פסקי דין על שובסי בריטבה | פסקי דין על דוד מנדל

14274-08/16 תק     14/08/2018




תק 14274-08/16 שובסי בריטבה נ' דוד מנדל








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 14274-08-16 בריטבה נ' מנדל




תיק חיצוני:




בפני

כב' הרשם הבכיר אורי הדר


התובע

שובסי בריטבה


נגד


הנתבע

דוד מנדל




פסק דין


לפניי תביעתו של התובע לתשלום סך של 15,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לדירתו בשל נזילה שאירעה מדירתו של הנתבע כנטען לתוך דירתו של התובע.
דין התובענה להתקבל בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה
1.
התובע הינו הבעלים של דירת מגורים המצויה ברח' קלישר 56/3, באר שבע.
2.
הנתבע הינו הבעלים של דירת מגורים באותו בניין ודירתו מצויה מעל דירתו של התובע.
3.
בכתב התביעה טען התובע כי מדירתו של הנתבע יש נזילות מים לעבר דירתו וכי למרות בקשות רבות מצדו לנתבע לפעול לתיקון הנזק לא נעשה דבר. התובע טען כי בשל אותה נזילה נגרם נזק רב לתקרת וקירות דירתו. התובע תבע סך של 15,000 ₪ אך לא פירט בדיוק בגין מה נתבע הסכום וגם לא פירט את המועד בו המועדים בהם אירעו הנזילות הנטענות. לכתב התביעה צורפו שלוש תמונות לא קריאות כלל אשר לא ניתן להבחין בהן בנזק שנגרם לדירת התובע.
4.
הנתבע הגיש כתב הגנה ופירט את השתלשלות האירועים ביחס לנזילות שאכן אירעו בעבר וטען כי הנזילה האחרונה אירעה בשנת 2016 שמקורה היה בבלאי של חומר האיטום ברצפת האמבטיה בדירתו וטען כי תקלה זו טופלה וכי דאג גם לתיקון נזקי הרטיבות. הנתבע טען כי "בהווה אין לשכנים כל נזק אשר נדרש לו תיקון".
5.
לדיון שנקבע התייצבו התובע ובנו, הנתבע ונציג חברת הביטוח של הנתבע. בנו של התובע הציג תמונות צבעוניות שצולמו לטענתו ביום הדיון ומהן עלה כי קיים נזק בדירת התובע. הנתבע ציין כי בחודש אוגוסט 2016 לערך בוצע תיקון נזילה בדירתו וטען כי "חיכינו שהכל התייבש, סגרנו את הרצפה אחרי חודש והכל היה יבש. אחרי פרק זמן הוא התלונן שיש נזילה". הנתבע ציין כי "אני רוצה לפתור את הבעיה והתובע לא משתף איתי פעולה...אני מוכן לתקן את הנזק בדירת התובע".
הצעתי לצדדים הצעה לצורך קידום ההליך ופתרון המחלוקות והצדדים הגיעו להסכמות דיוניות שכללו תיקון הנזקים בדירת התובע עד ליום 01.05.2017 תוך שמוסכם כי במידה והתיקון יבוצע לשביעות רצון התובע הא בכך סילוק מלא של כל תביעות התובע כנגד הנתבע עד ליום התיקון ובמידה ולא ייקבע דיון נוסף. ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.
6.

