פסקי דין על אנס עיד דוויק | פסקי דין על ליאור שלום

54059-03/18 סעש     07/10/2018




סעש 54059-03/18 אנס עיד דוויק נ' ליאור שלום








בית דין אזורי לעבודה בירושלים

סע"ש 54059-03-18



07 אוקטובר 2018
לפני:
כב' השופט כאמל אבו קאעוד
- סגן נשיא
התובע
:

אנס עיד דוויק
ע"י ב"כ עו"ד עבד נאסר



-

הנתבע
:

ליאור שלום
ע"י ב"כ עו"ד שלום מור


החלטה

בפני
י בקשת הנתבע לביטול פסק-דין שניתן ביום 18.5.2018.

רקע
1.
כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 25.3.2018.
2.
ביום 14.5.2018 הגיש התובע הודעה על מסירת כתב התביעה לנתבע. להודעה צורף תצהיר מוסר ממנו עולה כי כתב התביעה נמסר לאביו של הנתבע, במקום עסקו של הנתבע, ביום 26.3.2018.
3.
ביום 14.5.2018, ומשלא הוגש כתב הגנה בתיק, הגיש התובע בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע.
4.
בהמשך לכך ניתן פסק-דין כנגד הנתבע ביום 18.5.2018.
5.
ביום 11.6.2018 הוגשה לבית-הדין בקשה למתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, חתום בחתימת הצדדים.
6.
ביום
12.6.2018 הגיש ב"כ התובע לבית-הדין הודעה ותגובה מתוקנת מצד התובע להסכם הפשרה שהוגש על-ידי הנתבע, במסגרתה ביקש ב"כ התובע כי לא יינתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה שהוגש על-ידי הנתבע לבית-הדין.
7.
ביום 14.6.2018 ניתנה החלטתי לפיה פסק-הדין מיום 18.5.2018 יוותר על כנו, זאת בשים לב לכך שלא הוגשה בקשה לביטולו וכן בשים לב לטענות התובע כנגד הסכם הפשרה.
8.
בהמשך לכך, ביום 27.6.2018 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק-הדין, היא הבקשה שלפניי. בהמשך הגיש התובע תגובתו לבקשה. לאחר מכן, הגיש הנתבע תגובתו לתגובת התובע.
9.
יצוין, כי בהודעות הצדדים מיום 17.7.2018 ומיום 26.7.2018 הודיעו הצדדים כי הם מסכימים שתינתן החלטה בבקשה על יסוד החומר המונח בפני
בית-הדין וזאת חלף קביעת דיון בבקשה.

טענות הצדדים
10.
בבקשתו טען הנתבע כי יש לבטל את פסק-הדין. לטענתו, התובע התנהל בחוסר תום לב שכן הגיש את הבקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה שעה שהתנהל בין הצדדים משא ומתן לסיום ההליך בדרך של פשרה. משא ומתן זה הגיע לסיומו בחתימת הסכם פשרה במסגרתו שילם הנתבע לתובע 28,000 ₪ (במזומן ובהמחאות). בבקשה צוין כי הבקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה כלל לא הועברה לידי הנתבע וכי לנתבע נודע על מתן פסק-הדין רק כאשר הגיע למזכירות בית-הדין על-מנת לבקש ליתן להסכם הפשרה תוקף של פסק-דין. נוכח האמור, התבקש בית-הדין ליתן לנתבע את יומו בפני
בית-הדין. עוד צוין בבקשה, כי בידיו ראיות טובות להוכחת סיכויי הצלחתו בהליך, הן בשים לב להסכמת הצדדים במסגרת הסכם הפשרה, והן בשים לב לטענות שהובאו בכתב ההגנה, אשר צורף לבקשה. יצוין, כי הנתבע צירף לבקשתו תצהיר לתמיכה בטענותיו.
11.
תגובת התובע, באמצעות בא-כוחו, הוגשה לעיוני ביום 17.7.2018. התובע הבהיר בתגובתו כי הוא מתנגד לביטול פסק-הדין, הן בשים לב לכך שהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים נגוע בחוסר תום לב של הנתבע, והן בשים לב למועד הגשת הבקשה לביטול פסק-הדין. ב"כ התובע ביקש בתגובתו, כי ככל שיוחלט לבטל את פסק-הדין יחייב בית-הדין את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של התובע.
12.
בתגובת הנתבע מיום 26.7.2018, חידד בא-כוח הנתבע את גדר המחלוקת בין הצדדים וציין כי על פניו ניכר כי הסיבה להתנגדות התובע לביטול פסק-הדין הנה על רקע סכסך כספי בין התובע לבין ב"כ התובע. יצוין, כי הדברים אף עולים מההתנגדות לאישור הסכם הפשרה אשר הוגשה על-ידי התובע ביום
12.6.2018.

