פסקי דין על שרון שרונה ז'לז'ניק חסון | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על נדב שפירא | פסקי דין על עו"ד (מנהל מיוחד) ואח' |

27167-07/14 פשר     21/09/2018




פשר 27167-07/14 שרון שרונה ז'לז'ניק חסון נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, נדב שפירא, עו"ד (מנהל מיוחד) ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 27167-07-14 ז'לז'ניק חסון ואח'
נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
21 לספטמבר 2018






לפני
כבוד השופטת
נועה גרוסמן


החייבת

שרון שרונה ז'לז'ניק חסון
ע"י ב"כ עו"ד סימן טוב יצחק


נגד


משיבים

1. כונס נכסים רשמי תל אביב

2
.
נדב שפירא
, עו"ד (מנהל מיוחד)

3. אריאל חסון (נושה)

ע"י ב"כ עו"ד שגיא שרון



החלטה


1.
זהו דיון בגורל ההליך בעניינה של החייבת שרונה שרון ז'לז'ניק חסון.

בתיק התקיימו שתי ישיבות, ישיבת יום 22.3.16 לפני כבוד השופטת חנה פלינר וישיבת יום 17.9.18 לפני.

2.
כעולה מתסקיר המנהל המיוחד, צו כינוס לנכסי החייבת ניתן ביום 14.8.14 בגין חובות בסכום כולל של 700,000 ₪ לשמונה נושים.
על החייבת הושת תשלום חודשי בסך 250 ₪ החל מיום מתן צו הכינוס.
בקופת הכינוס הצטבר עד כה סך של כ- 10,000 ₪.
תביעות החוב כנגד החייבת נבדקו ובסופו של הליך אושרה תביעת חוב אחת ע"ס 156,015 ₪ בדין רגיל.
הנושה הינו אריאל חסון גרושה של החייבת, אשר מנהל מולה גם הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה.
מקור החוב הינו

פסק דין
אשר זיכה את הנושה בדמי שימוש ראויים.

3.
מלכתחילה נפתח התיק כתיק של הסדר נושים אך הנושה היחיד, הגרוש מר חסון, לא נתן הסכמתו להסדר
והתיק עבר למסלול של תיק פש"ר רגיל.

4.
המנהל המיוחד ציין בתסקירו, כי ההליכים בין החייבת לבין הגרוש הגיעו למחוזות פליליים, כאשר הגרוש הגיש כנגד החייבת תלונה בגין תצהיר כוזב שהוגש בבית המשפט לענייני משפחה. על רקע זה, בסופו של דבר אף הורשעה החייבת במתן עדות קשר במסגרת ת.פ. (שלום חדרה) 2722/06. תיק זה קשור גם לת.פ.9710/06.
לטענתה, הרשעה זו פגמה מני אז באפשרויותיה למצוא עבודה הולמת.

5.
עוד ציין המנהל המיוחד בתסקירו, כי אין המדובר בתיק פש"ר רגיל "וככל הנראה עסקינן בגרורה של הליכים אשר נוהלו בבית המשפט לענייני משפחה".

זו היתה גם התרשמות המותב הקודם שישב בתיק פש"ר זה, כבוד השופטת חנה פלינר (ראו פסיקתה בישיבת יום 22.3.16, עמ' 4 לפרוטוקול ש'
17-20 ).

6.
גם בדיון לפני מיום 17.9.18 ניתן היה להבחין, כי ההליך מלווה באמוציות רבות בין החייבת לבין הגרוש, האוחז בתביעת החוב היחידה שאושרה בתיק. אכן, התיק נושא מאפיינים של עימות משפחתי , באופן החורג משמעותית מניהולו של תיק פש"ר.

7.
אכן, בני זוג שדרכם נפרדה, עשויים להגיע לסכסוכים במגוון נושאים. למרות שהקשר בין החייבת לבין הנושה נותק באופן חוקי, הם התגרשו והחייבת נשואה כיום לאדם אחר ממנו הביאה לעולם ילדה, כיום בת 5, עדיין יש נקודות השקה ביניהם.
שניהם הורים לילדה משותפת, כיום בת 15.5.

