פסקי דין על עודד ורדי | פסקי דין על גבעון יצחק שניר | פסקי דין על דורי מדיה גרופ |

14041-10/14 א     28/08/2018




א 14041-10/14 עודד ורדי נ' גבעון יצחק שניר, דורי מדיה גרופ בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 14041-10-14 ורדי נ' שניר ואח'
28 אוגוסט 2018




לפני
כבוד השופטת תמר אברהמי


תובע
עודד ורדי
ע"י ב"כ עו"ד ישי שריד
ועו"ד נריה הרואה


נגד

נתבעים
1. גבעון יצחק שניר
2. דורי מדיה גרופ בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג'רמי בנימין
ועו"ד לינוי ספקטור-פיינברג
[גולדפרב זליגמן ושות']




החלטה

1.
לפני תביעה כספית הנוגעת לתחום המכונה "מדיה חדשה".

כתבי הטענות מציעים לקורא "נרטיבים" נוגדים. לפי נרטיב (סִיפֵר) אחד, עסקינן במקרה בו פלוני היה שותף לפיתוח מיזם, תרם מכישוריו, ניסיונו ויכולותיו, ואז משא ומתן "פוצץ" בחוסר תום לב והמיזם נגזל ממנו מאחורי גבו. לפי נרטיב (סיפר) שני - פלוני הוא מי שאך אמור היה להשקיע כספים ולגייס הון בענין מיזם שפותח על ידי אחר והוא עצמו לא תרם לו כמעט דבר; לא עשה את שאמור היה לעשות, שירך רגליו וחיבל בקידום המיזם עד כדי סיכון כדאיותו הכלכלית
ועתה רוצה את פירות המיזם מבלי שהשקיע בו וחרף התנהגותו הקלוקלת.

כפי שיכול קורא "חיצוני" לשער וכפי שמסתבר בחלק ניכר מהמחלוקות העובדתיות הבאות בפתח ערכאות דיוניות (גם אם לא בכולן), התמונה העובדתית העולה מחומר הראיות שהוצג בסופו של יום איננה חד ממדית באופן המתואר בכתבי הטענות של הצדדים.

לכך נשוב, אך את המאוחר אין להקדים ולפיכך נביא תחילה בתמצית את נקודות המוצא.

כללי
2.
התובע הוא יזם ומשקיע בתחום האינטרנט והמדיה החדשה.

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע" או "שניר") הוא במאי, יוצר ומפיק בתעשיית הטלוויזיה.

הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת", "דורי מדיה" או "דורי") היא חברה רשומה בישראל העוסקת בין השאר, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, בהפקה והפצה של תכנים בטלוויזיה ובאינטרנט. דורי מדיה היא בעלים או מפיצה של פורמטים ותכני מדיה שונים ומפיקה בישראל ובארגנטינה "טלנובלות", דרמות וסדרות.

עמדת התובע בתובענה
3.
במסגרת כתב התביעה טוען התובע כי בתחילת שנת 2013 ייסד ביחד עם הנתבע מיזם עסקי משותף שנועד לעסוק בהפקת תכנים עבור רשת האינטרנט (עם דגש על ערוצי
youtube
), שיווקם, הפצתם וניהול זכויות היוצרים בהם. אותו מיזם נועד ליצור מעין "חממה" ליוצרים ישראליים אשר באמצעותה יוכלו ליצור ולהפיץ את יצירותיהם ברשת האינטרנט. ה'קונספט' של המיזם כפי שנוסח היה מקורי וחדשני וטרם הוקם בישראל וברור היה כי מי שיממש אותו ראשון, יהנה מזכות בכורה משמעותית בשוק.

4.
במהלך שנת 2013, כך נטען, ביצעו התובע והנתבע פעולות רבות לקידום המיזם והכינו את הבסיס להפעלתו. בין הצדדים גם נוצרו יחסי ידידות. המיזם הגיע לשלב בו היה עסק "מוכן להפעלה" הכולל רעיון מגובש, תכנית עסקית, רשימת "טאלנטים" ותכנים, חוזים מוכנים להחתמה ומימון ראשוני שהתובע התחייב להשקיע.

5.
תוך כדי הפעילות לגיבוש וקידום המיזם, הגיעו התובע והנתבע למסקנה כי כדאי למיזם לשתף פעולה עם גורם אשר כבר מקיים פעילות ענפה באמצעות
youtube
וזוכה בה למעמד של "רשת ערוצים" אשר מאפשר כלים ושירותים שאינם ניתנים למשתמשים רגילים. לשם כך נוצר בחודש יולי 2013 קשר עם דורי מדיה, הנתבעת, אשר יש לה תשתית להפצת תכנים באינטרנט בכלל וב-
youtube
בפרט. דורי מדיה גילתה ענין רב במיזם שהיווה עבורה פתח לתחום פעילות חדש ואטרקטיבי.

6.
נוהל משא ומתן מול דורי מדיה בו חשפו כלפיה הנתבע והתובע מידע רגיש וסודי לגבי המיזם. נערכו פגישות רבות כדי לגבש את הפעילות המשותפת והוחלפו טיוטות הסכם.

ברם, כך ממשיך התובע וטוען, בסוף חודש מאי או בתחילת חודש יוני 2014, כאשר נותרו אך נושאים ספורים "פתוחים", הודיע מנכ"ל דורי מדיה כי דירקטוריון החברה החליט שלא להמשיך במו"מ עם המיזם, עקב "הימשכות" המגעים.

7.
זמן לא רב לאחר מכן, בחודש אוגוסט 2014, בעוד התובע שוקל אפשרויות חלופיות לקידום המיזם ומשוחח על כך עם הנתבע, הודיע לו הנתבע אגב אורחא, לתדהמתו, כי הוא עומד להתחיל לעבוד אצל דורי מדיה כמנהל מיזם הזהה למיזם המשותף לו ולתובע. התובע התנגד לכך נמרצות, אך חרף מחאותיו הושק המיזם של דורי מדיה עם הנתבע.

8.
מבחינת התובע, לאחר שדורי מדיה סיימה לשאוב את מלוא המידע לגבי המיזם וניצלה לטובתה את הידע והמאמץ שהשקיע בו, היא הודיעה שרירותית על הפסקת המשא ומתן ובסמוך לכך התקשרה עם הנתבע בלבד תוך התעלמות מזכויות התובע במיזם. התובע "הושלך לצידי הדרך, המיזם נגזל ממנו והוא נושל מכל זכויותיו בו"; "מדובר בקנוניה מכוערת ובלתי חוקית שרקחו הנתבעים בחוסר תום לב קיצוני ותוך רמיסת זכויותיו של התובע" (סע' 37 ו-39 לכתב התביעה).

9.
בכתב התביעה עתר התובע לחייב את הנתבעים: (א) לשלם לו מחצית מכל תשלום או טובת הנאה (ולהקצות לו מחצית ממניות או זכויות) שקיבל או יקבל הנתבע משותפותו עם דורי מדיה או העסקתו על ידה; (ב) לשלם לו 25% מכל הכנסה של דורי מדיה מהפצת תכנים באמצעות ערוצי
youtube
וערוצי אינטרנט אחרים, למעט תכנים שהיא היתה בעלת זכויות בהם לפני תחילת המו"מ עם התובע ביולי 2013; (ג) לשלם לו 3 מיליון ₪ כפיצוי על נזקיו בגין גזלת המיזם (בניכוי סכומים שיקבל בהתאם לסעדים הקודמים).

בשלב הראיות הודיע התובע כי לפי שאיבד אמון בנתבעים, הוא חפץ בפיצוי כספי ואינו חפץ בקבלת מניות (סע' 147 לתצהירו).

10.
ברמה המשפטית טוען התובע כי הנתבע היה שותפו, מעל באמונו, הפר את הסכם השותפות, רימה, נהג בחוסר תום לב קיצוני ועוד. אשר לנתבעת, נטען כי זו ביצעה עוולה של גרם הפרת חוזה וכן נהגה בחוסר תום לב קיצוני במשא ומתן עת הפסיקה אותו באופן שרירותי כאשר סוכמו כמעט כל תנאיו, "אך ורק" כדי לשלול מהתובע את זכויותיו. את הסעדים להם עתר, ביסס התובע על עילות מדיני החוזים, דיני הנזיקין, דיני השותפויות ודיני עשיית עושר ולא במשפט.


עמדת הנתבעים בכתב ההגנה
11.
הנתבעים מצדם טוענים בכתב ההגנה כי כל עניינה של התובענה הוא בנסיון נפסד של התובע להתעשר על חשבונם שלא כדין ולנכס לעצמו זכויות בעסק שהפיתוח שלו הוא פרי עמלם הרב ואשר התובע, על אף הצהרות רבות, מיאן להשקיע בו כספים ולשאת בסיכונים הכרוכים בדבר. נטען כי אין מדובר בקונספט מקורי וחדשני אלא ביישום של קונספט קיים ומוכר בעולם המדיה הדיגיטלית, המכונה בעגה המקצועית: "
mcn
" (
multi-channel network
).
mcn
היא פלטפורמה רב-ערוצית להפצת "תכני וידאו" ברשת האינטרנט, בעיקר
youtube
, תוך הצעת סיוע ליוצרים ולבעלי תוכן בתחומים שונים כמו הפקה, הפצה, ניהול זכויות ושיווק, בתמורה לאחוזים בהכנסות שיניב אותו תוכן
[1]
. יוער כי בתשובתו לכתב ההגנה כתב התובע כי החידוש במיזם מושא התובענה אינו במערכת ה-
mcn
אותה פיתחה
youtube
אלא בשימוש שיעשה בה כמסגרת כוללת של חממת יוצרים ואמצעי לשיווק והפצת תוכן מקורי של יוצרים ישראליים.

12.
לשיטת הנתבעים, כבר בראשית 2013 הציע הנתבע לדורי מדיה לשתף פעולה בהקמת
mcn
והצדדים החלו לעבוד על פיילוט לכך. בהמשך, התובע טען בפני
הנתבע כי הוא מעוניין להשקיע כספים מכיסו בענין וכי הוא בעל נסיון, קשרים והון הנדרש לכך ולחיבורו של הנתבע לגורמי מפתח בתעשיית המדיה הדיגיטלית. הנתבע קיבל את הצעתו של התובע ועל רקע זה נפסקה בחודש מאי 2013 פעילותם המשותפת של הנתבע ודורי מדיה בתחום.

13.
משלא היתה התקדמות בהקמת ה-
mcn
וגופים גדולים איימו להקדימו בזמנים, שב ופנה הנתבע לדורי מדיה והציע לה לשתף פעולה, כאשר הפעם יצטרף התובע כמשקיע. ברם, במשא ומתן עם דורי מדיה עשה התובע כל שלאל ידו כדי לעכב ולהמנע מחתימה על הסכם ומהוצאת כספים מכיסו. משכלו כל הקיצין, הודיעה דורי מדיה על סיום המשא ומתן והמשיכה לפעול בתחום זה בגפה, כפי שעשתה קודם למשא ומתן.

14.
הנתבעים מפרטים בכתב ההגנה את השתלשלות העניינים מנקודת ראותם, מתייחסים לטענות העובדתיות והאחרות של התובע ובאופן כללי מביעים עמדתם כי פעלו בתום לב מול התובע במשא ומתן בעוד התובע הוא אשר התנהל באופן לא מוסרי ולא מקצועי. נטען כי התובע דורש זכויות בעסק אשר הוא נמנע מליטול כספים ולהשקיע בו וטוען להפרת הסכמים שהוא עצמו מנע את חתימתם. כן נטען כי התובע נטול מומחיות או ניסיון בתחום הרלוונטי, כי לא היתה לו תרומה כספית או אחרת וכי ממילא לא נגזל ממנו דבר.

15.
אין באמור לעיל כדי למצות את טענות הצדדים אלא כדי להביא רקע כללי בלבד.

הערות דיוניות
16.
תוך כדי ניהולו של ההליך ניסו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, להגיע להבנות באמצעות גישור. הצדדים נעזרו בשלבים שונים בשני מגשרים. נסיונות אלה לא צלחו וההליך הגיע לשלב הראיות.

17.
תחילה הונחו מטעם הצדדים בתיק בית המשפט ראיות כדלקמן:
o
מטעמו של התובע – תצהירו של התובע עצמו, תצהירים של מר תום פחיס, מר אלי אוזן ומר אסף פלד וחוות דעת כלכלית של מר גדעון שלום בנדור.
o
מטעמם של הנתבעים – תצהירו של הנתבע (שניר), תצהירים של מר נדב פלטי, גב' ענת סקלי, מר אנדרו קפלן, מר אהוד לוי ומר גיל דיין וחוות דעת של רו"ח דני בר און.

במסגרת דיון שהתקיים קודם לשמיעת הראיות צוין כי חוות הדעת וסוגיית הנזק מנותקות באופן יחסי משאר הראיות בתיק ומשכך ולאחר שהעניין הושאר לשיקול דעתו של בית המשפט, נקבע כי תחילה יישמעו הראיות האחרות (כל הראיות למעט עדויות המומחה) ולאחר מכן ובמידת הצורך ימונה מומחה מטעם בית המשפט ויישמעו ראיות לעניין הנזק.

אשר לשמיעת הראיות בפועל, בסופו של יום התקבלו לתיק בהסכמה וללא חקירות נגדיות, תצהיריהם של מר פחיס (עבור התובע) ושל ה"ה קפלן ולוי (עבור הנתבעים). תצהירה של גב' סקלי לא הוגש לאחר שהודע ערב תחילת שמיעת ההוכחות כי היא תעדר מהארץ במועדים שנקבעו זמן רב קודם לכן לשמיעת עדי הנתבעים. כמו כן, כאשר הציע בית המשפט בדיון במעמד הצדדים, כדי לנסות ולסייע באופן פרקטי, להדרש לעדות זו במועד שנועד במקור לעדי התובע ואולי אף תוך שינוי (מוסכם) של סדר העדויות והארכת הדיון, הוגשה הודעה לקונית כי העדות לא תתאפשר גם במועד הנוסף שהוצע "מטעמים הקשורים ביומנה" (של גב' סקלי).

שאר העדים הנזכרים לעיל, למעט המומחים, נחקרו חקירות נגדיות (במקרה של מר פלד, באמצעות היוועדות חזותית).

18.
בתום שמיעת החקירות, בוצע נסיון נוסף לסייע לצדדים לסיים את ההליך באופן שיש בו מן הפשרה (ואולי גם תוך הרמת תרומה לגורמים שלישיים נזקקים). למרבה הצער, הצדדים לא השכילו לעבור את הישורת האחרונה שנותרה ולהגיע להסדר לפי הצעת בית המשפט או כל הסדר אחר. משכך, הוגשו סיכומי טענות בכתב ואין אלא ליתן הכרעה זו.

19.
בהינתן כפילות ברבים מהמסמכים שהוגשו כחלק מראיות הצדדים ולצורך הנוחות בלבד, הפניות להלן אל נספחים יהיו אל נספחי תצהיר התובע, אלא אם יצויין או ישתמע אחרת. הפניות אחרות להלן הן לפרוטוקולים של דיוני ההוכחות אלא אם מצוין או משתמע אחרת.

מחלוקות
20.
הצדדים היו חלוקים בענין חלק ניכר מהטעונים העובדתיים הרבים-עד-מאד שהועלו בהליך וכמובן גם בענין השלכת כל טיעון או מסקנה. סוגיות מרכזיות השנויות במחלוקת הן אלה:
א.
מדוע הופסק המשא ומתן ע"י דורי מדיה; האם הודעתה על סיום המו"מ ניתנה בתום לב או שמא ללא הצדקה עניינית ומתוך כוונה לנשל את התובע מהמיזם.
ב.
האם בנסיבות הענין יש בהתנהלותם והתקשרותם של הנתבע ודורי מדיה לאחר המשא ומתן שהתובע היה צד לו, משום הפרת דין המקימה לתובע עילה כנגד מי מהם.

הסוגיות האמורות מתייחסות לנקודת זמן מאוחרת יחסית – הפסקת המשא ומתן (שלהי חודש מאי 2014) והתנהלות שלאחר מכן ועד להגשת התביעה (חודש אוקטובר 2014). היו כמובן מחלוקות רבות בענין שלבים מוקדמים יותר – שלבי המשא ומתן עצמו ואף ארועים שקדמו לו; שלבים אלו בעיקרם היוו רקע ובסיס לסוגיות הנזכרות.

