פסקי דין על אהוד יפלח | פסקי דין על שחר סנפירי | פסקי דין על רן חי ואח' | פסקי דין על מגדל שרותי בורסה (נ.ע.) | פסקי דין על אריאל אהרונוביץ |

6451-04/15 א     16/09/2018




א 6451-04/15 אהוד יפלח, שחר סנפירי, רן חי ואח' נ' מגדל שרותי בורסה (נ.ע.)בע"מ, אריאל אהרונוביץ








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 6451-04-15 מגדל שרותי בורסה (נ.ע.) בע"מ נ' אהרונוביץ

ת"א 21886-06-15 אהרונוביץ נ' מגדל שרותי בורסה (נ.ע.) בע"מ






לפני
כבוד השופטת
רות רונן


המבקשים:



1. אהוד יפלח
2. שחר סנפירי
3. רן חי
4. אריאל חי
ע"י ב"כ עוה"ד ברם וסלוקי


נגד


המשיבים:

1. מגדל שרותי בורסה (נ.ע.) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שחור וטל
2. אריאל אהרונוביץ
ע"י ב"כ עו"ד הר-נבו




החלטה

1.
בקשה לעיון בתיקי בית המשפט – ת.א. 6451-04-15 ות.א. 21886-06-15 (תיקים אלה יכונו להלן: "תיקי העיון"). המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה לעיון בתיקי העיון מכוח תקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג – 2003 (להלן: "תקנות העיון").

טענות המבקשים
2.
המבקשים טענו בבקשה כי הם התובעים במסגרת ת.א. 65758-06-18 המתנהל לפני כב' השופט מ' אלטוביה, והם גם צד להליך תא"ק 32388-02-18 המתנהל בפני
כב' השופטת נ' גרוסמן בו הוגשה נגדם תביעה בסדר דין מקוצר (שני התיקים הללו יכונו להלן יחד: "תביעות המבקשים"). חברת שירותי בורסה והשקעות בישראל אי. בי. איי. בע"מ (להלן: "
ibi
") היא צד לתביעות המבקשים.

3.
המבקשים ציינו כי הנתבעת 1 בתיקי העיון (להלן:"מגדל") התמזגה עם חברת
ibi
בהליך שהושלם בחודש פברואר 2016. מאחר שיש למבקשים ההתדיינות משפטית מול
ibi
(קרי מגדל בגלגולה הנוכחי), הם זכאים מכוח ההלכה הפסוקה לעיין בתיקי העיון, וזאת בלא שהם נדרשים להבהיר כיצד יועיל העיון להתדיינות המשפטית האחרת.

מעבר לצורך – לגישתם - ציינו המבקשים כי עיון בהחלטות שניתנו במסגרת תיקי העיון מעלה כי עלו בהם שאלות של עובדה ומשפט
הדומות לאלה שעולות במסגרת תביעות המבקשים. לכן עשוי עיון במסמכים לסייע להם בהליכים מול
ibi
כתובעים וכנתבעים.

טענות המשיבים
טענות
ibi
4.
שני הצדדים לתיקי העיון התנגדו לבקשה.
ibi
טענה כי תיקי העיון התנהלו לפני המיזוג בינה לבין מגדל, בעוד שתביעות המבקשים הוגשו לאחר מכן. לכן, תיקי העיון אינם קשורים להליך המיזוג או לחברת
ibi
. משום כך, טענה
ibi

כי המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש כדי לעיין בתיקי בית המשפט.

ibi
הוסיפה כי טענת המבקשים לפיה תיקי העיון מעלים שאלות דומות של עובדה או משפט לשאלות נושא תביעות המבקשים, אינה מבוססת ולו גם לכאורה. כמי שהנטל מוטל על כתפיהם, היה על המבקשים לפרט מהן השאלות הדומות של עובדה או משפט, והם לא הרימו את הנטל הזה. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שמדובר בצדדים שונים בשני ההליכים, כאשר הצד הרלוונטי בתיקי העיון היא חברת מגדל, עוד בטרם המיזוג שלה ל-
ibi
.