8.
אני סבורה, כי הקשר המשפחתי ורקע הסכסוך הכספי בין החייבת לבין הנושה מעיב בצורה בלתי סבירה על ההליכים בתיק הנוכחי.
לטעמי, יש לשים את הדגש על כך שהתיק הנוכחי הינו תיק אזרחי, תיק פש"ר. ראוי
לצמצמו רק למסגרת זו, ולא להתרחב לנושאים של דיני משפחה שמקומם לא יכירם במסגרת הנוכחית.
ההליך תלוי ועומד בהיכל המשפט מאז ניתן צו הכינוס לפני למעלה מארבע שנים. זהו תיק שהגיעה השעה לסיימו בתוכנית פירעון כמקובל.
בתיק פש"ר בו קיים נושה אחד בלבד אין מקום למתוח את ההליכים עד בלי די.


9.

על פי שיטת הרפורמה שהוכרה בדוח ועדת חריס "דוח הועדה לבחינת תוכנית הפירעון בהליך
הפש"ר
". הוגש לכנ"ר ביום 8.11.15, פורסם באתר

justice.gov.il
,
הושם דגש על סיום הליך הפש"ר באופן מהיר שיגרום למתן הפטר מן החובות מוקדם ככל האפשר.
(ראו עמ' 22-23 לדוח שם).

כן ראו דברי כבוד השופט גרוניס בע"א 9782/05 יצחק טנג'י
נ' אלון קריספין ואח'
(פורסם בנבו 18.1.10 שם בעמ' 6-8), על חשיבותו של ההפטר כתכלית מרכזית של הליכי פשיטת הרגל.

"תיאוריות [הממקמות את הנושים ואת בעיית הפעולה המצרפית שלהם במרכז – תיאוריות מבית המדרש של חלק מגישת הניתוח הכלכלי למשפט] מתעלמות מנתון אמפירי ומן המצב החוקי. הנתון האמפירי אליו אנו מכוונים הוא, שבתחום פשיטת הרגל של יחידים מוגשות מרבית המבקשות דווקא על ידי חייבים ולא על ידי נושים. כלומר, תיאוריה המעמידה במרכז את הנושים מתעלמת מכך שברוב המקרים דווקא החייבים הם הפונים לבית המשפט בבקשת פשיטת רגל. ברי, שמטרותיהם העיקריות של חייבים, אם לא הבלבדיות, הינן למלט עצמם מהליכי גבייה אינדיבידואליים ולקבל הפטר. קשה להניח, בלשון המעטה שאינטרס הנושים הוא בראש מעייניהם. בדברנו על המצב החוקי, כוונתנו לכך, שכאמור, חייב רשאי ליזום הליך פשיטת רגל אף כאשר יש לו נושה אחד בלבד. התיאוריות שאופיין כלכלי ביסודו אף אינן מסבירות כיצד זה הדין מאפשר לחייב לפתוח בהליך ולהמשיך בו במקרה של נושה אחד. כאשר מדובר במצב מעין זה שבמקרה הנוכחי, אין מדובר כלל בהליך קולקטיבי, שהרי עסקינן בחייב מול נושה אחד. אף ברור הוא, שאין מדובר בהליך של אכיפת חיובים, שכן הנחתנו היא שהיוזם הינו החייב ולא הנושה. האפשרות הנתונה בידי חייב לפתוח בהליך פשיטת רגל כאשר יש לו נושה אחד בלבד מדגישה עד כמה התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, הינה התכלית הדומיננטית כאשר מדובר בבקשות של חייבים".


10.
עוד צוין שם בדוח ועדת חריס סעיף 25:

"כיום גוברת התפיסה לפיה מתן הפטר לחייבים, המאפשר להם יציאה לדרך כלכלית חדשה, הוא אינטרס של החברה כולה שמבקשת להחזיר את החייב לשוק התעסוקה, לעבודה יצרנית ולאפשר לו לכלכל את עצמו ואת משפחתו ובכך לשחרר את החברה מעול פרנסת תלוייו".


וכך סוכם בסעיף 123 לדוח ועדת חריס:

"בהתאם למדיניות החדשה של הכונס הרשמי, נקבעה התקופה הבסיסית שבה ישלם החייב את הסכום החודשי שנקצב לו ל- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס".

11.
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 שכבר התקבל בכנסת ועתיד להיכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, צוינו מטרות החוק בסעיף 1 כדלקמן:


"(1)
להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)
להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים;

(3)
לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים;"


החוק ערך רפורמה מקפת בתחום חדלות הפירעון, תוך יצירת קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ויצירת מסלול אחיד של ההליכים דנן.
החוק מעצב סדרי נשיה ותקופות זמן בהן יש לקדם את הליכי חדלות הפירעון לקראת הפטר.