ביום 26.04.2017 הגיש התובע הודעה ולה בביקור שנערך ע"י בעלי מקצוע מטעמו של הנתבע הגיעו אלו למסקנה כי מקור הנזילה הוא בצינור ביוב משותף של הבית המשותף ועל כן הנתבע סירב לתקן את התקלה וכך גם סירב, כפי הנטען, לתקן את הנזקים הקיימים בדירת התובע. התובע ציין כי לאחר התכתבויות רבות אפשר הנתבע לתובע להיכנס לדירת הנתבע והתובע טען כי המקום עליו הצביע הנתבע כמקור הנזילה "אין בו שום נזילה אין בו חור ולא משם יורדים המים". התובע טען כי הביקור נערך בנוכחות בעל מקצוע שאישר כי אין כל בעיה בצינור הביוב וטען בפני
הנתבע כי ה"נזילה היא ממקום אחר מתחת לאמבטיה בדירה של הנתבע ואין לה שום קשר לצינור ביוב משותף". התובע שב ודרש כי ישולם לו סך של 15,000 ₪ והתחייב כי בסכום האמור יבוצע "תיקון של הצנרת בביתו של הנתבע וגם תיקון הבית של התובע".
7.
הנתבע הגיש תגובה מפורטת וצירף לה תמונות צבעוניות רבות המעידות לשיטתו כי מקור הנזילה הינו בצינור הביוב המשותף וטען כי שלושה בעלי מקצוע מטעמו וכן בעל מקצוע מטעמו של התובע עצמו אישרו כי מקור הנזילה הוא בצינור הביוב המשותף. הנתבע פירט את ההצעות שהציע בעניין זה של תיקון צינור הביוב המשותף וציין כי התובע סירב לכל אחת מההצעות ואינו מוכן כלל לשאת בעלות כלשהיא של תיקון צינור הביוב המשותף. באשר לטענת התובע כי מקור הנזילה הנו מתחת לאמבטיה בדירת הנתבע טען הנתבע כי בדירתו כלל אין אמבטיה אלא מקלחון וטען גם כי טענה זו אינה נתמכת בחוות דעת של מומחה מטעמו של התובע ולא ברור על מה היא מבוססת. הנתבע שב ופירט את השתלשלות האירועים בעבר ביחס לנזילות השונות. מהתמונות שצירף הנתבע לתגובתו עולה כי בחדר השירותים בדירת הנתבע בוצעה מדרגה שעוטפת את צינור הביוב המשותף וזאת, לטענתו, "מתוך חשש שמים משטיפת הרצפה חודרים לדירה 3" (המלל מופיע על גבי התמונה - א.ה). אחת התמונות שהנתבע צירף לתגובתו מדגימה את מצבו של צינור הביוב המשותף במקום בו בוצעה אותה מדרגה ולצורך הצילום פורק חלק מהמדרגה.
8.
בהמשך צירף הנתבע אישורים בכתב ולפיהם בעל המקצוע בשם אלעד שחתום על הצעת המחיר שצורפה לתגובה נשלח מטעם חברת הביטוח. הנתבע הודיע כי מאחר וחברת הביטוח שלו הגיעה למסקנה, על יסוד הדברים שנאמרו לה ע"י בעלי המקצוע שנשלחו על ידה, כי מקור הנזילה הוא בצינור הביוב המשותף נסגרה התביעה שנפתחה בחברת הביטוח שכן הפוליסה אינה מכסה נזקים שנגרמו מרכוש משותף. הנתבע הדגיש כי המדרגה עדיין מפורקת וכי במידה והצינור לא יתוקן ולא תורכבנה מרצפות חדשות יופיעו סימני רטיבות בדירת התובע. הנתבע טען כי בשלב זה אין נזילה שכן פירוק המדרגה וחשיפת צינור הביוב המשותף מביאים להתאדות שמונעת את חלחול המים כלפי מטה לדירת התובע.
9.
בתגובה לתגובה זו של הנתבע הגיש התובע הודעה נוספת ביום 11.09.2017 וטען כי "הנזק לצינור המשותף נגרם על ידי הנתבע במהלך העבודות לשיפוץ הדירה כאשר זה בדיוק מהמקרים שתמונה אחת שווה אלף מילים". התובע טען כי הנתבע ביצע שינוי בביתו "ועטף את הצינור של הביוב בצורה לא חוקית על ידי בטון וקרמיקה...וזה מה שגרם לחבלה בצנרת". התובע טען כי "בזמן זה הנזק של רטיבות עדיין מתקיים והנזילה לא הופסקה כפי שטוען הנתבע". קבעתי אפוא דיון נוסף.
10.
בדיון שב התובע על הטענה כי תוספת הבנייה היא שפגעה במכסה של צינור הביוב המשותף וטען כי "המכסה לא היה סגור וזה מקור הנזילה". התובע טען כי תקלה זו תוקנה עתה בעלות של 200 ₪ באמצעות בעל מקצוע מטעמו וכי "הצינור שלם ואין צורך בתיקון הצינור. היה צורך לחיזוק הברגים אותם הנתבע לא עשה 7 שנים". התובע טען כי אינו סומך על הנתבע שיתקן את הנזק וביקש פיצוי כספי על מנת לתקן את הנזק בעצמו. הנתבע, באמצעות בנו, טען כי "השרברב קבע שהנזילה לא קשורה למכסה של צינור הביוב". הנתבע טען עוד כי "הנזילה היא בשל קורוזיה" וטען כי "הפתרון הוא להחליף את הצינור וזה לא באחריותי הבלעדית". הנתבע שלל את הטענה כי מקור הנזילה הוא במכסה של צינור הביוב. התובע, באמצעות בנו, שב על הטענה כי לאחר שהמכסה נסגר "לא הייתה נזילה" ושלל את הטענה כי הנזילה קשורה לחלודה או קורוזיה. עוד נטען כי עלות תיקון הנזק מוערכת בסך של 15,000 ₪. הנתבע הציג תמונות של צינור הביוב המשותף בדירת התובע והצביע על סימני קורוזיה ובאשר לעלות תיקון הנזק טען כי "עלות התיקון בדירת התובע היא 600 ₪ בלבד".
11.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן למקור הנזילה והן לעלות תיקון הנזק בדירת התובע.
דיון והכרעה
מקור הנזילה
12.

