פסקי דין על עמאר בן עאטף עואד

18/97 פ     24/02/1999




פ 18/97 מדינת ישראל נ' עמאר בן עאטף עואד






פ ר ו ט ו ק ו ל
בבית המשפט המחוזי
בנצרת

בפני
כב' ס. הנשיא: ע.ר זועבי


ת.פ.: 18/97

המאשימה: מדינת ישראל


- נ ג ד -

הנאשם/ת/ים: עמאר בן עאטף עואד

ג ז ר - ד י ן

.1 הנאשם הורשע לאחר דיון ממושך בעבירות חמורות לפי פקודת הסמים
כאשר ביניהם סעיפים חמורים של הדחת קטינים לסמים. וגם הורשע
בעבירת מעשה מגונה לפי סעיף )2( 348לחוק העונשין התשל"ז
.1977
ב"כ המדינה עו"ד ירושלמי הגישה גליון הרשעות קודמות, כאשר
בו רואים שלנאשם יש עבר בסמים.
ב"כ המדינה טוענת שמדובר בעבירות חמורות והנאשם היה שותף
לפרשה גדולה אשר היו מעורבים בה עוד מספר בחורים בגיל הנאשם
שגם הם נשפטו בפני
כב' השופט אמינוף, והיא הגישה בפני
גזרי
הדין של השותפים. ועוד טענה שהמחוקק לא הבדיל בעניין גילו של
המדיח בשאלה אם ישב ועישן יחד עם המודחים או אם הזריק
לתוך ורידיו. היא ביקשה ועל סמך עיקרון אחידות העונשים וכאשר
לטענתה חלקו של הנאשם הוא יותר גדול להטיל עליו עונש דומה
וקצת יותר מאשר הוטל על שותפיו. כאשר נגזר על השותף עבדאללה
אחמד 8שנות מאסר בפועל ועוד חצי שנה הפעלת מאסר במצטבר אולם
בית המשפט העליון היקל עימו והוריד תקופת המאסר ל- 6שנים
בפועל ועוד חצי שנה במצטבר. ועל השותף השני ג'יהאד ח'טיב
שנידון לאחר שהצדדים הגיעו לעיסקה ונמחקו הוראות החיקוק הוטל
עליו עונש של 6שנים. ולטענתה החומרה של שלושת השותפים כולל
הנאשם היא פחות או יותר שווה. כאשר כתב האישום של ג'יהאד
מאוד דומה לכתב האישום של הנאשם. ב"כ המדינה ביקשה להטיל על
הנאשם עונש דומה.

באשר לעניין תסקיר המבחן, טענה ב"כ המדינה שהתסקיר לא מילא
אחר הנדרש ממנו וקצין המבחן לא נתן התיחסות הנאשם לעבירות
שהוא ביצע. אני מסכים עם ב"כ המדינה שזה חסרון גדול בתסקיר
המבחן ועל קצין המבחן שטיפל בעניין היה להתיחס לעניין זה.
ועוד טענה שקצין המבחן לא התיחס לכל חוות הדעת הרפואיות
שהוגשו לתיק ורק התייחס למספר שורות מאחת החוות דעת בלבד
שהוגשה במסגרת תיק אחר. לטענתה חוות דעת זו אינה נכונה ועל
כן מסקנת קצין המבחן שהגיע אליה על סמך חוות דעת זו הינה
מוטעית.

הוסיפה ב"כ המדינה שמחלת הנאשם אינה יכולה להוות נסיבה
לקולא. אם הנאשם היה מסוגל לבצע את העבירות שהן מהחמורות
ביותר בעוד שהוא חולה אז הוא מהווה סכנה לציבור, יש להרחיקו
מהציבור ומהחברה. ולא ייתכן לתת לו פטור לאחר שבית המשפט קבע
שהוא מסוגל לעמוד לדין. ועוד טענה שלנאשם עבר פלילי בסמים
ועל כן מעשיו בתיק הנוכחי לא נחשבים כמעידה. ומאחר ושירות
המבחן לא מצא לנכון להכניסו למסגרת טיפולית ואין להם כלים
להתמודד במחלות נפש, ושירות המבחן לא מצא המקום לטפל בו
בחוץ, על כן לטענת ב"כ המדינה יש לטפל בו בבית הכלא. והפנתה
תשומת לבי למספר תקדימים.

לעומת זאת, טוען עו"ד מסאלחה שאין להטיל מאסר בפועל על מרשו
ויש להסתפק בתקופת המעצר שהיה בתיק זה. ויש להתחשב בעובדה
שמדובר בנאשם שהוא חולה נפש כאמור בחוות הדעת שהוגשו. ולמרות
שבית המשפט קבע שהוא היה כשיר לעמוד לדין. חוות הדעת שהוגשו
בתיק מדברות בעד עצמן לגבי הדחפים שאינם ניתנים לכיבוש של
הנאשם שהיו להן השלכות לגבי עבירות הסם ועבירת המין.
ולטענת ב"כ הנאשם, האמור בחוות הדעת מהווה משקל נכבד לקולא.
ומטה את הכף שלא להטיל מאסר בפועל על מרשו.