12.
על פי אומד דעת המחוקק, יש להגביל את תקופת הזמן בה יהא החייב נתון בהליכי חדלות פירעון.
מסגרת הזמנים הוגדרה בסעיף 163(א):
"תקופת התשלומים תהיה 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי".

13.
אומנם, האמור בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018, אינו חל על ההליך הנוכחי, אשר נפתח עובר לחקיקתו, אך הובעו דעות בפסיקה לפיהן חוק זה עשוי להשליך בראיה פרשנית גם על אופן ההתנהלות בהליכים שנפתחו על פי פקודת פשיטת הרגל התש"ם-1980.
ראו : דברי כבוד השופט ד. מינץ בתיק ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, ניתן ביום 19.3.18 (פורסם בנבו).


מכל מקום, גם אם לא נחיל את מסגרת הזמנים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018, עדיין בענייננו יש לנהוג על פי התקופה התחומה בזמן במסגרת הרפורמה – דוח ועדת חריס. בשים לב לכך שמדובר בתיק בן ארבע שנים, יש לקדמו לקראת תוכנית פירעון במנותק מן האמוציות המלוות את נסיבות יצירת החוב והיחסים המשפחתיים בין החייבת לבין הנושה.

14.
זוהי נקודת המוצא לפיה יפנה בית המשפט לגבש תוכנית פירעון בתיק פש"ר זה.


בשלב בו התקיים הדיון ביום 22.3.16 לפני כבוד השופטת פלינר, טרם נבדקו תביעות החוב והיה מוקדם מלקדם תוכנית פירעון. כבר אז לפני כשנתיים וחצי ציינה החייבת: "אני בחורה בת 41 עוד לא הצלחתי לשקם את החיים שלי משנת 2004 אני מקבלת את הילדה שלנו לבד, הוא לא ראה אותה מגיל שנה. הילדה הזו חולה כרונית...
יש לי
תיקים פליליים. הורשעתי. כל מקום עבודה שאני באה לעבוד זה עומד מאחורי. איך שמגלים שיש לי תיק פש"ר ותיקים פליליים, מפטרים אותי. אני עובדת בכל דבר כדי להגדיל את ההכנסה שלי..."

(ראו פרוטוקול ישיבת יום 22.3.16 עמ' 3 שם בין הש' 15-27).


כבר אז הביעה החייבת רצון בשיקום כלכלי.

15.
משקודם התיק ותביעות החוב נבדקו באופן המאפשר בניית תכנית פירעון, יש לנהלו על פי כללי הדין בהליכי פשיטת רגל ולעצב תכנית פירעון כאמור.

16.
מבחינת מצבה האישי והכלכלי של חייבת זו, הרי מדובר באישה כבת 43, מטופלת בשתי קטינות. החייבת עבדה עד לאחרונה ב"רופל חברה לבניין בע"מ" בשכר חודשי של 4,000 ₪.

החייבת מתגוררת עם בן זוג ושתי בנות קטינות, בשכירות בעלות חודשית של 6,000 ₪. לטענתה, עבדה עד סוף יוני 2018 אך פוטרה מהעבודה שכן נעדרה רבות -
עקב הצורך לטפל בבנותיה וכן בשל מצבה הרפואי. (סעיף 10 לתגובת ב"כ החייבת לתסקיר מיום 29.9.18 – להלן: "התגובה לתסקיר").

בסעיף 11 לתגובה לתסקיר, צוין כי החייבת אינה עובדת כיום והמשפחה מתקיימת מדמי אבטלה ומזונות.
עוד נטען, כי החייבת נפגעה לפני כשנה בתאונת דרכים עת רכבה על אופניים ובשל הפגיעה נגרמו לה מגבלות בתפקוד והוגשה תביעת נכות למל"ל.

בישיבת יום 17.9.18 שהתקיימה לפני, אמרה החייבת, כי בישיבת הועדה מיום 14.8.18 נמצא כי מדובר בתאונת עבודה. התביעה נותבה להמשך טיפול במל"ל אצל המחלקה המתאימה.
(עמ' 7 לפרוטוקול ש' 4-5).

17.
המנהל המיוחד הצביע על כך שהחייבת אינה מגישה דוחות מלאים. בדיון הציג את הדוחות האחרונים שהגישה החייבת ואכן הוצאה על מזון בעלות חודשית של כ-
550 ₪ לשלוש נפשות, אינה נראית סבירה על פניה.

