, כאשר הבידוק והביטחון יהיה של סאנדור, אל-על או ארקיע בהתאמה, כפי שאכן היה בפועל (צורף כנספח א' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1).

יתרה מכך, לא עלה בידי התובעים להוכיח, כי שילמו עבור כרטיסי הטיסה מחיר גבוה יותר מאשר אם היו רוכשים כרטיסים לטיסת שכר אחרת. התובעים לא צירפו כל אסמכתא שיש בה לבסס טענתם זו, וזאת בשים לב כי מועדי הטיסות היו בחודש אוגוסט, אשר נחשב עונת שיא בענף התיירות ומשליך באופן ישיר על מחירי הטיסות.

כך גם הטענה, כי לא הוגש מזון בטיסה, אלא כל שקיבלו התובעים היה בקבוק מים בלבד- בעניין זה קיבלתי את טענת הנתבעות, כי בטיסות קצרות מועד, כמו במקרה דנן בו היה מדובר בטיסה בת כשעה ו- 40 דקות בלבד, לא מוגש מזון, אלא שתייה בלבד.

לעניין הטענה השנייה
, כי חל עיכוב של כשלוש שעות בטיסת החזור ביום 14.08.17, גם אותה אין בידי לקבל, שכן הנתבעת 2 (אל-על) צירפה מתוך מערכותיה הממוכנות את דו"ח הזמנים שהופק ע"י מרכז השליטה שלה, בו ניתן ללמוד, כי הטיסה חזור
ly5040
יצאה בעיכוב של שעה אחת ו- 40 דקות בדיוק (ראו נספח ב' שצורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2). הווה אומר, לא חל עיכוב בן שלוש שעות בטיסת החזור, כטענת התובעים, אלא העיכוב היה בן שעה ו- 40 דקות בלבד.

בנסיבות אלו יש לבדוק מהו החוק החל בענייננו והאם בגין עיכוב זה זכאים התובעים להטבות, או לפיצוי כלשהו, מהנתבעות. כמו כן, יש לבדוק האם היה על הנתבעות להודיע לתובעים אודות העיכוב בטיסת החזור והאם הדבר גורר אחריו זכאות לפיצוי.


הפן הנורמטיבי:
כיום מוסדרת מערכת היחסים בין נוסע לבין "מפעיל טיסה", בכל הקשור לטיסות ממדינת ישראל, אליה או בשטחה, בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב- 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה" או "החוק"), אשר נכנס לתוקף ביום 16.08.2012.

החוק מסדיר סוגים של הטבות להן יהיה זכאי נוסע, בהתאם למשך העיכוב בטיסה ונסיבות העניין. כך ישנן הוראות מיוחדות, המתייחסות למצב של רישום יתר (סעיף 5 לחוק), טיסה שבוטלה (סעיף 6 לחוק), טיסה שהוקדמה (סעיף 8 לחוק) ושינוי בתנאי הטיסה (סעיף 9 לחוק).

כמו כן, המחוקק העניק לבית-המשפט סמכות לפסוק לטובת נוסע פיצויים לדוגמה בשיעור שלא יעלה על 10,270 ₪, אם לא ניתנו לו הטבות להן הוא זכאי ונקבעו שיקולים לפיהם יקבע בית-המשפט את שיעור הפיצוי (סעיף 11 לחוק).

השיקולים הם: אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הנוסע למימוש זכויותיו, היות ההפרה הפרה חוזרת, חומרת ההפרה ונסיבותיה, שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה (לפסקי-דין שחייבו חברות תעופה בתשלום של הוצאות לדוגמה ראו: ת"ק 30400-10-14 חרמש נ' אליטליה (ניתן ביום 25.05.15); ת"ק 8866-12-15 ליברמן נ' אליטליה קומפגניה איראה איטליאנה אס.פי.איי. בע"מ (ניתן ביום 10.04.16)).

סעיף 1 לחוק מגדיר "טיסה שבוטלה" כטיסה שלא התקיימה, או טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה.

