פסקי דין על בנק מזרחי טפחות | פסקי דין על חברת עורך דין ניר לוי | פסקי דין על ניר לוי |

5365-11/14 תאק     02/10/2018




תאק 5365-11/14 בנק מזרחי טפחות נ' חברת עורך דין ניר לוי, ניר לוי








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 5365-11-14 בנק מזרחי טפחות
נ' חברת עורך דין ניר לוי






לפני
כבוד השופטת
קרן אזולאי


תובע

בנק מזרחי טפחות

באמצעות ב"כ עו"ד י' שנייויס

נגד

נתבעים
1.חברת עורך דין ניר לוי
2.ניר לוי

באמצעות ב"כ עו"ד נ' לוי






פסק דין



1.
ההליך שלפניי החל כתביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 553,326 ש"ח. בתביעה נטען כי לנתבעת נפתח חשבון בנק ביום 23.1.2008, ומספר ימים לאחר מכן, ביום 27.1.2008, חתם הנתבע על כתב ערבות מתמדת, שאינה מוגבלת בסכום, להבטחת חיובי הנתבעת. עוד נטען בתביעה כי ביום 20.8.2007 נפתח לנתבע חשבון בנק, והוא חתם על כתב תנאים כלליים לניהול החשבון. לפי הטענה, בחשבונות האמורים הצטברו חובות בסך של 314,674 ש"ח (בחשבון הנתבעת), ו-238,652 ש"ח בחשבון הנתבע, נכון ליום הגשת התביעה.

2.
ביום 4.1.2015 הוגשה בקשת רשות להתגונן מטעם שני הנתבעים. בבקשה נטען כי מטעמים אישיים הקשורים למחלתה של רעייתו ז"ל, לא היה הנתבע מודע לגובה האשראי או הביטחונות בחשבון. הנתבע טען עוד שבחשבון הבנק נעשו "ניפוחים" במאות אחוזים, והחוב הנטען הוא פיקטיבי ולא משקף את מצב הדברים לאשורו. עוד נטען כי היו לבנק בטחונות טובים ולמרות זאת האשראי בוטל במפתיע, באופן שבו הבנק מחייב את הנתבעים בסכומי ריביות והוצאות משפטיות שהכפילו ושלשו את סכום החוב המקורי, ככל שהיה. הנתבעים ביקשו שהתובע יציג לפניהם את מלוא דפי החשבון מהם ניתן יהיה לבחון את הטענות לעניין קיומו של חוב או גידולו.

3.
ביום 30.1.2015 ניתנה החלטה לפיה נקבע מועד לדיון בבקשת הרשות להתגונן ליום 12.3.2015. ביום 9.3.2015 הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון בשל מצבו הרפואי של הנתבע. בהסכמת התובע הדיון נדחה ליום 1.4.2015. ביום 30.3.2015 הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון בשל מצבו הרפואי של הנתבע, ואף היא נענתה, בהסכמת התובע. לאחר מכן נקבע מועד נוסף לדיון, ואף לקראתו הוגשה בקשה לדחיית הדיון. כתוצאה מהדחייה השלישית, התבקש הנתבע להציג אישור רפואי ערוך כדין על פי פקודת הראיות ובהתאם לנוהל שינוי מועדי דיון. לאחר שהוצג אישור, הדיון נדחה. בקצרה אציין כי שני מועדים נוספים נדחו לבקשת הנתבע. דיון בבקשת הרשות להתגונן התקיים ביום 21.6.2015. בעקבות הדיון ניתנה לנתבעים רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 75,000 ש"ח בקופת בית המשפט. לאחר מספר דחיות וארכות שניתנו, הסכום האמור הופקד בקופת בית המשפט ביום 11.4.2016, ובהמשך ההליך הצדדים התבקשו להגיש תצהירי עדות ראשית. ביום 8.6.2017 הוגשו תצהירי התובע. תצהירי הנתבעים לא הוגשו במועד שנקבע, חרף שתי החלטות שניתנו בעניין זה, והנתבעים ביקשו לדחות את מועד קדם המשפט שנקבע. ביום 18.10.2017 התקיים קדם משפט. בדיון טען הנתבע שהתצהירים לא הוגשו כיוון שהתובע לא המציא את כל דפי החשבון כפי שהתבקש. חרף הקושי בעניין זה, עליו עמדתי בהחלטה מהדיון, ניתנה לנתבעים ארכה להגשת תצהירי העדות הראשית עד ליום 18.11.2017. בפועל, ועל אף שניתנה ארכה להגשת התצהירים לפי בקשת הנתבעים, התצהירים לא הוגשו גם בחלוף המועד שניתן. ביום 5.12.2017 התבקשה בקשה נוספת למתן ארכה להגשת תצהירים ולדחיית הדיון שנקבע. הנתבע התבקש להגיש תעודה רפואית ערוכה כדין, ומשזו לא הוגשה, הדיון התקיים במועדו. הנתבעים לא התייצבו לדיון, אולם על יסוד אישור רפואי שהוצג ניתנה ארכה להגשת תצהירים עד ליום 17.12.2017. כמו כן נקבע מועד לשמיעת הוכחות ליום 16.4.2018. בחלוף המועד האמור התצהירים לא הוגשו, אלא הוגשה בקשה להורות לתובע להמציא לנתבעים מסמכים. בחלוף שורה של תגובות ותשובות בעניין זה, ניתנה החלטה המורה על העברת המסמכים טרם המועד שנקבע לדיון ההוכחות.

