פסקי דין על אברהם נתיב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

18728-03/17 בל     29/08/2018




בל 18728-03/17 אברהם נתיב נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 18728-03-17



לפני
:
כב' השופטת הדס יהלום
, סגנית נשיאה



ה
תובע
אברהם נתיב
ע"י ב"כ עו"ד גל קורן
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אירנה פישר




פסק דין



1.
בתביעה שבפני
י מתבררת החלטת המוסד לביטוח לאומי
, בדיון בבקשת התובע לצרוף נכויות, שלא לדון בתאונה שארעה לו בשנת 2005.

2.
מדובר במחלוקת משפטית ולכן הוגשו סיכומים בכתב.

3.
התובע נפגע בשלוש תאונות עבודה:

א.
תאונה מיום 31.10.05 בה נפגע בגב. ועדה רפואית מיום 26/10/15 קבעה בגין תאונה זו 14.5% נכות יציבה החל משנת 2009. בגין תאונה זו לא ושלם מענק, עקב שיהוי.

ב.
תאונה מיום 21.6.09 בה נפגע בכתף שמאל וברגל ימין. בגין תאונה זו נקבעו 19% נכות יציבה ושולם מענק.

ג.
תאונה מיום 6.5.04 בה נקבעו אחוזי נכות בגין ליקוי שמיעה וטנטון. בגין פגיעה זו נקבעו 19% נכות יציבה ושולם מענק.

4.
התובע הגיש בקשה לצרוף נכויות, לאור טענתו כי חלה ירידה בהכנסות כנדרש בחוק.

5.
המוסד לביטוח לאומי
החליט לדון בשתי התאונות משנת 2009 ומשנת 2004 ולא לדון בתאונה משנת 2005.

לטענת הנתבע, מכיוון שהתביעה לקביעת דרגת נכות בגין התאונה משנת 2005, הוגשה רק בשנת 2014, הרי שלא שולמו דמי פגיעה בגין התאונה, עקב שיהוי.
משלא שולמו דמי פגיעה, אין לדון בתאונה זו במסגרת דיון בצרוף נכויות.

6.
סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) קובע כי בהתקיים נסיבות הקבועות בחוק, ניתן לדון, בעת קביעת דרגת נכות, בנכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה "אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה" לפי סימן ה' לחוק, ובהתקיים תנאי הסעיף.

7.
סוגיה דומה לענייננו, התעוררה בפסק הדין בתיק בל (ת"א) 4638-08-15 סטטיה נ' המוסד לביטוח לאומי
(מיום 29.11.15).
בפסק הדין שם נקבע, תוך הפניה לעב"ל (ארצי) 52303-06-13 המל"ל נ' יואב אלי ספר (מיום 24.4.14):

"11.
בעניין יואב ספר נקבע כי על פי לשון החוק, מקום שבו משולמת גמלה בגין התאונה הראשונה, יש לדון בצירוף נכויות אף אם לא שולמה גמלה בגין התאונה השניה.
עוד נאמר שם, במאמר מוסגר, כי אין בקביעה בעניינו של יואב ספר, כדי לשלול זכאות מקום בו שולמה גמלה בגין התאונה השניה בלבד (סעיף 12 לפסק הדין).
בהתייחס בית הדין הארצי לפסק הדין בעניין סוליימנוב ול

פסק דין
נוסף – רז, הבהיר כי יש לפרשם על פי הקשרם וכי אין ללמוד מאמירות שנאמרו בהם, הוראה גורפת לעניין ההלכה ביישום סעיף צירוף הנכויות.

12.
לאור הערות אלה של בית הדין הארצי, אודות ההלכה שנקבע בפסק הדין סוליימנוב, יש לבחון מחדש את שאלת הזכאות לצירוף נכויות, במקרה דוגמת זה שלפנינו.
לטעמנו, אין מקום להבחין בין תשלום גמלה או מענק בגין התאונה הראשונה בלבד, לבין תשלום גמלה או מענק בגין התאונה השניה בלבד.
החוק נוקב במילים "אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה", זאת בהתייחסו לתאונה הראשונה.
אנו סבורים שיש לפרש את הוראות החוק כך שמדובר גם על זכאות עקרונית לתשלום גמלה בגין התאונה הראשונה, אף שזו לא משולמת בפועל עקב שיהוי.
איננו סבורים שיש להבחין בין מבוטח שמקבל גמלה בפועל בגין התאונה הראשונה ונפגע בתאונה נוספת שבגינה אינו מקבל גמלה עקב שיהוי, לבין מבוטח שאינו מקבל גמלה בגין התאונה הראשונה אך מקבל בגין התאונה השניה. מצבם של שני המבוטחים הוא זהה, במובן זה ששניהם נפגעו בשתי תאונות עבודה ונקבעו להם אחוזי נכות יציבה. עוד, מצבם זהה בכך שלשניהם יש ירידה ניכרת בהכנסות כתוצאה מהנכות.
בנסיבות אלה אין מקום, לטעמנו, להבחין בין שני המקרים לעניין דיון בצירוף נכויות.
...

14.
סוף דבר, שעה שהיו למבוטח שתי תאונות, ובגינן נקבעו אחוזי נכות ונקבעה זכאות לגמלה או למענק, הרי שבהתקיים יתר תנאי סעיף 121, יש לדון בצירוף נכויות.
לעניין זה אין משמעות לכך שהגמלה או המענק בגין אחת מהפגיעות, לא שולמו בפועל, עקב שיהוי".

8.
ב"כ הנתבע טוענת בסיכומים, כי הרציונל שבצירוף נכויות הוא לקבוע את נכותו של אדם שעבר מספר תאונות ואשר מקבל גמלה (או מענק) בגין כל אחת מהן. לטענתה, מבוטח שלא שולם לו מענק בפועל, לא יהיה זכאי לדיון בשאלת צירוף נכויות, שכן משמעות הדבר שיהיה זכאי לגמלה, מקום שכלל לא שולם לו מענק.

טענה זו כוחה יפה גם לסיטואציה התואמת את הוראות החוק במלואן. מדוע יהיה שונה מצבו של מבוטח שלא קיבל מענק בגין התאונה השניה, עקב שיהוי, למצבו של מבוטח שלא קיבל מענק בגין התאונה הראשונה עקב שיהוי. מדוע מבוטח שלא קיבל מענק על התאונה השניה, כן יהיה זכאי לדיון בצירוף נכויות ולקבלת גמלה חודשית ואילו מבוטח שלא קיבל מענק על התאונה הראשונה, לא יהיה זכאי לדיון על צירוף נכויות.

9.
סיכומו של דבר, יש לדון בעניין צירוף נכויות, גם בגין תאונות שהוכרו ואשר לא שולמו בגינן דמי פגיעה עקב שיהוי. נציין כי אחוזי הנכות שנקבעו בגין התאונה משנת 2005 אינם "בטלים בשישים" וכי התחשבות בהם בשאלת צירוף נכויות, יכול שתהיה בעלת משמעות ניכרת בכל הנוגע לזכויותיו של התובע לגמלה.


10.
סוף דבר, התביעה מתקבלת.
על הנתבע לדון בשאלת צירוף נכויות בשים לב לשלוש תאונות בעבודה, כולל התאונה משנת 2005.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, 29/8/18 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









נציג ציבור (ע)
מר משה כהנא

הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (מ)
הגב' נירה עילם


ק: מירי ק.









בל בית דין אזורי לעבודה 18728-03/17 אברהם נתיב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/08/2018)