הפסקת המשא ומתן ע"י דורי מדיה
21.
על מנת לבחון את שלב סיום המשא ומתן ע"י דורי מדיה ואת טיעוניהם ההדדיים של הצדדים, יש להביא תחילה את התפתחותו של המשא ומתן, ולו ברמה הכרונולוגית, כפי שהיא עולה מתוך הראיות שהוגשו בהליך. תיאור הדברים להלן, הגם שיכול להחזות כמפורט, אינו אלא קורטוב ואבני דרך בלבד, על מנת לאפשר את הבנת הטיעונים וכרקע לדיון.

כרונולוגיית המשא ומתן עם דורי מדיה
22.
בין התובע ושניר החלו מגעים ושיתוף פעולה לגיבושו וקידומו של מיזם ישראלי המתרכז בתכנים באינטרנט. מסמכים שהוגשו מלמדים על פגישות, תיאומים, בירורים, דיונים ועוד, שהתקיימו בין התובע והנתבע ובין שניהם לבין גורמים שלישיים, החל מחודש נובמבר 2012 (ר' למשל נספח 9 לתצהיר שניר). בהמשך התייחסו הצדדים אל המיזם בעיקר תוך שימוש במונח "
mcn
"
[2]
.

23.
דורי מדיה "נכנסה לתמונה" למול התובע ושניר בחודש יוני 2013
[3]
. ביום 25.6.2013 או בסמוך לכך נערכה פגישה בין התובע, הנתבע ודורי מדיה, לרבות נשיא ומנכ"ל דורי, מר נדב פלטי (להלן: "פלטי") (סע' 43 ונספח 14 לתצהיר שניר; סע' 41 ונספח 6 לתצהיר פלטי).

24.
בין הצדדים החלו מגעים, לרבות בענין מתכונת שיתוף הפעולה (דוא"ל 7.7.2013, נספח 17 לתצהיר שניר); מסמך ראשוני מאת דורי מדיה (נספח 88); העברת שאלות הבהרה בענין שיתוף הפעולה (נספח 22 לתצהיר שניר); העברת מודל הכנסות (נספח 23 לתצהיר שניר); ופגישות נוספות (ר' למשל שם וכן נספח 90).

25.
המגעים התקדמו למרות שהן התובע והן שניר הביעו הסתייגות בענין דורי מדיה (התובע: "
i heard scary things about them
" (נספח 16 לתצהיר שניר), שניר: "מה נעשה איתם? מחד הם חלאות מאידח [כך במקור – ת.א.] השילוב מאד מקדם אותנו" (נספח 83)).

26.
מי שריכז וניהל את המגעים מטעמה של דורי מדיה למול התובע ושניר היא גב' ענת סקלי, שהיתה אותה עת ראש תחום הדיגיטל בדורי (להלן: "סקלי"). פלטי לא היה בקשר שוטף (עמ' 258 ש' 13-12).

27.
מסמכים מאוגוסט 2013 כוללים התייחסויות של הצדדים למבנה העסקה (שיעורי אחזקות), סכום השקעה התחלתי של כל צד וכדומה (למשל, נספחים 89, 92, 93; נספח 8 לתצהיר פלטי).

28.
כהערכות לקראת שיתוף הפעולה המתרקם למול דורי מדיה, החלו התובע ושניר להתארגן ביניהם באופן מסודר. הוחלפו הערות בענין עקרונות הסכם מייסדים (נספחים 82-81); נחתמו מסמכי רישום חברה משותפת (לתובע ולשניר) – חברת הום גרואון מדיה בע"מ (להלן גם: "הום גרואון") - וזו התאגדה ונרשמה בחודש ספטמבר 2013, לאחר הסדרת קושי שנבע מכך ששניר היה רשום כבעל מניות בחברה "מפרת חוק"
[4]
(נספחים 78-77).

כמו כן, הוחלפו ונערכו "תיאורים" של החברה המשותפת ושל קורות החיים של התובע ושל שניר (נספחים 2-1); נערכה טיוטה לתבנית הסכם שבין החברה המשותפת (הום גרואון) לבין יוצרים ובעלי זכויות של תכני וידאו (נספח 16); התובע ושניר דנו ביניהם על המודל הפיננסי (מוצגים ת/1 ונ/4) ותאמו עמדות לפני העברת נתונים לדורי מדיה (נספח 20 לתצהיר שניר).

29.
במקביל למגעים עם דורי מדיה לאורך תקופה זו, התנהלו מגעים (מצומצמים בהרבה) של התובע והנתבע עם גורמים אחרים. בפרט נראה כי החל משלהי חודש מאי 2013, החלו - באמצעות קשריו של התובע - מגעים למול חברת
fullscreen
שהיא רשת מרובת ערוצים מהגדולות בעולם (נספחים 20-19, 22). בהמשך, לקראת סוף חודש אוקטובר 2013 התובע עדכן את

fullscreen
בקיום מגעים למול דורי מדיה (נספח 23). מגעים נוספים התקיימו למשל למול חברת

red arrow
(נספחים 30-28). היתה גם הידברות מסוימת למול
maker studio
, חברה אמריקאית המוכרת היטב בתעשיה (נספחים 18-17; השווה: סע' 35-34 לתצהיר פלטי).

30.
המגעים עם דורי מדיה וכן עם גורמים אחרים, התקיימו בין השאר (אך לא רק), לנוכח יתרונות ברורים בשילוב "שותף אסטרטגי" בעל מעמד חזק מול יוטיוב, יתרונות עליהם הצביעו גם גורמים בעלי מעמד או נסיון רלוונטי (כמו איה מירוני, ר' למשל נספח 74; ור' גם תגובת שניר במסגרת נספח 32, עמ' 369 ש' 29-7, עמ' 370 ש' 13-10).

31.
בחודש אוקטובר 2013 הסתמנו מהמורות במגעים מול דורי; מבחינת התובע ושניר - פלטי (מנכ"ל דורי) "עושה שרירים" (ר' למשל תכתובת נספח 98). המגעים 'גמגמו', וודאי ברמת האינטנסיביות שלהם.

המשא ומתן עם דורי מדיה קיבל "תנופה מחודשת" בראשית שנת 2014, לאחר פגישה שהתקיימה בשלהי חודש דצמבר 2013, לאחר שובו של שניר ארצה משהות ממושכת בחו"ל (צילומי "השרדות"). בתכתובות מחודש ינואר דנים הצדדים בסוגיות כמו אפשרות סיום ההתקשרות (אימתי) ומה יהיו זכויות הצדדים בתכני הווידאו ככל שההתקשרות תבוא לסיומה (נספחים 103-102; נספח 25 לתצהיר שניר). הצדדים מתייחסים לשאלות של חומר שכבר הופק עד למועד סיום ההתקשרות (כונה בתכתובת: "
ip
שכבר הופק") ולשאלת זכות הפצה של "פרקים חדשים" של תכנים שכבר הופקו (להבדיל מתכנים חדשים לגמרי).

32.
ביום 13.2.2014 התקיימה ישיבה נוספת. "מצד" אחד השתתפו התובע ושניר. מהעבר השני, של דורי מדיה, השתתפו: פלטי (המנכ"ל), סקלי וכן מר משה פינטו, סמנכ"ל הכספים דאז (להלן: "פינטו"). לפי דוא"ל שהוציאה סקלי בהמשך אותו יום (נספח 104), בפגישה מיום 13.2.2014 'הוחלט' בין השאר, כי לכל אחד מהצדדים (התובע ושניר יחדיו (הום גרואון); דורי מדיה) יהיו 50% בחברה שתוקם; כל אחד מהצדדים ישקיע 100,000 $ שיופקדו עד כחודש לאחר חתימת ההסכם; יפתח חשבון בנק עם זכות חתימה לשני הצדדים; הניהול יהיה משותף – הדירקטוריון ימנה 4 חברים (2 מכל צד); ניתן יהיה לפרק את החברה בהתקיים תנאים מסויימים (שפורטו); לגבי חלוקת הנכסים במקרה של פירוק – דורי תמשיך את פעילות ההפצה במלואה, הום גרואון (התובע ושניר) תהיה זכאית להמשיך להפיק חומרים חדשים של מוצרים שפותחו במהלך עבודת החברה (לאחר הקמתה וקודם לפירוק), ודורי מדיה תהיה המפיצה של חומרים אלה. ככל שהום גרואון תרצה להתקשר עם מפיץ אחר לחומרים אלה, דורי תקבל 15% ב-
ip
של אותם חומרים.

33.
טיוטה ראשונה של הסכם לגבי ההתקשרות נערכה והועברה ע"י דורי מדיה ביום 17.3.2014 (נספח 106). הצדדים להסכם היו דורי מדיה מצד אחד, והתובע ושניר (במישרין או באמצעות חברה בבעלותם) מצד שני. התובע ושניר הוגדרו יחדיו תחת שמו הפרטי של התובע ("עודד").

34.
ביום 27.3.2014 הוצגה העסקה בפני
דירקטוריון דורי מדיה והתקבלה החלטה המסמיכה את פלטי ופינטו להתקשר בעסקה (נספחים 13 ו-14 לתצהיר פלטי).

35.
התכתובת התחדשה בשלהי חודש אפריל 2014 (כחודש לאחר החלטת דירקטוריון דורי, חודש שכלל גם את חג הפסח באותה שנה). ניתן למצוא בתכתובת בין השאר, הערה של שניר לפיה עולה מפגישותיו עם סקלי ועם פלטי ש"כולם מרגישים שאין איזה מחלוקות גדולות בענין החוזה", כי הוא מתכוון "לשבת על כולם" כדי שהענין לא "ימרח על עוד חודשיים" וכי הוא מרגיש שחייבים "לצאת", "יש לחץ שלא ישיגו אותנו", גם 'מאקו' עובדים על חממה ליוצרי רשת. שניר רצה לצאת עם הודעת יחסי ציבור עוד קודם לחתימה, ענין שהתובע התנגד לו (נספח 109). שניר הכין טיוטה להודעת יחסי ציבור (תוך שימוש בביטוי "
jelly labs
" עבור המיזם; נספח 110).

ביום 30.4.2014 כותב שניר לתובע כי הוא היה בדורי מדיה, כי פלטי שוב קצת מוטרד מענייני ההפצה וכי "הדרך היחידה לסגור את הסיפור לכאן או לכאן" זה להתכנס לפגישה, במידת הצורך עם עו"ד, "ולסגור את כל הפינות" (נספח 91). שניר והתובע עוברים על טיוטת ההסכם (שם).

36.
ביום 8.5.2014 התקיימה פגישה נוספת בין הצדדים בנוכחות עו"ד. עובר לפגישה הועבר מסמך עבודה לגבי תקציב (מסמך העושה שימוש בביטוי "
mememe
" עבור המיזם; נספח 138). כן הועברה ע"י דורי טיוטת הסכם נוספת (נספח 112).

לפי תכתובת המשך (מיום 11.5.2014), בפגישה שהתקיימה ביום 8.5.2014 סוכם בין השאר, שההתקשרות תהיה מול התובע ושניר כפרטים (ולא כחברה) וכי התובע ושניר צריכים להעביר את הניסוח שלהם לסעיף 7.2.4 להסכם (אשר נוגע לזכויות הפצה של תכנים). עוד כותבים דורי מדיה כי בכל הנוגע לנושא סעיף אי התחרות, הם היו מעדיפים להשאיר את סעיף 17.1 כפי שהוא, אולם הם מבינים את עמדת התובע ושניר וינסו למצוא פתרון יצירתי אחר ולקבל ניסוח מוצע לשם כך (נספח 113).

37.
ביום ה' 15.5.2014 מעדכן התובע כי קבע שיחה עם עורך הדין ליום המחרת (יום ו') כדי לעבור על השינויים וכי הוא מקווה שבמקביל תוכל היועצת המשפטית של דורי לתקן ולהוסיף את החלקים של דורי כדי שניתן יהיה "להמשיך מהר בתחילת השבוע הבא" (נספח 35 לתצהיר שניר).

38.
ביום ראשון, 18.5.2014, מעביר התובע הצעות ניסוח לשני הסעיפים בהם דובר - סעיף 7.2.4 (בענין ההפצה) וסעיף 17.1 (אי תחרות) – ומציין כי עתה ממתינים לתגובת דורי וכן לתיקונים שאצלם ולרשימת הנספחים (נספח 38 לתצהיר שניר).

סקלי (דורי) כותבת כי מקריאת הסעיף הראשון נראה שזה "צעד אחורה" שכן בסעיף זה התובע ושניר דורשים בלעדיות על הפצת התכנים בעוד סוכם מההתחלה שבאינטרנט אין בלעדיות (נספח 39 לתצהיר שניר).

39.
בתכתובת פנימית של דורי מדיה, הממוענת אל סקלי, פינטו והיועצת המשפטית, כותב המנכ"ל פלטי (ממקום שהותו העסקית בלוס אנג'לס) כי הוא עבר על ההצעות של התובע לסעיפים, יש לו הרבה הערות גם לגוף הניסוחים וגם לרוח הדברים. ונכתב: "הוא שינה לחלוטין את מה שדיברנו עליו.... והוא כל פעם הולך צעד קדימה ושניים אחורה. כלומר הניסוח הזה זה חזרה הרבה הרבה לאחור ממה שכבר התקדמנו איתם בפגישות" (נספח 20 לתצהיר פלטי).

40.
ביום 19.5.2014 שולח התובע דוא"ל ובו נוסח מעודכן של סעיף 7.2.4 להסכם "עם תיקונים קלים למה ששלחתי אתמול כשהמרכזי הוא שאנחנו לא המפיץ היחיד של התוכן של דורי" (נספח 40 לתצהיר שניר).

41.
סקלי כותבת עתה דוא"ל אל שניר בלבד ("
just between us
"), לפיו פלטי "חטף קריזה על כל הריקוד הזה של צעד קדימה שניים אחורה" והתערב מלוס אנג'לס שאין לענות למייל עם הצעות הנוסח עד לשיחה עימו. סקלי כותבת כי במקום להתייחס לעמדה של דורי מדיה כעמדת מוצא ולבנות את הדרישות למול זה, יש כניסה לויכוח מחדש על הדרישות של דורי (נספח 41 לתצהיר שניר).

42.
במקביל (לערך), שב ושולח התובע דוא"ל נוסף ובו תיקון מבוקש לסעיף 7.2.4 (הוספת המלים "
all of
") ומציין כי הבקשה היא להוסיף שמדובר בכל התוכן של דורי מדיה (נספח 114; נספח 42 לתצהיר שניר).

עוד במקביל, קיימת תכתובת לגבי נסיונות תיאום פגישה, כאשר התובע מציין כי הוא לא יספיק לקיימה במהלך השבוע בשל כנסים ואורחים מחו"ל, ואם היא לא תתקיים בראשית השבוע לאחר מכן, יהא עליה להמתין עד לאחר שובו מנסיעתו הקרובה לחו"ל ("הפגישה הזאת מאד חשובה אבל אני חושב שהיא יכולה לחכות") (נספח 115).

