פסקי דין על כפר יהושע - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ | פסקי דין על משחטת עבד אלסתאר מסארוה | פסקי דין על עבד אלסתאר מסארוה | פסקי דין על שאקר מסארוה ואח' |

69328-03/18 תאק     16/08/2018




תאק 69328-03/18 כפר יהושע - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' משחטת עבד אלסתאר מסארוה בע"מ, עבד אלסתאר מסארוה, שאקר מסארוה ואח'








בית משפט השלום בנצרת


תא"ק 69328-03-18 כפר יהושע - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ
נ' משחטת עבד אלסתאר מסארוה
בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני







מספר בקשה:
6

בפני

כבוד השופטת
אוסילה אבו-אסעד


תובעת

כפר יהושע - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ


נגד


נתבעים
1
.
משחטת עבד אלסתאר מסארוה
בע"מ

2
.
עבד אלסתאר מסארוה

3
.
שאקר מסארוה

4
.
מוחמד מסארוה




החלטה


לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק-דין שניתן נגדם בהיעדר הגנה.

רקע
1.
תיק זה נפתח בתביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר ביום 29/3/2018. בחלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן ע"י הנתבעים, התובעת הגישה ביום 16/5/2018 בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה. עוד באותו יום, ולאחר שהוצגו ראיות המלמדות כי כתב התביעה נמסר לנתבעים כבר ביום 11/4/2018 ואלה לא הגישו בקשת רשות להתגונן במועד, ניתן לחובת הנתבעים

פסק דין
בהעדר הגנה (להלן: "פסק-הדין").

2.
כבר במועד מתן פסק הדין, הנתבעים הגישו בקשה דחופה לביטול פסק-דין אותה הכתירו כ-
"בקשה בהולה למתן החלטה (בטרם הגשת בקשה מנומקת לביטול פס"ד בהיעדר". בגדרה של זו הנתבעים טענו כי בטרם הוגשה הבקשה למתן פסק-דין ע"י התובעת, הנתבעים הודיעו על ייצוגם ביום 16/5/2018 וביקשו מתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן, אך בית המשפט לא נתן כל החלטה בבקשה זו למרות העובדה שזו הוגשה לפני בקשת התובעת למתן פסק-דין בהיעדר. באותה בקשה, העלו הנתבעים עוד טענה - לעניין היעדר קיום סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתיק.

3.
בהמשך, ולאחר שהתובעת התנגדה לביטול פסק-הדין, הוריתי ביום 6/6/2018 לנתבעים להגיש בקשה מנומקת לביטול פסק-הדין בהתאם להוראות התקנות. ואכן הנתבעים הגישו את בקשתם המנומקת ביום 21/6/2018, ושוב העלו את טענתם להיעדר
סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתיק, אלא שהנתבעים לא ערכו את בקשתם בהתאם להוראות התקנות ולא צירפו לבקשתם תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות, בעיקר לעניין טענתם שחתימת הנתבעים 3-4 על כתב הערבות זויפה ע"י הנתבע 2 לבקשת נציג התובעת, וכן לעניין הטענה שסכום התביעה הינו מנופח והנתבעים מעולם לא היו חייבים לתובעת סכומים כאלו.

4.
ביום 10/7/2018 הוגשה תגובת התובעת, במסגרתה התנגדה
זו לביטול פסק-הדין מאחר ולשיטתה בקשת הנתבעים הוגשה באיחור, וכי היה על הנתבעים להגיש בקשה להארכת מועד להגשתה, וכן בטענה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר. בתגובתה ביקשה התובעת לשמור על זכותה להגיש תגובה לגוף הטענות ככל ובית המשפט יורה על הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק-דין.

5.
ביום 19/7/2018 הוגשה תשובת הנתבעים לתגובת התובעת, ובמסגרתה התייחסו הנתבעים רק לטענה התובעת בדבר הגשת הבקשה לביטול פסק-דין שלא במועד. בעניין זה, הנתבעים טענו כי הבקשה הוגשה במועד וכי בנסיבות העניין לא היה כל
צורך בהגשת בקשה להארכת מועד. הנתבעים וסיבותיהם עימם לא התייחסו לטענה בדבר אי צירוף תצהירים ולא ראו מקום לתקן את מחדלם האמור על ידי הגשת תצהירים.