4.
ביום 16.4.2018 אמור היה להתקיים דיון הוכחות, אולם הדיון לא התקיים לגופו, ונטענו טיעונים נוספים באשר לגילוי המסמכים. בהחלטה מאותו יום נקבע מועד להעברת המסמכים הנוספים; הנתבעים התבקשו להגיש תצהירי עדות ראשית לא יאוחר מיום 22.5.2018; ונקבע מועד נוסף לשמיעת הוכחות ליום 29.5.2018.

5.
ביום 24.4.2018 הוגשה הודעת התובע על המצאת המסמכים. בחלוף המועד להגשת התצהירים (22.5.2018) לא הוגשו תצהירי העדות הראשית. ביום 27.5.2018 הוגשה בקשת הנתבע להטיל חיסיון על בדיקות רפואיות שהוא עתיד לבצע, ואשר לטענתו בעטיין נבצר מהנתבעים להגיש את התצהירים. לאחר שתעודה רפואית מתאימה לא הוגשה, ביום 29.5.2018 התקיים דיון, שכאמור, אמור היה להיות דיון הוכחות. הנתבעים לא התייצבו לדיון. בדיון נכח מתמחה ממשרדו של הנתבע, שטען לפרוטוקול כי נעשתה פנייה לקופת החולים לקבלת אישור רפואי מתאים. בהחלטה מאותו יום נקבע כי לא הובהר מדוע הבקשה הוגשה סמוך כל כך למועד הדיון שנקבע, ומדוע לא צורף לה אישור רפואי מתאים. בנסיבות אלה, התבקש הנתבע להגיש תעודה רפואית מתאימה עד ליום 3.6.2018, וכן להבהיר מדוע לא ייפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה בשל ביטול דיון ההוכחות. עוד נקבע כי התצהירים יוגשו לא יאוחר מיום 14.6.2018, אלא אם יעלה אחרת מהאישורים הרפואיים שיוגשו. כמו כן נקבע מועד נוסף לשמיעת הוכחות ליום 3.7.2018.

6.
גם בחלוף מועד זה לא הוגש אישור רפואי מתאים וגם לא הוגשו תצהירי העדות הראשית. בהחלטה מיום 17.6.2018 נקבע כי ככל שתצהירי העדות הראשית לא יוגשו עד ליום 20.6.2018, הנתבעים לא יורשו להגיש תצהירים מטעמם. גם בחלוף המועד האמור לא הוגשו התצהירים.

7.
ביום 3.7.2018 התקיים דיון, שאף אליו לא התייצבו הנתבעים. גם לדיון זה התייצב נציג ממשרדו של הנתבע (שאינו עורך דין) שביקש להגיש חומר חסוי לעיון בית המשפט בלבד. התובע הסכים שבית המשפט יעיין במסמכים במעמד הצדדים בדיון, תוך שהלין על כך שמדובר בדיון נוסף שאינו מתקיים לגופו. לאחר עיון קצר במסמכים שהוגשו, וכפי שפורט בהרחבה בהחלטה שניתנה בדיון, הסתבר שאין בין המסמכים חוות דעת רפואית. נציג הנתבעים אישר בדיון שהחומר אינו כולל חוות דעת רפואית. בנסיבות אלה ביקש בא כוח התובעת שיינתן

פסק דין
בהיעדר התייצבות בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

8.
בהחלטה מהדיון נסקרה השתלשלות האירועים כפי שתוארה לעיל, וצוין כי למרות שעוד בחודש מאי התבקשו הנתבעים להגיש חוות דעת רפואית ערוכה בהתאם לפקודת הראיות, שתעיד על כך שהם אינם מסוגלים להגיש תצהירים ולהתייצב לדיון, חוות דעת כאמור לא הוגשה. עוד צוין בהחלטה כי גם במסמכים שביקש נציג הנתבעים להגיש לעיון בית המשפט בלבד לא נמצאה חוות דעת רפואית. בנסיבות אלה נקבע כי הדיון לא התקיים לגופו והזמן שהוקדש לדיון ירד לטימיון. עוד נקבע בהחלטה כך:

"שקלתי את בקשת התובע לקבלת

פסק דין
בהיעדר התייצבות. נוכח מספר הדיונים שנדחו והעובדה שמדובר בדיון הוכחות שלישי שאינו מתקיים, אני סבורה שיש הצדקה למתן

פסק דין
כאמור. על כן, ככל שהנתבע לא יגיש תעודה רפואית ערוכה בהתאם לפקודת הראיות שתעיד על כך שלא היה מסוגל להתייצב לדיון היום, וזאת עד ליום 5.7.2018, יינתן

פסק דין
בהתאם לאמור בכתב התביעה."

