פסקי דין על סילביה אליה | פסקי דין על תבור שאן חרוד אגודה שיתופית | פסקי דין על יואב מזרחי | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח |

69251-01/18 תק     30/08/2018




תק 69251-01/18 סילביה אליה נ' תבור שאן חרוד אגודה שיתופית, יואב מזרחי, מגדל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


י"ט אלול תשע"ח, 30 אוגוסט 2018

ת"ק 69251-01-18 אליה נ' תבור שאן חרוד אגודה שיתופית
ח.פ 570042739 ואח'



בפני

כב' הרשמת הבכירה, הדס שכטר-ישראלי


התובעת

סילביה אליה

ת.ז 068243443


נגד


הנתבעים

1.תבור שאן חרוד אגודה שיתופית
ח.פ 570042739
2.יואב מזרחי

ת.ז 009491010
3.מגדל חברה לביטוח בע"מ

ח.פ 520004896



פסק דין

1.
בבסיס התביעה שלפניי תאונת דרכים מיום 05/11/17 בה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעים (להלן: "התאונה").


במועד קרות התאונה, הנתבע 2 נהג ברכב שבבעלות הנתבעת 1 (להלן: "המשאית").

2.
בהתאם לדרישת שיבוב שנשלחה לנתבעת 3 מטעם מבטחת התובעת (חברת "הפניקס") שילמה זו האחרונה לתובעת בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכבה סך של 7,914 ₪ (חוות הדעת הנוגעת לנזקי רכב התובעת ודרישת השיבוב סומנו כמוצג ת/2).

התביעה שלפניי היא תביעת הפסדים.

הנתבעים אישרו כי למשאית לא נגרם נזק כתוצאה מהתאונה (עמוד 3 שורה 13 לפרוטוקול).

3.
יצוין כי, בראשיתה הוגשה התביעה גם כנגד חברת כלל, אולם בהיותה מבטחת את התובעת בביטוח חובה בלבד, הוריתי על מחיקת התביעה כנגדה.

להשלמת התמונה אציין כי במקביל לתביעה שלפניי הגישה מבטחת התובעת (כאמור, חברת "הפניקס") תביעת שיבוב כנגד הנתבעים : תא"מ 38050-01-18 בבית משפט השלום בהרצליה.
[על פי נתוני המערכת טרם התקיים דיון בתביעת השיבוב ולא הוכרע בה לגופה של מחלוקת].

4.
בתאריך 04/07/18 התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים, נשמעו עדויות הנהגים וכן טיעוני בעלה של התובעת ונציגת הנתבעת 3.





הנתונים הדרושים וגרסאות הצדדים:

5.
מדובר בכביש ובו מספר מסלולים בצומת קריית אתא. אין מחלוקת כי רכב התובעת עמד במסלול הימני, הפונה ימינה ובנתיב הצמוד, מצד שמאל, עמדה המשאית בנתיב נסיעה ישר.
6.
לטענת התובעת עת הייתה היא בעצירה מוחלטת במסלול הימני כאמור, הרגישה לפתע שרכבה נגרר קדימה. לגרסתה, המשאית שהייתה בצידה השמאלי, בה לא הבחינה טרם התאונה, "תפסה" את רכבה בחלקו הקדמי ובתוך כך גררה אותו.

גרסתה זו של התובעת מפורטת אף בהודעה על מקרה הביטוח שהוגשה מטעמה – חלק ממוצג ת/2.

לטענת הנתבע 2 ( להלן: "נהג המשאית") , נסע הוא בנתיבו, בכיוון ישר, שאז הגיח לפתע רכב התובעת, בו לא הבחין טרם התאונה, מהנתיב הימני המיועד לפנייה ימינה, סטה שמאלה לעברו ופגע בו.


(יצוין כי כתב ההגנה הוגש בפתח הדיון וסומן נ/1 והוא זהה לכתב ההגנה שהגישו הנתבעים בהליך השיבוב).

גרסתו זו של נהג המשאית פורטה אף בהודעה על מקרה הביטוח שהוגש כנספח לכתב ההגנה.