6.
משכך, ביום 31/7/2018 נתתי הזדמנות לנתבעים לתמוך את טענותיהם העובדתיות בתצהירים. אלא שבטרם הוגשו תצהירי הנתבעים, התובעת מיהרה והגישה ביום 6/8/2018 התייחסות לטענות הנתבעים לגופן ביחס לבקשה המנומקת לביטול פסק-הדין, וטענה כי אין בפי הנתבעים טענה הגנה כלשהי ביחס לנתבעים 1-2, וכי יתר הטענות ביחס לזיוף חתימת הנתבעים 3-4 על כתב הערבות לא נתמכו בתצהיר.

7.
ביום 7/8/2018 הוגשו תצהירי הנתבעים 2-4 בתמיכה לבקשה לביטול פסק-דין, ובהם הצהיר הנתבע 2 במסגרתו הוא ציין כי הוא חתם בשם בניו הנתבעים 3-4 על כתב הערבות זאת לבקשתו של נציג התובעת. ואילו הנתבעים 3-4 הצהירו כי הם מעולם לא חתמו על כתב ערבות ביחס לחובות הנתבעת 1 וחובות אביהם הנתבע 2 כלפי התובעת, וכי בדיעבד נודע להם שאביהם חתם בשמם לאור בקשת נציג התובעת.

דיון והכרעה
8.
באשר לטענה המקדמית של התובעת לעניין אי הגשת הבקשה לביטול פסק-דין במועד הקבוע בתקנות, ועל הצורך בהגשת בקשה להארכת מועד, איני מקבלת טענות התובעת, שכן הבקשה לביטול פסק-דין הוגשה כבר ביום 16/5/2018 באותו יום שבו ניתן פסק-הדין, בקשה שלא נדונה לגופה מאחר וזו לא הייתה מנומקת, ובהמשך לאור התנגדות התובעת לביטול פסק-הדין, ניתנה אפשרות לנתבעים לנמק את בקשתם, כך שהבקשה לביטול פסק-דין שהוגשה ע"י הנתבעים ביום 21/6/2018 הינה הלכה למעשה השלמה לבקשתם מיום 16/5/2018. על כן, אני קובעת כי בקשת הנתבעים הוגשה במועד.

9.
לעניין אי צירוף תצהיר לתמיכה בטענות ההגנה העובדתיות, בזה צדקה התובעת, אך מחדל זה תוקן ע"י הנתבעים לאחר שניתנה להם הזדמנות לעשות כן.

10.

לגופה של הבקשה, מבקשים הנתבעים לבטל את פסק-הדין גם מכוח חובת צדק וגם מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

11.
לעניין הטענה לביטול פסק-הדין מחובת הצדק, טוענים הנתבעים כי הם הודיעו על ייצוג וביקשו להאריך את המועד להגשת כתב הגנה עוד לפני שהתובעת הגישה את בקשתה למתן פסק-דין בהיעדר, וכי בית המשפט לא התייחס לבקשתם, ומשכך נפל פגם במתן פסק-הדין. לעניין הזה, אני דוחה את טענות הנתבעים, שכן לא מצאתי כי נפל פגם במתן פסק-הדין המצדיק את ביטולו.
בקשתם של הנתבעים להארכת מועד להגשת כתב הגנה, הובאה לעיוני רק לאחר שכבר ניתן פסק-דין, ומשכך,
במועד שבו ניתן פסק הדין הבקשה למתן אורכה להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן, טרם הובאה לפני למתן החלטה. בנסיבות העניין יש להניח כי הדבר היה נעוץ במחדל כזו או אחר מצד המבקשים, ואולי, מחדל בתשלום האגרה הכרוכה בהגשת בקשה מעין זו. מכל מקום ככל שהנתבעים הגישו את בקשתם לפני התובעת אך לא עקבו אחר גורל הבקשה, הרי שאין להם להלין אלא עצמם, ואין הדבר מהווה נימוק לביטול פסק-הדין מחובת הצדק.