9.
ביום 5.7.2018 הוגשה בקשה מטעם הנתבעים להטיל חיסיון על הבקשה כדי שניתן יהיה להגיש חומר לעיון בית המשפט בלבד. התובע התנגד לבקשה. לטענתו, אין הליך המאפשר הסתמכות על ראיה המוגשת לבית המשפט במעמד צד אחד בטענת חיסיון. לפי הטענה, טענת החיסיון הרפואי מעוגנת בפקודת הראיות, ועניינה הזכות שלא להגיש ראיה. הנתבעים התבקשו להשיב לתגובה זו, אך לא הגישו תגובה כלשהי. ביום 22.7.2018 ניתנה החלטה לפיה ככל שלא תוגש תגובה עד ליום 24.7.2018, יראו את הנתבעים כמי שזנחו את הבקשה. ביום 24.7.2018 לא הוגשה תגובה, אך הוגשה למזכירות בית המשפט מעטפה חסויה לעיון בית המשפט.

10.
בשל פגרת בתי המשפט הובאה המעטפה לעיוני לאחר הפגרה. ביום 12.9.2018 ניתנה על ידי החלטה לפיה עיינתי במכתב שהיה במעטפה (על יסוד הסכמת התובע לעיון בית המשפט בדיון, ותוך שמבלי משים, לא נתתי דעתי לעובדה שלאחר מכן התובע התנגד לכך). כפי שצוין בהחלטה, במעטפה הוגש מכתב קצר מרופאה המטפלת בנתבע. המעטפה לא כללה חוות דעת רפואית ערוכה בהתאם לפקודת הראיות, כפי שהתבקשו הנתבעים להגיש מספר פעמים. בנסיבות אלה, נקבע כי הנתבעים לא הבהירו מדוע לא התייצבו לדיון, ולא עלה בידם לעמוד בתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 3.7.2018.

11.
בעקבות החלטה זו הוגשה בקשת התובע למתן

פסק דין
, שלאחריה הוגשה תגובת הנתבעים. בתגובה נטען כי חל חיסיון והגנה על מידע רפואי ועל כן בית המשפט רשאי לצפות במידע במעמד צד אחד. עוד נטען בבקשה כי "באופן לא ברור, בית המשפט הנכבד חזר בו מהחלטתו והוא עצמו לא מקיים אותה ומסכל את האפשרות שניתנה לנתבע". עוד נטען כי הנתבע עמד בהחלטה והמציא תעודה רפואית ועל כן יש לדחות את בקשת התובע.

12.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לנכון לקבל את בקשת התובע וליתן

פסק דין
בהיעדר התייצבות, כאמור בתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כפי שתואר בהרחבה לעיל ניתנו לנתבעים מספר ארכות להגשת תצהירי העדות הראשית, ובכלל זאת, ניתנו מספר הזדמנויות להגשת חוות דעת ערוכה כדין בהתאם לפקודת הראיות, במסגרתה יבהירו מדוע נבצר מהם להגיש ראיותיהם ולהתייצב לדיונים. חרף הארכות שניתנו הנתבעים לא הגישו תצהירים ולא הגישו תעודה רפואית מתאימה. כפי שצוין בהחלטה מיום 12.9.2018, אין די במכתב קצר מהרופאה המטפלת, שאינו מהווה חוות דעת רפואית, כדי לעמוד בתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 3.7.2018. ממילא, אין בו כדי להסביר את העובדה שהנתבעים לא התייצבו לדיון. בחינת השתלשלות האירועים מעלה כי התנהלות הנתבעים לאורך ההליך מוקשית, ובהיעדרה של חוות דעת רפואית ערוכה בהתאם לפקודת הראיות לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא ניתן היה להתייצב לדיון ומדוע לא ניתן היה להגיש תצהירי עדות ראשית. על כן, ובמכלול הנסיבות האמורות, לא מצאתי לנכון ליתן לנתבעים ארכה נוספת להגשת תעודה רפואית מתאימה, ערוכה כדין, בהתאם לפקודת הראיות. כפי שנקבע בהחלטה מהדיון ביום 3.7.2018, נמצאה הצדקה ליתן

פסק דין
בהיעדר התייצבות, וניתנה לנתבעים אפשרות להגיש תעודה רפואית מתאימה. משהנתבעים לא עמדו בתנאי שנקבע בהחלטה מהדיון, ניתן בזה

פסק דין
בהיעדר התייצבות בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

13.
הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 314,674 ש"ח בצירוף ריבית מקסימלית בשיעור של 10.40% או בשיעור הנוהג אצל התובע, וזאת החל מיום הגשת התביעה (3.11.2014) ועד היום. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת סך של 238,652 ש"ח, בצירוף ריבית מקסימלית בשיעור של 10.40% או בשיעור הנוהג אצל התובע, וזאת החל מיום הגשת התביעה (3.11.2014) ועד היום.


הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 6,917 ש"ח וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום.


ניתן היום,
כ"ג תשרי תשע"ט, 02 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 5365-11/14 בנק מזרחי טפחות נ' חברת עורך דין ניר לוי, ניר לוי (פורסם ב-ֽ 02/10/2018)