פסקי דין על אקרע עזאם | פסקי דין על מזל ליאורה גולדברג | פסקי דין על קשר רנט א קאר |

23111-03/17 תאמ     14/10/2018




תאמ 23111-03/17 אקרע עזאם נ' מזל ליאורה גולדברג, קשר רנט א קאר בע"מ








בית משפט השלום בכפר סבא


14 אוקטובר 2018
תא"מ 23111-03-17 עזאם נ' גולדברג ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר איתי רגב


תובע

אקרע עזאם


נגד

נתבעות
1.מזל ליאורה גולדברג
2.קשר רנט א קאר בע"מ




פסק דין


1.
תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 30.11.16 בכפר סבא. התובע טען לנזקים בסך כולל של 25,306 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, בזבוז זמן ועגמת נפש. הנתבעות הכירו באחריותן לתאונה וטענו לאשם תורם של התובע. הנתבעות הציגו חוות דעת נגדית ולפיה נזקי התובע עולים כדי 9,255 ₪ - ומסכום זה (ובצירוף שכר טרחת השמאי) הפחיתו 15% בגין האשם התורם – ושילמו את היתרה (9,277 ₪).
סכום התביעה הופחת בסכום ששולם (החלטה מיום 23.4.18) והועמד על סך 16,029 ₪.

2.
הצדדים נותרו חלוקים הן בשאלת האשם התורם והן בשאלת הוכחת נזקי התובע.

3.
תחילה העידו התובע והנתבעת, הנהגים.
4.
התובע העיד כי לא הבחין ברכב הנתבעת עובר לתאונה והעיד כי לא ביצע כל פעולה טרם הכניסה לצומת (עמ' 4 לפרוטוקול,שורה 8). התובע העיד כי תיקן את רכבו – אך טרם שילם ולא יכול היה להציג קבלות על התיקון. לעדותו, התיקון בוצע בטייבה (עמ' 5, שורה 27), במוסך של ואליד (עמ' 6, שורה 1). עוד התברר בדיון כי התובע מכר את הרכב לאחר התיקון, לצד שלישי שפרטיו לא מצויים בידי התובע, וכי קיבל עבור הרכב שנמכר סך 25,000 ₪. לא היה בידי התובע להציג הסכם מכירה או ראיות אחרות באשר לעסקת המכר.
5.
הנתבעת העידה כי נכנסה לצומת באור אדום, לאחר שטעתה בשל החושך ורמזור הולכי הרגל וכשדעתה היתה מוסחת עקב נסיבות אישיות שפורטו. הנתבעת העידה כי ברכב התובע היו שני אנשים (אך התובע טען כי היה לבד ברכב).

6.
באשר לשאלת האשם התורם – בפסיקה נקבע לא אחת כי גם על נהג שלו זכות הקדימה, ואף על נהג הנכנס לצומת באור ירוק, מוטלת החובה לוודא כי דרכו פנויה וכי יש ביכולתו להמשיך בה. מהתמונות ומהעדויות עולה כי כלי הרכב נפגשו זה עם זה בפינות כלי הרכב. התובע העיד שהיה בנתיב השמאלי מבין שניים, כשהנתבעת הגיע מימין – כך שהספיקה לחצות את הנתיב הימני בטרם הפגיעה ברכבו. בנסיבות אלו, ספק אם היה בידי התובע למנוע את הפגיעה ואף שיכול היה להבחין ברכב הנתבעת עובר לתאונה (במיוחד כששני כלי הרכב היו עם אורות דולקים, לעדותם) הרי שהנתבעת אישרה שיצאה מעמידה וסביר שגם לו היה מבחין התובע ברכבה הרי שהיה מבחין בו עומד ברמזור כדין – ולא היה מבצע פעולות לשם המנעות מפגיעה ברכב נוסע.
7.
בנסיבות אלו, לא מצאתי כי לתובע אשם תורם בתאונה ואין מקום להפחית מהפיצוי המגיע לו בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה.

8.
עם זאת, לא די בכך על מנת שהתביעה תתקבל.
על התובע להוכיח גם את נזקיו, ולא רק את אחריות הצד שכנגד לתאונה.

9.
ברע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין ציין בית המשפט העליון:
"הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט [...] תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (
reasonable certainty
), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין [...] על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981); ראו גם ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 193, 206 (2005)).

בענייננו, לא שוכנעתי כי עמד בפני
המשיב קושי מיוחד להביא ראיות על מנת להוכיח את שיעור נזקו, ומכל מקום אין עסקינן ב"נסיבות שבהן בלתי אפשרי או לפחות קשה להוכיח את שיעור הנזק בצורה מדויקת ומלאה" (ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז(3) 23, 34 (1993); השוו ע"א 427/82 "השתיל" נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ, פ"ד מ(4) 309 (1986)). חרף זאת, הן בית משפט השלום הן בית המשפט המחוזי קבעו כי לא עלה בידי המשיב להמציא תיעוד להוכחת נזקו – משלא הגיש "כל חשבונית, קבלה או תעודת משלוח" (פסק הדין השני, פסקה 50), ומשכך ברי כי לא עמד בנטל ההוכחה כנדרש. "

10.
זו אף התוצאה בתביעה שלפני, כמפורט להלן, ומשכך – מצאתי לדחותה.

