פסקי דין על אלי מור | פסקי דין על בזק החברה הישראלית לתקשורת | פסקי דין על בזק בינלאומי |

64312-09/17 תק     21/08/2018




תק 64312-09/17 אלי מור נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, בזק בינלאומי בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 64312-09-17 מור נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ואח'



לפני
כבוד השופטת שלומית בן יצחק


התובע:

אלי מור


נגד


הנתבעות
:

1.בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

2.בזק בינלאומי בע"מ


פסק דין



לפניי תביעת התובע על סך 6,000 ₪ הנוגעת לחיוביו בשירותי הנתבעות.

רקע והליכים קודמים
1.
התובע עבר דירה לכתובתו הנוכחית בקיץ שנת 2015. עד מעברו סופקה תשתית האינטרנט על ידי הנתבעת 1. לטענת התובע, שילם סכום כפול עבור התשתית לשתי הנתבעות, אף כי ביקש להתנתק משירותי הנתבעת 1 ולעשות שימוש אך בתשתית שסופקה על ידי הנתבעת 2. סכום התביעה מורכב מהחזרי תשלום, המגיעים, לטענת התובע כדי 2,300 ₪, מכל אחת מהנתבעות, ויתרתו – הוצאות משפט.

2.
לטענת הנתבעת 1,
ביקש התובע העתקת התשתית הדירה הקודמת לזו הנוכחית. עד לפנייתו לנתבעת, ביום 30.1.17, נשלחו לתובע חשבוניות סדירות ובהן חיוביו. רק עם קבלת הפניה, למדה הנתבעת 1, כי עם מעברו ביקש התובע אף מהנתבעת הנוספת כי תתקין עבורו תשתית ומכאן החיוב הכפול. בנוסף, לגרסתה עשה התובע שימוש בקו שסופק לו מטעמה.

3.
טענות הנתבעת 2
דומות: גם לשיטתה, פנה התובע לשתי הנתבעת בבקשה להתקנת תשתיות בביתו החדש, ואף הזמין טכנאי לשם התקנתן. לתובע נשלחו חשבוניות לכתובתו והוא לא הליך על עצם החיוב עד להגשת התביעה, כאשר התקנת התשתית הכפולה התבררה רק עם פנייתו של התובע כעבור זמן רב.

4.
במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובע שב וטען כי הוטעה, במכוון, על ידי הנתבעות. במהלך הדיון הושמע חלק משיחה שבין התובע לנציגי הנתבעת 1 הנוגעת למעבר הדירה, ולאחריו של הדיון, הוגש תקליטור השיחה, תכתובו המילה, כמו גם השיחה במסגרתה ביקש התובע להתנתק בתחילת שנת 2017, לאחר שנודע לו על קיומן של שתי התשתיות שהותקנו בדירתו החדשה.


5.
לאחר הדיון, משהובא לעיוני בתכתוב השיחה המלא, הצעתי לצדדים כי התיק יסתיים בפשרה, לפיה תדחה התביעה כנגד הנתבעת 2 והכספים ששילם התובע לנתבעת 1 יושבו לו. הנתבעות הסכימו להצעה, התובע הודיע היום כי ברצונו לקבל

פסק דין
מנומק.


דיון והכרעה
6.
דין התביעה כנגד שתי הנתבעות – להידחות. כנגזרת מהוראות
סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976,

ונוכח אופי ההליך בבית משפט זה, אדרש אך לטענות ולראיות המצדיקות הכרעה ופסק הדין ינומק בצורה תמציתית.