בעניין זה של מקור הנזילה יש לציין כי התובע שינה את גרסתו הראשונית בה טען כי בעל מקצוע מטעמו אמר לו כי מקור הנזילה הוא מתחת לאמבטיה בדירת הנתבע. נניח לצורך הדיון כי דינו של המקלחון בדירת הנתבע כדין אמבטיה. התובע לא העיד את אותו בעל מקצוע שאמר לו כי זהו מקור הנזילה. לא הוכחה גם מומחות מיוחדת או מומחיות בכלל מצדו של התובע בעצמו אשר מכוחה ניתן לקבוע כי זהו מקור הנזילה.
ועוד, מתמליל השיחה שצורף לתגובת הנתבע מיום 25.05.2017,שיחה בין הנתבע לבין בעל מקצוע מטעם התובע, נתן ללמוד כי בעל המקצוע מטעם התובע לא ראה בעצמו כי קיימת נזילה מתחת לאותו מקלחון. בעל המקצוע נסמך על דבריו של הנתבע עצמו וגם אם יש מקום להטיל ספק בדברים אלו של הנתבע הרי שהמסקנה היא כי בעל המקצוע מטעמו של התובע, שלא הובא לעדות, לא ראה במו עיניו כי מקור הנזילה הוא מתחת למקלחון. מכל מקום התובע זנח מאוחר יותר טענה זו וטען כי מקור הנזילה הוא בנזק שגרם הנתבע לצינור הביוב המשותף בעקבות אותה בניית מדרגה.
13.
באשר לטענה כי מקור הנזילה הוא אותו חלק של צינור הביוב המשותף המצוי בחדר השירותים בדירתו של הנתבע כאמור הרי שהנתבע אינו חלוק על כך והמחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה מהו המקור של אותו נזק שנגרם לצינור הביוב המשותף.
התובע מצדו טוען כי עבודות השיפוץ שביצע הנתבע בדירתו ובניית אותה מדרגה הם שגרמו חבלה לצנרת ואילו הנתבע מצדו טוען כי מדובר בקורוזיה, בלאי טבעי, של צינור הביוב המשותף שהוא בן שנים רבות. במחלוקת זו סבורני כי התובע לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח את טענתו וגם לא הוכיח כי טענתו היא מסתברת יותר מטענתו של הנתבע.
14.
צינור הביוב המשותף הנראה בתמונות הצבעוניות שצורפו הוא אכן ישן ובמצב דברים כזה בלאי טבעי שמביא לקורוזיה הוא בהחלט אפשרות סבירה.
15.
לעומת זאת, התובע לא הוכיח את טענתו כי תוספת הבנייה שנראית בתמונה שצירף הנתבע, קרי אותה מדרגה בחדר השירותים בדירת הנתבע היא זו ש"פגעה במכסה של צינור הביוב" כפי שטען בנו של התובע בדיון השני. לא זו בלבד שטענה זו עלתה באופן מפורש רק בדיון השני בעוד שבתגובת התובע מיום 11.09.2017 לא נטען באופן מפורש לפגיעה במכסה אלא נטען באופן כללי לחבלה בצנרת אלא גם שהתובע לא הוכיח כי "המכסה לא היה סגור וזה היה מקור הנזילה" כפי שטען בנו בדיון השני. התובע לא העיד את בעל המקצוע מטעמו אשר "תמורת 200 ₪ חיזק את המכסה ובכך נפסקה הנזילה". אי העדתו של בעל המקצוע פועלת לחובתו של התובע ומותירה את עדותו של התובע כעדות יחידה של בעל דין שלא מצאי לה שום סיוע בחומר הראיות ויובהר כי איני סבור שיש בכוחה של עדות בנו של התובע לסייע לתובע ולהיפך שכן לא נטען באופן מפורש כי בנו של התובע והתובע שניהם נכחו בדירת הנתבע שעה שנסגר כטענתם אותו מכסה וגם אם שניהם נכחו הרי שלא הוכחה מומחיות מיוחדת שתאפשר הסתמכות על דבריהם כי זהו מקור הנזילה.
