פסקי דין על מאזן עלי סאלח | פסקי דין על עארף עלי סאלח ואח' | פסקי דין על עאדל עלי סאלח | פסקי דין על יוסי אורון קרטה ואח' |

382/00 הפ     14/10/2005




הפ 382/00 מאזן עלי סאלח,עארף עלי סאלח ואח' נ' עאדל עלי סאלח,יוסי אורון קרטה ואח'




29
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
הפ 000382/00
בפני
כב' השופט ר. ג'רג'ורה
תאריך
14/10/2005
ת.ז. 020498341
מאזן עלי סאלח

1
בעניין:
ת.ז. 050243104
עארף עלי סאלח
2

ת.ז. 020498358
סיהאם עלי סאלח
3

ת.ז. 020498366
סלימה עלי סאלח
4

ת.ז. 020498374
סאמי עלי סאלח
5

ת.ז. 053703955
ספיה עלי סאלח
6

ת.ז. 020498333
אינשראת עלי סאלח
7

ת.ז. 020498382
מנזולה עלי סאלח
8

ת.ז. 033513664
נזירה סעיד סאלח
9

ת.ז. 035637172
סאידה עלי סאלח
10

ת.ז. 037694540
ראידה עלי סאלח
11
התובעים

ע"י ב"כ עוה"ד עופר ריבקין ואח'
שד' בן גוריון 6, (בנין הסיטי סנטר)
חיפה

- נ ג ד -

ת.ז. 029115789
עאדל עלי סאלח

1

ע"י ב"כ עו"ד גב' פרחה ג'ובראן
ת.ד. 6145
חיפה
ת.ז. 5559637
יוסי אורון קרטה
2

ת.ז. 014821466
דבורה סילבר
3
הנתבעים
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אוהד זלבסקי ואח'
הנצי"ב 29,
תל אביב 67015
החלטה

1. בין בעלי הדין התגלעה מחלוקת באשר להמשך ניהול הדיון בתיק, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בו הורה על ביטול פסק הדין שניתן בתיק והשבתו לערכאה הדיונית, לשם השלמת שמיעת טענות והבאת ראיות.

בדיון שהתקיים בפני
ביום 25.9.05 הסתבר לי כי החלטתי מיום 15.9.05, להלן: "ההחלטה", לא הספיקה להבהיר את משמעות הנחיותיו של בית המשפט העליון וב"כ המשיבים מס' 2 ו-3, להלן: "הנתבעים" ביקש כי אבהיר את ההחלטה.

שמעתי את טענותיו של ב"כ המשיבים ועל פי בקשת ב"כ המבקשים ובאת כוח הנתבע מס' 1, להלן: "הנתבע", התרתי להם להגיש את תגובתם בכתב לטענות ב"כ הנתבעים.
תמצית ההחלטה

2. בפסק דינו של בית המשפט העליון נקבע כי עלי להתיר לצדדים להביא ראיות ולשמוע מפיהם טענות משלימות בשתי סוגיות - הראשונה "כלום הונח בסיס דיוני וראייתי לקביעה, כי דין העסקה להיבטל בשל התייחסותה לחלק מסוים מזכות הבעלות בנכס?" והשניה "כלום יש עוד להכריע בטענת המשיבים (הם התובעים והנתבע בעתירה שבפני
י – ר.ג'), כי ההתקשרות בחוזה המכר הייתה פרי של אילוץ?".

כן הורה עלי בית המשפט העליון, כפי שהבהרתי בהחלטה, להתיר לצדדים להביא את ראיותיהם ולהשמיע טענות משלימות גם "בכלל סוגיות אחרות שיבקשו הצדדים להעלות" בפני
י. תיבה זו הבנתי כהוראה המתייחסת לאותן סוגיות שהועלו בפני
בית המשפט העליון בהודעת הערעור כנגד קביעותיו של בית המשפט שכן, לשיטתי, לא התכוון בית המשפט העליון בדבריו האמורים לאפשר לצדדים לבנות עתירה חדשה.

