פסקי דין על סעיד אגא | פסקי דין על סאמר אבו בכר

14018-04/18 תק     15/08/2018




תק 14018-04/18 סעיד אגא נ' סאמר אבו בכר








בית משפט לתביעות קטנות בעכו



ת"ק 14018-04-18 אגא נ' אבו בכר




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
זהבה (קאודרס) בנר


תובע

סעיד אגא


נגד

נתבע
סאמר אבו בכר



החלטה


בפני
בקשת הנתבע
לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

1.
התובע הגיש לבית משפט זה תביעה כנגד הנתבע ביום 10/4/18 בתיק מס' ת"ק 31339-11-16 (להלן – התביעה הראשונה). הנתבע הינו עו"ד שהתובע שכר את שירותיו לטיפול בנכס שלו.
בתביעה הראשונה עתר התובע לחיוב הנתבע להשיב לו את שכה"ט ששילם לו
מאחר ולא פעל, לטענתו ,בעניינו.

2.
ביום 19/10/17 הסתיימה התביעה הראשונה בפשרה בה נקבע כי הנתבע ישלם לתובע סך של 2,250 ₪ לסילוק מלא וסופי של התביעה, ובכפוף להצהרת התובע שאין לו ולא תהיינה לו תביעות ו/או תלונות נוספות בכל הקשור לסכסוך נשוא התביעה הראשונה.
התובע הצהיר כאמור לפרוטוקול.

3.
בתיק שבנידון עותר התובע לחיוב הנתבע בסך של 15,000 ₪ עבור עוגמת נפש שנגרמה לו בגין שקריו של הנתבע בדיון בתביעה הראשונה, לטענתו, ובגין הוצאות שהיו לו ששילם לעו"ד שיגיע לדיון ביום 19/10/17, ובגין אי הזמנת העדה גב' מרים עמבר שהיתה צריכה להעיד בדיון.

4.
ראשית
דבר אציין כי לנוכח סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984, הקובע כי בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור לסדרי משפט הנהוגים במקום אחר, קיימת מחלוקת בפסיקה בשאלה האם

פסק דין
שניתן בבימ"ש לתביעות קטנות מהווה מעשה בית דין.
בשאלה זו, נוטה אני לקבל את שיטתו כב' השופט רובינשטיין שקבע ברע"א 1958/06 סויסה נ' חב' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (פסק הדין מיום 20/10/06):
"לא יתכן שהחלטת בית משפט מקצועי, שהוא חלק ממערכת בתי המשפט
של המדינה, שהתובע הגיש תביעה בו בעיניים פקוחות, ובית המשפט שמע את הצדדים, עיין בחומר שלפניו, שקל והכריע את הדין, תהא כלא היתה – וניתן יהא לפתוח מחדש את הספר כאילו עולם כמנהגו הקודם נוהג. צדק אינו רק צדקו של צד אחד, אלא של כולי עלמא."
[ראה גם: פסק דינו של כב' השופט ריבלין ברע"א 1170/08 עיריית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, (פסק הדין מיום 9.6.10)].

גישה זו עולה בקנה אחד עם תכליותיו של
כלל השתק העילה.
בע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי (פסק הדין מיום
15.12.2015
) (להלן – עניין צוברי).
"לכלל השתק העילה שתי תכליות מרכזיות: מניעת הטרדות חוזרות של בעל-דין בגין אותה עילה ומניעת עומס-יתר על בתי המשפט מפני קיום התדיינויות נוספות בעניינים שכבר הוכרעו (ראו: ע"א 2360/99 בחר נ' דיור בנין ופיתוח בע"מ, פ"ד נה(4) 18, 24 (2001); נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 15-14 (1991) (להלן: זלצמן)). התנאי המרכזי להפעלתו של ההשתק האמור הינו שהעילה בשתי התביעות תהא זהה, במנותק משאלת הדמיון בין הסעדים המתבקשים (ראו: עניין קלוז'נר, בעמ' 587-585), כאשר הזהות בין העילות נבחנת בצורה מרחיבה (ראו: ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, [פורסם בנבו] פיסקה 24 (05.01.2011))."