16.
ועוד, גם אם הנזילה הינה ממכסה צינור הביוב המשותף הר שהתובע לא הוכיח כי מדובר בפגיעה במכסה להבדיל מבלאי של המכסה. הטענה כי המכסה חוזק לא הוכחה ואין לגביה כל עדות חיצונית.
17.
לתגובתו של הנתבע מיום 25.05.2017 צורפו מכתבו של מר ידין
מיום 17.05.2017 שהוא, על פני הדברים, בעל מקצוע בתחום האינסטלציה ועל פי מכתבו "מקור הנזילה כתוצאה מקורוזיה פנימית ב t ברזל בצינור הביוב המשותף בדירה 5". מר ידין אמנם לא העיד אך האמור במכתבו ביחס למקור הנזילה ולשכיחותה של תקלה כאמור בצנרות מעין אלו מעורר ספק של ממש ביחס לגרסתו של התובע אשר ממילא לא נתמכת בחוות דעת או בעדות של בעל מקצוע מטעמו.
18.
הממצא העולה ממכתבו של מר ידין עולה גם מהצעת המחיר של בעל המקצוע בשם אלעד שנשלח מטעם חברת הביטוח של הנתבע. גם עד זה לא הובא לעדות אך כפי שציינו קודם האמור בהצעת המחיר מעורר ספק של ממש ביחס לגרסתו של התובע.
19.
סיכומו של דבר, לא עלה בידי התובע להוכיח את מקור הנזילה ולא ניתן לשלול את טענת הנתבע כי מקור הנזילה הינו קורוזיה של צינור הביוב המשותף שאין חולק שהוא רכוש משותף ואינו באחריותו הבלעדית של הנתבע ומכאן שאין עליו אחריות בלעדית לתקנו.
20.
במצב דברים רגיל די היה בכך כדי להביא לדחיית התובענה. לא זה המצב ענייננו. לאחר שבדיון הראשון טען הנתבע כי "אני מוכן לתקן את הנזק בדירת התובע" הגיעו הצדדים להסכמות אשר קיבלו תוקף של החלטה. לפיכך, יש לדון עתה בשאלת הנזקים בדירת התובע ועלות תיקונם.
הנזקים בדירת התובע ועלות תיקונם
21.
כאמור, בדיון הראשון טען הנתבע כי "אני מוכן לתקן את הנזק בדירת התובע". מדובר אפוא בהודאה בקיומו של נזק מאותה נזילה שאירעה בחודש אוגוסט 2016 ואשר ביחס אליה טען הנתבע בדיון הראשון כי "בין אוגוסט לספטמבר 2016 היה בעל מקצוע מטעמי הם הרימו את הרצפה וטיפלו במה שצריך חיכינו שהכל התייבש, סגרנו את הרצפה אחרי חודש והכל היה יבש". הדבר מעיד אפוא כי הייתה נזילה והנתבע לא ציין כי נזקיה של אותה נזילה כפי שבאו לידי ביטוי בדירת התובע תוקנו על ידו וציין כאמור כי הוא מוכן לתקן את הנזק.
22.
זאת ועוד, ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בדיון הראשון הינה לתיקון הנזקים בדירת התובע והדבר לא הותנה בכך כי מקור הנזילה הוא באחריותו של הנתבע. לפיכך, חרף העובדה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי מקור הנזילה הינו באחריותו של הנתבע ונגרם בעטיו הרי שהתחייבותו של הנתבע לתקן את הנזקים שנגרמו בדירת התובע שרירה וקיימת ואין שום הצדקה לבטלה עתה לאחר שקיבלה תוקף של החלטה.
23.