7.
ראשית, אציין, כי טענות רבות בפי התובע על התנהלות הנתבעות, הנוגעות לשיתוף פעולה בלתי ראוי ביניהם, בכוונה לרמותו. התרשמתי כי התובע מאמין אמונה עזה בצדקתו, אך חומר הראיות שהובא לפניי, לא כלל, מעבר להשערות באשר לקשר שבין שמות הנתבעות וסמיכות הזמנים שבין הגעת שני הטכנאים מטעם הנתבעות לדירתו, ביסוס נדרש לטענות אלו. על התובע, ככל תובע בהליך אזרחי, לשכנע בצדקת תביעתו ולו במאזן ההסתברויות – זאת לא עשה. מעבר לכך,
מקום בו מיוחסת עבירה פלילית בהליך אזרחי, מצריך נטל השכנוע ראיות שמשקלן מוגבר. ראו והשוו דברי כבוד השופט ח' כבוב, היפים אף לענייננו, בת"א 1599/05 (ת"א) ישרופ מלונות ונופש בע"מ נ' מלון עדי אילת בע"מ (27.6.2012), לפיהם: "דא

עקא, התובעת

לא

הביאה

הוכחות

המספיקות

להרמת

נטל

ראיה
"
סטנדרטי
"
של

הדין

האזרחי, קל

וחומר

ראיות

העומדות

ברף

המחמיר

של

הטוען

לעבירות

פליליות

במסגרת

ההליך

האזרחי" (ראו גם: ע"א 400/86 עיזבון קריגר נ' קריגר, פ"ד מב(4) 500, 504 (1989); ע"א 373/89 מסרי (שאהין) נ' ח'לף, פ"ד מה(1) 729, 742 (1991); ע"א 2745/12 עזבון סרור נ' גמרסני, פסקה 5 (20.5.2014)).

8.
העוגן המרכזי לבחינת ההסכמות שנגעו למעברו של התובע לדירה החדשה הוא השיחה שהתקיימה בין התובע לבין נציגת הנתבעת 1 ביום 30.6.2015. עיון בתכתוב שיחה זו מעלה כי השתלשלות הדברים אינה כטענת התובע.

9.
עובר לשיחה זו נדבר התובע עם נציגי הנתבעת 2 וסיכם עימה על הקמת תשתית בדירה החדשה (ראו תחילת עמ' 2 לתכתוב. ככל שלא יאמר אחרת, ההפניות הן לתכתוב השיחה שצורף להודעת הנתבעת לאחר הדיון). בתחילת השיחה אכן ביקש התובע להתנתק לחלוטין משירותי הנתבעת (עמ' 1), ואולם בהמשך הדברים, ולאחר שהתובע מבהיר לנציגה כי אם "יאכילו אותו לוקשים, אני פשוט אתנתק.. אם תתנו לי מחיר הוגן, אני רוצה רק אינטרנט, לא רוצה טלפון קווי" (עמ' 2) משתנה התמונה. התובע מספר לנציגה מהו המחיר שסוכם עם הנתבעת 2, אומר לה כי הוא אחד מהראשונים שעברו לדירה בפרוייקט החדש ושאם הנתבעת 1 תרצה אותו: "וכנראה חלק גדול מהקליינטים" מבקש הוא "דיל הוגן" (תחילת עמ' 5). לאחר שהנציגה מציינת כי התובע כבר נותק, כי לא יוכל לקבל "מחיר של לקוח חדש", וכי ניתן להציע לו מחיר "של תשתית" בלבד, ולדבריה, מדובר באותו מחיר שהוצע לו אצל הנתבעת 2, ללא עלות ההתקנה, תשובת התובע היא: "אם את אומרת שזה הדיל הכי טוב, ננסה", והוא מבקש "למחוק" רק את הטלפון הקווי (עמ' 6). בסופה של השיחה אומרת הנציגה במפורש לתובע להמתין על הקו, לשם ביצוע הפעולות הבאות: פתיחת הזמנה למעבר דירה (סוף עמ' 6), הזמנת טכנאי (סוף עמ' 7, תחילת עמ' 8) והעברתו לנתבעת 2 לשם "עדכון חבילת הגלישה".

10.
מכאן, שהסיכום בין התובע לנתבעת 1, ושלא כטענתו, היתה כי תותקן תשתית מטעמה בביתו החדש, שהוגדרה על ידי הנציגה כ-"הזמנה למעבר דירה", כלומר: המשך קשר קודם במקום שונה וחדש, וכי התובע מסר, בתגובה, אמנם לאחר התלבטות, כי הוא מוכן לנסות את ה"דיל" שהוצע לו. התובע והנציגה אף תיאמו טכנאי לשם כך בדירה החדשה, דבר שאינו מתיישב עם הפסקתה של מערכת היחסים בין הצדדים. נזכיר שוב – התובע הבחין בין טלפון קווי לבין שירותי אינטרנט, את הראשון ביקש למחוק
(סוף עמ' 6), את השני – להותיר, לאחר שביקש הבהרות בנוגע למהירות הגלישה ונאמר לו כי יוכל לוודא זאת אל מול הטכנאי שיגיע (עמ' 7). הובהר לתובע מפורשות כי מדובר בתשתית בלבד (עמ' 5)
והתובע הוא שהיה אמור לפעול אל מול הנתבעת 2 בהמשך לדברים אלה. זאת, בניגוד לגרסת התובע, לפיה "התכוון להמשיך עם הנתבעת 2" (ראו עמ' 1, ש' 20 לפרוטוקול הדיון) ולא עם הנתבעת 1. חיבור התובע לתשתית הנתבעת 1 נעשה ביום 5.7.2015, מספר ימים לאחר השיחה.

11.
כעולה מכתב ההגנה של הנתבעת 2, הזמין התובע דרכה תשתית אינטרנט לאחר השיחה עם הנתבעת 1, ביום 2.7.2015, ואף תיאם הגעת טכנאי לצורך כך (ראו נספח ב'). מנספח דוח הגלישות שצורף לכתב הגנתה (נספח ג') עולה כי נעשה שימוש בקו שסופק לו במהלך התקופה ועד לסיום ההתקשרות בין התובע לבין הנתבעות בתחילת שנת 2017 ודברי נציגתה במהלך הדיונים לפיהם קיבל התובע גם מטעמה שירות רציף, מקובלים עלי. עוד עולה כי טענתו של התובע נבחנה לאחר פנייתו בשנת 2017, ואין מקום לזיכוי שכן ביקש תשתית חדשה מהנתבעת 2 לאחר שטען כי הקשר עם הנתבעת 1 – בוטל (נספח ד'). התובע למעשה לא חלק על כך שביקש להמשיך את הקשר עם הנתבעת 2.

12.
התובע, כפי שצוין לעיל, הסתמך על הגעתם של שני טכנאים לביתו לשם קביעה כי מדובר בנסיון תרמית. לא ניתן לקבל אף טענה זו. טענתה של הנתבעת 1 במהלך הדיון, במענה לשאלת בית המשפט, לפיה קיימים מקרים בהם מסופקות שתי תשתיות לאותה הדירה – לא נסתרה, וכאשר תיאם התובע עצמו הגעת טכנאי מטעם הנתבעת 1 לשם התקנת תשתית, כעולה מהשיחה, לא ניתן לקבל טענתו בדבר מרמה והטעיה או העדר גילוי נאות. התובע תהה בדיעבד על דברי הטכנאים שהגיעו לדירתו, בין היתר על כך שסיפקו קו בזק שאינו עובד, ואולם, מדוע התובע, אשר לטענתו התנתק משירותי הנתבעת 1 לחלוטין, לא תהה על הצורך בקו מטעמה בזמן אמת.

13.
עוד יש לציין, כי כעולה ממכתב שצירף התובע עצמו לכתב התביעה, מטעם מרכז פניות הציבור במשרד התקשורת, האחריות להעברת בקשה להפסקת שירות היא על הלקוח (נספח 2, סעיף 3). בנוסף, עולה מהשיחה שהתובע הבין כי עליו להשיב את הנתב לנתבעת 1, עם תום השירות (תחילת עמ' 4), אך בפני
יתו מיום 6.8.2018, לאחר הדיון, הבהיר, בין היתר, כי זה נותר בחזקתו.

14.
חשבוניות החיוב נשלחו לתובע מטעם שתי הנתבעות במהלך חודשים רבים, ולא עלה כי נעשה נסיון להסוותן. רק בחודש ינואר 2017, לאחר כשנה וחצי, הבין התובע כי חויב גם עבור תשתית שספקה הנתבעת 1. דבריו במהלך הדיון, "חוץ מלגלות שאני משלם פעמיים, אין הסבר" אין בהם די, בלשון המעט. ואדגיש, על אף התרשמותי כי התובע מודע לזכויותיו, וכי מדובר בצרכן המבין את כוחו ואת אפשרויות המיקוח אל מול חברות גדולות, דבר הבא לידי ביטוי באופן ברור בשיחה עם נציגת הנתבעת 1, לא התרשמתי כי ניסה בדיעבד לקבל החזר על שירות שצרך ביודעין. ככל הנראה, וכעולה מדבריו שלו, מעבר הדירה, ובלשונו: "ים בלגן" הוביל לטעות, אלא שלא על הנתבעות יוכל להלין בהקשר זה.

15.
מכל האמור לעיל יש להסיק כי התובע לא הוטעה על ידי מי מהנתבעות וכי עשה שימוש בשירותים שצרך מהן לאורך תקופה. בנסיבות אלו, חיובו על השירותים שסופקו לו הוא כדין. התובע רואה בתיק זה עניין החורג מנסיבותיו האישיות, ובקשתו היא לפרסום המקרה, בטענה כי מדובר ב"שיטה" ובניצול מעמד הנתבעות לרעה. ככל שביקש התובע להוכיח כאמור במסגרת הליך תביעה קטנה - כשמו כן הוא - על בסיס נסיונו האישי, ללא ראיות תומכות נוספות, קשר פסול ונגוע בין הנתבעות שמטרתו הונאת צרכנים, לא עלה הדבר בידו.

16.
לאחר עיון בתמליל השיחה המלא, נוכח התרשמותי כי אכן מדובר בטעות התובע, הצעתי לצדדים לסיים ההליך בפשרה, במסגרתה יושב לתובע הסכום ששולם לנתבעת 1. הנתבעת הסכימו לכך, ואולם התובע, וזו זכותו כמובן, עמד על בקשתו ל

פסק דין
מנומק. ומשכך – יש לקבוע ממצאי התיק על בסיס הראיות שבו ואלו מובילות למסקנה לפיה דין תביעתו להידחות. כאמור, אף אם אצא מתוך נקודת הנחה כי התובע הופתע לאחר זמן מהחיוב הכפול – לא הוכיח כי הסיבה לכך היא התנהלות הנתבעות ובוודאי לא קנוניה של שתיהן כנגדו.

17.
הגרסה המסתברת היא כי מקור הטעות היא בתובע, אשר לא נתן דעתו לחיוב הכפול, על אף החשבוניות שנתקבלו בידיו, ככל הנראה עקב מעבר הדירה שהצריך התעסקות במגוון נושאים. כך או כך, אין בדבר על מנת לקבוע כי על הנתבעות לפצותו או להשיב לו את הסכומים עבור שירות שקיבל מהן, ודין התביעה להידחות.

18.
לא ניתן להמנע מלהשית הוצאות משפט בתיק זה. ראשית, באשר לנתבעת 2, אשר התובע מסר כי ביקש לקבל את שירותיה, טענותיו להחזר הסכום אינן ברורות, וכאמור, ככל שניסה התובע להסתמך על מרמה – טענות אלו לא הוכיח. באשר לנתבעת 1, הוכח, במידה הנדרשת, כי התובע ביקש להמשיך בקשר עימה, וביקש כי תספק תשתית לביתו החדש. התובע יישא בהוצאות כל אחת מהנתבעות בסך 250 ₪ (ובסך הכל 500 ₪) וזאת תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום המלא בפועל. סכום זה נמוך משמעותית מסכום ההוצאות שהיה אמור להיות מושת עליו, נוכח הסתעפות התיק ומהלך הדיון, ולאור אופי הטענות שהוטחו בנתבעות ולא הוכחו. ואולם, לפנים משורת הדין, ולאור ההתרשמות כי אכן סבר התובע כי משלם הוא עבור התשתית לספק אחד בלבד, לא אקבע סכום גבוה מכך.

19.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום.

20.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
י' אלול תשע"ח, 21 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 64312-09/17 אלי מור נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, בזק בינלאומי בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/08/2018)