43.
ביום 20.5.2014 בבוקר כותבת סקלי (נספח 115):

"היי עודד,
ראיתי את התיקונים, לא נראה לי שזה יעזור – אתם חוזרים לדרישה של 'כל חומרי דורימדיה' לאחר שלפני חודשים כבר סיכמנו שזה בלתי אפשרי וכל החומרים שהם
available
יהיה הנוסח היחיד שאפשר יהיה לחתום עליו. (האמת היא שאני לא כל כך מבינה את הדרישה לאחר שהובטח
mg
להפצת דורימדיה בכל מקרה אבל זה שיקול שלכם)
כמו שאני רואה את זה – נדב הציג את העמדה שלו, דרישות הוגנות או לא הוגנות זה לא משנה, הוא לא ניסה לרמות או להסתיר והציג את התנאים מצידה של דורימדיה. העמדה שלו היא – זה בשביל פרוייקט קטן ולא בעסק המרכזי שלי ולכן בעוד שאני מוכן להשקיע כסף וכוח אדם במיזם כי אני מאמין בפוטנציאל, אני לא מוכן לסכן בשום צורה את העסק המרכזי.
בגלל זה ביקשנו מכם להחליט מה הקו האדום שלכם ובאילו תנאים (אם בכלל) תוכלו לחיות עם הדרישות שהוא הציג.
להגיד 'הבקשה שלכם לא הוגנת אבל נוכל לחיות איתה בתנאי שאם אתם מחליטים לצאת מחוזה ההפצה אתם ממשיכים לשלם את ה
mg
עד סוף השנה' – זה מקדם אותנו
לפתוח מחדש סעיפים שסגרנו עליהם או להתווכח על הדרישות של נדב מחדש – לא נראה לי שזה מקדם משהו אבל זאת דעתי בלבד ולא דנתי על זה בינתיים עם משה או נדב כך שזה לא מייצג את דורימדיה...
לגבי פגישת נהלים – אם אין ברירה נדחה אבל נראה לי שזה יותר חשוב ממה שזה הוצג – מדובר בפרוטוקול עבודה שהוא כרגע חלק מהחוזה ואם אתה רוצה לשנות אותו יש לזה השפעה על ההסכם.
בהצלחה עם האורחים מחו"ל
יום טוב
ענת".

התובע משיב (נספח 116):

"ענת,
אני מסכים גם פה להגדרה של תוכן
available
. לא היה פשוט יותר שתוסיפו את המילה הזאת בגרסת התיקונים שלכם במקום לשלוח את כל המגילה הזאת (ועכשיו המגילה שלי) שבוודאי לקח לך הרבה זמן לכתוב?! הסיבה שלא הוספתי
available
היא פשוט כי רציתי מהר לתקן ולא שמתי לב, אין פה דרישה ואין פה כלום. בוודאי אין פה שום חזרה משום סיכום.
כמו שאמרתי לך בשיחה האחרונה שלנו, כל התיאורים כמו 'צעד אחורה', 'לפתוח מחדש סיכומים' וכו' לא רק שלא עוזרים, הם מחממים את הגזרה ומוסיפים לחץ מיותר. זה גם קצת מקומם אותי כשזה בא מצד שחזר בו מסיכומים סופר מהותיים כמו אי תחרות, בלעדיות וגם הנסיונות להפוך לבעלי מניות רוב ושליטה בחברה. אני בסה"כ מנסה להתמודד עם החזרה שלכם מסיכום.
לאחר שאתם ביקשתם את השינויים האלה, זה טבעי שייקח זמן לדייק את ההגדרות ולפעמים בסוף מתעכבים ברמת המילה הבודדת. אני שוב מבקש שננסה להיות קונסטקוטיבים [כך במקור – ת.א.] במקום לחלק ציונים. אני מציע שתנסו לקדם את הגירסא שלכם ובה תכלילו את התיקונים וההתאמות. אם יש משהו מהותי שאתם לא מסכימים לו, אפשר לדבר ולהיפגש. כל השיח הזה ב-'ערוץ מקביל' יותר מזיק ממועיל.
אני מקווה שאת מבינה מאיפה אני מגיע ושנפתור את מה שעוד נשאר במהירות.
תודה
עודד".

44.
לפי תכתובת מסרונים בין התובע לבין שניר מאותו תאריך, 20.5.2014, שניר דיבר עם סקלי והיא תוציא מייל. התובע שואל את שניר: "היא היתה חיובית? והבינה שאנחנו חיוביים?" ושניר משיב שהוא חושב שכן ושלדעתו, סקלי בעיקר לא מבינה את כל מה שהתובע מתכוון (נספח 118).

45.
סקלי שואלת בדוא"ל שנשלח באותו ערב (עדיין בתאריך 20.5.2014), האם הנוסחים שהיא מצרפת לסעיפי ההסכם 7.2.4 ו-17.1 הם סופיים מבחינת התובע ושניר וניתן להכניסם כתיקון לחוזה ולהעיר עליהם. התובע משיב שכן, פרט לכך ששילב מילה אחת נוספת –
available
– "כך שישקף את מה שכבר אכן הוסכם", ומציין כי הוא מקווה "שנצליח לפרק מהר ביחד את הכמה מוקשים שעוד נשארו" (נספח 117).

46.
לאחר שטף התכתובות מהימים 20-18 למאי 2014, במידה רבה נדמו הקולות. אין תכתובת דוא"ל נוספת מחודש מאי 2014. אין מענה של דורי מדיה לגבי הנוסחים שהוצעו בענין שני הסעיפים, אין טיוטה מעודכנת ורשימת נספחים. למעשה, בכל הנוגע להתקשרות לגביה נוהל המשא ומתן בחודשים האחרונים והועברו טיוטות הסכם, אין עוד כל תכתובת דוא"ל נוספת (עד למכתבי התראה טרום הגשת התביעה).

47.
ביום 29.5.2014 התקיימה פגישה בין התובע לבין שניר בבית קפה בתל אביב. לתוכנה של פגישה זו עוד נשוב.

48.
ביום 2.6.2014 התקיימה שיחה טלפונית בין פלטי לבין התובע. לפי גרסת התובע (השנויה במחלוקת), בשיחה זו הודע לו להפתעתו, על החלטת דורי מדיה להפסיק את המשא ומתן.

סטטוס המשא ומתן בשלב בו הסתיים
49.
מהשתלשלות הארועים הכרונולוגית וממכלול הראיות שהובאו בהליך עולה כי בשלהי חודש מאי 2014, השלב בו נקטעו המגעים שבין הצדדים (תובע ושניר מחד גיסא, דורי מדיה מאידך גיסא), היה המשא ומתן בשלב מתקדם למדי. עקרונות רבים סוכמו. הוחלפו מספר טיוטות.

שני הצדדים הביעו כלפי חוץ תחושת התקדמות של ממש לקראת "סגירה" וחתימה של ההסכם. כך למשל ראינו כי שניר – אשר היה אותה עת ב"צד" של התובע וכיום הוא מן העבר השני – ציין כי לפי פגישותיו עם סקלי ופלטי מדורי מדיה, "כולם מרגישים שאין איזה מחלוקות גדולות בענין החוזה" (נספח 109). שניר עצמו חש בטוח די הצורך בהתקדמות המגעים ורצה להוציא הודעת יחסי ציבור הגם שהסכם טרם נחתם, "כדי לכבוש את הטריטוריה...כדי לתפוס מקום וגם כי זה יעזור לי מול היוצרים" (נספחים 110-109). מצדה של דורי מדיה יש מעורבות מוגברת וזימון היועצת המשפטית לפגישה (נספח 111). התובע לא סבר אמנם כי יש מקום לצאת בהודעת יחסי ציבור קודם ל"הכרזה" אך גם מהתנהלותו עולה תחושה של התקרבות לקו הגמר. בענין הודעת היח"צ, כתב התובע כי הוא מתנגד להוצאתה משום שלדעתו "זה לא יעזור ורק יכול להעיר מתחרים. גם ככה אין לנו יכולת לבצע את כל הפרויקטים שיש לנו על השולחן, אז אין טעם להביא עוד כאלה שלא נוכל לטפל בהם" (נספח 109; שניר כתב בהמשך כי חשב על כך רבות והוא נוטה להסכים עם התובע, נספח 111). בהקשר תחושת ההתקדמות ניתן להזכיר למשל כי ביום 14.5.2014 מביע התובע תקווה שהיועצת המשפטית של דורי תבצע תיקונים באופן שיאפשר "להמשיך מהר בתחילת השבוע הבא" ומציע שכבר תוכן רשימת נספחי ההסכם (נספח 35 לתצהיר שניר). התובע גם אמר בעדותו כי הגיע לפגישה של חודש מאי "בידיעה שכבר הכל סגור" ורק צריך לעבור על התיקונים ועל פרטים קטנים והוא בא לפגישה "במטרה לסגור" (עמ' 89 ש' 23-22, עמ' 90 ש' 6).

50.
יחד עם זאת, המשא ומתן לא הושלם עד תום. לא התקיימו גמירות דעת ומסויימות ודומה כי אף אין טענה כזו
[5]
. היה ברור כי קיימות סוגיות שעדיין מצריכות ליבון והכרעה ובפרט הסוגיות הגלומות בסעיפים 7.2.4 ו-17.1 להסכם. כלומר – שאלות ההפצה ואי תחרות. ר' למשל התכתובת מיום 30.4.2014 ממנה עולה כי דורי מדיה שוב (או עדיין) מוטרדת מענין ההפצה (נספח 91). גם לאחר שהתקיימה פגישה, המשיכו הצדדים להתכתב, בפרט בענין אותם שני סעיפי הסכם שנזכרו. נוסחים הועברו ודורי מדיה הביעה תחושתה כי נוסח שהועבר הינו בבחינת "צעד אחורה" (נספח 39 לתצהיר שניר), שלא לומר, "צעד קדימה שניים אחורה" (נספח 41 לתצהיר שניר). בדוא"ל מיום 20.5.2014 התבטא התובע לגבי "כמה מוקשים שעוד נותרו" (נספח 117).

נותרו אפוא מוקשים ודורי מדיה החליטה שלא להתקדם לעבר פירוקם של אלה והשלמת ההתקשרות כפי שעמדה על הפרק.

ההחלטה להפסיק את המשא ומתן
- על רקע סטטוס המשא ומתן
51.
ראינו כי השתלשלות העניינים שתוארה עד כה מלמדת שבשלב בו הופסק המשא ומתן נותרו בין הצדדים פערים, לגבי סוגיות ההפצה ואי התחרות בפרט.

52.
בחקירות הנגדיות ובסיכומים שהוגשו ניתן דגש לתכתובות לגבי נוסחי סעיפים 7.2.4 ו-17.1 כפי שהוצעו ע"י התובע והצעות תיקונים בנוסח סעיף 7.2.4 כפי שהועברו מאת התובע.

התובע סבור כי מדובר במחלוקת שנמשכה יומיים והחלה בכך שדורי היא ששינתה ניסוח של סעיפים בהסכם, וכי בסופו של המהלך הוסרו מהניסוח אבני הנגף, סוכם שתתקיים פגישה נוספת ולפי מסרון של שניר, דורי מדיה הבינו שהכוונה חיובית ונשארו ענינים טכניים לבירור. הנתבעים מצדם טוענים כי בשינויי הנוסח היתה חריגה מהבנות קודמות שכבר הושגו, כמו גם התנהלות לא ברורה בענין סוגיה רגישה מבחינת דורי. "אם מישהו שולח לי במהלך 24 שעות או פחות 3 נוסחים שונים לאותם הסכמים שהם ליבת העסק, שעליהם 10 חודשים מדברים ומסבירים שפה אנחנו לא יכולים לוותר, זה אומר לי שבעצם במקרה הטוב הוא לא הבין אותנו, במקרה הרע יש לו אג'נדה אחרת, והוא לא רוצה לחתום" (עדות פלטי עמ' 265 ש' 18-14; ור' גם עמ' 267 ש' 15-13).

53.
ניתן למצוא טעם בטיעוני שני הצדדים בענין זה. דורי ביצעה שינוי בנוסח הסעיפים ימים ספורים קודם לכן (השווה: עמ' 271 ש' 26-19) וניתן לראות בתכתובת משום דין ודברים מוגבל בתחום מסחרי שניתן וראוי לפעול לליבונו כדי לעשות מאמץ להשלים מהלך כולל אשר נדון קרוב לשנה בין הצדדים. מנגד, קריאת המכלול מאפשרת הבנה גם של טיעון ולפיו מדובר בהתנהלות לא ברורה של הצד שכנגד הגורמת לתחושה לא נוחה.

54.
כך או כך, לו היתה מסתיימת השתלשלות הארועים בזאת בלבד, היינו – המשא ומתן בין התובע ושניר לבין דורי מדיה היה מסתיים ולא היה נכרת בסמוך לאחר מכן הסכם בין הנתבעים באופן שיתואר בהמשך, לא היה בהשתלשלות עניינים זו, כשהיא עומדת בפני
עצמה, כדי להקים לתובע עילה כלפי דורי מדיה וכלפי הנתבעים בכלל.

נראה שהתובע עצמו כך ראה את פני הדברים: לאחר שגילה או הבין שדורי מדיה החליטה לפרוש מהמשא ומתן, התובע התפלא והצטער על כך (סע' 96 ו-101 לתצהירו) אך לא שקל לנקוט צעדים כלפי דורי מדיה. אין אינדיקציה ללמוד ממנה שהתובע סבר שפרישת דורי מדיה מהמשא ומתן, מצערת ככל שתהא ואולי אף בלתי סבירה מבחינתו, נגועה בפגם לפי דין. לא נראה שהתובע סבר שדורי היתה מנועה מלהפסיק את המשא ומתן, הגם שתמה על החלטתה לעשות כן.

55.
אולם, השתלשלות הארועים שתוארה לעיל אינה עומדת בפני
עצמה. יש לבחון אותה על רקע הנסיבות שהתבררו לאחר מכן. לכך נעבור עתה.

ההתקשרות שבין שניר ודורי מדיה
השתלשלות עניינים לאחר הפסקת המשא ומתן מול התובע
56.
מהחומר הראייתי עולה כי ביום 7.6.2014 העבירה סקלי לשניר טיוטה של הסכם בין דורי מדיה לשניר (בלבד). סקלי ציינה במכתב הנלווה כי נעשו מאמצים רבים להוציא את הטיוטה "לפני תחילת השבוע" מתוך תקווה לסגירה מהירה ככל האפשר (נספח 121). לאחר מכן הוחלפו הערות ותיקונים להסכם, הועברו טיוטות נוספות והתקיימו ישיבות ופגישות בנוכחות עורכי דין (נספחים 123, 129-125). העסקה בין דורי מדיה לשניר הוצגה לדירקטוריון דורי ואושרה על ידו ביום 14.8.2014 (נספחים 23-22 לתצהיר פלטי). הסכם בין דורי מדיה לשניר נחתם ביום 21.8.2014 (נספח 130). לאחר חתימת ההסכם, הוקמה חברה משותפת בשם: אולפני מימימי בע"מ (
mememe studios ltd.
) אשר בעלי מניותיה הם: דורי מדיה (כ-80.1%), שניר (כ-18.8%) וסקלי (כ-1%) (נספחים 133-131).

יוער כי התובע טוען שלא היה ער להשתלשלות העניינים האמורה בזמן אמת אלא בדיעבד בלבד.

57.
ביום 9.9.2014 התפרסמה בעיתון "גלובס" כתבה על השקת המיזם המשותף לדורי מדיה ולשניר (נספח 27).

58.
ביום 11.9.2014 נשלחו מכתבי התראה של ב"כ התובע אל שניר ואל דורי מדיה ופלטי (נספחים 140-139) וביום 7.10.2014 הוגשה התובענה דנן.

מהות ההתקשרות בין שניר ודורי מדיה
59.
בסופו של יום ברי כי המיזם לגביו התקשרו שניר ודורי מדיה בהסכם, הוא המיזם אשר נוהל לגביו משא ומתן גם עם התובע עובר להפסקתו בשלהי חודש מאי 2014. לנתבעים טענות רבות מדוע אין קושי בכך שהתקשרו לגבי המיזם באופן בו בוצע הדבר וללא התובע, אולם העובדה שדובר למעשה באותו מיזם עצמו, מגובה בראיות ואף אושרה ע"י הנתבעים. להלן יובאו מספר דוגמאות למען הסדר הטוב.

60.
כך למשל יוזכר כי ה"נרטיב" של הנתבעים לאורך כל הדרך, החל מכתב ההגנה (סע' 8 למשל) ועד לסיכומים (סע' 9 למשל) הינו שהתובע מנסה לתבוע זכויות ב"עסק אשר הוא נמנע מליטול את הסיכון ולהשקיע בו כספים [ההדגשה הוספה – ת.א.]" וכי לאחר סיום המשא ומתן החליטו הנתבעים "לנסות ולהקים יחד, ללא התובע, את המיזם". הדברים מדברים בעד עצמם.