המבקשים לא ציינו בבקשתם האם ההסכם המקורי שלהם היה עם מגדל או עם
ibi
, היינו הם לא סיפקו מידע עובדתי בסיסי שהיה עליהם למסור. עוד נטען כי ההליכים בתיקי העיון הסתיימו בהליך גישור סודי וחסוי, וגם מטעם זה אין להתיר את העיון בתיקי בית המשפט. זאת בעיקר כאשר לא קיימת הכרעה שיפוטית ביחס לאף אחת מהפלוגתאות נושא הסדר הגישור – שאף לא הוגש לבית המשפט. לכן לא תהיה כל תועלת מעצם העיון בכתבי בית הדין. עוד צוין כי חשיפת התיקים תסכל את האינטרס החשוב העומד בבסיסו של הליך גישור, ועלולה למנוע צדדים מלהביא לסיום ההליכים ביניהם במסגרת הליך כזה.

טענות התובע
5.
גם התובע, מר אהרונוביץ, התנגד לבקשה, ועתר כי אף אם בית המשפט ייעתר לה, כי הוא יסייג את העיון המבוקש. גם התובע ציין כי הסכם הגישור אליו הוא הגיע עם מגדל הוא הסכם חסוי שבית המשפט כלל לא נחשף לתוכנו. התובע הדגיש כי בית המשפט לא הכריע בשאלה העובדתית המרכזית שהיתה שנויה במחלוקת בין הצדדים בתיקי העיון, שאלת קיומו של הסכם מסוים בין הצדדים להליכים נושא תיקי העיון.

התובע הוסיף כי במסגרת כתבי בית הדין שהוגשו בתיקי העיון, ישנם נתונים כספיים שונים לרבות נתונים אודות קשריו המסחריים של התובע, שמן הראוי שלא יהיו נחלת הציבור. זאת הן מטעמים של צנעת הפרט והן משום שגילוי הפרטים עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך. התובע הוסיף כי אין כל בסיס להנחה לפיה גילוי הנתונים הללו יסייע באופן כלשהו למבקשים, והם אף אינם טוענים זאת.

6.
התובע הדגיש כי הפסיקה הדגישה כי זכות העיון איננה זכות מוחלטת וכי על מבקש העיון להבהיר את הטעם האמיתי לעיון. לגישתו, המבקשים לא הרימו את הנטל שהוטל עליהם, שכן בקשתם אינה כוללת פרטים אודות תביעתם. המבקשים הסתפקו בכך שציינו כי הם מעורבים בתביעות בהם מעורבת גם חברת
ibi
. לכן אין בסיס לטענת המבקשים לפיה העיון דרוש לצורך התדיינות משפטית, ובהיות הבקשה דלה – על בית המשפט לדחות אותה.

7.
התובע הוסיף וציין כי הוא תושב חוץ, שחשף במסגרת תביעתו פרטים אודות השקעות קיימות והשקעות פוטנציאליות שהוא ערך אצל מגדל, ואף פירט את תנאיהן של ההשקעות הללו. בכתב התביעה נחשפים גם שינויים שנערכו בהסכם, נחשפים הביטחונות שהתובע הפקיד במגדל, נחשף הונו של התובע ופרטים נוספים שהגילוי שלהם עלול לפגוע בו.

גם בתצהירים שהגיש התובע נחשפים נתונים פיננסיים ומערכות קשרים בעולם המסחר הבינלאומי, שחשיפתם עלולה לפגוע בו. נתונים דומים עלולים להיחשף גם מתצהירה של מגדל. התובע ציין כי במסגרת תיקי העיון התנהלו הליכים מקדמיים שאף במסגרתם נחשפו פרטים שהגילוי שלהם עלול לפגוע בו.