7.
במסגרת הדיון שהתקיים לפניי הדגימו נהגי הרכבים את נסיבות התרחשות התאונה והפנו לתמונות שהוגשו מטעמם.

וכך העידה התובעת:

"אני מדגימה שרכב הנתבע היה מימיני. שנינו היינו בעצירה מוחלטת ברמזור אדום. שנינו היינו בנתיב שנוסעים ישר ואחרי הרמזור לוקחים שמאלה. קשה לי להיזכר, הייתי בהלם מוחלט, חשבתי שזה רעידת אדמה. אני ברמזור, מחכה לתורי, אני הרגשתי שגוררים אותי. אני מתקנת, אני מצד ימין והנתבע לידי בצד שמאל. לא הבנתי למה אני עומדת וגוררים אותי. יצאתי מהרכב, ראיתי מה קרה, לא הבנתי מאיפה זה בא. נכנסתי לשתות מים, התקשרתי לבעלי. אני הייתי בעצירה, הוא גרר אותי, אני לא נסעתי.
(עמוד 2 שורות 7-12 לפרוטוקול)"



וכך העיד נהג המשאית:

"אני המשכתי ישר. זה היה מאוד איטי, אולי 20 קמ"ש, הכביש סואן לכל הכיוונים. היינו הרבה לפני הרמזור, היו רכבים לפני. לפני התובעת גם היו רכבים, כביש סואן. אני נוסע, פתאום שומע מכה קטנה מצד ימין, לא הייתי בטוח שזה אצלי אבל מיד יצאתי. ראיתי אותה עומדת לפני, היא אומרת שאני גררתי, והאוטו שלה עומד לפני.
אני לא ראיתי, זה שטח מת, המשאית זה 17 מ', לא ניתן לראות אם מישהו נצמד בצד ימין. לדעתי היא סטתה למסלול השמאלי שלי, או שרצתה להשתלב בלי שאני אדע. שמעתי מכה, עצרתי.
"
(עמוד 4 שורות 2-7 לפרוטוקול)

בעדותו הפנה נהג המשאית לתמונה שסומנה
x
(חלק ממוצג ת/1) וטען כי זו צולמה מיד לאחר התאונה ובהמשך הפנה לתמונות נוספות שצולמו במכשיר הנייד שלו והתייחס לתמונה שהוצגה בפני
ו (מוצג ת/5) בהדגישו כי גרסת התובעת אינה מתיישבת עם מיקום החלק הקדמי והחלק האחורי של המשאית על הכביש, ביחס לקו ההפרדה.

לגרסתו של נהג המשאית, היה זה רכב התובעת שסטה לעברו שאז ארעה הפגיעה ומיד לאחר מכן חזר רכבה לנתיבו. נהג המשאית ציין כי הכביש היה סואן ולו אכן היה סוטה הוא לנתיב התובעת, כפי גרסתה, אזי היה הוא מתנגש ברכבים נוספים ופוגע בהם.

נציגת הנתבעת 3 ציינה את מיקום הפגיעה ברכב התובעת בהדגישה כי מדובר בנזק מהכנף הקדמית-שמאלית ולא מאמצע הרכב וכן טענה כי לו אכן הייתה נכונה גרסת התובעת, אזי היה נגרם לרכבה נזק כספי גדול יותר ואף נזק למראה.

דיון והכרעה

8.
לאחר שמיעת הראיות ועל בסיס כלל החומר שהוגש לתיק, מסקנתי היא כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג המשאית במלואה.

9.
בהתאם לנתונים שהובאו, אין מחלוקת בדבר תוואי הכביש והנתיבים בהם עמדו רכבי הצדדים.

אין מחלוקת כי הכביש היה עמוס בעת בה ארעה התאונה.

מיקום הנזק שנגרם לרכב התובעת מתיישב עם גרסתה, אותה אני מבכרת על פני גרסת נהג המשאית.

מהתמונות שהוגשו עולה באופן מובהק קיומו של חלק בולט במשאית (הוגש ת/6 ועותק צבעוני הוגש על ידי התובעת לאחר הדיון, ביום 18/07/18).