דיון והכרעה
13.
ביטול פסק-דין נתון לשיקול דעתו של בית-הדין בהתאם לתקנה 50 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) (להלן: תקנות בית הדין לעבודה), תשנ"ב-1991, ובהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) (ראו: בר"ע 27995-01-16 ז'נו נ' איתן (12.4.2016), פסקה 18).
14.
אמות המידה להכרעה בבקשה לביטול פסק-דין נקבעו בהלכה הפסוקה, אשר התייחסה לשני מצבים: האחד – ביטול מחובת הצדק,
ביטול זה מתאפשר כאשר המבקש מוכיח כי התקיים פגם בהליך בגינו היה על בית המשפט להימנע ממתן פסק-דין (לדוגמא: כתוצאה מהעדר המצאה כדין למבקש). במצב דברים זה, יורה בית-המשפט על ביטול פסק-הדין וייתן למבקש את יומו לפני בית-המשפט.
המצב השני – עוסק בסמכותו של בית-המשפט, ובית-הדין לעבודה בכלל זה, לבטל את פסק-הדין על-פי שיקול דעתו, אף אם לא נפל בו פגם פרוצדורלי. לצורך קבלת החלטה כאמור, יבחן בית-המשפט שתי שאלות: ראשית, מהי הסיבה אשר בעטיה המבקש לא פעל כנדרש; שנית, מהם סיכויי הגנתו או סיכויי הצלחתו בהליך של המבקש. בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה בדבר סיכויי הגנתו או הצלחתו בהליך של מבקש הביטול היא העיקר, בעוד לסיבת מחדלו נודעת חשיבות משנית. לפיכך, ככלל, שעה שקיימת הגנה לכאורה, או שלמבקש סיכוי להצליח בתביעתו, מן הראוי לתת לו את יומו בבית-הדין ולהביא לידי ביטוי את מחדליו בדרך של פסיקת הוצאות. יחד עם זאת, אין זאת להתעלם לגמרי מן השאלה הראשונה. לפיכך, מקום שאין בפי בעל-הדין הסבר למחדלו או מקום שהתנהלותו של בעל הדין מחייבת הפעלת סנקציה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו (ראו:
ע"ע 1462/02
רולס יוסף אדריכלים בע"מ נ' חוסטצקי
(5.1.2003);

ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני, פ"ד מח
(1) 830 (לעניין: עניין בן ציון); דב"ע נב/48-3 הפלחה נ' הראל, פד"ע כד 418;
דב"ע נב/155-9
סולתם בע"מ נ' אסרף
, פ''ד כד(1) 279;

ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ
, פ"ד לז
(4) 485; א.
גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי
, מהדורה 11, 2013, עמ' 673-678).
15.
אשר למקרה שלפניי - לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל המסמכים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לביטול פסק-הדין. להלן טעמיי לכך.
16.
ראשית, יצוין כי אני רואה לדחות את טענת התובע לפיה הבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה לאחר חלוף המועד שנקצב לכך. בפסק-הדין צוין כי בקשה לביטול פסק-הדין ניתן להגיש תוך 30 ימים מיום שהתקבל אצל הצד המבקש לבטלו. הנתבע הבהיר, ואף גיבה דבריו בתצהיר מתאים, כי נודע לו על מתן פסק-הדין רק באמצע חודש יוני 2018, כאשר הגיע למזכירות בית-הדין על-מנת לבדוק האם ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה שהוגש לתיק בית-הדין ביום 11.6.2018. אני נכון לקבל את טענתו של הנתבע, אשר לא נסתרה על-ידי התובע, לעניין זה. יתרה מכך, אף עיון במערכת נט המשפט מלמד כי פסק-הדין נמסר רק ביום 6.6.2018 וכי סטאטוס המסירה הנו "אינו ידוע במען". כאמור, הבקשה שלפניי הוגשה ביום 27.6.2018, קרי – בתוך מניין 30 הימים. משכך, טענת התובע לעניין זה נדחית.
17.
שנית, יובהר, כי במקרה דנן, אין מקום לביטול פסק-הדין מחמת הצדק, שכן לא נפל פגם בהליך. התובע שלח לנתבע את כתב התביעה למקום עסקו באמצעות שליח. מתצהיר המוסר שהוגש לתיק בית-הדין עולה כי דבר הדואר התקבל במקום על-ידי אביו של הנתבע ביום 26.3.2018. הנתבע לא חלק על כך ולא טען כי כתב התביעה לא הגיע לידיו. משכך, התובע פעל בהתאם לתקנה 475א(א)2 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר אומצה בבית-הדין לעבודה מכוח
תקנה 129 לתקנות בית-הדין לעבודה.

