פסקי דין על msintelligence msi market | פסקי דין על דניאל טואטי | פסקי דין על דבליו .אס.פי.אמ ניהול פרויקטים בינלאומיים מיוחדים |

60879-08/18 א     13/09/2018




א 60879-08/18 msintelligence msi market נ' דניאל טואטי, דבליו .אס.פי.אמ ניהול פרויקטים בינלאומיים מיוחדים בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 60879-08-18
msintelligence msi market
נ' טואטי ואח'








מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופט
גרשון גונטובניק


המבקשת

msintelligence msi market
ע"י ב"כ עו"ד עמיר סגל

וטובי יעקובי


נגד


המשיבים

1. דניאל טואטי
2. דבליו .אס.פי.אמ ניהול פרויקטים בינלאומיים מיוחדים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מרקוביץ
, נתניאל אגו
ועדי בן אלי





החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה בו עותרת המבקשת, בין השאר, לאסור על המשיבים להתחרות בה מול לקוחותיה, ולהימנע מלעשות כל שימוש במידע מסחרי סודי השייך לה, או במידע הנוגע בלקוחותיה, ולהחזיר לה מסמכים שברשותה. עוד עותרת המבקשת לאסור על המשיבים לעשות שימוש בשמה המסחרי לרבות באמצעות חברה שנרשמה על ידם בקפריסין.
1.
המבקשת היא חברה הרשומה בשוויץ, ושם גם מצוי מקום מושבה. היא עוסקת במתן שירותי מחקר שוק (
market