המנהל המיוחד טען, כי יש לגבש תוכנית פירעון שתאפשר תשלום של
75%
נטו מערך תביעת החוב. יחד עם זאת המנהל המיוחד לא עיגן את אמירתו זו בתשתית עובדתית הנעוצה בנסיבות חייה של החייבת ויכולת השתכרותה.

מדובר באישה שאינה עובדת, לטענתה עקב תאונה שעברה, מטופלת בשתי קטינות שנטען כי מצבן הבריאותי אינו שפיר.
יש להציע תכנית פירעון שמצד אחד תמקסם את הסכום לו יזכה הנושה ומצד שני תמזער את הפגיעה בנושה ובבנותיה הקטינות.

18.




כמו כן, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהנושה היחיד של החייבת הוא הגרוש שלה, אשר בצד הסכום שנפסק לזכותו עבור דמי שימוש, נשוא תביעת החוב בתיק הפש"ר, הוא
חויב לשלם לידי החייבת דמי מזונות עבור הבת הקטינה בת 15.5 בשיעור 2,500 ₪ לחודש. יש לקחת בחשבון, כי כל סכום בו תחויב החייבת במסגרת תיק הפש"ר תשליך על התא המשפחתי כולו.
מדובר למעשה בחייבים הדדיים שהם גם נושים הדדיים זה בזה.
בהקשר זה אני מפנה לאמור בסעיפים 14-16 לתגובת החייבת לתסקיר, שם הפנה בא כוחה להסכם שנכרת בין החייבת לבין הנושה. על פי הנטען שם,
הנושה הסכים לוותר על החוב הנוכחי, בתמורה לכך שהחייבת תוותר על מזונות הקטינה בהם חויב. עוד נטען כי ההסכם נחתם והוגש לאישור בית המשפט, אולם לאחר מכן הגיש הנושה הודעה כי הוא חוזר בו מן ההסכם.

18.
אני מורה למנהל המיוחד לבחון בקפידה את הנתונים האישיים של החייבת ובהתאם להגיש תכנית פירעון מתאימה. בדוח שהוגש ערב הדיון חסרים פרטים רבים על הכנסות החייבת, עבודתה בעבר, לפחות לתקופה של שלוש השנים האחרונות, כאשר שנינו כי יכולת ההשתכרות של החייבת נלמדת גם מכך. אני קוצבת תקופה של שלוש שנים בהתייחס לכך שזוהי התקופה המומלצת בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018, והמשקפת נכונה את נסיבות חייה של החייבת לאחר לידת הבת השניה.

19.
לסיכום – מן המקובץ לעיל אני מוצאת, כי התיק בשל לגיבוש תכנית פירעון שתגשים את תכלית השיקום הכלכלי הטבוע בבסיס ההליך, הן לפי החוק הקיים, פקודת פשיטת רגל התש"ם-1980 והן לפי החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018.

התסקיר שהגיש המנהל המיוחד ערב הדיון לא הכיל די נתונים לצורך גיבוש התכנית האמורה, אלא התמקד בפירוט הטענות על ההליך פלילי שננקט נגד החייבת ע"י הגרוש שלה בשנת 2006, כמו גם הסברים מדוע נדחו יתר תביעות החוב של הנושים האחרים בתיק.

אצפה כי המנהל המיוחד יגיש תסקיר שיתייחס לנתוניה הכלכליים של החייבת, ויאפשר גיבוש תכנית פירעון מתאימה.

בהתחשב בפגרת סוכות הקרבה ובאה, אני קובעת כי תסקיר כאמור יוגש עד ליום 15.11.18.
עוד אני מוצאת, כי אין צורך בקיום דיון נוסף במעמד הצדדים וכי ניתן לגבש את התוכנית גם לאחר קבלת עמדות הכנ"ר, החייבת והנושה היחיד בכתב.

20.
התיק נקבע בזאת לתזכורת פנימית ליום 20.11.18. עד החלטה אחרת תמשיך החייבת בתשלום חודשי של 250 ₪ בלבד.


ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ט, 21 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 27167-07/14 שרון שרונה ז'לז'ניק חסון נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, נדב שפירא, עו"ד (מנהל מיוחד) ואח' (פורסם ב-ֽ 21/09/2018)