פסקי דין על ניקול חסון

1160-09/18 בפת     07/10/2018




בפת 1160-09/18 מדינת ישראל נ' ניקול חסון








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו

בפ"ת 1160-09-18 מדינת ישראל
נ' חסון






לפני כבוד השופט אהרן האוזרמן

ה
מבקשת:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד מיטל צ'פניק


נגד

ה
משיב
ה
:
ניקול חסון
ע"י ב"כ עו"ד שמרון





החלטה

בפני
בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיבה, על פי סעיפים 46 ו-50 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

ביום 1/8/18 נתפסה המשיבה בכף על ידי שוטרים כשהיא חשודה בנהיגה בשכרות (סמים) לאחר שבבדיקת שתן שמסרה בהסכמתה נמצאו בגופה תוצרי חילוף חומרים של סם מסוג קנאביס.

ביום 2/8/18 נפסל רישיון נהיגה של המשיבה על פי החלטת קצין משטרה למשך 30 יום.
הפסילה הסתיימה ביום 31/8/18.

ביום 5/9/18 הוגש במזכירות בית המשפט כתב אישום יחד עם בקשה לפסילה עד תום ההליכים.

דיון בבקשה נקבע להיום כאשר ב"כ המבקשת חזרה על הבקשה וביקשה לפסול את רישיון הנהיגה של המשיבה מהיום עד תום ההליכים. ב"כ המבקשת תומכת עמדתה בוותק נהיגה הנמוך של המשיבה אשר הוציאה רישיון נהיגה משנת 2015 ובכמות הסם שנמצאה בגופה.

ב"כ המשיבה הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון בלבד, ומיקד את טיעונו בשני ראשים.

ראשית, טען הסנגור לשיהוי בהגשת הבקשה, בכך שהבקשה לא הוגשה בתוך 30 ימים בהם היתה המשיבה פסולה על פי החלטת קצין משטרה וכי המשטרה בעצמה השיבה למשיבה את רישיון הנהיגה בסיום הפסילה המנהלית (1/9/18) והלכה למעשה המשיבה נוהגת מאז ועד היום יותר מחודש ימים ברכב כשרישיון הנהיגה בידה.

שנית, טוען הסנגור להעדר מסוכנות מיוחדת אצל המשיבה, אשר נוהגת אמנם משנת 2015, ללא כל הרשעות קודמות. המשיבה אישה נורמטיבית, ללא רישום פלילי, נוהגת שעות מרובות מידי יום וכן העבירה המיוחסת לה אינה ברף גבוה וזאת בהתחשב בסוג הסם (קנאביס).

תיק החקירה הוגש לעיוני ויכולתי להתרשם מחומר הראיות שבתיק.

עיינתי בדו"חות הפעולה של השוטרים ומצאתי כי רכב בו נהגה המשיבה נעצר במחסום משטרתי לביקורת משטרתי ולאחר שהשוטרים הריחו ריח של סם, ביקשו מהנהגת ונוסעת שישבה לידה להזדהות. לאחר חיפוש שנעשה ברכב נתפס חומר החשוד כגראס וכן כלי עישון.

המשיבה הסכימה למסור בדיקת שתן לצורך איתור סמים וחתמה על טופס מתאים כולל אישור על קבלת הודעה על פי הלכת ארביב. ראוי לצין כי מצאתי כי לא
מולא טופס תחקור חשוד לנהגת במקום וכן בדיקת מאפיינים כולל עמידה, הליכה על קו ומבחן אצבע כלל לא בוצעה, בלא שמצאתי הסבר לכך, שכן המשיבה שיתפה פעולה.

ב"כ המשיבה מבקש שלא לפסול את רישיון הנהיגה של המשיבה כעת, לאחר שהוחזר לה כאמור והיא נוהגת יותר מחודש ימים ומפנה לעניין זה לטענתו להעדר מסוכנות.

בבקשה מאין זו, בית המשפט שוקל תחילה קיומן של ראיות לכאורה ובהמשך המסוכנות לציבור הנובעת מהמשך נהיגתו של החשוד.

כאמור ההגנה מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון בבקשה. בנוסף עיינתי כאמור בחומר הראיות ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה, אם כי מצאתי כי לא בוצע תחקור וכן בדיקת מאפיינים לא בוצע באופן שלם למשיבה.

לעניין המסוכנות – הרי שזו נלמדת מנסיבות המקרה, מחומרת העבירות המיוחסות ומעבר תעבורתי.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה, מצאתי כי נסיבות המקרה אינן מלמדות על מסוכנות חריגה של המשיבה. המשיבה נעצרה במחסום בבדיקה שגרתית, שלא עקב ביצוע עבירות תנועה או בעקבות אופן נהיגתה,
המשיבה שיתפה פעולה באופן מלא עם השוטרים, כולל הסכמה לחיפוש ברכב ובכליה וכן מסרה בדיקת שתן בהסכמה וחתמה על כל הטפסים. המשיבה נפסלה למשך 30 יום בהחלטת קצין משטרה וכלל לא ערערה על כך.