ומה עלות תיקון הנזקים אפוא? התובע מצדו תבע 15,000 ₪. בכתב התביעה אין פירוט ממה מורכב הסכום ואין כל ראיה בכתב או עדות של בעל מקצוע שתפרט ממה מורכב הסכום. גם התמונות הלא קריאות שצורפו לכתב התביעה אינן מאפשרות להתרשם מהיקפו של הנזק הנטען. כך למשל, התובע לא צירף חוות דעת של שמאי מטעמו ביחס לעלות התיקון הנדרש ולא צירף גם הצעת מחיר. התובע גם לא העיד בעל מקצוע מטעמו אשר יעיד על העלות הנדרשת של התיקון.
24.
בהודעתו מיום 26.04.2017 טען התובע כי בסכום של 15,000 ₪ שאותו הוא תובע הוא מתחייב "לבצע תיקון של הצנרת בביתו של הנתבע וגם תיקון הבית של התובע". עולה אפוא כי לשיטתו של התובע עצמו הסכום של 15,000 ₪ אותו תבע כולל גם את עלות התיקון של הצנרת בדירת הנתבע וגם את תיקון הנזקים בדירת התובע. התובע לא פירט מהי העלות של כל אחד משני המרכיבים האמורים וברי כי אין לבית המשפט יכולת לקבוע את אותה חלוקה נטענת.
25.
יתירה מזו, בדיון השני טען בנו של התובע כי "אני מעריך את הנזק בסך של 15,000 ₪ וצריך לעשות שיפוץ כולל לחדר האמבטיה". לא ניתן לתת שום אמון בגרסה זו אשר עומדת בניגוד גמור לדברים שצוינו קודם לכן ע"י התובע עצמו כאמור בס' 24 לפסק הדין. ועוד, גם ביחס לאותה הערכה אין שום ראיה בכתב או עדות של בעל מקצוע שתתמוך בטענה כי עלות התיקון הנדרש בדירת התובע הינה סך של 15,000 ₪. לא הובא בעל מקצוע לעדות, לא הוגשה חוות דעת ואין תמונות מספיקות על מנת שניתן יהא להתרשם מהיקף הנזק. בדיון השני הציג הנתבע תמונה של צינור הביוב המשותף בדירת התובע וממנה עולה בבירור כי קיים צורך בתיקון אך אין שום אפשרות לקבוע במדויק מהי עלות התיקון הנדרש. בכל מקרה, לא הוכח גם כי נדרש שיפוץ של חדר האמבטיה כולו.
26.
לנוכח כל האמור סבורני כי נכון יהיה לקבוע את עלות תיקון הנזקים שנגרמו בדירת התובע על דרך האומדנה. התובע לא הביא כאמור כל עדות או ראיה ביחס לעלות התיקון. הנתבע מצדו טען בדיון השני כי "בכל מקרה לפי הערכה של בעל המקצוע מטעמנו עלות התיקון בדירת התובע היא 600 ₪ בלבד". אותה הערכה או הצעת מחיר אליה מתייחס הנתבע לא צורפה לכתבי טענותיו ואותו בעל מקצוע לא הובא לעדות. יתירה מזו, דומני כי מדובר בסכום לא סביר לצורך תיקון בנסיבות הקיימות.
27.
לאחר ששקלתי את כל האמור סבורני כי פיצוי בסך של 2,500 ₪ משקף נכונה את עלות התיקון הנדרש בדירת התובע.
סיכומו של דבר
28.
לנוכח כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 2,500 ₪ בגין עלות תיקון הנזקים שנגרמו לדירת התובע.
29.
הסכום ישולם עד ליום 15.09.2018 ובמידה ולא ישולם עד למועד האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
30.
לנוכח העובדה כי התובענה התקבלה רק בחלקה וכי טענות התובע ביחס למקור הנזילה נדחו בהיעדר הוכחה איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
31.
התנצלותי בפני
הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין.
ניתן היום, ג' אלול תשע"ח, 14 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 14274-08/16 שובסי בריטבה נ' דוד מנדל (פורסם ב-ֽ 14/08/2018)