Google

ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות, אלחנן הרצוג - משרד החינוך התרבות והספורט, מרכז השלטון המקומי בישראל

פסקי דין על ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות | פסקי דין על אלחנן הרצוג | פסקי דין על משרד החינוך התרבות והספורט | פסקי דין על מרכז השלטון המקומי בישראל |

31537-09/18 סק     07/10/2018




סק 31537-09/18 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות, אלחנן הרצוג נ' משרד החינוך התרבות והספורט, מרכז השלטון המקומי בישראל








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ס"ק 31537-09-18

07 אוקטובר 2018
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

המבקש
ים
:


1

.
ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות


2

.
אלחנן הרצוג
ע"י עוה"ד: סיגל פעיל
, יפעת תבור
, טל איסק ואח'



-

המשיב

ים
:
1

.
משרד החינוך התרבות והספורט

ע"י ב"כ עו"ד יפעת לביא
מפרקליטות מחוז ת"א

2

.
מרכז השלטון המקומי בישראל
ע"י ב"כ עו"ד מנחם לפידור ואח'


החלטה

1.
לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה לסעדים זמניים אשר הוגשה על ידי ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות (להלן: "ארגון המורים") ומר אלחנן הרצוג
(להלן: "מר הרצוג") כנגד מדינת ישראל (להלן: "המדינה") ומרכז השלטון המקומי (להלן: "המרכז").

עניינה של בקשת הצד להורות למשיבים לפעול על פי הוראות חוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הפיקוח") המורה למדינה לקיים היוועצות בארגון המורים בטרם יוחלט על חסימתו של מורה הוראה, התליית אישור הוראה ו/או ביטולו.

כמו כן צו המורה לביטול "הנחיות לעניין עובדי הוראה המועמדים להעסקה על ידי בעלויות
מוסדות החינוך" (להלן: "ההנחיות").

אשר למשיבה 1, צו המורה שלא לפעול לסימון ו/או חסימת עובדי הוראה בשיבוץ בבתי ספר ללא התראה, ללא הליך מסודר בהתאם לדין, לרבות שימוע, צו המורה להסיר את חסימת השיבוץ הפסולה כנגד מר הרצוג וכמו כן להורות למשיבים לשבץ לאלתר את מר הרצוג בשנת הלימודים הקרובה בבית ספר תיכון "מעיין" בראשון לציון אליו התקבל אצל עיריית ראשון לציון (להלן: "העירייה").

2.
בקשת הצד נקבעה לדיון ליום 4.10.18.

3.
המדינה הגישה הודעה ובקשה בה טענה כי ארגון המורים אינו ארגון יציג של עובדי החינוך שבבעלויות ביחסיהם עם משרד החינוך, אין יחסי עובד מעסיק בין משרד החינוך למר הרצוג ומשרד החינוך מהווה רגולטור ומפקח בלבד מכח חוק הפיקוח .
אין לתקוף נוהל הסדרה פנימי של משרד החינוך בנוגע להעסקת עובדי הוראה המועמדים להעסקה על ידי בעלויות במסווה של סכסוך קיבוצי.
מכח תפקידו כרגולטור ולאחר שהתקבלו במשרד החינוך הודעות בדבר תלונות מתלמידות והוריהן על חציית גבולות (התנהלות בלתי הולמת של מר הרצוג בקשר עם תלמידות בית הספר ותלונות שחזרו על עצמן בשלוש הזדמנויות בבתי ספר שונים) ולאחר שנודע כי מר הרצוג הגיש הודעת התפטרות מבית הספר בו לימד, משרד החינוך סימן התראה על רשומתו של מר הרצוג במערכת המחשוב שלו בהתאם לחובתו על פי סעיף 16 לחוק הפיקוח.
התראה אינה החלטה על חסימה, אלא התראה על כך שיש לבצע בירור במסגרת בחינת בקשה עתידית לקבלת אישור העסקה, ככל שהמבקש יחזור לתפקיד של עובד הוראה במערכת החינוך.
המדינה החלה להיערך בטרם הגשת בקשת הצד לזימון מר הרצוג לשימוע ליום 4.10.18 בפני
ועדה מייעצת למנכ"ל משרד החינוך על מנת לבחון את בקשת מר הרצוג לקבל אישור העסקה כעובד חינוך.
לפיכך טענה המדינה כי התייתרה הבקשה לסעדים זמניים והתבקשה דחיית מועד הדיון ומועד הגשת תגובה.