מיקומו של החלק הבולט ביחס למיקום הנזק שנגרם לרכב התובעת (הוגש ת/7) מתיישב עם גרסת התובעת.

10.
טיבו של הנזק שנגרם לרכב התובעת מתיישב עם גרסתה באשר לנסיבות קרות התאונה וגרסתה זו מתיישבת גם עם עדותו של נהג המשאית כפי שצוטטה לעיל בדבר מיקום רכב התובעת לאחר התאונה:
"...ראיתי אותה עומדת לפני, היא אומרת שאני גררתי, והאוטו שלה עומד לפני".

אין בכך שהמשאית לא גרמה לנזקים לרכבים נוספים כדי לשמוט את הקרקע תחת גרסת התובעת שכן נתוּן זה מושפע ממספר פרמטרים ובכללם מצב נסיעתם של הרכבים הנוספים שהיו בכביש באותה העת אשר יכול והחלו בנסיעה זמן קצר מאוד טרם החלו רכבי הצדדים בנסיעתם וטרם ארע ה"אימפקט" ביניהם.

11.
התובעת העידה כי בהלה אחזה בה לאחר האירוע וכי קשה לה להיזכר בפרטיו, אולם עם זאת, ידעה לספק את הפרטים המהותיים והחיוניים, הנתמכים באסמכתאות, אשר מכוחם ניתן להכריע בתיק ולקבל את גרסתה לרבות בכל הקשור למקום התרחשות התאונה.

מקבלת אני אפוא את גרסת התובעת לפיה המשאית היא שסטתה לעבר רכב התובעת, לנתיב נסיעתה מימין, פגעה ברכב התובעת ו"תלשה" למעשה כלפי חוץ את חלקו הקדמי –שמאלי של רכב התובעת.

12.
הצדדים טענו רבות באשר למיקום המשאית על הכביש כפי שעולה מהתמונות שהוגשו (בין היתר התמונה שסומנה ת/5). בעוד שלשיטת הנתבעים עמדה המשאית בתכוף לאחר התאונה בתוך נתיב הנסיעה ללא חריגה מסימון הנתיב, טענה התובעת, מאידך, כי לשיטתה, חלקה הקדמי של המשאית עומד באלכסון מוטה לצד שמאל ביחס לחלקה האחורי.

בחנתי בקפידה את טיעוניהם אולם אין זאת אלא שמדובר בדקויות אשר לטעמי אין להן נפקות לשם הכרעה בתיק זה לעניין האחריות.

התוצאה היא, כאמור, שהאחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג המשאית, קרי – על הנתבעים.



וכעת אדרש לסעד הכספי לו עותרת התובעת.

13.
התובעת העמידה את כתב התביעה על סך של 2,458 ₪ וצירפה אישור הפסדים לכתב התביעה (ת/4). כמו כן, התובעת הפנתה להוצאות הכספיות בהן נשאה במסגרת ההליך המשפטי (ת/8).

בחנתי את טענות הצדדים לעניין הסעד הכספי (לרבות את מוצג נ/2) ומוצאת אני כי יש להעמיד את ההפסד שנגרם לתובעת על סך של 1,485 ₪ וזאת בהתאם למסמך רלוונטי שהגישה התובעת לאישור ההפסדים כחלק מאסופת מסמכים שהוגשה
מטעמה לאחר הדיון.

בהעדר אישור פוזיטיבי בכל הקשור להפסדים עתידיים הקשורים עם התאונה מושא התביעה שלפניי, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי בהכרח תהיה התייקרות נוספת של הפוליסה.


התוצאה:

14.
מכל האמור, מחייבת אני את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 1,485 ₪. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת סך של
50 ₪ החזר בגין אגרה ששולמה וכן הוצאות משפט בסך של 450 ₪. הסכום הכולל ישולם לתובעת בתוך 30 ימים מעת שיומצא לנתבעים פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י"ט אלול תשע"ח, 30 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 69251-01/18 סילביה אליה נ' תבור שאן חרוד אגודה שיתופית, יואב מזרחי, מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/08/2018)