research
) וביקורת שוק (
market audit
). הלקוחה העיקרית שלה היא חברת פיליפ מוריס, שהינה חברה בינלאומית העוסקת ביצור ובמכירת מוצרי טבק וסיגריות, והיא מספקת שירותיה גם ללקוחות נוספים. בעליה של המבקשת ומנהלה, מר סטרוק (להלן: מר סטרוק) הוא שיצר את הקשר עם הלקוחות והוא שפיתח, לטענתו, את המתודולוגיה העומדת בבסיס השירות שניתן להן. בזכות כך יכולים הלקוחות, וגורמים רלוונטיים אחרים, להעריך את היקף הזיוף ופעילות השוק הבלתי חוקי הפוגע בהם.
לאור הניסיון הרב שצברה הקימה המבקשת לאורך השנים "ספריית נתונים" עם מידע מדויק לגבי מתכונת הזיוף של קופסאות סיגריות שונות. היא פיתחה בנק מידע המאפשר תוצאות מיטביות בעריכת מחקרי שוק, המתפרסים על פני 70 מדינות ומאות ערים ברחבי תבל.
לטענת המבקשת היא החלה להפעיל את מר טואטי (להלן: המשיב) לפני למעלה מ-17 שנה, לשם ביצוע חקירות וסקרים בשמה לטובת לקוחותיה. הוחלט שחלק מהפעילות של המבקשת תיעשה על ידי חברה בישראל, ולכן סוכם שהמשיב יקים את החברה המשיבה (משיבה 2) עבור המבקשת, וזו תעסיק עובדים ותבצע פעילות במימון המבקשת. בנוסף, סוכם שהמבקשת תשלם את שכרו של המשיב. לכן, הוקמה המשיבה ונרשמה בבעלותו הבלעדית של המשיב ונוהלה על ידו. מוסיפה המבקשת וטוענת שהמשיבים הקפידו לנהל את כל התקשורת עם הלקוחות בשמה ובשליחותה של המבקשת, ואילו המשיב תואר כמנהל התפעול שלה, וזאת כדי שידעו הכול שמדובר בלקוחות המבקשת ובפעילותה העסקית. על רקע זה קיבלו המשיבים מידע רב ערך על אודות החוזים שנקשרו עם הלקוחות; המתודולוגיה שפתחה המבקשת; שיטות מחקר; ספרית הנתונים; אנשי המפתח אצל הלקוחות ועוד. מדובר גם במידע סודי השייך ללקוחות המבקשת. נוצר מצב בו למשיבים קיים קשר וגישה מקיפה יותר ללקוחות של המבקשת מאשר למבקשת עצמה.
במהלך השנים עלו ההוצאות החודשיות בהן נדרשה לשאת המבקשת, וזו העלתה ספקות לגבי האותנטיות שלהן. זאת ועוד, המבקשת חשדה שהמשיבים עושים שימוש בכספים המועברים אליהם למימון פעילות שלא קשורה אליה. לטענת המבקשת התברר שחשדותיה הם חשדות אמת, והוצאו ממנה כספים בהיקף של מיליוני ₪. על רקע זה החליטה לסיים את היחסים העסקיים עם המשיבים. ביום 31.7.18 שלחה המבקשת מכתב למשיבים ובו הודיעה להם על סיום ההתקשרות בין הצדדים. בהודעתה מיום 1.8.18 הדגישה כי אין המשיבים זכאים עוד לפעול בשליחותה כלפי לקוחותיה; לעשות שימוש בשמה של המבקשת כלפי לקחותיה או כלפי צדדים שלישיים; ולעשות שימוש בציוד, מסמכים מתודות וכל חומר אחר שעליו הופיע שם המבקשת. ביום 7.8.18 השיבו המשיבים ודחו את הטענה כי אין להם זכות לפנות ללקוחות המבקשת או לעשות שימוש במידע העסקי שהגיע אליהם. בינתיים התברר למבקשת שהמשיבים פונים ללקוחותיה ומציעים להם לעבוד עמם במחירים שיהוו תחרות לאלה של המבקשת.
משלא הגיעו הצדדים להסכמות הוגשה הבקשה הנוכחית.
2.
בבקשתה עותרת המבקשת לצו מניעה שיאסור על המשיבים:
א)
לפנות או להתחרות במבקשת מול לקוחותיה המפורטים בנספח לבקשה בתחום השירותים שניתנים על ידה ללקוחותיה, וזאת בעצמם או באמצעות חברה קפריסאית שהקימו הנושאת שם הדומה לשמה של המבקשת.
ב)
לעשות כל שימוש במידע מסחרי השייך למבקשת ובעיקר בספרית הנתונים ובמידע ביחס לאופן ביצוע בדיקות השטח;
ג)
לעשות כל שימוש במידע המצוי בידי המשיבים, שהגיע לידיהם בקשר עם פעילותם עבור המבקשת, והנוגע בלקוחות המפורטים בנספח; ובכלל זה דוחות שנערכו על ידי המשיבה עבור הלקוחות, הסכמים עם הלקוחות שנחתמו באמצעות המשיבים ועוד.
ד)