12.
לעניין הטענה לביטול פסק-הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט, ולעניין סיבת המחדל באי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד, טוען ב"כ הנתבעים כי הנתבע 2 פנה אליו רק ביום 16/5/2018 לשם ייצוג הנתבעים, וכי הוא פעל
באופן מיידי לשם הגשת הבקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה לאחר שבירר ווידא כי אין בתיק בקשה למתן פסק-דין. טענה זו של ב"כ הנתבעים, יש בה כדי ללמד על כך שב"כ הנתבעים פעל בדחיפות לשם מניעת מתן פסק-דין בהיעדר הגנה, רק אין בה כדי להסביר מדוע הנתבעים לא פנו לקבל ייצוג ו/או לקבל כתב הגנה מקודם, במיוחד לאחר שכתב התביעה נמסר להם כבר ביום 11/4/2018. יחד עם זאת, בתצהירים שהוגשו בדיעבד ע"י הנתבעים 2-4 בתמיכה לבקשה, הנתבע 3-4 הצהירו כי אביהם הנתבע 2 הוא זה שקיבל את התביעה, ולא הביא את דבר הגשת
של התביעה לידיעתם, ובמקביל הנתבע 2 הצהיר כי הוא קיבל את כתב התביעה ולא הגיב מיד מאחר ולא ידע מה היא הפרוצדורה הנהוגה בעניין זה. בנסיבות העניין ראיתי מקום לקבלת נימוק זה, הגם שאינו כה משכנע, זאת מן הטעם הפשוט שלפיו בבחינת בקשות לביטול פסקי דין הניתנים במעמד צד האחד, שם בית המשפט את מרכז הכובד על סיכויי ההגנה.

בעניין הזה, הנתבעים טוענים כי יש להם סיכויי הגנה טובים, וכי הנתבעים 3-4 כלל אינם קשורים לתביעה מאחר והם לא חתמו על כתב הערבות שמכוחו מבקשת התובעת לחייבם בחוב של הנתבעת 1, וכי אביהם הנתבע 2 חתם בשמם לבקשתו של נציג התובעת. טענות אלו של הנתבעים, לטעמי, ראויות להתברר, וכוחם יפה ביחס לנתבעים 3-4. אלא ששוב הנתבעים לא הצביעו על הגנה טובה ביחס לנתבעים 1-2, וטענו באופן כללי כי התביעה היא מנופחת וכי הנתבעים מעולם לא היו חייבים לתובעת סכום כאלו.

13.
בנדון, סבורני כי הנתבעים לא ממש הצביעו על סיכויי הגנה טובים ביחס לנתבעים 1-2, אלא רק ביחס לנתבעים 3-4 שמן הראוי לברר את טענות ההגנה שלהם ביחס לזיוף חתימתם. יחד עם זאת, הנתבעים העלו בשתי הזדמנויות טענה בדבר היעדר סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתיק, והתובעת כלל לא נתנה את דעתה לטענה זו, ולכן מסיבה זו, וגם לפנים משורת החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק-דין ביחס לכל הנתבעים.

14.
לאור האמור לעיל, ומאחר וביטולו של פסק-הדין ביחס לנתבעים 1-2 נעשה רק לפנים משורת הדין, הריני קובעת כי ביטולו של פסק-הדין מותנה בתשלום הוצאות ע"י הנתבעים בסך של 5,000 ₪, אשר ישולמו לידי התובעת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן פסק-הדין יישאר על כנו. לצורך זה, ימי הפגרה באים במניין.

15.
הנתבעים יגישו בקשת רשות להתגונן תוך 30 ימים מהיום, וכפוף לתשלום ההוצאות שלעיל. לצורך זה, ימי הפגרה אינם באים במניין.

המזכירות תמציא עותק של החלטה זו לידי הצדדים, באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 69328-03/18 כפר יהושע - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' משחטת עבד אלסתאר מסארוה בע"מ, עבד אלסתאר מסארוה, שאקר מסארוה ואח' (פורסם ב-ֽ 16/08/2018)