8.
לחלופין טען התובע כי אף אם בית המשפט ייעתר לבקשה, הוא יסייג את הגילוי ויימנע מגילוי כל הפרטים שחשיפתם עלולה לפגוע בו – התובע פירט את סעיפי התביעה הרלוונטיים בת.א. 21886-06-15 ועתר כי בית המשפט יימנע מגילוי כל הנספחים לכתב התביעה, את הסעיפים המקבילים בתצהיר התובע בתיק זה, וכן סעיפים נוספים בחלק השני של התצהיר (שהתובע פירט אותם בס' 21 לתגובתו).
כן הפנה התובע לסעיפים בכתב התשובה שהוא מבקש שבית המשפט יימנע מלהורות על גילוים, סעיפים בכתב התביעה בת.א. 6451-04-15, בבקשה לרשות להגן בתיק זה ובתצהיר התומך בה, ואת כל הפרטים נושא הליך העיקול בתיק זה.

התשובה לתגובה
9.
המבקשים השיבו לתגובותיהם של הצדדים בתיקי העיון. לגישתם, יש לדחות את האמור בתגובות הללו ולהיעתר לבקשתם. המבקשים הדגישו כי הנטל המוטל עליהם כדי להצדיק את בקשת העיון הוא נטל קל, בעוד שהנטל המוטל על מתנגדי העיון הוא נטל להוכיח טעמים ממשיים וכבדי משקל המצדיקים את שלילת העיון. טעמי ההתנגדות צריכים להיות קונקרטיים ולא כלליים.

לגישת המבקשים, הצדדים לתיקי העיון לא עמדו בנטל. טענות התובע נוגעות לנתונים עסקיים ואין מדובר אם כן בסודות מסחריים או בנתונים שיש בהם כדי לפגוע בצנעת הפרט. התובע לא פירט את הנזק שעלול להיגרם לו לשיטתו אם הבקשה תתקבל. הדיונים בתיקי העיון התנהלו בדלתיים פתוחות. מאחר שהצדדים להליכים נושא תיקי העיון לא הרימו את הנטל שהוטל עליהם, הרי שיש לקבל את הבקשה כמבוקש בה.

בשולי התשובה ציינו המבקשים כי הם מתחייבים שלא לעשות כל שימוש בנתונים שיתגלו להם כתוצאה מהעיון ולא להעביר אותם לידיעת צד שלישי אחר.

דיון
10.
תקנה 4(א) לתקנות העיון קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". תקנה 4(ג) ממשיכה וקובעת כי "בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת". בהמשך מתייחסת תקנה 4(ד) לשיקולים שעל בית-המשפט לשקול בבואו לבחון בקשה לעיון. התקנה קובעת כי –
"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית-המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי-הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

11.
חוקיותה של תקנה זו נבחנה על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009). באותו ענין הועלו טענות נגד חוקתיות הדרישה להנמקת בקשה לעיון בתיק לאור עיקרון פומביות הדיון. בית המשפט העליון (כב' הנשיאה בייניש) התייחס בפסק-הדין לעיקרון פומביות הדיון ולחשיבותו כעיקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. בית המשפט קבע כי עיקרון זה מבוסס בין היתר על זכות הציבור לדעת, על התרומה של הפומביות לשיפור איכות ההחלטות של בית-המשפט ועל יצירת אמון של הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי-המשפט בפרט, בהיות עיקרון זה "תורם ליצירת מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה". זכות העיון – כך נקבע באותו ענין, נגזרת מהעיקרון בדבר פומביות הדיון וזאת "גם אם במלוא היקפה אין זכות העיון חופפת בהכרח את עקרון פומביות הדיון".

לאור האמור לעיל, נקבע בפסק-הדין כי יש להכיר בזכות העיון כנגזרת של עיקרון פומביות הדיון, ולהכיר בכך ש"הכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט". בהתאם לאמור, קבע בית-המשפט כי נקודת המוצא העקרונית היא כי יש להתיר את העיון, וכי על בעל-הדין המתנגד לעיון – מוטל הנטל לשכנע את בית-המשפט כי אין להתירו. מבקש העיון יכול לכן להסתפק בהנמקה "קצרה ותמציתית", שנועדה רק כדי לבאר לבית-המשפט מהו האינטרס שלו בעיון. הנמקה זו דרושה כדי לאפשר לבית-המשפט לאזן את האינטרס של מבקש העיון מול אינטרסים מוגנים אחרים - בין של המתנגד לעיון או של הציבור בכללותו.

12.
בהמשך קבע בית המשפט העליון (כב' הרשם שני) גם כי "זכות העיון איננה זכות מוחלטת ולעיתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים נוגדים כגון... הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד כיוצא באלה. ההכרעה בשאלת הדיון מבוססת אפוא על איזון בין האינטרסים של מבקש העיון, של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו" (ר' בג"ץ 10003/08
עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל משרד החקלאות, 5.4.2012, להלן: "ענין תומר לוי").

13.
יישום האמור לעיל מביא לטעמי למסקנה כי המבקשים עמדו בנטל הקל יחסית שהוטל עליהם, להצדיק את בקשת העיון שהתבקשה על ידיהם. המבקשים הם צדדים להליכים שחברת
ibi
היא הצד השני בהם. חברת מגדל התמזגה לחברה זו ולכן אין זה מן הנמנע כי העיון יועיל למבקשים בהתנהלותם מול
ibi
בתיקי העיון. די באינטרס זה של המבקשים כדי להעביר את הנטל אל כתפי המשיבים להבהיר מדוע הם מתנגדים לעיון.

14.
בהתייחס לנימוקי ההתנגדות, יש להבחין בין אלה של
ibi
לבין אלה של התובע.
אני סבורה כי אין לקבל את נימוקי ההתנגדות של
ibi
. העובדה שתיקי העיון התנהלו לפני המיזוג בין מגדל לבין
ibi
עשויה אולי להשליך על מידת הרלוונטיות של העיון ומידת התועלת שהמבקשים יוכלו להפיק ממנו, אך אין בה כדי לשלול את זכותם של המבקשים לעיין בתיקים. זאת בעיקר נוכח העובדה ש-
ibi
לא הבהירה כיצד העיון בתיקים עלול לפגוע בזכויותיה.

אין גם די בעובדה שבית המשפט לא הכריע במחלוקות נושא תיקי העיון. המבקשים במקרה דנן אינם מבקשים לעיין בהכרעה של בית המשפט במסגרת

פסק דין
או החלטה (הכרעות שהן ממילא פומביות וגלויות) אלא הם מבקשים עיון בכתבי בית הדין שהגישו הצדדים, כדי לברר האם יש בהם כדי לסייע להם בהתנהלותם בתיקים שהם מנהלים מול
ibi
.

מעבר לכך, אינני סבורה (בניגוד לנטען על ידי
ibi
), כי היעתרות לבקשת העיון עלולה לפגוע באינטרס של קיום הליכי גישור. כך, כפי שהובהר מתשובות המשיבים, פרטי הסכם הגישור בין הצדדים בתיקי העיון אינם חלק מתיק בית המשפט ולכן לא ייחשפו בפני
המבקשים.

15.
באשר לעמדת התובע – הרי כפי שהובהר לעיל, התובע חושש כי חשיפת החומר שבתיקי העיון תפגע בצנעת הפרט שלו ותחשוף פרטים עסקיים הנוגעים להשקעותיו, לביטחונות שנדרשו ממנו, לפרטי הרכוש שלו, לתנאי ההסכמים שלו עם מגדל ועוד כיו"ב נושאים שהוא אינו מעוניין שייחשפו.

16.
בהקשר זה יש לציין קודם כל כי כפי שקבעתי כבר בעבר " פגיעה מסוימת בפרטיות קיימת כל אימת שבית המשפט נעתר לבקשה לעיון. פומביות הדיון כשלעצמה עלולה לפגוע בפרטיותם של הצדדים לכל הליך. חרף האמור – המחוקק וההלכה הפסוקה
הכירו בערך של פומביות הדיון, כפי שהובהר לעיל" (ר' ת.א. 10100-12-16 אס ג'י אחזקות טקסטיל נ' עלגור (2.3.2017)). ואכן – כל הליך שהוא הליך פומבי, טומן בחובו אפשרות של פגיעה בפרטיות, כאשר בכל הליך כזה רשאי לכאורה כל מאן דהוא להיכנס לאולם בית המשפט ולשמוע פרטים אודות הסכסוך המתנהל בין הצדדים, להאזין לעדויותיהם, להקשיב לטענותיהם ולקבל באופן זה מידע לגביהם. חרף האמור, הכלל הוא כי דיוני בית משפט מתקיימים באופן פומבי, בדלתיים פתוחות – אלא אם כל בית המשפט קובע במפורש אחרת.

17.
יחד עם זאת, ככל שניתן לצמצם את הפגיעה בצדדים להליך, בלא לפגוע מהצד השני בזכות העיון של מבקש העיון, יש לעשות זאת, כדי לאזן בין זכויות הצדדים בצורה המיטבית. כך נקבע גם בפסק הדין בענין תומר לוי שנזכר לעיל, בו קבע כב' הרשם שני כי "בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון" (שם, פיסקה 6).

18.
לכן, בשלב זה אני נעתרת לבקשת העיון באופן חלקי.

אני מתירה למבקשי העיון לעיין בתיקי העיון, בכפוף לכך שהתובע יהיה זכאי להשחיר בתיקים את כל הפרטים הנוגעים להיקפי ההשקעה שלו בכל אחת מהתקופות (לשם הדוגמה – יושחר הסכום שהופקד על ידי התובע כפי שהוא צוין בסיפא לסעיף 6 לכתב התביעה; יושחר סכום ההון העצמי שנזכר בסוף ס' 7 לכתב התביעה; יושחרו הסכומים שנזכרו בסעיפים 12-14 לכתב התביעה וכו').

אינני סבורה כי יש מניעה לכך שהמבקשים ייחשפו לפרטי ההסכם בין מגדל לבין התובע כפי שהוא טוען להם בכתב התביעה מטעמו. בכלל זה לא שוכנעתי כי התובע ייפגע אם ייחשפו נתונים אודות רמת המינוף בחשבונו, וההסכמות הנטענות ביחס לרמה זו.

בהתייחס לתצהיר עדותו הראשית של התובע – יושחרו אותם נתונים כפי שנקבע ביחס לכתב התביעה, וכך גם ביחס לכתב התשובה שהגיש התובע בת.א. 21886-06-15.

19.
באשר לת.א. 6451-04-15 – אינני נעתרת לבקשה הנוגעת להליך העיקול.
באשר לכתב התביעה ולבקשת הרשות להתגונן – אני נעתרת לבקשה בכפוף לזכות התובע להשחיר את הסכומים כפי שנקבע ביחס לתביעתו נגד מגדל.

20.
בשלב זה אינני נעתרת לבקשה לגילוי הנספחים לכתבי בית הדין בתיקי העיון. לאחר העיון בכתבי בית הדין, יהיו המבקשים רשאים – אם ימצאו לנכון – להגיש בקשה נוספת ביחס לאותם נספחים שהם יבקשו לעיין בהם, ובקשה כזו – אם תוגש – תיבחן בהתאם לנסיבותיה.

21.
המבקשים לא יעשו שימוש בחומר שיתגלה להם במסגרת העיון אלא לצורך תביעות המבקשים בלבד, ולא יעבירו לכל צד שלישי שהוא את המידע שהתגלה להם כתוצאה מההליך הנוכחי.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 6451-04/15 אהוד יפלח, שחר סנפירי, רן חי ואח' נ' מגדל שרותי בורסה (נ.ע.)בע"מ, אריאל אהרונוביץ (פורסם ב-ֽ 16/09/2018)