בהתאם הוריתי על ב"כ הנתבעים, להמציא עד יומיים לפני ישיבת קדם המשפט אותה קבעתי בהחלטה, את הודעת הערעור, אותה לא המציא קודם לכן וכן הודעה נפרדת בדבר העניינים שהוא מבקש להעלות בפני
בית המשפט. עד לאותו מועד, הוספתי והוריתי בהחלטה, יגישו ב"כ התובעים וב"כ הנתבע את הודעותיהם ובהן תפורטנה הסוגיות הנוספות אותן הם מבקשים להעלות בפני
, כפי שעולה מהודעת הערעור וכן יפרטו אם ברצונם להביא ראיות נוספות, ובאיזה נושאים הם מבקשים להשמיע טענות משלימות.

לדיון הגיעו ב"כ הצדדים מבלי למסור קודם לכן הודעות בעניינים שהתבקשו. יש להצטער על כך. בנסיבות אלו, כאמור, התרתי לב"כ הנתבעים לטעון בעניין בעל פה ולב"כ הצדדים הנותרים להגיב לטענותיו בכתב. אפנה כעת לבקשה גופה.

טענות הצדדים

3. ב"כ הנתבעים טען כי עלי להקדים ולפסוק, על יסוד "הטענות שכבר הועלו", אם המחלוקת בין הצדדים סביב הטענה כי ההסכם הינו הסכם למכירת חלקים מסוימים במקרקעין, היא חלק מהפלוגתאות שעומדות בפני
בית המשפט.

לשיטתו, משאין לטענה האמורה זכר בהמרצת הפתיחה וכל כולה ניתנה כהסבר להודעת הנתבע כי הוא מסכים לסעד המבוקש בתובענה, אין כלל להביא לעניינה ראיות משום שלא הונח הבסיס הדיוני לדון בה. לטענתו, ללא הכרעה בשאלת קיומו של אותו בסיס דיוני אין מקום להורות על השלמת ראיות בסוגייה זו.
עיגון לגישתו האמורה ביקש ב"כ הנתבעים למצוא בפסק הדין שבערעור. בפני
טען כי "בית המשפט העליון החזיר את התיק ואמר לבית המשפט לקבוע אם יש בסיס דיוני לטענה זו ואם כן, אם צריך להביא ראיות, ואני מבקש מבית המשפט שבמקום שנביא ראיות, בית המשפט יצטרך להחליט בדבר העניין אם היה צורך בעניין הזה, אני מבקש כי בית המשפט יכריע היום, אם זו הפלוגתא... כדי שאנו נוכל להתקדם, כל הצדדים צריכים שבית המשפט יבהיר אם הוא רואה את השאלה הזו כשאלה ששנויה במחלוקת בין הצדדים על בסיס כתבי הטענות ועל בסיס המרצת הפתיחה, אם בית המשפט יחליט שכן, אנו נחליט מה לעשות".

ב"כ הנתבעים לא טען בפני
דבר לעניין הבאת הראיות והשלמת הטיעונים בשאלה אם יש עוד להכריע בטענה כי ההתקשרות בחוזה היתה פרי אילוץ, סוגייה נוספת אשר, כאמור בהחלטה, צויינה בפסק הדין שבערעור כסוגייה שיש לאפשר לצדדים להביא לעניינה ראיות ולשמוע בה טיעונים משלימים.

4. בתגובתו בכתב לטענות ב"כ הנתבעים, בחר ב"כ התובעים לטעון, גם אם "בקליפת אגוז", לגופן של שתי הסוגיות שקבעתי בהחלטה כי בעניינן הורה בית המשפט העליון על השלמת טיעון והשלמת הבאת ראיות. כן הבהיר שאין בדעת התובעים להעלות לדיון "סוגיות נוספות" וביקש לקבוע את התיק לישיבת הוכחות להבאת ראיותיו לתמיכה בטענותיו המשלימות, אשר כאמור, הועלו בתגובתו, בתמצית ולא כאן המקום לפרטן.