61.
וכך, פלטי העיד בחקירתו כי בפגישה אקראית עם שניר, לאחר שהופסק המו"מ, הוחלט "...לבדוק אם אפשר להתקדם ולעשות ביחד... לבדוק את האפשרות לעשות מיזם שבמשך 10 חודשים דיברנו עליו" (עמ' 282 ש' 14-9). כך גם בעדות שניר: "דיברנו על העקרונות, ... איזה עקרונות דיברתם? ת. של לעשות את הדבר הזה. להתקדם איתו. לחזור לדבר על זה.... סיכמנו את העקרונות שאנחנו הולכים על אותו מתווה פחות או יותר" (עמ' 391 ש' 21 – עמ' 392 ש' 2).

62.
ההסכם שנחתם בין דורי מדיה לבין שניר נסמך על הטיוטות שהוחלפו במסגרת המשא ומתן בו נטל התובע חלק. הטיוטה הראשונה שהועברה על ידי סקלי לשניר, נסמכה על הטיוטה האחרונה במשא ומתן שהופסק, כאשר היה צורך רק לבצע כמה התאמות (עמ' 283 ש' 14-11). העסקה היא "...דומה מאד לעסקה הקודמת" (למעט דברים כמו אי תחרות שהפריעו במשא ומתן הקודם; עמ' 285 ש' 23-21).

63.
שם החברה והמיזם של דורי ושניר (
mememe
) הוא שם בו נעשה שימוש במסגרת המשא ומתן בו נטל התובע חלק (נספח 138).

64.
פלטי אישר כי הפרסום שיצא בעיתונות לגבי המיזם של דורי ושניר הוא למעשה "הקונספט והמיזם" בו דובר במשא ומתן למול התובע ושניר (עמ' 239 ש' 15-13).

65.
הנתבעים טענו בהליך כי העסק אותו הקימו שינה כיוון, זנח את מודל ה-
mcn
המסורתי, כי היום עניינו בבית הפקה והפצה דיגיטלי (סע' 2 סיכומי הנתבעים), כי הופסק הענין של חממת יוצרים והפצת תכנים של אחרים (עמ' 288 ש' 4-1) וכי המיזם כיום "אין לו כמעט שום קשר למיזם שאז דובר עליו ב-2014" (עמ' 398 ש' 2-1). יתכן שכך, אולם הדבר קרה בהמשך ("תוך כדי תנועה", כדברי פלטי, עמ' 239 ש' 17-16, ור' גם עמ' 288 ש' 7-4) ובהתאם, אינו בעל משמעות לענין שאלת קיומה של עילה, להבדיל אולי משאלת הסעדים הרלוונטיים.

סיכום ביניים ועמדות הצדדים
66.
העולה מן המקובץ עד כה הוא כי המשא ומתן שבין התובע ושניר מצד אחד לבין דורי מדיה מצד שני, התנהל מאז חודש יוני 2013 ועד להפסקתו ע"י דורי מדיה במועד שבין 20.5.2014 (בו היתה תכתובת בין הצדדים) לבין 2.6.2014 (מועד השיחה בין פלטי לתובע); כן עולה כי כבר ביום 7.6.2014, ימים ספורים לאחר הפסקת המשא ומתן ע"י דורי מדיה, העבירה דורי מדיה לשניר טיוטת הסכם לגבי אותו מיזם וללא התובע. מהדרך בה נוסח הדוא"ל שצורף לטיוטה גם ברי כי הצדדים לטיוטה שוחחו/נפגשו קודם לכן. ניתן גם לציין כי חג השבועות באותה שנה חל בתאריכים 4.6.2014-3.6.2014. ההתקשרות בין שניר לדורי מדיה הושלמה כמה שבועות לאחר מכן. קיימת אפוא סמיכות זמנים משמעותית ביותר.

67.
עמדת התובע היא כי שניר ודורי מדיה התקשרו בהסכם מאחורי גבו ותוך דחיקתו מהמיזם והוא רואה בהתנהלותם בסיס לעילות כמו: הפרת הסכם, הפרת חובות של שותף ושל בעל מניות ודירקטור בחברה משותפת (כלפי שניר); גרם הפרת חוזה וגזל סודות מסחריים (כלפי דורי מדיה); עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת תום לב ותרמית (כלפי שניר ודורי מדיה גם יחד).

68.
הנתבעים דוחים את עמדת התובע. לשיטתם לא נפל פגם בהתנהלותם ואף להיפך. לדידם, הם עצמם התנהלו בתום לב ובענייניות בעוד התובע פעל בחוסר תום לב והוא מנסה באופן נפסד לנכס לעצמו זכויות בעסק פרי פיתוחם שלהם ולהתעשר על גבם.

במסגרת עמדתם זו טוענים הנתבעים בין השאר, כי המיזם לא היה רעיון חדשני או סוד מסחרי אלא פיתוח של רעיון מוכר; כי הנתבעים החלו לפתח את המיזם קודם לקשר עם התובע; כי במהלך המשא ומתן פעל התובע בחוסר תום לב וכן באופן בלתי מקצועי ובלתי מוסרי, כשהוא מנסה לנצל את הידע, הקשרים, התוכן והמומחיות של הנתבעים כדי לקדם את עסקיו, נהג בפרקטיקות פסולות כמו הסתרת מידע, מסירת מידע מטעה ועוד, סירב לחתום על הסכם מייסדים עם שניר ועיכב החתימה על החוזה עם דורי, חזר בו מהסכמות עקרוניות בנושאי סף ועוד, והכל מתוך חשש להשקיע כספים מכיסו;
כי דורי הודיעה לשניר ולתובע על סיום המשא ומתן כשכלו כל הקיצין ולאחר עשרה חודשים מייגעים של מו"מ; כי התובע עודכן ע"י שניר שהוחלט ע"י הנתבעים "לחזור לתכנית המקורית" ולנסות להקים יחד את המיזם בלעדיו; כי התובע היה אדיש לסיום המו"מ, לא היה לו ענין לקדמו עם שניר, אמר לשניר שלא ינסה לעצור אותו; וכי התובע היה נטול כל מומחיות או נסיון בתחום ה-
mcn
, לא תרם לו תרומה ממשית, כספית או אחרת וכפועל יוצא, לא נגזל ממנו דבר.

טענות שבבסיס עמדת הנתבעים
69.
הגנת הנתבעים נסמכת במידה רבה על מארג טענות עובדתיות לגבי שלבים שונים של השתלשלות העניינים העובדתית. טענות אלה עומדות בין השאר למול נסיבות שהוכחו או שאינן שנויות במחלוקת של ממש, כמו סמיכות הזמנים ומהות המיזם במועדים הרלוונטיים. מכל מקום, כידוע, הדין הראייתי הולך אחר הדין המהותי ועל בעל דין להוכיח טענה המקדמת את עניינו (ר' למשל ע"א 135/16 המוסד לביטוח לאומי נ' רוזנטל (7.3.2017); ע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ח'יר (24.9.2015); ע"א 1333/14 מיטרי נ' עו"ד דוברונסקי (28.7.2015); רע"א 3542/10 מדינת ישראל - אגף מכס ומע"מ נ' זייתון תעשיות שמנים בע"מ (18.5.2014); ע"א 9096/11 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות נ' ג'בארין (10.7.2012)).

המיזם
70.
המיזם מושא המשא ומתן שהופסק (ומושא ההתקשרות שבין הנתבעים) אכן אינו רעיון חדשני במהותו, אלא, כנזכר בשלב מוקדם יותר בהחלטה זו, יישום של "קונספט" מוכר בעולם המדיה הדיגיטלית. מדובר בפלטפורמה רב-ערוצית להפצת "תכני וידאו" ברשת האינטרנט, בעיקר
youtube
, תוך הצעת סיוע ליוצרים ולבעלי תוכן בתחומים שונים כמו הפקה, הפצה וניהול זכויות ושיווק, בתמורה לאחוזים בהכנסות שיניב אותו תוכן (ר' גם סע' 11 לעיל והערת השוליים שם).

71.
התובע אישר כי החידוש במיזם אינו ב-
mcn
עצמו אלא בשימוש שנועד לפלטפורמה זו בישראל. העיקר היה – גיבוש הפלטפורמה הראשונה בישראל מסוג זה
[6]
, כאשר היה ברור שהגורם אשר יכנס ראשון לשוק יהיה ביתרון ניכר על אחרים שימצאו לנכון לעשות כן. ר' למשל תיאור העסקה בפני
דירקטוריון דורי: "
dori media wishes to form a joint company with home grown… and launch the first israeli mcn… time is of essence and it is vital to be the first to launch"

(נספח 108); דברי שניר בתכתובות מחודש אפריל 2014, כמו: "...זה ימקם אותנו ראשונים בזירה ובעולם הבידור שבו העניין העיקרי הוא בבאזז...להיות ראשון זה מאד חשוב – אנחנו נראה די
lame
אם קשת יצאו לפנינו (נספח 109), "טל סלע... הבטיח להוסיף כמה שורות ליחצ כשהמסר העיקרי שלו הוא זה ה
mcn
הישראלי הראשון מצד אחד והבין לאומי הראשון מישראל (נספח 91; עמ' 189 ש' 22-21; עמ' 237 ש' 12-7).

72.
האפשרות ששניר הגה הקמת
mcn
ליוצרים ישראליים עוד קודם להיכרותו עם התובע, היא מסתברת. הדבר יכול לקבל תימוכין מסויימים בתכתובת מראשית שנת 2012 בין שניר לבין מר טל סלע (
google
). הוא אף נתמך באופן חלקי בתצהירו של מר גיל דיין, חברו של מר שניר, עימו התייעץ החל מהמחצית הראשונה של 2012 בהיבטים מקצועיים ועסקיים רלוונטיים. בענין זה התמיכה בטיעון היא חלקית לנוכח ההבדל בין הדרך בה נוסח התצהיר (סע' 5, אליו הפנו הנתבעים בסיכומיהם) לבין התבטאויות בחקירה הנגדית (עמ' 353 ש' 27 – עמ' 354 ש' 1, עמ' 356 ש' 1-27).

73.
אין באמור כדי לגרוע מההבדל שבין קיומו של רעיון כללי לבין גיבושו לכדי תכנית פעולה של מיזם, לרבות חזון. שניר עצמו העיד כי כאשר פגש בתובע, היו לו למעשה אך רעיון ומוניטין ("ש. ... אתה באת אליו בלי כלום, זה לא שבאת עם עסק קיים, לא היתה לך חנות ואמרת בוא תשקיע 50%...... ת. באתי עם רעיון והמוניטין שלי", עמ' 340 ש' 12-8). במועד בו נפגשו שניר והתובע (נובמבר 2012), שניר כבר התנהל חודשים ארוכים עם רעיונות בתחום מבלי שאלה קיבלו ביטוי חיצוני משמעותי.

74.
הטענה ששניר ודורי מדיה החלו לפתח עוד קודם לקשר עם התובע, את אותו מיזם עצמו, אינה נתמכת די הצורך בראיות ולא שוכנעתי בה. בכלל האמור, אין תכתובות מזמן אמת המבססות טענה של התחלת פיתוח משותף של
mcn
, וודאי באופן שתואר לעיל וכולל גם סיוע ליוצרים ולבעלי תוכן בתחומים שונים כמו הפקה, הפצה וניהול זכויות ושיווק, בתמורה לאחוזים בהכנסות שיניב אותו תוכן.

75.
עדותו של פלטי, אליה מפנים הנתבעים, אינה מהווה תימוכין מספקים בענין זה. בתצהירו של פלטי נכתב (סע' 37) כי הנהלת דורי מדיה "אישרה את שיתוף הפעולה" עם שניר. מהו שיתוף הפעולה?

נספח 5 לתצהירי שניר ופלטי, אליו מפנים הנתבעים, אינו כולל תיאור של
mcn
. כותרתו היא: "הפקות אינטרנט – פיילוט" והדגש בו הוא על ערוץ יוטיוב המוקדש לנושא "ארץ הקודש". ואכן, בחקירתו לא יכול היה פלטי לאשר כי דובר בין שניר לדורי על קונספט של
mcn
קודם לחבירה של שניר והתובע, הגם שדובר ביניהם על יצירת תכנים יעודיים לאינטרנט והפצתם (עמ' 243 ש' 28-25; ור' בענין זה גם עדותו של גיל דיין שנזכרה לעיל; כן השווה: עמ' 238 ש' 29-24 ועמ' 398 ש' 2-1). ודוק: הפקת תכנים יעודיים לאינטרנט אינה מהותו של המיזם אלא מהווה רכיב הימנו. דורי, לשיטתה היא, עסקה בהפקת תכנים כאלה כבר שנים לא מעטות קודם לכן (למשל סע' 28 לתצהיר פלטי)
[7]
.

76.
טיוטת ההסכם שהועברה בין דורי מדיה לשניר במחצית הראשונה של מאי 2013 לגבי הקשר ביניהם (נספח 8 לתצהיר שניר) שונה משמעותית מהטיוטה שהוחלפה בין דורי מדיה, התובע ושניר עובר להפסקת המשא ומתן (נספח 112) כמו גם מההסכם שנחתם בין דורי מדיה לשניר מאוחר יותר (נספח 130).

77.
על אלה נוסיף הערה כי עדותם של פלטי ושניר מתייחסת לראשית שנת 2013, היינו - מועד שהוא מאוחר לראשית ההידברות ושיתוף הפעולה שבין התובע לשניר בענין המיזם.

מעורבותו של התובע
78.
טענה אחרת מטעם הנתבעים היא זו המנסה "לצבוע" את התובע בצבעים של משקיע גרידא. טענה זו אינה מתיישבת עם החומר הראייתי. אין חולק כי ביחסים שבין התובע לבין שניר - שניר היה איש המקצוע בתחום התוכן. עוד אין חולק כי לתובע יש קשרים רבים ויכולת להשקיע ולגייס כספים ממשקיעים. כל אלה הם נתונים שאינם בבחינת פלוגתא. ברם, הם אינם מביאים למסקנה אליה חפצים הנתבעים להגיע (או – אינם מובילים ל'תמונה' אותה מבקשים הנתבעים להציג בטיעוניהם).

79.
שניר והתובע תכננו שיתוף פעולה בו כל אחד מהם יתרום מנסיונו ויכולותיו. בהתאם, תרומתו של שניר אכן אמורה היתה לבוא לידי ביטוי בעיקרם של דברים בפן המקצועי. משכך גם כתב התובע ששניר הוא ה-
creative lead
של החברה המשותפת (דוא"ל 22.8.2013 נספח 8 לתצהיר פלטי; ור' לענין זה גם עדות התובע בעמ' 48 ש' 22). עוד בהתאם, ההשקעה הכספית הראשונית במיזם היתה אמורה להיות של התובע (ר' למשל תיאור עקרונות כלליים ע"י התובע בדוא"ל מיום 7.8.2013, נספח 81). אולם התובע לא היה משקיע בלבד; מעורבותו חרגה מהשקעה כספית וההתייחסות אליו בזמן אמת לא היתה כאל "משקיע חיצוני בלבד" (סע' 22 לסיכומי הנתבעים). זאת, גם אם מבחינת פלטי, עניינו בתובע היה לצרכי השקעת וגיוס כספים (והוא חפץ בעיקר בשניר לצרכי תוכן), ואף אם שניר עצמו החל את חבירתו לתובע על רקע יכולותיו של הלה כמשקיע וכמגייס משקיעים.

80.
כך למשל, חרף חוסר רצונו הניכר של שניר בחקירתו לאשר את הדבר, ניכרת בכתובים מעורבות של התובע בענין גיוס "טאלנטים", לרבות יזום פגישות ונוכחות בהן, הידברות בנושא ועוד (ר' למשל נספחים 11-3; חקירת שניר בעמ' 298 ש' 7 – עמ' 30 ש' 10; עמ' 49 ש' 22-17). זאת, מבלי לגרוע מכך שבעל הנסיון ואף הקשרים בתחום התוכן היה שניר וענין הטאלנטים היה בעיקר "תחת כנפיו".