5.
באשר למהות ואופן בחינת השתק עילה,
בעניין צוברי אמר בית המשפט העליון:
"העיגון לכלל השתק העילה מצוי בתקנות 45-44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א). מהותו של כלל זה הוסברה על ידי הנשיא אגרנט ב-ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968) (להלן: עניין קלוז'נר) כך:
"...מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה".
(שם, בעמ' 583)."

בע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ
(פסק הדין מיום 4.3.10) (להלן – עניין מוסקונה), קבע בית המשפט העליון כי גם עניינים שלא נידונו בהתדיינות הראשונה, ככל שהיה אפשר לדון בהם במסגרת ההתדיינות הראשונה יחשב הדבר כעילות זהות:
"מקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות ז
הות
(ראו: עניין זיסר, 181; ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447, 453 (2004); עניין חזן, פסקה 7; גורן, 113). ".
ההלכה היא כי השתק עילה קם גם בנוגע לטענות שלא העלה בעל דין בפועל בהתדיינות, ובלבד שהיה בידו לרכז את כל טענותיו בקשר למעשה הנטען, דהיינו שיכול היה להעלותן (ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797, 801 (1985); ע"א 601/88 עזבון המנוח רודה ז"ל נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441, 450 (1993)).

השתק העילה מבוסס על כך שהיה לבעל דין "יומו בבית המשפט", דהיינו "ניתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את כל טענותיו בבית המשפט" (דברי כב' השופט זוסמן בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29, 35 (1976)).

6.

באשר למעשה בית דין ביחס להסכם פשרה נאמר עוד בעניין מוסקונה :
"ויוטעם – לצורך החלתו של הכלל בדבר השתק עילה, אחת היא אם מדובר בפסק-דין הנותן תוקף להסכמה שהושגה בין בעלי הדין או בפסק-דין שיש בו הכרעה במחלוקות שבין הצדדים לאחר ניהול ההליך בפני
הערכאה המבררת (ראו זלצמן, 330)."

6.
בענייננו, כל טענות התובע מתייחסות להתנהלות הנתבע בתביעה הראשונה.
היה לתובע יומו,

והתובע יכול היה להעלות את כל טענותיו כבר בתביעה הראשונה.
משכך, על פי עניין מוסקונה, העילות בתביעה שבנדון ובתביעה הראשונה הינן
עילות זהות.
יתרה מכך. חלק מהסכם הפשרה בתביעה הראשונה הוא התחייבות
בהצהרה מפורשת של התובע , שלא
תהיינה לו כל תביעות ו/או תלונות ביחס לסכסוך בתביעה הראשונה.
להשלמת התמונה נוסיף כי בדיון ביום 19/10/17
היה דיון לא פורמאלי בין הצדדים שבסופו הושג הסכם הפשרה. משכך, הפשרה כבר
משקללת את כל טענות התובע כנגד הנתבע.
ככל שהתובע רצה לטעון כנגד הסכם הפשרה, היה מוטל עליו לתבוע ביטולו של הסכם הפשרה בהתאם לעילות המתאימות לכך, ולא לשוב ולתבוע בשל אותה עילה.
במאמר מוסגר נציין כי ביחס לטענת התובע
על אי הזמנת עד -
בדיון שהתקיים בתביעה הראשונה ביום 26/3/17 התובע עצמו ויתר על עדותה של גב' מרים עמבר.

7.
לאור כל האמור, אני קובעת כי פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה מהווה מעשה בית דין.

אשר על כן, הבקשה לדחיה על הסף מתקבלת, והתביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

הדיון הקבוע ליום 28/10/18, מבוטל.


ניתנה היום, ד' אלול תשע"ח, 15 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 14018-04/18 סעיד אגא נ' סאמר אבו בכר (פורסם ב-ֽ 15/08/2018)