11.
התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי שנערכה ביום 8.12.16 כחוות דעת "גלובאלית", ומבלי שתוקן הרכב באותו שלב. משתוקן הרכב אין עוד משמעות להערכות השמאי שכן נזקי התובע באים לידי ביטוי בעלות התיקון בפועל – עלות שעשויה להיות גבוהה מהערכת השמאי או נמוכה ממנו, כפועל יוצא של משתנים רבים (זמינותם של חלפים זולים, יכולת המיקוח של התובע, רצונו הטוב של המוסך וכיו"ב).
12.
התובע העיד שתיקן את רכבו (ר' לעיל) ומכאן – שהאמור בחוות דעת השמאי לא יכול עוד לשמש את בית המשפט לצורך קביעת שיעור נזקיו של התובע.
13.
זאת ועוד – התובע העיד גם שמכר את הרכב. במכירת הרכב מתגבש הנזק פעם נוספת. לו, כתוצאה מהתאונה, נמכר הרכב במחיר נמוך מכפי שניתן היה למכור אותו אלמלא התרחשה התאונה – הפער בין המחירים הוא הוא נזקו של התובע. לעומת זאת, לו היה בתיקון כדי להעמיד את הרכב במצב שבו היה בידי התובע למכרו במחיר גבוה (ממחיר השוק, למשל, כפי שבא לידי ביטוי במחירון זה או אחר) הרי שבסופו של יום לא ניזוק התובע אלא בעלות התיקון ולא נגרמה לו ירידת ערך, למשל.

14.
במקרה שלפני אין בידי התובע להציג ראיות (מהימנות או בכלל) לנזקים שהתגבשו בתיקון או במכירה, ומשכך – " ברי כי לא עמד בנטל ההוכחה כנדרש" (עניין הנסון ישראל, לעיל).
15.
באשר למכירת הרכב – לא הוצגה עדות או ראיה מטעם הרוכש, לא הוצג הסכם בכתב או ראיה לתשלום שבוצע, ואין בידי התובע אף להציג את פרטי הרוכש. יש באמור כדי להטיל ספק בדיוק ובמהימנות גרסת התובע בעניין זה.
16.
באשר לתיקון – התובע העיד כי ביצע את התיקון במוסך בטייבה, וכי שם בעלי המוסך הוא ואליד. לאחר ששמע את הערות בית המשפט באשר לקושי בהוכחת נזקו ביקש להשלים את הראיות שהוגשו לבית המשפט – ולאחר שהתקבלה בקשתו הציג קבלה (ממאי 2018) ממוסך בעיר טירה. נציג מטעם המוסך לא זומן על ידי התובע לעדות, ולבד מקבלה זו לא הוצגו ראיות באשר לנסיבות התיקון. מהימנותה של הקבלה, שתוכנה תואם להמלצות התיקון שבחוות דעת השמאי אולם שפרטיה לא עולים בקנה אחד עם נתוני התיקון עליהם העיד התובע (וחזקה שידע היכן תיקן את הרכב, שבהיותו תושב ג'לג'וליה השכנה הן לטירה והן לטייבה היה ער להבדל "הגאוגרפי" בין שתי ערים אלו), מוטלת בספק.

17.
התובע הציג גם השלמה לחוות דעת השמאי (חוות דעת משלימה מיום 10.5.18). ואולם, בדיון נחקר השמאי והתברר כי לא בדק את הרכב בשנית לצורך עריכת חוות הדעת המשלימה (והסתמך, בין היתר, על בדיקה אחרת שביצע לרכב ביוני 2017 בעקבות תאונה אחרת – בדיקה בה לא נדרש לפרטי התיקון שנטען כי בוצע בקשר לתאונה נשוא התביעה). לא הוצגו גם תמונות התומכות במסקנות המעודכנות של השמאי, בקשר לתיקון – ומכאן, שאין בידי התובע גם לסתור את טענת שמאי הנתבעת שהעיד, ותמך עדותו בתמונות, שבעת שבדק את הרכב בפברואר 2017 (חוות דעת מיום 5.3.17) טרם בוצעו כל התיקונים עליהם המליץ שמאי התובע בחוות דעתו הראשונה.

18.
התוצאה היא, כאמור, שאין בידי התובע להוכיח את נזקיו – לאחר שלא הציג ראיות מהימנות באשר לתיקון או למכירה – ועל כן, דין התביעה להדחות.

19.
התובע יישא בשכ"ט הנתבעות בסך 2,813 ₪, ובשכר עדות השמאי מטעם הנתבעות כפי שנקבע בדיון (1,600 ₪ בצירוף מע"מ כחוק).

זכות ערעור כחוק.


ניתן היום,
ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 23111-03/17 אקרע עזאם נ' מזל ליאורה גולדברג, קשר רנט א קאר בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/10/2018)