81.
וכך למשל, התובע הוא שהציג לדורי מדיה את האסטרטגיה של המיזם, את הצהרת הכוונות והיה פעיל בהגדרת המתכונת העסקית (נספח 17 לתצהיר שניר, נספח 7 לתצהיר פלטי). גם בענין זה ניסו הנתבעים להמעיט בהכרה במעורבות התובע, אולם לבסוף אישר שניר בחקירתו כי הדרך בה הוצגו הדברים ע"י התובע לדורי הינה המהלך העסקי עליו חשבו ביחד (עמ' 311 ש' 6 – עמ' 312 ש' 11). התובע גם ניהל דיאלוג מול דורי לגבי התכנית העסקית של המיזם, נתונים עסקיים, נתוני צפיות ועוד (עמ' 314 ש' 28-17). בהתאם, בעת ששניר תיאם פגישה למול לקוח אפשרי, הוא כתב ללקוח: "לגבי המשך – פיתוח תוכן ופיתוח עיסקי, נשתדל שגם עודד [התובע – ת.א.] יצטרף ונוכל לדבר עוד על החזון" (חלק מנספח 33 לתצהיר שניר; עמ' 372 ש' 5-2).

82.
שניר ניסה במהלך הדיון למעט בתפקיד התובע ולא לייחס לו מעורבות יזמית. אך בזמן אמת, כאשר ניסח הודעה בענין המיזם, כתב שניר כי התובע הוא אחד משלושת מקימי המיזם ותיאר אותו כ: "יזם ומשקיע סדרתי... מביא את הידע של פעילות ברשת והיכולת לחבור לשחקני הי-טק שהחיבור בין טלויזיה לט[כ]נולוגיה מוביל את המהפכה שתעשיית הטלויזיה עוברת בשנים האחרו[נו]ת" (נספח 110; ור' עמ' 363 ש' 29-28).

83.
בחקירה הוברר כי טענת שניר לפיה התובע לא היה אמור למלא תפקיד במיזם התייחסה לכך שהתובע לא היה אמור לייצר את התוכן עצמו ומשום שאת הניהול היומיומי אמור היה לעשות שניר (עמ' 326 ש' 25 – עמ' 327 ש' 8). בכך אין כדי לומר שהתובע לא התכוון להיות "
hands on
" כלשונה של סקלי באחת התכתובות (נספח 88) ובכל מקרה, שבהתנהלות בפועל הוא שימש כמשקיע כספי [עתידי] בלבד.

84.
מהחקירות גם עלה כי בשלב המשא ומתן, שניר והתובע היו "היינו הך" מבחינת מנכ"ל דורי, כך שבמקרה בו לדעת דורי, עמדתו של התובע לגופו של קידום שיתוף הפעולה יצרה קושי, דורי לא התייחסה לכך כאל עמדתו של משקיע המכניס כסף בלבד (ולא פנתה אל 'בעל הענין האמיתי' (שניר) כדי לפתור את הענין) אלא ראתה בכך, ובצדק, את עמדת הצד שכנגד (עמ' 258 ש' 17-3). במקרה בו דורי הודיעה דבר מה לשניר או לתובע, היא ראתה בכך כאילו הודיעה גם לשני (עמ' 278 ש' 2-1).

85.
די באמור על מנת להווכח כי חלקו של התובע במיזם לא היה כשל 'משקיע' בלבד באורח בו הנתבעים מבקשים להציג אותו עתה.

86.
הערות:
(א) עת נערכה והועברה ע"י דורי טיוטת הסכם עבור העסקה, הוגדרו התובע ושניר יחדיו תחת שמו הפרטי של התובע ("עודד"). ענין זה כשהוא עומד בפני
עצמו אינו משמעותי (וזמן קצר לפני הפסקת המו"מ גם סוכם בפגישה כי התובע ושניר יתקשרו בהסכם כפרטים ולא כחברה), אולם שילובו במארג הכולל תומך בטענה כי ההתייחסות אל התובע לא היתה כאל משקיע כספי גרידא.
(ב) במסגרת ההליך הובאו עדויות של גורמים שונים לגבי נסיונו של התובע, קשריו בתחום המדיה ועם משקיעים מובילים ותרומת התובע למיזמים שונים באופן החורג ממעמד של משקיע 'גרידא' (ר' תצהירי ה"ה פלד, אוזן ופחיס; ולמשל - עמ' 150 ש' 5-1, עמ' 171 ש' 1 - עמ' 172 ש' 7; עמ' 149 ש' 15-9). גם באלה יש כדי לתמוך, הגם שבעקיפין, בעמדת התובע לגבי תפקידו ומעורבותו במיזם.

87.
מבלי להדרש לשאלה האם לדרך בה מצאו הנתבעים להציג את התובע בהליך יש השלכה של ממש על המסקנות המשפטיות, ראוי לציין, על רקע התרשמותי מהדיונים, כי דרך הצגת הדברים ע"י הנתבעים ודבקותם בדרך זו, עמדו ממשית בעוכרי האפשרות לסיים את המחלוקת בהבנה.

ענין שונה במידה מסוימת, אשר גם אליו הפנה התובע, היא כתבה לגבי המיזם שפורסמה בעיתון "גלובס" ביום 31.3.2016. באותו פרסום נכתב בין השאר כי שניר הגיע למסקנה שהעתיד נמצא באינטרנט ויצא לחפש שותפים; ומצוטטים מפיו של שניר הדברים הבאים: "דפקתי על כל דלת אפשרית. כולם אמרו 'נחמד שאתה רוצה לעשות סרטונים ליוטיוב, אבל מה עושים עם זה?' המשוגעים היחידים שהלכו איתי הם דורי מדיה" (נספח 141). נראה כי חרה לתובע העדר אזכורו (עמ' 302 ש' 25-5). יחד עם זאת בסוגיה זו יש לזכור את ההקשר. הראיון נערך כאשר הצדדים בעיצומו של הליך משפטי, נתון שיש לו השלכה הן על התחושות ההדדיות והן על אמירות שיש או אין לצפות מהצדדים לומר, ודאי לפרסום, בענין סוגיות התלויות ועומדות בבית משפט.

המשא ומתן
88.
טענה נוספת של הנתבעים היא כי התובע פעל בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן שכן במקביל למשא ומתן עם דורי מדיה, היה בקשר גם עם חברות נוספות (כמו
red arrow
) כאשר כל גורם אינו יודע על קיומו של האחר. לא מצאתי בטענה זו ממש או רלוונטיות. בין השאר, לא אותרה תשתית לקיומה של הבנה ל"
no shop
" בשלב המגעים, ודאי המגעים הראשוניים וקודם למשא ומתן המתקדם, שם התובע עצמו הצהיר על התנהלות שונה (עמ' 58 ש' 29-25; עמ' 226 ש' 28 – עמ' 227 ש' 13). לא שוכנעתי כי היתה הידברות ממודרת מהסוג הנזכר בשלבים רלוונטיים (ור' עמ' 33 ש' 29-22, עמ' 59 ש' 19-12; נספח 23). מגעים מסוימים גם לא בהכרח הוציאו זה את זה, אלא יכולים היו להשתלב (עמ' 36 ש' 15-2, עמ' 123 ש' 29-26). שניר עצמו השתתף בפגישה במינכן עם חברת
red arrow
וכן היה מכותב למגעים של התובע עם חברות נוספות (ר' למשל: נספחים 1, 21, 29, 30). בנוסף ובכל מקרה, הפסקת המשא ומתן ע"י דורי מדיה לא התרחשה משום שדורי גילתה קיומם של מגעים בין התובע לבין גורם אחר ולא ברורה משמעות טענה זו בהקשר שלפנינו. כמו כן, בשלב בו מצאה דורי לנכון להפסיק את המשא ומתן, לא הוכח רצון של התובע להתקשר עם גורם אחר חוץ מדורי ולמעשה, כפי שעוד יוזכר בהמשך, התובע חפץ בהתקשרות עם דורי מדיה.

89.
לגבי קצב ניהולו של המשא ומתן, עולה מחומר הראיות כי כל הצדדים "תרמו" את חלקם לקצב זה (ולא רק התובע אליו מפנים הנתבעים חיציהם). בכלל האמור, היו נסיעות עסקיות והעדרויות מצד כל הצדדים (לרבות נסיעות ממושכות של שניר ונסיעות של גורמים רלוונטיים בדורי מדיה).

דורי השתהתה למעלה מחודש בהוצאת טיוטת הסכם, אף לאחר שסוכמו עקרונותיו (עמ' 254 ש' 16-14; עמ' 348 ש' 21-15). קיימות בחומר הראיות התייחסויות המעלות סימן שאלה לגבי הקצב של דורי מדיה בניהול מו"מ ובהעברת טיוטות הסכם. כך למשל: עדות בענין העברת טיוטת הסכם לשניר לגבי פיילוט בענין צליינים (עמ' 295 ש' 3- עמ' 296 ש' 3); דוא"ל מאת סקלי לגבי התנהלות המחלקה המשפטית (נספח 85; ור' גם דוא"ל במסגרת נספח 88); פרק הזמן שלקח המו"מ בין דורי מדיה לבין שניר עד לחתימת הסכם ביניהם והאופן בו הלין שניר בזמן אמת בפני
דורי על דרך ניהול המו"מ ביניהם (עמ' 394 ש' 28-21; נספח 129).

90.
בשלב מסוים עלתה אחריות כל הצדדים בחקירתו של שניר עצמו: "ש. האם נכון... שהיו הרבה עיכובים גם מצד דורי מדיה?
ת. העסק הזה.... לא רץ מהר... מ-2 הצדדים, זה לא היה שאנחנו רדפנו אחרי דורי ורק הם עיכבו, או שרק עודד התעכב, זה התגלגל לו בקצב שלו. רואים, על פני חודשים ארוכים" (עמ' 315 ש' 24-16).

91.
אשר לחילופי הדוא"ל בחודש מאי 2014 ובפרט בענין ההערות לנוסחי סעיפים 7.2.4 ו-17.1 - הערותיו של התובע לניסוחים אינן מלמדות על נסיון לשרך רגליים (כנטען) או העדר ענין בהתקדמות. ההתרשמות מעיון בחומר מראשיתו ועד סופו היא כי המשא ומתן הגיע לשלב של
finetuning
(כלשון הדוא"ל מיום 24.3.2014) ושל "ישורת אחרונה". לא סברתי שמדובר במהלכים יוצאי דופן במשא ומתן שניתן ללמוד מהם את שהנתבעים מבקשים ללמוד. יצוין כי מתוך חפצם להטיל דופי במהלכי התובע, הועלו ע"י הנתבעים לפרקים טענות שאינן מתיישבות עם המציאות. בתצהירו של פלטי (רישא סע' 56) נטען כי נוסח סעיף שהועבר ע"י התובע ביום 19.5.2014 הטיל "מגבלות משמעותיות אף יותר על חופש פעולה של דורי מדיה" וזאת כאשר השינוי המוצע היה לטובת דורי מדיה. בשלב החקירות אישר פלטי כי טענה זו שבתצהירו אינה נכונה (עמ' 265 ש' 7-5; ולאור הניסוח בתצהיר, ברור שאין מדובר ב"טעות הגהה" כפי שנטען). בחקירתו הנגדית טען שניר כי גם לאחר התכתובת שצורפה כנספח 117, שלח התובע "עוד תיקונים ועוד הערות" (עמ' 379 ש' 2); הגם שלא הועברו תיקונים נוספים. כאשר הציב החוקר בפני
שניר כי לא נשלחו תיקונים והערות לאחר אותה תכתובת, עמד הלה על עמדתו: "...העובדה היתה זה שנשלחו עוד תיקונים מצד עודד..." (עמ' 379 ש' 8).

92.
מסרונים שנשלחו ע"י התובע בהמשך חודש מאי 2014, לאחר המועד בו דורי טוענת כי הוחלט על הפסקת המשא ומתן ואף לאחר המועד לגביו נטען כי נמסר על הפסקת המו"מ, מעידים על רצונו של התובע לקדם את ההתקשרות ובוודאי שלא להמנע ממנה (ר' להלן בענין שלב הפסקת המו"מ והימים שלאחריו).

93.
לא שוכנעתי גם בטענת הנתבעים כאילו התובע התנהל במשא ומתן באופן לא ראוי ואף נהג בפרקטיקות פסולות, מתוך חשש להשקיע כספים מכיסו. בענין זה טענו הנתבעים כי היה "נוח" לתובע לנהל משא ומתן עם דורי, "להתפאר" בכך שהוא מנהל מו"מ לגבי ה-
mcn
הראשון בישראל, לקבל מדורי מדיה "דברים", להבין מה קורה בשוק, אבל "כנראה היה לו אינטרסים אחרים" והוא לא רצה להביא את סכום ההשקעה, 100,000 דולר (עדות פלטי, עמ' 255 ש' 26-12, עמ' 257 ש' 18-14, עמ' 272 ש' 15). פלטי סבר כי תיקוני הנוסח אותם העביר התובע במהלך חודש מאי 2014 משקפים "שיטת מצליח" מתוך נסיון להשתלט על נכסי דורי מדיה (ר' למשל עמ' 269 ש' 14-1, עמ' 272 ש' 13-12). דורי טוענת בין השאר להבדל בין התייחסות התובע ביום 24.3.2014 לניסוח סעיף 7.2.4 שהוצע ע"י סקלי ("
i am ok with the principle. maybe we will ask to finetune the wording but nothing major
"; נספח 36 לתצהיר שניר) לבין הנוסח שהוצע על ידי התובע בתכתובת של 18.5.2014 ואילך. ברם, ברקע תיקונים אלה יש לזכור שדורי העבירה, לאחר תכתובת של 24.3.2014 וערב פגישה בין הצדדים, טיוטה נוספת (נספח 112) בה שינתה את נוסחי סע' 7.2.4 וסעיף אי התחרות (סע' 17). בפגישה שהתקיימה ביום 8.5.2014 הוסכם בין השאר שהתובע ושניר יציעו נוסח משלהם לסעיף 7.2.4 ודורי גם הציעה כי התובע ושניר יציעו נוסח לסעיף 17 (נספח 113). הנוסחים שהוצעו ע"י התובע ביום 18.5.2014 נשלחו בעקבות נוסחים שנכללו בטיוטת חודש מאי ובעקבות הפגישה בה סוכם כי יועברו הצעות נוסח (ולא בעקבות טיוטת חודש מרץ).

94.
נראה כי הנתבעים עצמם אינם טוענים ש- $100,000 הוא סכום שיש לתובע קושי לגייסו או להשקיעו כאשר הוא מוצא זאת לנכון (מבלי שנעלם מעיני כי בשלב מסוים ציין התובע שמדובר בסכום הגבוה מכך שהתכוון מלכתחילה להשקיע, נספח 98; עמ' 69 ש' 14 – עמ' 70 ש' 3; השווה: עמדת דורי מדיה לגבי הכנסת משקיע כדי להקטין סיכון, לגבי היקפים דומים, עמ' 241 ש' 26-23). אין באמור כמובן כדי לגרוע מחשיבותו של כל סכום גם עבור התובע ומעמדתו שאין בעצם יכולתו להשקיע או לגייס סכומים כאלה וגבוהים יותר, כדי להצדיק השקעה בכל מקרה. המועד אשר בו, לפי ההבנות בין כל הצדדים, היה התובע אמור להשקיע את הסכום של $100,000, טרם הגיע (לאחר חתימת ההסכם, שלא נחתם). לא התרשמתי כי התובע התנהל במשא ומתן באופן בו התנהל, מתוך רצון שלא להשקיע את הסכום עליו הוסכם למעשה.

95.
טענות הנתבעים כאילו התובע לא רצה להשקיע את הסכום של $100,000 או כי היו לו אינטרסים אחרים/זרים, אינן אלא סברה שלא הוכחה ואף אינה מתיישבת עם חלק מהראיות. אין למעשה חולק כי מדובר בהשערה גרידא. פלטי עצמו ציין בעדותו כי הוא לא יודע מה עמד מאחורי ההתנהלות של התובע, הוא רק העריך (ומבחינתו – הבין) מתוך התנהלות התובע כי הלה אינו מעונין לעשות עסקה (עמ' 257 ש' 24-14).

שלב הפסקת המשא ומתן ע"י דורי מדיה והתקופה שלאחר מכן
96.
הנתבעים טוענים כי דורי מדיה הודיעה לשניר ולתובע על סיום המשא ומתן כשכלו כל הקיצין, לאור התנהלותו של התובע.

97.
לפי תכתובות מזמן אמת, פלטי, אשר שהה אותה עת בחו"ל, לא ראה בעין יפה את העמדות אותן הציג התובע בתכתובות עם סקלי (ובמילותיה של סקלי באחת התכתובות: פלטי "חטף קריזה"). התכתובות מתיישבות עם טענת דורי מדיה כי היא ראתה בכך משום חזרה לאחור מדברים שכבר נדונו בין הצדדים, הגם שספק אם די במסמכים כדי לבסס טענה לפיה היא החלה לתהות אם הצד שכנגד אכן מעונין בעסקה. התכתובת מצביעה על חילוקי הדעות בסוגיית ההפצה של תכני דורי מדיה (אשר פלטי העיד כי היא הענין אשר "...פוצץ בסוף את המשא ומתן", עמ' 253 ש' 10, ור' גם עמ' 263 ש' 13-12; השווה: עמ' 192 ש' 14-13).

98.
האם דורי מדיה החליטה "להוציא" את התובע מהעסקה ולהמשיך את המהלך עם שניר בלבד? האם דורי ושניר גם יחד קיבלו החלטה כזו? האם המשא ומתן "פוצץ" לצורך כך? האם תוך כדי ההחלטה להפסקת המשא ומתן, ולו מטעמים ענייניים של דורי, כבר הוחלט לנסות ולהמשיכו עם שניר בלבד?

99.
אין לפני תשתית מספקת להגיע למסקנה כי דורי מדיה ביצעה "פיצוץ" יזום של המשא ומתן בשל קנוניה אותה רקחה עוד קודם לכן עם שניר. מהתכתובות מזמן אמת נראה כי הלך הרוח של מנכ"ל דורי מדיה שיקף קושי אמיתי מבחינתו בענין המשא ומתן. לא מצאתי לקבל את האפשרות אותה העלה התובע בחקירתו, כאילו הדוא"ל של פלטי מיום 19.5.2014 (נספח 20 לתצהירו) אינו 'אמיתי' במובן זה שנכתב על מנת להיות קיים ב"רקורד", בעוד למעשה הדבר אך שימש לצורך הוצאתו המתוכננת של התובע מהמיזם (עמ' 203 ש' 29-4).

100.
במקביל, אין בהירות עובדתית לגבי ההתרחשויות בימים הסמוכים ל-20.5.2014 ובפרט לגבי ההחלטה להפסקת המשא ומתן, לגבי ההודעה על החלטה זו ולגבי ההתקשרות עם שניר.

101.
תחילה – החלטת דורי להפסיק את המשא ומתן. המוצגים שהוגשו בהליך אינם מייצרים עוגן למועד מדויק בו החליטה דורי לחדול מהמשא ומתן. בתצהירים מטעם הנתבעים אין הצבעה על תאריך קונקרטי. בחקירתו הנגדית אמר פלטי כי ההחלטה לא התקבלה ברגע בו שלח, ממקום שהותו בלוס אנג'לס, את הדוא"ל מיום 19.5.2014 (נספח 20 לתצהירו), אולם כי באותו זמן הוא החליט "שצריך לבדוק את עצמנו טוב טוב..... הבנתי שכנראה עסקה לא תהיה פה" (עמ' 267 ש' 28-23). לפי החקירה, פלטי התייעץ עם שותפתו, גב' תמר מוזס בורוביץ', ואז התקבלה על ידם במשותף החלטה להפסיק על המשא ומתן והוא הורה על כך (עמ' 267 ש' 24 – עמ' 268 ש' 2; עמ' 270 ש' 22-19; עמ' 275 ש' 29-28). פלטי לא ידע לומר אם ההתייעצות עם גב' מוזס-בורוביץ' היתה טלפונית מלוס אנג'לס או לאחר שובו ארצה (פלטי שב ארצה ביום 22.5.2018, עמ' 274 ש' 2-1), אך הניח שהדבר היה לאחר שובו לארץ (עמ' 273 ש' 15-13, עמ' 275 ש' 9-1). מכל מקום ברור שגם אם נפלה ההחלטה בין פלטי לשותפתו עוד קודם לכן, לא כל אנשי דורי מדיה היו מעודכנים בה ביום 20.5.2014 שכן סקלי עדיין עסקה במועד זה בעניני הערות להסכם ופגישה לצרכי ההסכם (נספח 117; ור' גם עמ' 270 ש' 22-18).

102.
לא הוגש מסמך שיש בו כדי לגבות את מהלך ההחלטה וההנחייה להפסיק את המשא ומתן. בכלל האמור, לא הוצגו תכתובות של אנשי דורי בענין ההוראה להפסקת המשא ומתן; ולא הוצגה תכתובת מסרונים כלשהיא של מי מהמעורבים ממנה ניתן היה ללמוד ולו ברמז, על הדבר. הנתבעים טענו כי מסמכים כאלה אינם בנמצא כלל. טענה זו לא נסתרה אך ניתן להבין את התמיהה אותה העלה ב"כ התובע בדבר העדר לכאורי של תכתובת כלשהיא בתקופה בה נעשו ע"י דורי מהלכים משמעותיים כמו החלטה להפסיק משא ומתן לעסקה שכבר אושרה בדירקטוריון, הנחיות בענין הפסקה זו, החלטה לקיים משא ומתן עם שניר וכדומה ("אין זה סביר שבכל התקופה הזו לא נעשתה כל תכתובת של הנתבעים לצורך תיאום וביצוע מהלכים", סע' 47 ו-73 לסיכומי התובע).

103.
ראינו כי אין ראיה לגבי המועד בו הוחלט להפסיק את המשא ומתן ובו ניתנה הנחייה לכך. בדומה, אין במסמכים עיגון למועד כלשהוא (קודם ליום 2.6.2014) בו הודיעה דורי מדיה על הפסקת המשא ומתן. הראיות הישירות כוללות למעשה אך את הצהרתו של שניר כי "מספר ימים לאחר תחלופת המיילים האמורה" הוא נפגש עם סקלי וזו הודיעה לו כי הוחלט על סיום המשא ומתן בשל הימשכותו ובשל חילוקי דעות בין הצדדים (סע' 82 לתצהירו).
שניר הוא בעל דין על המשתמע מכך מבחינה ראייתית. סקלי לא העידה בהליך.

104.
בחקירתו הנגדית אמר שניר כי סקלי הודיעה לו על הפסקת המשא ומתן בפגישה שהתקיימה במשרדה "כמה ימים אחרי ה- 20 [לחודש מאי – ת.א]... לא יותר משלושה או ארבעה ימים" (עמ' ­385 ש' 17-11). פלטי לא נכח בהודעה הנטענת לשניר ולא ידע לומר מתי ארעה (עמ' 278 ש' 6-3).
השילוב בין עדות שניר לגבי מועד הפגישה לבין עדותו של פלטי כי חזר מחו"ל ב-22.5.2014 וכי לאחר מכן התייעץ עם שותפתו והתקבלה ההחלטה בענין המשא ומתן, מעלה כי מדובר בפגישה שנערכה ביום 23.5.2014 או בסמוך לכך.

105.
הפסקת משא ומתן שארך חודשים וכלל גם פגישות עם באי כוחם של הצדדים וכן החלפת טיוטות הסכמים, אינה ענין של מה בכך. ברי כי יש להודיע על כך באופן מסודר וברור. פגישה המזומנת לצורך כך (להבדיל מפגישת אקראי במסדרון) היא בהחלט אחת הדרכים לכך.

יחד עם זאת, לפגישה הנטענת בין סקלי לשניר בה הודע לכאורה על הפסקת המשא ומתן, אין אינדיקציות בכתב, כאמור. בניגוד לתכתובות רבות לגבי תיאומי פגישות קודמות, אין כל תכתובת לגבי תיאום פגישה כזו. אין גם מסרונים לגבי התיאום.

106.
ככל שמדובר בהודעה על הפסקת משא ומתן ממושך ומקיף מהסוג הנזכר, ניתן היה לסבור כי ההודעה תמסר לשני השותפים עמם נוהל המשא ומתן ואולי בפרט למי שמולו התנהלה התכתובת האחרונה בענין זה, קרי – התובע. אולם, התובע לא נכח בפגישה הנטענת ואין ולו טענה כי זומן אליה. הנתבע לא ידע לומר מדוע התובע לא זומן. סקלי לא העידה. ענין זה כשלעצמו מעלה סימן שאלה. יחד עם זאת, אין לשלול אפשרות שלסקלי היה נוח יותר להודיע לשניר, לאור היכרותה ועבודתה עמו (עמ' 276 ש' 28-25). כוונה כי פלטי, יו"ר דורי מדיה, הוא שישוחח עם התובע בענין, יכולה גם היא להיות מסתברת (חקירת שניר עמ' 386 ש' 14-10).

107.
מכל מקום, אם דורי מדיה, ע"י סקלי, הודיעה לשניר על הפסקת המשא ומתן בפגישה הנטענת, הרי שלאור הקשר הארוך והאינטנסיבי בין התובע לשניר בענין המיזם ואף יחסי הידידות שנוצרו ביניהם (עמ' 297 ש' 22-21, עמ' 305 ש' 5-2) ולאחר שאך ביום 20.5.2014 היתה בין השניים תכתובת לגבי סקלי עצמה ("היא הייתה חיובית? והבינה שאנחנו חיוביים?", נספח 118 לתצהיר), היה מקום להניח כי בסמוך לאחר השיחה בין סקלי לשניר, יודיע שניר לתובע מיידית על ההודעה המאכזבת אותה קיבל מדורי מדיה.

108.
שניר אכן טען בתצהירו (סע' 83) ובחקירתו (עמ' 386 ש' 24) כי עדכן את התובע מיידית על הודעתה של סקלי לגבי החלטת דורי להפסיק את המשא ומתן. עוד טען שניר כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין התובע בבית קפה (מובינג,
movieing
) בתל אביב ביום 29.5.2014 כבר היה התובע מודע להפסקת המו"מ ע"י דורי והשניים דנו במשמעויות הדבר (סע' 84 לתצהירו; השווה: עמ' 392 ש' 24).

ברם, הטענה כי שניר הודיע לתובע באופן מיידי על הודעתה של דורי מדיה לגבי הפסקת המשא ומתן, לא הוכחה ואף אינה מסתברת מהנסיבות.

109.
עדותו של שניר בענין זה, העומדת בסתירה לעדות התובע, אינה מספקת ואינה נתמכת בראיה חיצונית, כגון מסרון כלשהוא המעיד על קיומה של שיחה בין השניים ועל כך שהתובע קיבל משניר מידע כה משמעותי.

110.
לא זו בלבד שאין ראיה לתמוך בגרסת שניר בענין אלא שהוצגה תכתובת מסרונים בין התובע לבין שניר מיום 29.5.2014, המתייחסת לכאורה דווקא להמשך קשר עם סקלי ("בסוף כבר התבלבלתי. מי מדבר עם ענת?" "אתה ככה הבנתי" "זה מה שחשבתי. מתקשר" נספח 119). שניר לא ידע להסביר את פשרה וכיצד מתיישבת תכתובת זו עם הטענה כי כמה ימים קודם לכן כבר עדכן את התובע בהפסקת המשא ומתן (עמ' 389 ש' 9-4).

111.
כן הוצג מסרון ששלח התובע אל סקלי מיום 29.5.2014 ובו נכתב: "רצינו לבדוק מה מצבנו מבחינת הנושאים הפתוחים" (סקלי השיבה: "ניסיתי לחזור אליך אבל היה תפוס – תתקשר מתי שיש לך זמן") (נספח 120). גם מסרון זה מתיישב יותר עם טענת התובע כי לא ידע אותה עת על סיום המשא ומתן מאשר עם טענת שניר כי הודיע לתובע כמה ימים קודם לכן על הסיום.

112.
אין חולק כי התובע ושניר נפגשו ביום 29.5.2014 בבית הקפה בתל אביב. בשלב מסוים בחקירה הנגדית אמר שניר: "עוד בפגישה ב-29 אני מודיע לו שזה נגמר" (עמ' 392 ש' 24). התבטאות זו אינה מתיישבת בנקל עם טענה כי שניר הודיע לתובע טלפונית מיד אחרי הפגישה עם סקלי, על סיום המו"מ; לפי התבטאות זו לכאורה שניר עדכן את התובע בפגישתם.

113.
המסרונים מיום 29.5.2014 אשר נזכרו לעיל – מסרונים שהוחלפו בין התובע לשניר ובין התובע לסקלי ואשר משקפים לכאורה העדר מודעות של התובע להפסקת המשא ומתן - הוחלפו כמדומה בשעות המאוחרות לפגישה שהתקיימה באותו תאריך בין התובע לשניר. ככל שכך, מסרונים אלה מקשים גם על קבלת גירסה לפיה שניר עדכן את התובע באותה פגישה בבית הקפה כי דורי הודיעה על הפסקת המשא ומתן. התובע אף לא נחקר על הצהרתו (סע' 101 לתצהירו) כי בפגישה מיום 29.5.2014 השיחה בין גבעון לבינו התייחסה למשא ומתן למול דורי מדיה כאילו זה עדיין מתקיים.

114.
התובע הצהיר כי רק בשיחה עם פלטי שהתקיימה ביום 2.6.2014 (נספח 119; ועמ' 278 ש' 10-7) הודע לו על החלטת דורי מדיה להפסיק את המו"מ (סע' 95 לתצהיר). יצוין כי בחקירתו אמר שניר שבפגישה בה הודיעה לו על הפסקת המשא ומתן, אמרה לו סקלי כי פלטי, מנכ"ל דורי, ידבר עם התובע (עמ' 386 ש' 14-10). גם פלטי הצהיר כי התכוון לשוחח עם התובע (סע' 63 לתצהירו). פלטי לא ידע להסביר מדוע המתין עד לאותו מועד לשם ביצוע השיחה (עמ' 281 ש' 21-4). פלטי העיד כי התקשר לתובע לאחר שכבר הבין משניר כי התובע יודע (עמ' 276 ש' 5) וכי בשיחה עמו, התובע לא היה מופתע והיה ברור שכבר ידע על סיום המשא ומתן (עמ' 277 ש' 4, ש' 19-17, ש' 26-25, עמ' 283 ש' 29-27).

115.
שאלת המועד בו הודע דבר הפסקת המו"מ בכלל ולתובע בפרט נותרה עמומה. הדעת נותנת כי בכל מקרה ההודעה לא נמסרה לתובע קודם לפגישתו עם שניר ביום ה' 29.5.2014 ויתכן כי אך ביום ב' 2.6.2014.


116.
כיצד הגיעו הדברים לכדי ניהול משא ומתן למול שניר בלבד וללא התובע?

לפי גרסת הנתבעים, האפשרות לחדש את המשא ומתן, והפעם - בין הנתבעים בלבד, עלתה לאחר שהסתיים המשא ומתן, במפגש אקראי.

117.
שניר הצהיר כי בראשית חודש יוני 2014, באחד מביקוריו במשרדי דורי מדיה לקראת ארוע "אמי"
[8]
אותו הפיקה דורי מדיה, הוא פגש באקראי את פלטי וסקלי והם שוחחו "ארוכות" על המשא ומתן שהתנהל ועל הסיבות שהובילו להחלטת דורי לסיימו. ממשיך שניר ומצהיר כי פלטי שאל אותו מה התכניות להמשך והוא אמר לו שהתובע והוא החליטו שלא להמשיך את העבודה על המיזם וכי "לאור האמור" הוחלט לבחון את האפשרות "לחדש את שיתוף הפעולה" בינו לבין דורי מדיה (סע' 90 לתצהיר). הצהרה מקבילה נמצאת בתצהירו של פלטי (סע' 67-66) ודברים דומים נאמרו בחקירה הנגדית של עד זה (עמ' 278 ש' 11 – עמ' 279 ש' 22).

לפי עדות פלטי, במסגרת אותו מפגש אקראי עם שניר דובר בשאלה מדוע דורי הפסיקה את המשא ומתן (סע' 66 לתצהירו, עמ' 284 ש' 22-18), והוחלט "לבדוק אם אפשר להתקדם ולעשות ביחד... לבדוק את האפשרות לעשות מיזם שבמשך 10 חודשים דיברנו עליו" (עמ' 282 ש' 14-9). שניר העיד: "דיברנו על העקרונות, דיברנו על העניינים, על הכוונה.
ש. איזה עקרונות דיברתם? ת. של לעשות את הדבר הזה. להתקדם איתו. לחזור לדבר על זה....אני חושב שסיכמנו את העקרונות שאנחנו הולכים על אותו מתווה פחות או יותר" (עמ' 391 ש' 21 – עמ' 392 ש' 2).

118.
הנתבעים לא נקבו בתאריך בו התקיים אותו מפגש במשרדי דורי מדיה (עדות פלטי עמ' 279 ש' 23 – עמ' 281 ש' 3). שניר העיד שהשיחה לגבי ביצוע המיזם ללא התובע היתה כנראה "יום או יומיים אחרי שנדב [פלטי] דיבר עם עודד [התובע], בתחילת יוני" (עמ' 390 ש' 22). גם פלטי העיד כי הפגישה התקיימה לאחר שהוא עצמו כבר דיבר עם התובע (עמ' 280 ש' 26-22). ידוע כי השיחה בין פלטי לתובע התקיימה ביום 2.6.2014. עוד ידוע שביום 7.6.2014 כבר הועברה לשניר טיוטה שכללה פרטים מסחריים כמו אחוזי אחזקה. כן ידוע כי באותה שנה חל חג השבועות בתאריכים 4.6.2014-3.6.2014 וכי התאריכים 6.6.2014-5.6.2014 היו ימי ששי ושבת. נתונים אלה מותירים מרווח מאד מצומצם של אפשרות להפגש באקראי במשרדי דורי מדיה (גם בהנחה שהמעורבים ממשיכים לעבוד גם בשבתות וחגים בדרך של שיחות טלפון ותכתובות דוא"ל).

119.
אימתי וכיצד נודע לתובע על קיום מגעים או התקשרות בין דורי מדיה לשניר לגבי המיזם (בלעדיו)?

שניר טען כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין התובע בחודש יוני 2014, הוא אמר לתובע בברור שהוא מתעתד להמשיך במיזם עם דורי מדיה בלעדיו וכי התובע היה אדיש למדי ואמר שלא יפריע בכך (סע' 91 לתצהיר שניר; עמ' 392 ש' 17-11). התובע מכחיש לחלוטין כי במפגש שהתקיים בינו לבין שניר בחודש יוני 2014, עדכן אותו שניר לגבי כוונתו להמשיך במיזם עם דורי בלעדיו. לטענת התובע, נודע לו לראשונה על כוונת הנתבעים לחבור למיזם רק בשיחה מיום 1.9.2014 וכי הביע מייד התנגדות לכך.

120.
לגבי מועד הפגישה בין התובע ושניר בחודש יוני (פגישה שאין חולק כי התקיימה), העיד שניר כי זו התקיימה יום או יומיים לאחר המפגש בדורי מדיה ("ומתי לטענתך אתה סיפרת על כך לתובע? ת. אחרי שפגשתי את נדב. יום-יומיים אחרי זה ישבנו בג'רמייה לדעתי", עמ' 392 ש' 10-9). בהינתן לוח הזמנים בו דובר עד כה, לרבות המועד האקראי בין הנתבעים לשיטתם (בין 2.6.2014 ל-6.6.2014), הפגישה בין שניר לתובע התקיימה בסמוך למועד העברת הטיוטה בין הנתבעים (7.6.2014).

אפשרות זו אינה מתיישבת עם המועד שצוין בכתב ההגנה לגבי פגישה זו (17.6.2014) וכן אינה מתיישבת עם תכתובת שהוגשה. לפי הראיות, ביום 12.6.2014 התנהלה בין התובע לשניר תכתובת מסרונים לגבי "ארוע האמי", בו נכחו בין השאר הן שניר והן אביו של התובע (מר יוסי ורדי, איש עסקים ומשקיע מוכר). במסגרת תכתובת המסרונים, בה פתח שניר, ניתן למצוא גם את המסרון הבא מאת התובע אל שניר: "מקווה שלפחות הם מארחים אותך כמו שותף גם אם הם גמרו להשתמש" (נספח 124). אמירה כזו, המתייחסת לשניר ולתובע גם יחד כמי שדורי 'השתמשה' בהם, אינה משקפת ידיעה של התובע כי שניר עצמו ממשיך במגעים עם דורי מדיה לקידום המיזם. זאת, כאשר בין דורי מדיה לשניר כבר הועברו עוד קודם לכן טיוטת הסכם, הערות ותיקונים (נספחים 123-121).

121.
במאמר מוסגר ומעל לצורך יוער כי גם אם היתה מתקבלת גרסת שניר כאילו עדכן את התובע בפגישה שהתקיימה בחודש יוני 2014 (ולא היא) וכי זו התקיימה במחצית השנייה של החודש, התנהלותו מעוררת קושי לא מבוטל. לפי גרסה כזו, שניר עדכן את התובע לגבי חבירתו המתוכננת לדורי מדיה לגבי המיזם - לשיטתו הוא - למעלה מעשרה ימים לאחר שהתקיימה הפגישה הנטענת במשרדי דורי, פגישה בה אמר שניר שעליו לשוחח עם התובע (ר' להלן) וזמן לא מבוטל לאחר שכבר הועברה בין הנתבעים טיוטה והחלה החלפת הערות ותיקונים. ביני לביני שניר 'מסתמס' עם התובע כאשר הוא ער לכך שיש התרחשות רלוונטית שהתובע אינו מודע לה (מסרונים מיום 12.6.2014).

122.
לשיטת התובע, הפגישה בינו לבין שניר התקיימה ביום 20.6.2014 וגם בה לא נאמר לו דבר לגבי כוונה של שניר ודורי מדיה להתקדם בלעדיו. התובע טוען, כנזכר, כי הפעם הראשונה בה שמע על כוונת שניר לפעול עם דורי מדיה בענין המיזם היתה בשיחה טלפונית מיום 1.9.2014 (שהתקיימה לאחר חלופת מסרונים נספח 136) וכי הביע מיידית התנגדות נחרצת לכך תוך אמירה כי מדובר בגזל ומרמה.

123.
הטענה כאילו התובע היה אדיש לכך ששניר יתקדם עם דורי מדיה במיזם בלעדיו אינה מתיישבת עם עיסוקו של התובע במיזם מהלך תקופה לא מבוטלת ועם הלך הרוח של התובע מאותה תקופה כפי שהוא משתקף מאסמכתאות כתובות. המסמכים כוללים התבטאויות של התובע בדבר רצון לקדם את הפרויקט, נסיון לוודא שדורי יודעים ש"אנחנו חיוביים", פנייה לסקלי לבדוק מה קורה עם נושאים פתוחים וכדומה. גם המסרון ששלח התובע לשניר תוך כדי ארוע האמי (נספח 124) אינו משקף אדישות של התובע. הלך רוח זה מתיישב יותר עם הצהרת מר אוזן (סע' 22 לתצהירו) כי התובע היה נסער ומופתע
לאחר הפרסום בעיתונות על המיזם של הנתבעים. בהתאם גם ניתן לראות את פעולתו המיידית והמהירה של התובע כלפי הנתבעים לאחר הפרסום בעיתונות – משלוח מכתב התראה בתוך יומיים והגשת תביעה בתוך פחות מחודש ימים לאחר מכן (ותוך כדי תקופת חגי תשרי).

124.
ודוק: ניתן לקבל כי שניר אמר לתובע שהוא ימשיך להיות בקשר כזה או אחר עם דורי, ענין שאינו אלא מסתבר לאור תחום הפעילות של שניר, וכי הדבר לא טרד את התובע. בהתאם, אף לא עלתה טענה מאת התובע על כך ששניר עמד בקשר עם דורי באופן כללי, לרבות לגבי ארוע האמי שדורי הפיקה ואשר שניר נטל בו חלק. ברם, יש הבדל של ממש בין קיום קשר מקצועי בנושאים שונים בהם עוסקים הגורמים הרלוונטיים לבין חידוש משא ומתן שנקטע זה עתה, וללא התובע. לא שוכנעתי כי התובע נתן ברכתו, המפורשת או המשתמעת, או העדר התנגדותו, למהלך שכזה שבין שניר ודורי.

125.
בהינתן המארג הראייתי והתרשמותי מהעדויות, לא בוססה גרסת הנתבעים לגבי המועד בו נמסר לתובע על כוונתם להמשיך במיזם בלעדיו ולגבי תגובתו הנטענת של התובע לכך. גרסתו של התובע (עליה לא נחקר
[9]
) לגבי המועד בו נודע לו הדבר ותגובתו לכך, מסתברת יותר.

סיכום ביניים נוסף
126.
מן המקובץ עולה כי המיזם (מושא המשא ומתן שהופסק ומושא ההתקשרות שבין הנתבעים), אינו רעיון חדשני במהותו, אלא יישום של "קונספט" מוכר בעולם המדיה. לא בוססה הטענה ששניר ודורי מדיה החלו לפתח את אותו מיזם עוד קודם לקשר עם התובע. נמצא כי חלקו של התובע במיזם לא היה כשל 'משקיע' בלבד באורח בו הנתבעים מבקשים להציגו עתה. כן נדחתה הטענה כי התובע פעל בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן. בכלל האמור, הערותיו של התובע לנוסחי סעיפים 7.2.4 ו-17.1 להסכם אינן מלמדות על נסיון לשרך רגליים או על העדר ענין בהתקדמות ויש ראיות המעידות על רצונו של התובע לקדם את ההתקשרות ובוודאי שלא להמנע ממנה.

127.
עוד עולה מהחומר הראייתי כי הלך הרוח של מנכ"ל דורי מדיה שיקף קושי אמיתי מבחינתו בענין המשא ומתן. לא הוכח כי עמדתה זו של דורי לגבי קושי במו"מ נובעת מרצון מלאכותי ליצור "פיצוץ" של המשא ומתן בשל קנוניה שנרקחה עוד קודם לכן עם שניר.

128.
שאלה שונה היא האם כאשר דורי שקלה להפסיק את המשא ומתן, כבר עלתה על הפרק האפשרות להמשיכו עם שניר בלבד או שמא הוחלט תחילה להפסיק את המשא ומתן ואך בסמוך לאחר מכן, אגב אורחא ושלא לפי תכנון מוקדם, הוחלט לחדשו עם שניר בלבד. אין בהירות עובדתית לגבי ההתרחשויות הרלוונטיות.

אי הבהירות העובדתית לגבי ההתרחשויות יכולה לעבוד לזכותם או לחובתם של הצדדים להליך, בהתאם לשאלה – על מי מוטל הנטל. דרך אחת היא לקבוע כי הנטל מוטל על התובע להוכיח כי עת ניתנה ההודעה על הפסקת המשא ומתן, כבר ידעו דורי מדיה ושניר שהם עומדים לנסות להשלים את המהלך בלעדיו וכי נטל זה לא הורם. דרך אחרת היא למצוא כי לנוכח השתלשלות העניינים, לאור סמיכות הזמנים המחשידה (שבין ההודעה על סיום המשא ומתן לבין מגעי הנתבעים בענין המיזם) ולפי שהראיות לענין זה אמורות להיות בידם, עובר הנטל אל הנתבעים להוכיח כי הפעולות לא היו קשורות זו לזו וכי המגעים ביניהם החלו ללא כוונה תחילה ובאופן אקראי לאחר סיום המשא ומתן וכי נטל זה לא הורם. הדעת נוטה לכך שהאפשרות השנייה היא ההולמת את הנסיבות, היינו – כי הנטל מוטל על הנתבעים (ולא הורם). יחד עם זאת ולמען הזהירות, תבחן להלן השלכת שתי האפשרויות.

129.
עוד נמצא לעיל כי גרסת התובע לגבי מועד ידיעתו על חבירת הנתבעים ותגובתו לכך, מסתברת יותר מגרסת הנתבעים.

השלכות משפטיות
130.
עד כה עסק הדיון בעיקרם של דברים בפריסת וניתוח תשתית ראייתית שהובאה בהליך. עתה יש להדרש להשלכות המשפטיות של תשתית זו. לאור ההרחבה לעיל, ניתן יהא לקצר בשלב הנוכחי.

131.
בענין ההשלכות המשפטיות צוין בשלב קודם של הדיון, כי לולא התקיימו מגעים בין הנתבעים ונחתם ביניהם הסכם לגבי המיזם, לא היה בסיומו של המשא ומתן עם התובע, כשהוא עומד בפני
עצמו, כדי להקים לתובע עילה כלפי הנתבעים; אולם סיום המשא ומתן אינו עומד בפני
עצמו.

132.
אשר לשאלה, האם כאשר דורי שקלה להפסיק את המשא ומתן, כבר עלתה על הפרק האפשרות להמשיכו עם שניר בלבד או שמא תחילה הוחלט להפסיק את המשא ומתן ואך לאחר מכן, אגב אורחא, הוחלט לחדשו עם שניר בלבד, יבחנו להלן, לענין ההשלכות המשפטיות, שתי האפשרויות שנזכרו לעיל בדבר נטל ומסקנה עובדתית.

133.
תחילה נפנה לאפשרות שהנתבעים לא הרימו את הנטל להוכיח שהמגעים ביניהם החלו ללא תכנון מוקדם ולאחר סיום המשא ומתן. במקרה כזה יש לצאת מהנחה עובדתית ולפיה עת ניתנה לתובע הודעה על הפסקת המשא ומתן, כבר ידעו דורי מדיה ושניר שהם עצמם מתעתדים לנסות ולהשלים את המשא ומתן ללא מעורבותו ולקדם את המיזם בלעדיו.

הנחה עובדתית כזו מובילה למסקנה כי שניר ודורי מדיה הפרו כלפי התובע חובות שבדין. בראש ובראשונה – חובת תום הלב, הן במשא ומתן (למהותה ר' למשל ע"א 8143/14 חלפון נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (29.1.2017)) והן, לגבי שניר, בקיום הסכם. נראה כי אין צורך להרחיב בענין זה. מתן הודעה לתובע על הפסקת משא ומתן בעוד המטרה האמיתית היא המשכת המשא ומתן בלעדיו, אינה מתיישבת עם חובת תום הלב של מי מהנתבעים.

134.
בנוסף נראה כי שניר הפר הסכמות שהיו לו עם התובע ואף חובות מדיני השותפות.

התשתית הראייתית מבססת מסקנה כי מערכת היחסים שבין התובע ושניר עלתה לכדי שותפות והסכם לפעול במשותף להקמת המיזם. בהקשר זה יוזכרו בין השאר: הקמת החברה המשותפת; עקרונות שהוחלפו (אף אם לא סוכמו כל הפרטים המדוייקים
[10]
), לרבות עקרונות לגבי שותפות 50-50, כהונה כדירקטור בחברה שתוקם, אי תחרות, השקעת הכסף ועוד (נספחים 82-81, עמ' 318 ש' 4 – עמ' 320 ש' 27); תיאור מטרתה של החברה המשותפת במסמך עליו עברו שני הצדדים בזמן אמת (נספח 1); ומחוייבותם לתיאום ("אני חושב שאתה יודע שאני לא פועל בלי שאנחנו מתואמים. ולכן אני מחכה שנדבר", שניר בדוא"ל מיום 30.4.2014, נספח 91).

ניתן להזכיר גם את ההתנהלות הממושכת תוך הצגה של התובע ושניר כיחידה אחת (למול דורי מדיה למשל נספח 17 לתצהיר שניר, נספח 104, טיוטות ההסכם; למול גורמים אחרים למשל נספח 30) וכשותפים (ר' למשל דוא"ל מיום 10.5.2013 ("
guy, please meet givon, my partner in crime in the youtube business.
"; נספח 4); דוא"ל מיום 24.5.2013 ("
allow me to introduce givon, my partner in the video initiative we discussed
"; נספח 34); דוא"ל מיום 27.6.2013 ("
my partner givon is copied this email
"; נספח 11; נספח 51 לתצהיר שניר);
דוא"ל מיום 15.6.2013 ("
i spoke with my partner givon about the possibility of partnering with fullscreen to create an israeli based mcn…."
; נספח 20)).

שניר עצמו טען כי היו בינו לבין התובע "הסכמות", הגם שטען במקביל כי חרף בקשותיו, ההסכמות לא עוגנו בהסכם כתוב וכי לא נחתם ביניהם הסכם מחייב (סע' 38 לתצהיר שניר). יתכן כי העובדה שלא נחתם הסכם מייסדים קשורה להתקדמות המו"מ מול דורי (סע' 62 לתצהיר התובע וכן - עמ' 26 ש' 16-4, עמ' 27 ש' 30-25). אין מדובר בהסכם שיש לו דרישת כתב קונסטיטוטיבית. כן ר' והשוו לענין זה עדות מר אוזן בעמ' 157 ש' 27-15, עמ' 166 ש' 8-1.

135.
בכל הנוגע לשניר היתה אפוא הפרה של הסכמות וגם חובות המוטלות על שותף, כמו אלה הנזכרות בסע' 29 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] ("
להיות ישרים ונאמנים איש עם רעהו

") ואולי גם בסע' 39 לפקודה (המתייחס ל"
שותף המקיים בלי הסכמת השותפים עסק הדומה במהותו לעסק השותפות ומתחרה בו

"). יצויין כי חובות אלה הולמות את נסיבות המקרה דנן יותר מאשר חובותיו של בעל מניות ודירקטור, אשר גם אליהן הפנו טיעוני התובע. החברה המשותפת, הום גרואון, היוותה כלי טכני. עיקר הדברים היה בשותפות שבין התובע לשניר ובהסכמות וההבנות שביניהם, הסכמות שהופרו.

136.
דורי היתה ערה ליחסים בין התובע לשניר ואף לחברה המשותפת שהוקמה על ידם והתייחסה אליהם כגוף אחד. בהתאם ועדיין תחת ההנחה העובדתית הנזכרת ולנוכח שיתוף הפעולה והתיאום בין שניר לדורי מדיה, יש גם לומר כי דורי עוולה כלפי התובע בעוולת גרם הפרת חוזה לפי סע' 62(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ("
מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון

"

).

137.
הודעה לתובע כאילו המשא ומתן הופסק בעוד בפועל הכוונה היתה להוציא את התובע מהמשא ומתן ולהמשיכו בלעדיו, יכולה גם לעלות כדי תרמית לפי סע' 56 לפקודת הנזיקין ("
תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה .... ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון

"

).


138.
הן בענין עוולת גרם הפרת חוזה והן בענין עוולת התרמית, קיומו של נזק ממון הוא רכיב לצורך האפשרות להפרע פיצויים. לאור ההסכם הדיוני שבין הצדדים, שאלת הנזק טרם לובנה באופן המאפשר להדרש אליה. כמו כן, לא יכולה להתברר בשלב זה באופן מספק שאלת קיומה של עילת עשיית עושר ולא במשפט.

139.
במקביל ניתן לומר כבר עתה כי לא שוכנעתי בהתקיימות יסודות עילת גזל סודות מסחריים אשר נטענה ע"י התובע כלפי דורי מדיה (פרק ב' לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999). ענין זה נזכר בקצרה בלבד בסיכומים ומטעם טוב.

140.
נעבור עתה לבחינת החלופה האחרת ולפיה התובע הוא אשר לא הרים נטל המוטל עליו. במקרה כזה יש לצאת מהנחה עובדתית כי הודעת סיום המשא ומתן אכן ניתנה, כנטען ע"י הנתבעים, מתוך כוונה אמיתית לסיים את המגעים עם שניר והתובע וכי משא ומתן עם שניר חוּדש ללא כוונה תחילה ובעקבות פגישה אקראית שהתקיימה מספר ימים לאחר סיום המשא ומתן.

141.
תחת הנחה עובדתית אחרונה זו, שאלת חובת תום לב במשא ומתן אינה רלוונטית. המשא ומתן אשר התובע היה צד לו, הסתיים.

142.
מנגד, עדיין יש רלוונטיות להפרת חובות של שניר כשותף של התובע, להפרת הסכמות שבין התובע לבין שניר לפעולה משותפת להקמת המיזם ואף להפרת חובת תום הלב של שניר בקיום ההבנות עם התובע. כניסתו של שניר, ימים ספורים לאחר סיום משא ומתן שארך חודשים, למשא ומתן עם דורי מדיה להקמת המיזם ללא התובע, מהווה על פני הדברים הפרה כאמור.

143.
ואכן, שניר עצמו חש שאינו יכול לנהל משא ומתן עם דורי מדיה לקידום המיזם, ללא ליבון הדבר עם התובע. בחקירתו הנגדית אמר שניר כי במפגש האקראי בדורי מדיה, עת דובר על האפשרות לחזור למשא ומתן ולהתקדם, הוא אמר לדורי שעליו לדבר על כך עם התובע:

"ת.
.... דיברנו על האופציה של להמשיך. אמרתי לו שאני צריך לדבר עם עודד....."
....
ש.
אני מתאר לעצמי שרוחו של התובע מרחפת שם מעל השיחה שלכם. לא? מה אתם מדברים בעניין התובע?
ת.
אני אמרתי, אני צריך לדבר על זה עם עודד. לכן אני נפגש עם עודד אחר כך."

עמ' 391 ש' 7-6 וש' 28-25.

144.
לא בכדי השיב כך שניר בחקירתו. הצורך לדבר עם התובע בענין זה הוא בבחינת המובן מאליו ואף הוא מעיד על החובה שחלה על שניר לפעול למול התובע קודם שיוכל לקדם את המיזם בלעדיו. כפי שראינו, לא הוכחה טענה כי הדבר לובן עם התובע מבעוד מועד, קל וחומר כי התובע נתן את הסכמתו או למצער - לא הביע התנגדות. לא הוכחה כל פעולה אחרת למול התובע שהיה בה כדי להכשיר את השטח לקידום המשא ומתן בלעדיו מבלי שהדבר יהווה הפרת חובות שבדין.

145.
האם גם בנסיבות כאלה מתקיימת עוולת גרם הפרת הסכם? דורי מדיה ידעה על מהות הקשר שבין שניר לבין התובע, אך בכך לא סגי. יש לבחון מה היתה ידיעתה לגבי ידיעתו ועמדתו של התובע לגבי קידום משא ומתן בינה לבין שניר, ובהתאם – לגבי השאלה האם חידוש המו"מ עם שניר מהווה הפרה של הסכם בין התובע לשניר.


146.
סעיף 62 לפקודת הנזיקין מתייחס למקרה בו פלוני גורם לאדם להפר הסכם שבין אותו אדם לבין צד שלישי והוא עושה כן "ביודעין ובלי צידוק מספיק". בפסיקה נקבע כי במסגרת עוולת גרם הפרת חוזה ניתן לעשות שימוש בעיקרון של ידיעה קונסטרוקטיבית ובדוקטרינה של "עצימת עיניים". בנסיבות המתאימות ניתן לראות בפלוני כמי שעצם עיניו מראות הפרה של חובת אמון של האדם כלפי הצד השלישי כשעצימת עיניים זו כמוה כידיעה (ע"א 8810/08 ברוש נ' יעקב פריצקר ושות' חברה לבנין חיפה בע"מ (7.11.2010); ע"א 7785/99 ארוך נ' פאריינטי, פ"ד נה(3) 85 (12.2.2011) בעמ' 93-92; ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית נ' סרנגה, פ"ד מט(5) 796 (7.5.1996) בעמ' 811; השווה: ע"א 628/77 חסיד נ' קנופף, פ"ד לד(2) 225 (28.11.1979)).


147.
ברמה העובדתית, נדחתה טענת שניר כי הודיע לתובע בחודש יוני על כוונתו לחדש מו"מ עם דורי על המיזם בלעדיו וכי התובע אמר שלא יפריע בכך. שאלה נפרדת היא, מה ידעה דורי.

148.
ראינו כי דורי ידעה שעל שניר ללבן את הענין עם התובע. בשיחה שבין שניר לדורי מדיה, אמר שניר עצמו, כנזכר, כי עליו לדבר עם התובע. בחומר הראייתי לא אותרה טענה כי בזמן אמת חזר שניר לדורי, עדכן אותה בפגישה עם התובע ואמר כי התובע ער לחידוש המשא ומתן בלעדיו ואינו מתנגד לכך או לא יפריע בכך. טענה כאמור לא אותרה אצל העד מטעם דורי שהעיד בהליך (פלטי) ולמעשה, טענה כזו לא אותרה אפילו אצל שניר.

כל שאותר היא טענה לפיה לא נאמר לפלטי ע"י שניר שהתובע סבור שיש בחידוש המגעים בין הנתבעים משום הפרת הסכם שותפות או שגזלו ממנו דבר מה (סע' 68 לתצהירו) וטענה כי מכתב ההתראה מיום 11.9.2014 היה הפעם הראשונה בה נודע לפלטי על עמדת וטענות התובע (סע' 23 לתצהיר). טענות אלה מתייחסות רק למה שלא נאמר לדורי מדיה או לא היה ידוע לה ולמועד בו נודע לה על טענות התובע. אין מידע לגבי מה נאמר לדורי, ככל שנאמר לה כלל, באופן פוזיטיבי, לגבי שיחה או פגישה שבין שניר לתובע, שיחה שדורי ידעה כי היא צפויה ואמורה להתרחש. אין טענה כי דורי בררה בעצמה עם התובע האם הסתיימה התקשרותו בענין זה עם שניר. לא אותרה אפילו טענה כי דורי מדיה שאלה את שניר לגבי תוצאות שיחתו עם התובע. בהינתן הטענות המועלות כלפי דורי מדיה במסגרת ההליך, הדעת נותנת כי מהלכים מסוג זה, ככל שארעו, היו באים לידי ביטוי בחומר הראייתי - לכל הפחות בדרך של הצהרה פוזיטיבית, אם לא בכתובים מזמן אמת.

149.
בנסיבות הענין ובשים לב בין השאר למעורבות הרבה של התובע במגעים מול דורי מדיה עד "לדקה האחרונה" של המשא ומתן שהופסק ע"י דורי ולשהות הקצרה, שלא לומר – קצרצרה, שבין סיום המשא ומתן ע"י דורי לבין חידושו בין הנתבעים וללא התובע, יש לומר כי דורי לכל הפחות עצמה את עיניה מראות את הפרת חובותיו של שניר כלפי התובע, עצימת עיניים אשר לפי הפסיקה כמוה כידיעה.

150.
כל זאת, נזכיר, תחת ההנחה העובדתית המקלה עם הנתבעים ולפיה הודעת סיום המשא ומתן ניתנה, כנטען על ידם, מתוך כוונה אמיתית לסיים את המגעים עם התובע ושניר וכי משא ומתן עם שניר חוּדש ללא כוונה תחילה ובעקבות פגישה אקראית שהתקיימה מספר ימים לאחר סיום המשא ומתן.

151.
במקביל, אין באמור כדי לבסס קיומה של עוולת התרמית.

152.
האמור בסע' 139-138 לעיל יפה גם לניתוח המשפטי של החלק הנוכחי.

הערה וסיכום
153.
לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); בע"מ 2468/11 פלוני נ' פלונית (26.5.2011); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור לגבי המפגש (מיום 14.5.2014) עם מר סיימון דר (נציג "הלן דורון"); אי העדתה של סקלי כפועלת לחובתם של הנתבעים; אי פעולה של התובע, לאחר הפסקת המו"מ וקודם לפרסום בספטמבר, לקידום המיזם עם שניר וללא דורי (ומשמעות עדות התובע בענין הקשר עם מר רנה רכטמן – האם סבר כי שניר איבד ענין במיזם או שמא ידע כי שניר ודורי חוברים והוא נותר בגפו); העובדה שבהתקשרות עם שניר, קיבלה דורי 80% ממניות המיזם להבדיל מ-50% אותם היתה אמורה לקבל לו היה התובע גם הוא חלק מהמיזם; אי שכירת משרדים ועובדים וכיוצ"ב פעילות של החברה המשותפת או השותפות של התובע ודורי (ענין שיש להבינו גם על רקע המגעים עם דורי אשר הכוונה היתה לעשות שימוש בתשתיות שלה); אי גיוס משקיעים נוספים ע"י התובע (השעה לכך טרם הגיעה, לנוכח ההסכם שאמור היה להכרת); אי כיתוב שניר על כל אחת מהתכתובות של התובע מול קשריו ומשקיעים בחו"ל; קיום פגישות בחו"ל ללא שניר (פגישות שלטענת הנתבעים עצמם התקיימו לא פעם באופן אקראי או שנקבעו "ברגע האחרון" במסגרת נסיעות של התובע לצרכים אחרים או במסגרת כנסים; בפגישות בישראל שניר נטל חלק; טרם הגיע שלב גיוס הכספים עצמו) והשוואה למול התנהלות התובע עם מר אוזן; התנגדות התובע להוצאת הודעת היח"צ למול דברים אותם ציין למחרת במסגרת כנס בניו יורק; ועוד.

154.
סוף דבר: התנהלות הנתבעים כלפי התובע מקימה לתובע עילות בדין, באורח שפורט לעיל. משכך ולפי ההסכמות הדיוניות, יש לעבור לשלב הבא בהליך. נקבע לקד"מ לקביעת סדרי המשך, ליום 5.12.18 בשעה 12:00.

155.
לפני חתימת החלטה זו יש לשוב ולהביע צער על כך שלא עלה בידי הצדדים, בהינתן מיהותם ובשים לב למהות המחלוקת, להביא את הליך לידי סיום בדרך של הבנה.

156.
בית המשפט מביע את התנצלותו על העיכוב במתן ההחלטה, אשר נגרם בין השאר ובפרט בשל הצורך להקדיש זמן הולם לכניסה לפרטי השתלשלות העניינים העובדתית, מהלך שאינו מתאפשר במהלך שנת המשפט.

המזכירות
תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ח, 28 אוגוסט 2018, בהעדר.





____________________



תמר אברהמי
, שופטת

[1]

הנתבעים הפנו גם לערך הקיים למונח זה ב'אנציקלופדיה החופשית'
wikipedia
. התיאור הכללי בוויקיפדיה הוא:
"a multi-channel network (mcn) is an organization that works with video platforms such as youtube, to offer assistance to a channel owner in areas such as "product, programming, funding, cross-promotion, partner management, digital rights management, monetization/sales, and/or audience development"
in exchange for a percentage of the ad revenue from the channel" (
https://en.wikipedia.org/wiki/multi-channel_network
).
[2]
לא היתה אחידות באופן בו הוגדר המונח "

mcn
" לאורך ההליך או במשמעות שניתנה לו או למיזם. לעתים, אותו עד עצמו התייחס למהות המונח או המיזם באופן שונה בשלבים שונים של הדיון. העדר אחידות זו השליכה במידה מסוימת על הדיון.

[3]
בענין מגעים קודמים בין שניר לדורי מדיה, ר' בהמשך.

[4]

חברת שמוגו בע"מ
, בה החזיקו שניר ומר גיל דיין.

[5]
ואין רבותא בטענה כי עמדת התובע כנגד הוצאת הודעת היח"צ מעידה על העדר גמירות דעת.
[6]
בשאלת ראשוניות
mcn
בישראל, השווה למשל עדות פלטי, עמ' 237 ש' 12-7; עדות התובע: עמ' 20 ש' 27-11. נראה כי ההבדלים נובעים במידה רבה מחוסר האחידות בשימוש במונח
mcn
.
[7]
הגם שלפי החקירות, בניגוד למה שניתן היה להבין מהתצהיר, באותן שנים דורי לא יצרה תכנים יעודיים לאינטרנט אלא עיבדה מחדש לצרכי אינטרנט, תכנים בהם נעשה שימוש במדיות אחרות (עמ' 245 ש' 14-4).
[8]
כהגדרת מונח זה בסע' 13 לתצהירו של פלטי.

[9]



בעוד זמן ניכר הוקדש בחקירות לנושאים צדדיים
.
[10]

שלפחות חלקם, גם אם לא צוינו, לא פגעו במסויימות הדרושה להסכם, בין השאר בהינתן שאלה היו חסרים גם בהסכם הבסיסי שנחתם בפועל בסופו של דבר בין דורי לבין שניר וכאשר שניר עצמו אישר כי זה היה "ברור וסגור, כי גם לא השתנה מעולם" גם עם התובע וגם עם דורי מדיה (עמ' 326 ש' 27-24).







א בית משפט מחוזי 14041-10/14 עודד ורדי נ' גבעון יצחק שניר, דורי מדיה גרופ בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/08/2018)