אשר לטענתו של ב"כ הנתבעים לפיה אין בסיס דיוני לטענה בדבר טיבו של ההסכם כעיסקה בחלק מסויים ומוגדר במקרקעין, הגיב ב"כ התובעים כי הטענה הועלתה גם הועלתה בפני
בית המשפט, על ידי הנתבע, שעה שהוחלט כי תצהירו ישמש כתב טענות מטעמו, ולאחר מכן על ידי יתר התובעים, אשר שבו והעלו את הטענה האמורה בהמשך ההליכים ובסיכומיהם שהוגשו בתיק לאחר סיום שמיעת הראיות.

5. במחלוקת זו בין הצדדים דעתי היא כדעת ב"כ התובעים. גם אם תאמר כי הטענה בדבר טיבו של החוזה כחוזה למכירת חלק מסויים במקרקעין לא הועלתה בכתבי הטענות הראשונים בתובענה במפורש, היא הועלתה בדברי ב"כ הנתבע בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה. באותו מעמד טענה בפני
ב"כ הנתבע בע' 5 ש' 6 – 14, את הדברים הבאים:

"אני רוצה לציין נקודה חשובה... מי שערך את ההסכם זה היה המשיבים 2 ו-3 או מי מטעמם... הייתה טעות בלב לבו של ההסכם וזה מה שהעליתי במכתב שלי שיש טעם לבטלותו של ההסכם. היו שם שתי טעויות שהראשונה שביניהם שנמכרו חלקים ספציפיים בקרקע שטרם חולקה בעין לאחר שעברה לעזבון בחלקים שונים. היום המשיב מס' 1 הוא הבעלים של 7/33 ועוד חלקים שהם עדיין בבחינת העזבון שטרם חולקו אבל ההסכם מתייחס ל - 7/33 שמשום מה נבחרו להיות על פי ההסכם בבנין המגורים ובקרקע הסובבת לו. זאת טעות ראשונה..."

לאחר שב"כ המשיבים, שערך את ההסכם, השיב לב"כ המשיב כי היא טועה בהבנתה את ההסכם שכן "ההסכם אינו (ההדגשה במקור – ר.ג') מוכר זכות בעלות בחלק מסויים בנכס", הביעו ב"כ התובעים וב"כ הנתבעים (דאז), את הסכמתם כי "למרות שהמשיב מס' 1 לא הגיש תצהיר כמתחייב, והופעתה של באת כוחו לא הייתה צפויה היום, אנו מסכימים לראות בהצהרתה.. כפי שנרשמה בפרוטוקול כתשובה מטעם המשיב מס' 1 לעתירה מבלי לפגוע בזכותנו לחקור את המשיב מס' 1 חקירה שכנגד", ראה ע' 6 ש' 18 - 21.

אעיר כי תצהירו של המשיב אמנם הוגש לבית המשפט ביום 19.2.02, כלומר בין ישיבת ההוכחות הראשונה לבין ישיבת ההוכחות השנייה והוא נחקר על האמור בו בישיבת ההוכחות השנייה.

בהתאם להצהרתם האמורה של ב"כ התובעים וב"כ הנתבעים ניתנה באותו מעמד החלטה לפיה אני רושם בפני
"את הסכמותיהם של ב"כ הצדדים כמפורט בפרוטוקול", ראה ע' 6 ש' 22 – 23.

בישיבת ההוכחות הבאה נחקר המשיב בעניין הסוגייה האמורה ואף חקירת העדים האחרים התייחסה אליה. הובאו בעניינה ראיות, להוכחת טענות הצדדים השנויות במחלוקת - אותן טענות מנוגדות שגיבשו את הפלוגתא סביב הסוגייה בדבר טיבו של ההסכם כהסכם למכירת חלקים מסויימים במקרקעין.
בנסיבות אלה, על רקע הבאת הראיות להוכחת הטענות השנויות במחלוקת באשר לחוקיות ההסכם, ב"כ התובעים אף התייחס לסוגייה זו בסיכומיו.