סעיף 7(א) לחוק קובע, כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה, או מהמארגן, מזון ומשקאות ושירותי תקשורת.

סעיף 7(ב) לחוק קובע, כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של חמש שעות ופחות משמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה מזון ומשקאות, שירותי תקשורת, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו.

למען השלמת התמונה יצוין, כי על תביעות המתייחסות לשיבושים בטיסות בתקופה שקדמה למועד כניסת חוק שירותי תעופה לתוקף יחולו הוראות האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בין-לאומית באוויר, שנחתמה במונטריאול ביום 28.05.1999 (להלן: "אמנת מונטריאול") (ראו סעיף 19 שם שכותרתו איחור), ואשר אושררה ע"י ישראל במסגרת תיקון לחוק התובלה האווירית, תש"ם- 1980 (להלן: "חוק התובלה האווירית", ראו סעיף 10 הקובע את עקרון ייחוד העילה).

מן הכלל אל הפרט:
בעניינו, כאמור לעיל, חל חוק שירותי תעופה. לאור סעיפי החוק, ומשהתעכבה טיסת החזור בשעה ו- 40 דקות, משמע פחות משעתיים, הרי שלא זכאים התובעים להטבות הקבועות בחוק, או לפיצוי כלשהו מהנתבעות.

בעניין הטענה, כי הנתבעות לא הודיעו לתובעים על העיכוב בטיסת החזור, הרי שאין בידי לקבל גם טענה זו.

ראשית
, טענת הנתבעת 1, כי העבירה את המידע אודות העיכוב באמצעות מסרון לגב' מורדו סופר ציפי בשעה 09:23, אשר הייתה באותה קבוצת הזמנה עם התובעים ויתר הנוסעים, לרבות נספח ג' שצירפה לכתב הגנתה כדי לבסס טענה זו, לא נסתרה ע"י התובעים בדיון או בכלל.

שנית
, בטופס ההזמנה שצורף לכתב התביעה כתוב למעלה מימין תחת הכותרת: "תנאים והגבלות" ותחת תת-כותרת: "הודעות חשובות לנוסע" כך: "חובה לוודא ולאשרר את תאריך ושעת ההמראה הסופיים עם המארגן או נציגו לפחות 72 שעות לפני שעת ההמראה הנקובה בכרטיס אלקטרוני זה."
כלומר, התובעים היו צריכים לברר את שעת ההמראה הסופית ולא להמתין שהנתבעות, או מי מטעמן, יעדכנו אותם בדבר עיכוב אפשרי.

טענה נוספת אליה יש להידרש הנה הטענה בדבר נקודות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל-על. הנתבעות התייחסו לטענה זו בדיון שהתקיים בפני
י וטענת הנתבעת 2, כי בעניין הנקודות של מועדון "הנוסע המתמיד" טיסת ההלוך זוכתה באופן אוטומטי, מאחר שהנתבעת 1 עדכנה את הנתבעת 2, וכך גם בטיסת החזור הנתבעת 2 דאגה לזכותם בעניין הנקודות לאחר הגשת התביעה (ראו פרוטוקול עמ' 2 שורות 13-15 וכן עמ' 3 שורות 14-16), לא נסתרה. על כן, מצאתי, כי התובעים זוכו בנקודות "הנוסע המתמיד".

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

במאמר מוסגר יצוין, כי מן הראוי שבטופס ההזמנה של הטיסות יצוין, גם בשפה העברית (מלבד בשפה האנגלית), כי מדובר בטיסת שכר, וזאת למען האנשים אשר אינם בקיאים בשפה האנגלית.


סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה מהטעמים שפורטו לעיל.
לעניין ההוצאות- בנסיבות המקרה דנן לא מצאתי לפסוק הוצאות.


על

פסק דין
בבית-משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מיום קבלת פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
כ"ז אב תשע"ח, 08 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 53149-11/17 שושנה בכר, מלכיאל בכר נ' קשרי תעופה בע"מ, אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, ח.צ (פורסם ב-ֽ 08/08/2018)