בנוגע לתסקיר המבחן טוען ב"כ הנאשם שהגורם המוסמך הוא שירות
המבחן ומבקש להפנות לשתי השורות האחרונות של התסקיר ולטענתו
שבית הסוהר אינו יכול להעניק טיפול הולם שיש בו כדי לרפא את
הנאשם. ושנית, לשרת הציבור. ולפי תסקיר המבחן, עצם הכליאה
מהווה פגיעה במצבו של הנאשם ועל כן יש להטיל על הנאשם מבחן
ולא לשלוח אותו למאסר בפועל.

ב"כ הנאשם טוען שאין דמיון בין מצבו של מרשו לבין השותפים.
ובית המשפט אינו קשור לטענתו בגזרי הדין שהוטלו על השותפים
ולא צריך להפעיל כאן, ובנסיבות העניין, עיקרון אחידות
העונשים. ולטענתו, מדובר בפרשיות אחרות.

לטעמו של ב"כ הנאשם קיימות נסיבות מיוחדות בגין מרשו
שמחייבות אי שליחתו למאסר בפועל.

.2 לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתבי האישום ובגזרי הדין
שהוטלו על השותפים, נראה לי שמדובר בפרשיות דומות ואינני
מסכים עם ב"כ הנאשם שפרשת הנאשם היא שונה ואם יש שוני, יש
שוני לרעה כאשר הנאשם הורשע בעבירה נוספת של מעשה מגונה.
עיינתי בתסקיר המבחן ואני מסכים עם ב"כ המדינה שתסקיר המבחן
אינו שלם ואינני יכול לקבל המלצות קצין המבחן כפי שהופיעה
בתסקיר.

נשאלת השאלה אם יש לפעול בהתאם לעיקרון אחידות העונשים
לאחר שקבעתי שמדובר בפרשיות דומות? ועליי לחפש ולמצוא אם
קיימות נסיבות מיוחדות בעניינו של הנאשם שלא להטיל עליו אותו
עונש. ואכן מצאתי שקיימות סיבות ונסיבות מיוחדות, אמנם לא עד
כדי לפטור אותו מעונש מאסר אלא כדי להקטין בעונש המאסר
בפועל. והתשובה היא שבחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו לתיק
מבית חולים שער מנשה, ועיינתי שוב בחוות הדעת וגם בחוות דעתו
של ד"ר עמוס קורצ'ין, ונראה לי שבעקבות מצבו כפי שתואר בחוות
הדעת האלה, יש להתחשב במצבו ולהורות על טיפול בנאשם
במסגרת פסיכאיטרית על מנת להפחית ממסוכנותו וזה תוך תקופת
מאסרו ובמסגרת בית הכלא ולא מחוצה לו. אינני מסכים עם תסקיר
המבחן ששליחת הנאשם למאסר בפועל עלולה לפגוע במצבו הנפשי,
להפך הוא כאשר יטופל בו בדרך הנכונה בבית הכלא. נימוק זה,
הביא אותי להקל בעונשו יותר מהשותפים שלו.

.3 לאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם 6שנות מאסר, מזה 3
שנים בפועל ותקופת מעצרו בתיק זה מתאריך 12/2/97עד
,10/4/97תנוכה מתקופת מאסרו. ו- 3שנים על תנאי למשך 3שנים
מיום שחרורו מהכלא בגין תיק זה והתנאי הוא שלא יעבור כל
עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים או דומה לאחת העבירות
בהן הורשע.
כמו כן, ולפי הסמכות הניתנת לבית המשפט אני מטיל על הנאשם צו
מבחן של שנתיים החל מהיום כאשר במשך תקופה זו ילווה הנאשם
קצין המבחן והנאשם יטופל טיפול פסיכיאטרי במסגרת בית הכלא
ועל קצין המבחן לעקוב אחרי כל הטיפול ולהיות עזר לנאשם במהלך
הטיפול ולדווח לבית המשפט פעם לששה חודשים.
בנסיבות אלה, אינני מטיל קנס על הנאשם כדי לא להעניש משפחתו.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45יום מהיום.

ניתן והודע היום 24/02/99במעמד הצדדים.

------------------
ע.ר. זועבי, ס.נשיא

סנא חאמד
פ000187ם








פ בית משפט מחוזי 18/97 מדינת ישראל נ' עמאר בן עאטף עואד (פורסם ב-ֽ 24/02/1999)