18.
לצד האמור, מצאתי כי יש מקום לביטול פסק-הדין בהתאם לסמכות ולשיקול דעת בית-הדין. אמת, הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד ואף לא הגיש בקשה לדחיית המועד להגשת כתב הגנה. עם זאת, הסכם הפשרה שהוגש לבית-הדין נושא את חתימתם של הצדדים ומלמד כי הנתבע לא התעלם מן התביעה שהוגשה כנגדו וכי בזמן שחלף מאז הגשת התביעה עשה הנתבע, אשר באותה עת לא היה מיוצג, מאמצים לנהל משא ומתן עם התובע ולהגיע עמו להסכמות מחוץ לכותלי בית-הדין. ממסמך שהגיש התובע לבית-הדין וצורף להודעתו מיום 12.6.2018 אף עולה כי אחת מישיבות המשא ומתן התקיימה עוד ביום 30.4.2018. בכך, יש בכדי להסביר מדוע לא פעל הנתבע להגשת כתב הגנה במועד.
19.
נוסף על האמור, הנתבע הציג בבקשה לביטול פסק-הדין מספר טענות הגנה. בין היתר, טען כי נסיבות סיום העסקת התובע הנן שנויות במחלוקת בין הצדדים. עוד טען, כי הסכמת התובע במסגרת הסכם הפשרה לקבל מהנתבע סכום נמוך משמעותית מזה הנתבע במסגרת כתב התביעה מלמדת על סיכויי הצלחת ההליך. נוכח האמור, אני סבור כי במקרה דנן יש מקום לדון בתביעה לגופה ולאפשר לנתבע להוכיח טענותיו. יודגש, כי בשלב הדיון בבקשה לביטול פסק-דין, אין בית-הדין נדרש להכריע בשאלות המהותיות שבמחלוקת. כך, אף מבקש הביטול די שיראה כי ביטול פסק-הדין יצמיח לו תועלת, כך ששמיעת עמדתו בנושא שבמחלוקת אכן עשויה להוביל את בית-המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ראו: עניין בן ציון; א.
גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי
).
20.
הנה כי כן, בשים לב לכך שהנתבע הציג הסבר למחדלו ובשים לב לכך שסיכויי הגנתו, אם יוכחו כדבעי, אפשריים הם, אני סבור כי יש מקום לבטל את פסק-הדין שניתן ביום 18.5.2018.
21.
יצוין, כי בשים לב לנסיבות המפורטות לעיל, ובכללן לכך שהנתבע כבר שילם לתובע סכום כסף נכבד במסגרת הסכם הפשרה בין הצדדים, אינני רואה להיענות לבקשת התובע ולהטיל הוצאות על הנתבע בשלב זה.

סוף דבר
22.
על יסוד כל האמור פסק-הדין מיום 18.5.2018 מבוטל.
23.
הצדדים יודיעו תוך 30 ימים מהי עמדתם אשר להמשך ניהול ההליך, זאת בשים לב להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ולכספים שהועברו במסגרתו, ובשים לב לגדרי המחלוקת בין הצדדים (לעניין זה יוער, כי מתגובת התובע מיום 17.7.2018 (סעיף 7 לתגובה) עולה, כי עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לשכר טרחת ב"כ התובע).



ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט,
(
07 אוקטובר 2018), במעמד הצדדים ותישלח אליהם.











סעש בית דין אזורי לעבודה 54059-03/18 אנס עיד דוויק נ' ליאור שלום (פורסם ב-ֽ 07/10/2018)