עברה התעבורתי של המשיבה נקי. המשיבה נוהגת כאמור ברכב משנת 2015 ללא כל הרשעות קודמות בתעבורה וללא כל רישום פלילי.

המשיבה התייצבה לדיון בבית המשפט ויכולתי להתרשם אף ממנה כי יש ממש בטענת הסנגור כי מדובר לכאורה במעידה חד פעמית, אשר אינה מאפיינת את התנהגותה של המשיבה.

לעניין השיהוי שבהגשת הבקשה – ככלל מוטל על התביעה, אם היא סבורה שיש לבקש את הארכת תקופת הפסילה המנהלית להזדרז ולהגיש כתב אישום יחד עם בקשה מתאימה וזאת לפני תום תקופת הפסילה המנהלית.

(ראה: בש"פ 6248/07 סויסה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם) (26/7/07); בש"פ 6298/00 אברגל נ' מדינת ישראל
(לא פורסם) (14/9/00); בש"פ 7726/02 חסיין נ' מדינת ישראל
פ"ד נו (6) 562 (2002)).

על מנת שבית המשפט יענה לבקשת פסילה המוגשת בשיהוי, מוטל על התביעה לשכנע את בית המשפט בשניים:

ראשית, יש לתת סיבה מוצדקת לשיהוי, היינו, לתת הסבר לקיומה של הצדקה מיוחדת (כגון מורכבות חקירה או קושי באיתור הנהג) להגשת הבקשה באיחור.

שנית, יש כמובן לשכנע כי מהנהג נשקפת מסוכנות גדולה עד כדי כך שיש הצדקה למנוע את המשך נהיגתו, למרות העובדה שרישיונו הושב לו ואף המשיך לנהוג מהתקופה שבין סיום הפסילה המנהלית ועד להגשת הבקשה והדיון בה.

לעניין זה נעשתה בעבר אנלוגיה לדיני המעצרים. גם בבקשה למעצר עד תום ההליכים יש משמעות לעובדה אם החשוד שוחרר בשלב החקירה. שחרורו של החשוד ממעצר מהווה שיקול נכבד שלא להחזיר ולמעצר עם הגשת כתב
אישום נגדו, כאשר רק נסיבות מיוחדות
מצדיקות חריגה מן הכלל.

ב"כ המשיבה הגיש לבית המשפט מקבץ פסיקה במקרים דומים בהם בית המשפט לא נענה לבקשת הפסילה עד תום ההליכים, כאשר היה שיהוי בלתי מוצדק בהגשת הבקשה, כאשר הרישיון הוחזר קודם לכן לנהג.

ההשקפה המקובלת היא כי עצם החזרת הרישיון למשיבה והעובדה כי המבקשת לא הקפידה להגיש את הבקשה במסגרת 30 ימי הפסילה המנהלית בזמן המסור לה לשם כך, מעידה כי המבקשת עצמה לא ראתה את מסוכנותה של המשיבה הנוכחית ברמה גבוהה, לא התעקשה ופעלה במרץ על מנת לוודא הגשת הבקשה בזמן, ויצירת "רצף" של פסילה של המשיבה עד תום ההליכים.

לא הובא בפני
כל נימוק או סיבה לעובדה כי הבקשה הוגשה באיחור, ולאחר החזרת רישיון הנהיגה למשיבה, לפיכך לא אוכל לקבל או להצדיק את השיהוי בדיון בבקשה.

בנוסף, לא מצאתי כל מסוכנות מיוחדת או גבוהה בשלב הזה אצל המשיבה, לא בבדיקתי את נסיבות ביצוע העבירה ככל שניתן להתרשם מדוחות הפעולה של השוטרים וחומר החקירה ואף לא מהתרשמותי מהמשיבה עצמה ובהעדר רישום תעבורתי או פלילי קודם.

בשקלול כל האמור לעיל, אני מוצא כי המשך נהיגתה של המשיבה היום, בשלב הזה, לא מסכן את ציבור המשתמשים בדרך הרמה המצדיקה את פסילתה היום עד תום ההליכים. אני סבור כי נכון יהיה לקבוע בזהירות כי תקופת הפסילה המנהלית שריצתה המשיבה די בה על מנת לאיין את מסוכנותה.

הבקשה לפסילה עד תום ההליכים נדחית.

זכות ערר כחוק לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.










בפת בית משפט לתעבורה 1160-09/18 מדינת ישראל נ' ניקול חסון (פורסם ב-ֽ 07/10/2018)