4.
נקבע כי לאור ישיבת השימוע ובקשת המדינה, תתקיים במועד שנקבע, 4.10.18, ישיבת תזכורת.

5.
המרכז טען כי דין הבקשה כנגדו להידחות על הסף ולחלופין להימחק על הסף עקב חוסר סמכות עניינית.

לא מבוקש כל סעד אמיתי כלפי המרכז; לא מתקיימים יחסי עבודה בין מר הרצוג למרכז השלטון המקומי; לא נטען כי קיים הסכם קיבוצי ו/או הסדר קיבוצי שהמרכז צד לו והמסדיר את הנושא נשוא בקשת הצד;

תביעה של עובד כנגד ארגון מעסיקים אינה בסמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה; בעל הדין הרלבנטי של העובד בעניין יישום הוראה בהסכם קיבוצי הוא המעסיק ולא הצדדים להסכם קיבוצי; על המבקשים היה לצרף את העירייה, שכן מר הרצוג אמור להיות מועסק בבית ספר בעירייה והיא עלולה להיפגע מהבקשה.

6.
בדיון שהתקיים ביום 4.10.18 התבקשו הצדדים לטעון לטענות המקדמיות.

7.
המבקשים טענו כי בנסיבות הענין אין לאפשר למדינה לערוך שימוע מאוחר מאחר והתקבלה כבר החלטה שלא כדין.

זכות הטיעון מעוגנת בחוק הפיקוח ובהנחיות.
בנוסף מתגובת המדינה עולה כי משרד החינוך נוהג "לסמן מורים" שלא כדין ללא כל מקור נורמטיבי וארגון המורים לא יתן לה יד.
משמעות ה"סימון" או ההתראה במקרה זה היא פיטורים פדגוגיים ללא הליך של חסימה. בקשת הצד בסכסוך קיבוצי היא לא פרסונלית אלא רלבנטית לכלל עובדי ההוראה ונוגעת להתנהלות פגומה של משרד החינוך.
מדובר על מכת מדינה ולפיכך הנושא צריך להתברר בבקשת צד.

8.
המרכז חזר על טענותיו בתגובה וביקש למחוק אותו מהבקשה, תוך הדגשה כי אם מדובר בתופעה כלל ארצית, בהנחה שזה ענין לסכסוך קיבוצי, בית הדין המוסמך הוא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

9.
המדינה חזרה על טענתה כי בית הדין חסר סמכות עניינית כיוון שלמבקשים אין כלפיה מעמד בכל מה שקשור למשפט העבודה בהיעדר יחסים של עובד מעסיק.

המעסיקים של עובדי הוראה בתיכונים בבעלויות הם בדר"כ הרשויות המקומיות והמדינה אינה במערך יחסי העבודה.

הסכסוך אינו יכול להיות סכסוך קיבוצי.

סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") אינו חל, שכן משרד החינוך אינו המעסיק וארגון המורים אינו הארגון היציג מול משרד החינוך.

המדינה אינה צד להסכם קיבוצי, ומהות הסכסוך הן הוראות חוק הפיקוח שאינן קשורות למערכת היחסים בין מעסיק לעובד.

המדינה הוסיפה טענה כי לא מוצו ההליכים, לא בענין תקיפת הנוהל ולא בעניינו של מר הרצוג.

משרד החינוך פעל במהירות האפשרית והזמין את מר הרצוג לשימוע שנקבע יומיים אחרי חגי תשרי, אך מר הרצוג לא מוכן להגיע לשימוע.
משרד החינוך פועל כל הזמן כדי למנוע חשש של השפעה מזיקה על תלמידים וכדי לשפר ולהדק את הנהלים.

10.
מייד לאחר הדיון הגישו המבקשים בקשה לצירוף העירייה כמשיבה 3 בהליך.

ההכרעה –

11.
בשלב זה עומדות להכרעה שתי שאלות, האחת הינה האם מוסמך בית הדין האזורי לעבודה לדון בסכסוך כנגד המדינה הנוגע להוראות חוק הפיקוח ולאופן יישום ההנחיות.
והשאלה השניה, ככל שהתשובה על השאלה הראשונה חיובית, האם לפנינו סכסוך קיבוצי או שמא סכסוך היחיד כאשר ארגון המורים מייצג את היחיד.