לעשות שימוש בשמה העסקי או המסחרי של המבקשת לרבות באמצעות חברה שנרשמה על יד המשיבים או מי מטעמם בקפריסין, בשם מטעה הזהה כמעט לשם המבקשת.
ה)
לעשות מעשים הפוגעים במוניטין המבקשת;
ו)
להשיב למבקשת את המסמכים שפורטו בס"ק (ג) ולא להותיר בידיהם העתקים שלהם;
ז)
לא לעשות שימוש ולא להעביר במישרין או בעקיפין מידע מסחרי סודי שאינו נחלת הכלל, בקשר לעסקיה, שירותיה, מוצריה, לקוחותיה, תוכנותיה או סודותיהם המקצועיים, העסקיים והמסחריים של המבקשת וכן של לקוחותיה.
לבסוף, התבקש בית המשפט להאריך את המועד בו תוכל המבקשת להגיש את כתב התביעה מטעמה כך שזה יעמוד על 14 יום ממתן ההחלטה בבקשה.
3.
המבקשת טוענת כי נסיבות הקמת המשיבה ופעילותה מחייבת את המשיבים בחובות תום לב מוגברות כלפיה. והנה המשיבים מפרים חובות מתחום דיני השליחות, מעוולים עוולות מסחריות, עושים עושר ולא במשפט ועוד ועוד.
בין המבקשת למשיבים נרקמו יחסי שליחות ונאמנות, כשהאחרונים הם שלוחים ונאמנים של הראשונה. המשיב חתם בשמה של המבקשת, באופן ששינה את מצבה המשפטי. מדובר בשלוח מובהק. אין המדובר בשותפות עסקית כזו או אחרת. המשיבה הייתה ספק שירותים למבקשת. ספק שירותים מיוחד אמנם, אך עדיין ספק שירותים; לא פחות אך גם לא יותר. לא מתקיימים גם המבחנים שנקבעו בפסיקה לשותפות, והצדדים אכן לא היו שותפים. טיעון המשיבים בעניין זה נסתר גם מההתנהלות העסקית השוטפת שניהלו הצדדים. לכן, השימוש במידע שהשיגו המשיבים בכובעם זה מהווה הפרה חמורה של חובותיהם. המשיבים גזלו את סודותיה המסחריים של המבקשת, התעשרו שלא כדין על חשבונה וגורמים לה להפר חוזים עם לקוחותיה, שכן המבקשת התחייבה לשמור על המידע העסקי שלהן בסוד, והנה מידע זה מצוי בנחלת המשיבה. הקמת החברה הקפריסאית בעלת השם הדומה לזה של המבקשת מהווה גזל ורצון להתחרות בה תחרות בלתי הוגנת. ההוצאות של פתיחת אותה חברה לא גולו למבקשת, והדבר מעיד על השיקולים הפסולים שעמדו בבסיס כינונה, ועל רצון המשיבים להסתיר פעולותיהם. על רקע זה קיים סיכוי גבוה שתביעתה של המבקשת תתקבל, וגם מאזן הנוחות תומך בבקשתה. אי מתן הצווים יגרום למבקשת נזק כלכלי קשה ובלתי הפיך. הוא עלול לגרום לה לאבד את לקוחותיה באופן חסר תקנה. ומנגד, צו המניעה הזמני, אם יינתן, לא יגביל את חופש העיסוק של המשיבים, אלא תוגבל יכולתם להתחרות במבקשת ביחס למספר מצומצם של לקוחות. אי מתן הצו פירושו יהיה שחוטא יצא נשכר.
4.
דרכה הדיונית של הבקשה לא הייתה מהקלות. בראשית היא הוגשה לבית משפט השלום, ובית המשפט החליט (ביום 20.8.18) כי על פני הדברים זו הייתה גורפת ובלתי מידתית. לאחר מכן נדרשה המבקשת להגיש כתב תביעה, ואז הסתבר כי הסמכות העניינית לדון בסכסוך שבין הצדדים מסורה לבית משפט זה. דחיתי את עתירת המבקשת ליתן צו ארעי במעמד צד אחד, ונקבע דיון בבקשה ליום 5.9.18 בו נחקרו נציגי הצדדים על תצהיריהם.
5.
המשיבים מציגים תמונה שונה של הדברים.
ראשית, ומהבחינה הדיונית, הם טוענים כי המבקשת לא הציגה את המידע המלא לבית המשפט ביחס להשתלשלות הדברים הדיונית בבקשה. לגופם של דברים, המשיבים טוענים כי אין לראות בהם שלוחים של המבקשת או נאמניה. המבקשת הוקמה לצד המשיבה במסגרת מיזם עסקי משותף בין שתי החברות, כאשר מר סטרוק תורם את קשריו עם חברת הטבק פיליפ מוריס, והמשיב באמצעות המשיבה, תורם את הידע והניסיון הרב שצבר במשך השנים בתחום החקירות והקניין הרוחני. המבקשת עצמה היא חברת שלד שוויצרית, שכל תכליתה להעסיק את מר סטרוק ולממן את פעילותו העסקית. ואכן הצדדים הציגו עצמם כלפי צדדים שלישיים כשותפים במיזם. הצדדים הסכימו ביניהם כי המיזם המשותף יתנהל באמצעות "החזית הזרה" והשוויצרית של המבקשת, כדי להקל על ההתקשרות עם חברות הטבק ועם חברות זרות, בעוד המשיבה תשמש כגוף המקצועי, המפתח ומעסיק העובדים (להבדיל מהמבקשת המעסיקה שני עובדים). בפועל, המשיבה היא שביצעה את עיקר העבודה במיזם המשותף. המשיבה היא זו שעמדה מאחורי רעיון יצירת ספריית המוצרים. זו הסיבה שהקשר של המשיבים עם הלקוחות הדוק יותר מזה של המבקשת. כמוסכם בין הצדדים המשיבה קיבלה במשך שני עשורים את תשלום הוצאותיה בתוספת אחוז רווח
וזאת לפי תשלום שנתי של 5% ממחזור ההכנסות של המבקשת.
במהלך השנים הלכו ופחתו תשומותיו של מר סטרוק במיזם מסיבות שהמשיבים טוענים להן, ושלא אפרט במסגרת ההחלטה הנוכחית. המשיבה מעניקה שירותי מודיעין סקרים ופתרונות אבטחה ברמה הגבוהה ביותר במספר תחומים, והיא חתומה על עשרות חוזים עם חברות מובילות בתחום, וכן רשומה ומאושרת כיצואן ביטחון מורשה במשרד הביטחון. היא מעניקה שירותים גם בתחום המודיעין העסקי. יחד עם זאת, רוב שירותיה ופעילותה בשנים האחרונות ניתנים לתעשיות הטבק, לרבות ניהול פרויקטים, עריכת חקר שוק וסקרים מותאמים אישית, ניתוח מגמות בשוק הטבק ופעילות זיופים ורשתות זייפנים, שוק אפור ויבוא מקביל ועוד. למשיב יש מוניטין והוא והמשיבה זכו להוקרת החברות הפועלות בשווקים אלה.
המשיבים טוענים כי הבינו שיתכן שלא ניתן יהיה להמשיך בקשר עם מר סטרוק, ולכן הקימו את החברה הקפריסאית שתוכל להמשיך את המיזם המשותף ככל שמר סטרוק יפסיק את פעילותו העסקית. הם לא פעלו באמצעות חברה זו ולא עשו בה כל שימוש.
הצדדים נקלעו לחילוקי דעות כספיים, וביום 31.7.18 הגיע מר סטרוק למשרדי המשיבה באישון ליל ולקח את כלל החומרים של המשיבה ואת כלל תוצרי הפיתוח שלה, סגר את תיבות הדואר של עובדיה נטל חפצים יחד עם הצוות שהביא עמו ועזב. במקביל החל לפנות ללקוחות ולקבלני המשנה במטרה להבאיש את דמות המשיבה בעיניהם.
על רקע כל אלה טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה. סעד אי התחרות הוא פלילי ובלתי חוקי. כבר נקבע שתניית אי תחרות הנלווית לפירוק שיתוף פעולה בין שתי חברות עלולה לעלות כדי הסדר כובל. הצדדים שקלו להתקשר בהסכם אי תחרות אך קיבלו החלטה מודעת שלא לעשות כן. ברור היה להם שבמידה ויפורק המיזם המשותף יוכלו להתחרות זה בזה ולממש את חופש העיסוק שלהם. עובדה היא שנחתמו חוזי אי תחרות עם צדדים שלישיים. שעה שהמשיבים לא היו שלוחים או נאמנים של המבקשת, אין להטיל עליהם את החובות שזו עותרת להטילם. המבקשת לא הוכיחה קיומם של סודות מסחריים ולא את גזילתם. מדובר בסודות של הלקוחות ולא בסודותיה שלה, וממילא אין תחולה לטענות גרם הפרת חוזה, לעשיית עושר ולא במשפט או לגזל. בנוסף, מאזן הנוחות נוטה דווקא לצד המשיבים. לא יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך, שכן נזקיה הם ברי-פיצוי. לעומת זאת היענות לצווים המבוקשים תפגע קשות במשיבים ובפעילותם הכלכלית.
6.
עד כאן טענות הצדדים ומכאן להכרעה בבקשה.
7.
לאחר שבחנתי הבקשה ואת התשובה לה, עיינתי בחומר שלפני, ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות (ברובה).
8.
נקודת המוצא של הדיון נוגעת בסיכויי ההליך. בעניין זה ניצבת בפני
המבקשת, העותרת לצו מניעה זמני, משוכה גבוהה, כפי שגם הובהר לה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים. המבקשת עותרת, בין השאר וכזכור, לאסור על המשיבים להתחרות בלקוחותיה. מהו הבסיס המשפטי לבקשה זו? המבקשת נשענת, בין השאר, על סעיף 8 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 הקובע בזו הלשון:
8. נאמנות וחובות השלוח
קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו חובות אלו:
(1) יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות ויתן לו דין וחשבון על פעולותיו;
...
(4) לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה לטובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמתו של השולח;
(5) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר.
אניח לצורך הדיון כי ניתן לראות במשיבים כשלוחים של המבקשת. האם ניתן לגזור חובה משפטית האוסרת על השלוח להתחרות בעסקו של השולח, לאחר שנפרדות הדרכים?
הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר. טלו עובד של חברה מסוימת, הפועל בשמה בימים ובלילות בשוק כלכלי מסוים, והנה לאחר זמן הוא מבקש לפרוש כנפיים ולעוף, להפוך עצמאי, לצאת לדרך, ולפעול באותו שוק ממש. האם העובדה כי היה שלוח של מעבדרו הקודם שוללת ממנו את האפשרות לעשות כן? אכן, אסור יהיה לו, עד גבול מסוים, להשתמש בידיעות או במסמכים שבאו לידיו עקב השליחות, אך האם יש לשלול ממנו את האפשרות להתחרות מעיקרא? תשובתי היא בשלילה. חובות הנובעות משליחות לחוד ואיסור התחרות לחוד. הצדדים לא התקשרו ביניהם בתנית אי תחרות כזו או אחרת, וזאת שעה שהטילו על גורמים אחרים חובה להימנע מתחרות (ראו בנספח כז לתצהיר המשיב). העובדה כי לא התחייבו התחייבות שכזו במערכת היחסים הפנימית ביניהם משמיעה כי לא מצאו לנכון להטיל מגבלות מסוג זה על עצמם. על רקע זה, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי קשה יהיה לבסס משפטית את עתירת המבקשת לקבלת צו המונע מהמשיבים להתחרות בלקוחותיה.
9.
אך האם ניתן לראות במערכת היחסים שבין המבקשת לבין המשיבים כמערכת יחסים שבין שולח לשלוחיו?
למרבה הצער לא נכרת חוזה כתוב בין הצדדים, המגדיר את מערכת היחסים ביניהם. חוזה שכזה יכול היה לסייע לפתור המחלוקת באופן נחרץ יותר, אך מה נעשה ואין כזה בידינו. על רקע זה יש לבחון את התנהלות הצדדים בפועל, כדי לעמוד על טיבה של מערכת היחסים ביניהם. המבקשת טענה כי מערכת היחסים בינה לבין המשיבים אינה שותפות. היא לא עונה על אמות המידה שגובשו בפסיקה לעניין זה (ראו ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי (פורסם במאגרים; 1992)). כב' השופטת, כתוארה אז, חיות עמדה על הדברים כשקבעה: "הלכה פסוקה היא כי כדי להוכיח קיומם של יחסי שותפות, כמשמעם
ב
פקודת השותפויות
, על הטוען לשותפות להראות כי מהתנהגותם החיצונית של הצדדים נלמדת כוונה להיות שותפים. כך, לדוגמה, על הטוען לשותפות להראות כי הצדדים הוצגו לציבור הרחב כשותפים, כי השתתפו בניהול העסק, כי השתתפו בחזקה של נכסי העסק וכן כי השתתפו ברווחי העסק ובהפסדיו
" (ע"א 7202/12 חלאילה נ' ג'חוש (פורסם במאגרים; 2015 בפסקה 9 לפסק הדין)). והנה, בענייננו, המשיבים קיבלו למעשה תמורה מלאה בגין כל פעילותם מהמבקשת, והם לא נשאו בסיכון הפסדי העסק.
גם כאן, המשוכה הניצבת בפני
המבקשת היא גבוהה. המשיבים אינם מאפיינים את מערכת היחסים שבין הצדדים כשותפות אלא כ"מיזם משותף", ואכן צורות ההתקשרות שבין צדדים להתנהלות עסקית יכולות להיות מגוונות. אין לי צורך להיכנס לעובי הקורה במסגרת ההליך שבפני
, שכן די אם אומר, שעל פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, קשה לאפיין את מערכת היחסים שבין הצדדים ככזו שבין שלוח לשולח. כך, מר סטרוק אישר שמר טואטי קיבל תשלום שנתי של 200,000 דולר בעוד שהוא עצמו קיבל מחצית מכך (עמ' 3 לפרוטוקול). מבחינת השכל הישר וההיגיון העסקי יחסים אלה בין התשלומים אינם עולים בקנה אחד עם מערכת יחסים שבין שולח לשלוח. מר סטרוק ציין שהוא בקשר עם ספקים נוספים, אך הודה שבניגוד למשיבים, הם לא מקבלים אחוזים ממחזור המבקשת (שם, בעמ' 5). גם היקף הפעילות הרחב שביצעו המשיבים בעבור המבקשת לא נסתר. מר סטרוק העיד "כי זה [כמה] שנים שאני במשא ומתן עם [המשיב] איך לצאת מהמצב שהיה לנו והוא בכוח, כמו שהוא כתב, שזאת המטרה להמשיך כמו שאנחנו" (שם, בעמ' 6). הקושי להיפרד עליו עמד אינו מאפיין מערכת יחסים שבין שלוח לבין שולח. לכאורה, אם אכן זו הייתה מהות הקשר המשפטי שבין הצדדים, קל היה הרבה יותר להפסיקו. הצורך לנהל מו"מ כה ממושך וקשה מלמד על מערכת יחסים עמוקה יותר בין הצדדים. עוד לא נסתרו דבריו של המשיב כי הוא חתם על ערבויות באופן אישי לשכירת משרדי החברה בישראל, נתון המשקף אף הוא קשר עסקי עמוק יותר בין הצדדים. לא ארחיב באינדיקציות נוספות, אך במבט לכאורי קשה לאפיין את מערכת היחסים שבין הצדדים ככזו שחלה בין שלוח לשולח.
משאלה הם פני הדברים, קשה לקבוע נחרצות שהזכויות בידע שפותח על ידי הצדדים שייך, קניינית, למבקשת בלבד, ושבפעילות המשיבה יש כדי לעשות עושר ולא במשפט, או לעוול מסחרית. המבקשת טוענת כי הותרת המסמכים ששימשו את המשיבים בידיהם תפגע בהסכם הסודיות שהיא כפופה לו מול לקוחותיה. אלא שבעניין זה הזכות לעמוד על הסודיות נתונה ללקוחות ולא למבקשת. כמובן שאם הלקוחות יפנו למשיבים וידרשו מהם לקבל בחזרה מסמכים שונים כאלה ואחרים, הדבר יעורר סוגיות משפטיות שלא כאן המקום לעמוד עליהן. אבל ממצב הדברים, בו הלקוחות מודעים להפרדת הכוחות המסחרית שבין המבקשת לבין המשיבים, ואינם עומדים על החזרת המסמכים, ניתן ללמוד שהדבר אינו חורה להם באופן המצדיק צו מניעה.
10.
ולבסוף, גם שיקול מאזן הנוחות אינו פועל לטובת המבקשת. בניגוד לטענתה ככל שיתברר בסופו של הליך כי אכן הפרו המשיבים חובות משפטיות כאלה ואחרות כלפיהם, ניתן יהיה לפצות אותה כספית. מנגד, הוצאת צו מניעה ישנה את המצב הקיים בו במשך שנים רבות מקדמים המשיבים את האינטרסים של הלקוחות. צו המניעה גם יפגע פגיעה אנושה במשיבים שחלק נכבד מעיסוקם הכלכלי הוא במתן שירות ללקוחות בתחום תעשיית הטבק בעיקר.
11.
אשר לבקשת המבקשת לאסור על המשיבים לעשות שימוש בחברה הקפריסאית, ששמה דומה מאוד לזה שלה עצמה, המשיבים הצהירו כבר בפתח הדיון כי לא יעשו שימוש בחברה זו כדי להתחרות במבקשת.
­על רקע זה, ולאור הצהרת המשיבים והמבקשת כי ברצונם לצאת לדרך עסקית נפרדת, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להציג עצמם כפועלים עבור המבקשת או לעשות שימוש בשמה העסקי או המסחרי של המבקשת או בשם הדומה לו, לרבות באמצעות החברה שנרשמה על ידם או על ידי מי מטעמם בקפריסין.

12.
מטעמים אלה אני דוחה את הבקשה של המבקשת לצווי מניעה, בכפוף לאמור בפסקה 11 לעיל.
13.
המבקשת תוכל להגיש את כתב התביעה בהליך העיקרי תוך 14 יום מהיום.

14.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך כולל של 25,000 ₪.
המזכירות מתבקשת לשלוח ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 60879-08/18 msintelligence msi market נ' דניאל טואטי, דבליו .אס.פי.אמ ניהול פרויקטים בינלאומיים מיוחדים בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/09/2018)