6. לדעתי, ההשתלשלות הדיונית שתוארה לעיל מחייבת להסיק את המסקנה כי הבסיס הדיוני להבאת ראיות – שהלכה למעשה הובאו ! – להוכחת טענות הצדדים במחלוקת האמורה, הונח גם הונח. אכן, הפלוגתא לא הופיעה בכתבי הטענות הראשונים בתובענה אך היא התעוררה בשלב מאוחר יותר והצדדים הסכימו באופן מפורש להרחבת חזית המריבה ואף נהגו בהתאם להסכמה זו, שעה שהביאו ראיות להוכחת טענותיהם הרלוונטיות לפלוגתא שגובשה. בנסיבות אלו יש לראות בטענה זו כהרחבת חזית, שב"כ הנתבעים הסכים לה מפורשות. ייתכן, אגב, שהביע התנגדותו להרחבה זו בסיכומיו והעלה שם נימוקים מלומדים שהיה בהם כדי לשנות מהמסקנה המתחייבת, לדעתי, אך סיכומים אלו, כאמור, לא היו מצויים בתיק שעה שכתבתי את פסק הדין ועד עתה משום מה, לא הומצאו לבית המשפט.

7. מעבר לדרוש אעיר כי בנסיבות העניין גם ללא שינוי חזית מוסכם, רשאי הייתי להידרש לשאלה האמורה ולפסוק את הדין על פיה, השווה אימרת האגב של כב' השופטת שטרסברג-כהן ב- ע"א 744/81 שר לסלו (שר ובניו השוזר) נ' "ציון" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(2), 472 ,עמ' 475 – 476 שם אימצה את דברי כב' מ"מ הנשיא השופט זוסמן ב-ע"א 174/65 בדש נ' שדה, פ"ד כ(1) 617, בעמ' 629, באמרו:

"4. כלל גדול הוא בסדרי הדין שאין בעל-דין רשאי להפתיע בעל-דין- שכנגד בניהול המשפט. לפיכך מורה תקנה 85, שבעל-דין חייב להעלות בכתב-הטענות שלו כל טענה שיש בה, אם לא תועלה, כדי להפתיע בעל- דין-שכנגד, ובין הטענות המנויות בתקנה נזכר בפירוש ענין האי-חוקיות. אלא שקיים כלל אחר והוא, שבית-המשפט לא יתן סעד לשם ביצועה של עיסקה בלתי-חוקית. כלל זה קיים מפני תיקונו של עולם; אין לתלות תיקונו של עולם בכך שבעל-דין מילא את חובת הטיעון והעלה את ענין האי- חוקיות על כתב-הטענות שלו יש אפילו ושני בעלי-הדין פועלים בצוותא חדא ומעלימים את האי-חוקיות מעיני בית-המשפט, ראה 9 l.q.r. 197 ברי, כי בית-המשפט אינו צריך להפוך מכשיר בידי מי שחפץ להשתמש בו לביצועו של מעשה לא-חוקי. בהתנגשות זו שבין כלל הטיעון ותקנת הציבור, ידה של האחרונה על העליונה ; אך כאשר פוסל בית-המשפט תובענה על יסוד נימוק שלא נטען, חייב הוא להבטיח שהדבר לא יגרום עיוות דין".

וזאת, ברצוני להדגיש, לא מדובר בעניננו בעסקה בלתי חוקית במובן זה שהצדדים ביצעו פעולה בלתי חוקית, אלא הכוונה היא שלא ניתן לבצע עסקה שהיא בניגוד להוראות חוק המקרקעין, עסקה בחלק מסויים בקרקע.

למותר לציין כי משהביע ב"כ הנתבעים את הסכמתו לראות בהצהרת ב"כ הנתבע תשובה לעתירה, ומשהובאו ראיות לעניין זה, סבורני שלא היה בכך עיוות דין להכריע את הדין על יסוד ההכרעה בסוגייה האמורה.

8. אני מתיר, אפוא, לב"כ הצדדים להביא ראיות נוספות בסוגייה זו וזכותם להגיש טיעונים משלימים, בתום הבאת הראיות, שמורה להם. לשם כך אני מורה עליהם להגיש תצהירי עדות ראשית של העדים שבדעתם להביא להוכחת הטענות השנויות במחלוקת בסוגייה האמורה ולצרף לתצהירים האמורים הודעה ובה נימוקים לרלוונטיות העדות להוכחת השאלה הנתונה במחלוקת. ב"כ התובעים יגיש את תצהיריו וההודעה האמורה בתוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיו, עם העתק, ב"כ הנתבע יגיש את תצהיריו ואת ההודעה האמורה 10 ימים מיום המצאת התצהירים וההודעה של ב"כ התובעים לידיו ואילו ב"כ הנתבעים יגיש את תצהיריו ואת ההודעה האמורה 10 ימים מיום המצאת התצהירים וההודעה של ב"כ המשיב לידיו. העדויות הרלוונטיות תישמענה בישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18.11.05.

9. כפי שהבהרתי לעיל, ב"כ הנתבעים לא טען לעניין הסוגייה הנוספת, היא השאלה באם ההתקשרות בחוזה היתה פרי אילוץ, על אף שבהחלטה התבקש לעשות כן.

בנסיבות אלה, עלי לפעול על פי הוראת בית המשפט העליון ולהתיר לב"כ הצדדים להביא בעניינה ראיות רלוונטיות נוספות, אם ישנן כאלה, וכן, במידת הצורך, להתיר להם להשלים בה טיעונים, הכל בהתאם לבקשת ב"כ התובעים.

גם לעניין סוגייה זו, אני מורה על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית של העדים שבדעתם להביא להוכחת הטענות השנויות במחלוקת בסוגייה האמורה ולצרף לתצהירים האמורים הודעה ובה נימוקים לרלוונטיות של העדות להוכחת השאלה הנתונה במחלוקת. ב"כ הנתבעים יגיש את תצהיריו וההודעה האמורה בתוך 10 ימים מיום מתן החלטה זו, ב"כ הנתבע יגיש את תצהיריו ואת ההודעה האמורה 10 ימים מיום המצאת התצהירים וההודעה של ב"כ הנתבעים לידיו ואילו ב"כ הנתבעים יגיש את תצהיריו ואת ההודעה האמורה 10 ימים מיום המצאת התצהירים וההודעה של ב"כ הנתבע לידיו. העדויות הרלוונטיות תישמענה בישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18.11.05.

בכך הכרעתי אף במחלוקת בין ב"כ הצדדים באשר לסדר הגשת תצהירי העדות הראשית של העדים מטעמם. לעניין זה עתר ב"כ הנתבעים לכך שתצהירי עדות ראשית מטעם מרשיו יוגשו לאחר אלו של התובעים והמשיב, הנוהג "כמבקש בכל דבר ועניין בתיק הזה". לעומתו, ב"כ התובעים טען בתגובתו כי בית המשפט יורה "למען הסדר הטוב... על הגשת תצהירי עדות ראשית בהתאם לסדר הקבוע לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, דהיינו תחילה המבקשים ולאחר מכן המשיבים".

10. מחדלו של מי מהצדדים להגיש תצהיריו באופן ובמועדים שנקבעו בהחלטה זו, יימנע ממנו להביא את העד או להוכיח את העובדה.

ניתנה היום י"א בתשרי, תשס"ו (14 באוקטובר 2005) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם העתק החלטה זו בדואר רשום כמקובל.
ר. ג'רג'ורה
, שופט
הקלדנית: ליאת פנקר.








הפ בית משפט מחוזי 382/00 מאזן עלי סאלח,עארף עלי סאלח ואח' נ' עאדל עלי סאלח,יוסי אורון קרטה ואח' (פורסם ב-ֽ 14/10/2005)