12.
נקדים ונאמר כי לבית הדין לעבודה סמכות לבחון פעולות שלטוניות שעל פי מטרתן הישירה מכוונות להביא לתוצאה בתחום יחסי העבודה, וזאת אף אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין העובד לבית המדינה.
(דב"ע 3-77/98 נאסר אבו ערער – המועצה המקומית ערערה, 21.5.98)

מאחר ויישום הנוהל עלול להביא לתוצאה של סיום יכולתו של עובד הוראה בבתי ספר העל יסודיים ובמכללות להמשיך בעבודתו, הרי שלבית הדין האזורי לעבודה סמכות מכח סעיף 24(א)(1) לחוק לדון בתביעה שזו עניינה. כך לגבי יישום הוראות חוק הפיקוח וכך לגבי יישום ההנחיות.

בענין זה אין הבדל בין טענות לגבי יישום שלא כדין של החוק או ההנחיות לבין טענה לגבי פעולות אשר לא מעוגנות בחוק או בהנחיות כגון "סימון עובדים" או התראה.

13.
אשר למהות הסכסוך, האם מדובר בסכסוך קיבוצי או סכסוך היחיד, מסקנתנו הינה כי אין מדובר בסכסוך קיבוצי ולמעשה לפנינו סכסוך יחיד כאשר ארגון המורים מייצג את היחיד.
לפנינו עניינו של מר הרצוג, אשר משרד החינוך ביצע על רשומתו "סימון" או "התראה" מבלי ליידע אותו או את ארגון המורים והבקשה הינה להסיר "חסימה" המונעת ממנו להשתבץ לבית הספר "המעיין" אליו התקבל.
המבקשים טוענים כי מדובר בנוהל פסול הנוגע לכלל עובדי ההוראה לפיו משרד החינוך נוהג לבצע "חסימות" ללא הליך מסודר כדין.

מדובר בטענה כללית אשר לא הובא לה קצה של ראשית ראיה.

14.
בסכסוך קיבוצי בשונה מסכסוך היחיד מעורבת קבוצה וקיים אינטרס קיבוצי בשונה מסכסוך הנוגע ליחיד.

אין להפוך סכסוך יחיד לסכסוך קיבוצי על ידי העובדה שארגון העובדים ייצג את העובד.
אכן, יכול שאמוץ הסכסוך על ידי ארגון העובדים יביא את הסכסוך למסגרת הסכסוך הקיבוצי אף אם הוא מוגבל ליחיד, אך זאת כאשר מדובר באינטרס ציבורי.
השאלה היא עניינו של מי הוא נושא הסכסוך, כאשר בענייננו לא הניחו המבקשים ראשית ראיה כי בסכסוך מעורבת קבוצה, וכי אין זה עניינו הפרטני של מר הרצוג וזאת מבלי להביע כל עמדה בנושא הסכסוך ובחשיבותו.
זאת ועוד, לא הוכח כי הסכסוך נוגע להפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי.
לא כל הפרת דין, חוק, נוהל או הנחיות המתייחסות ליחיד הופכת את הסכסוך לסכסוך קיבוצי
רק מהטעם שארגון העובדים מתייצב מאחורי העובד.

15.
התוצאה איפוא כי אנו נעתרים לבקשה לצרף את עיריית ראשון לציון (להלן: "העירייה") להליך. העירייה תצורף כנתבעת נוספת.

16.
ההליך ינוהל כסכסוך היחיד ולא כסכסוך קיבוצי.

17.
לפיכך תוגש תביעה חדשה בצירוף בקשה לצו זמני עד מחר, 8.10.18.

18.
דיון בבקשה יתקיים ביום 11.10.18 שעה 14:30.

19.
תגובות לבקשה יוגשו עד ליום 10.10.18 שעה 16:00.

20.
המבקשים יבצעו מסירה אישית של ההחלטה ,התביעה והבקשה לעירייה עד מחר 8.10.18 בשעה 16:00.

21.
בשלב זה איננו מוצאים לנכון למחוק על הסף את מרכז השלטון המקומי.

ככל שהמבקשים יצרפו את מרכז השלטון המקומי כנתבע בתביעה החדשה שיגישו, רשאי מרכז השלטון המקומי לשוב ולטעון לענין מחיקתו על הסף.


ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט,
(
07 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים.







נ.צ.ע. משה כהנא

חנה טרכטינגוט, שופטת

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ







סק בית דין אזורי לעבודה 31537-09/18 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות, אלחנן הרצוג נ' משרד החינוך התרבות והספורט, מרכז השלטון המקומי בישראל (פורסם ב-ֽ 07/10/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים