פסקי דין על עינב מילס ספיר | פסקי דין על בני ספיר | פסקי דין על פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ

55050-09/16 תק     17/10/2018




תק 55050-09/16 עינב מילס ספיר, בני ספיר נ' פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 55050-09-16 מילס-ספיר ואח' נ' פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ



לפני
כבוד הרשם בכיר אריה דורני-דורון


ה
תובעים
:

1.עינב מילס ספיר

2.בני ספיר


נגד


ה
נתבעים
:

פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ


פסק דין



1.
בפני
י תביעה כספית חוזית ונזיקית שעיקרה ליקויי בנייה ,כאשר היקף התביעה השתנה מ27,146
₪ ל33,400 ₪ בכתב התביעה המתוקן .

2.
במסגרת הדיון, הצדדים הסכימו כי לצורך מתן חוות דעת במחלוקות מושא כתבי הטענות
המתוקנים בהתייחס לכל חוות דעת הצדדים ואנשי המקצוע מטעמם, ימונה מומחה מטעם בית המשפט , ובית המשפט מינה את אינג' יאסו דניאל מהנדס ושמאי מקרקעין למתן חוות דעתו , וזה הגיש חוות דעתו ולפיה כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של " 8,167 ₪ כולל מ.ע.מ. .

3.
לאחר קבלת חוות הדעת נשאלו שאלות הבהרה מצד התובעים והמומחה השיב עליהן ונותר בחוות דעתו,
ואף ציין כי חרג מעט לטובת התובעים ברכיב מסוים . לא התבקשה חקירתו מעבר לאמור , ולא התבקש כל דיון מעבר לכך לחקירתו .

4.
התובעים ביקשו לסכם בכתב, ובית המשפט התיר זאת. התובעת הינה עורכת דין במקצועה ולפיכך לצורך שוויון הכוחות הדיוניים הותר ייצוג גם לנתבעת .

עיקרי טענות הצדדים לרבות בהקשר למומחה מטעם בית המשפט :

5.
בין יתר טענות התובעים :
א. מומחה בית המשפט אישר 12 מתוך 15 ליקויים לפיצוי .
ב. הנתבעת הכבידה על ניהול ההליך , כשלא תיקנה את הליקויים, ביקשה חוות דעת מומחה ,הטעתה בכל הנוגע לרכיבי הליקויים , ולפרשנות חוזית , נקטה סחבת ועוד .
ג. בכל הנוגע לרכיבי הרטיבות ,
למרות חוות דעת המומחה, יש לתקנם בצו עשה של בית המשפט,
ולא כפיצוי כדי שלא לאבד את האחריות של החברה הקבלנית. בוצע תיקון של נזקי הרטיבות , אך לא בוצעה עבודת איטום מקור הרטיבות
והתובעים אבדו אמון בנתבעת והפועלים מטעמה .זאת ונוסף,
הנתבעת וויתרה על זכות התיקון משלא תיקנה במועד .
התובעים מציינים כי קבלו פיצוי מוסכם בגין הליקויים באריחים ורכיב זה אינו במסגרת התביעה .

ד. ישנם רכיבים שלמרות חוות דעת המומחה סבורים התובעים שיש לכמתם בנוסף לסכום שנקבע ובכלל זה : ניקיון אסתטי באמבטיות , תיקון השיפוע במרפסת – 6084 ₪ בגין העדרם של אריחים רזרביים, פיצוי בגין דיור חלופי , נזק לא ממוני בגין הסחבת באי תיקון ליקויים מאז 2015 וכן ריחות ביוב והפסד ימי עבודה ועוד .
ה. עוד נטען כי על הנתבעת לשלם הוצאות משפט , שכר טרחת עורכת דין , הוצאות מומחה ועוד נזק לא ממוני .

ו. התובעים דורשים התקנת ונטה בסכום של 1,662 ₪ כיון שמדבור בחדר כביסה ולא במרפסת כקביעת המומחה, ולעניין ההתאמה כאמור בחוות דעת של מומחה דוידוביץ מטעמם של המומחים , "הוונטה"
אינה מתאימה לעומת חוות דעת מומחה בית המשפט שלא התייחס לכך כלל כיון שלא נדרש לכך .

ז. רובה הדירה – המחלוקת התגלעה ביחס לשטחה של הדירה.
לטענת התובעים המומחה קבע סכום לפי חישוב שגוי של שטח הדירה . לדידם
שטח הדירה עומד על 127 מ"ר ואין להחריג את החדרים הרטובים , כיוון שהפיצוי בגינם ניתן בעבר הינו רק בעבור חיפוי הקיר וללא הריצוף. את שטח המרפסת מסכימים התובעים כי יש להחריג כל עוד מוחלף כלל הריצוף במרפסת בעת תיקון ליקוי השיפוע . המומחה מטעם בית המשפט חישב לפי 30 ₪ למ"ר .

ח. לטענת התובעים, דלת הממ"ד פולשת לשטח המסדרון,
לפיכך, לשיטתם, גם אם אין מדובר בליקוי לפי תקן, עדיין
יש לפצותם בגין ירידת ערך או נזק לא ממוני .

ט. נוסף לכל האמור , המומחה הכריע בשאלה משפטית שאינו מוסמך להכריע בה בכל הנוגע לאומד דעת צדדים.



בין יתר טענות הנתבעת לרבות בהקשר למומחה מטעם בית המשפט :

א.
יש לקבל חוות דעת מומחה בית המשפט, חוות דעת מומחה בית המשפט מתקבלת למעט חריגים זאת
כעקרון מרכזי בפסיקה .נוסף לכך כל חוות דעת אחרת נערכה ב2015 שאחריה בוצעו תיקונים ועל כך אין מחלוקת – כך שאין להסתמך על חוות דעת של התובעים שהגישו חוות דעת לא עדכנית, מלבד חוות דעת המומחה .
ב.
גם לאחר שאלות התובעים הבהיר המומחה ונותר בחוות דעתו מבלי שתתבקש חקירתו על ידי התובעים .
ג.
התובעים הקשו והכבידו על תיקונים , ודרשו כבר בעבר פיצוי בגין ליקויים,
ושאר טענות ופוצו פעמיים בעבר . בין היתר פוצו בגין החדרים בהם הייתה רטיבות במסמך בכתב ובמסגרתו גם פוצו בגין תיקון רובה וסיכה באמבטיה ושני אריחים ליד האסלה – כך במסמך מפורש עליו חתומה התובעת.
ד.
התובעים ציינו ליקויים בהיקפים של עשרות אלפי שקלים 56,095 ₪ צירפו חוות דעת מומחה מ2015
וזאת למרות שבוצעו תיקונים לאחר מכן , טענו לליקויי רטיבות גם לפי חוות דעת מומחה בית המשפט כלל כל הליקויים בסכום של :
8,167 ₪ ולא נותרו
כל ליקויי רטיבות .
ה.
לעניין קיומם של אריחים רזרביים טוענת הנתבעת,
כי התובעים הודו שביצעו תיקונים, הזמינו אריחים , ולפי שטח המרפסת בפועל נותרה בידיהם כמות לביצוע התיקון .
ו.
עוד טענו כי חוזית הרוכשים רכשו את הדירה
as is "

"

דהיינו בהכרת כל מצבה הפיזי כפי שהוא, לאחר שכבר הייתה מוכנה למסירה .
ז.
הנתבעת טוענת כי התביעה בסכום גבוה גרמה לנתבעת הוצאות ולא סביר לבקש פסיקת הוצאות נזק לא ממוני 5,000 ₪ בחוסר סבירות לסכום הליקויים האסתטיים והמינוריים 8,167 ₪ שקבע המומחה מטעם בית המשפט
.
ח.
לטענת הנתבעת , הגשת תביעה עם חוות מומחה לפני תיקונים שכבר בוצעו , תיקון כתב תביעה , וטענות רבות לאחר חוות דעת מומחה מבלי לחוקרו , אינם מצדיקים הוצאות משפט לטובת התובעים.
ט.
עוד נטען כי אין לדרוש פיצוי בגין דיור חלופי כיון שלפי החלטת מומחה בית משפט אין צורך בפינוי הדירה כלל .


דיון והכרעה :

6.
בכל הנוגע לתביעות ליקויי בנייה , דרכו של בית המשפט , לצורך הכרעה בתחום מקצועי זה הנדרש בדיקה במקרקעין
ואומדנים מקצועיים , למנות
מומחים מטעם בית המשפט , עליהם נסמך בית המשפט בהכרעתו. אלו המומחים נועדו להיות עיניו של בית המשפט בתוככי
הדירות ,הפרויקטים , וכלי עזר אלו
מהווים
ממליצים מקצועיים מרכזיים
בכל הנוגע למחלוקות המקצועיות בין הצדדים, בשל הפוטנציאל של מחלוקות אינסופיות הנדסיות או שמאיות בכל רכיב ורכיב בכל קביעה וקביעה .

7.
כך נהג בית המשפט במקרה זה , נוכח חוות דעת ראשונית
מ2015 וטענות תיקון , שלאחר מכן לרבות מתן פיצויים בעבר על ידי הנתבעת , ונוכח הדיון ב26.6.17 כמו גם בקשה למינוי, שבמסגרתה נקבע,
כי המומחה יתן חוות דעתו כמומחה בית המשפט לכל דבר ועניין .

8.
לצורך עניין זה ולבקשת הצדדים אף תוקנו כתבי הטענות – התביעה גדלה בסכומה, והכול הוכן
לקראת חוות הדעת מומחה בית המשפט. חוות דעת ניתנה ,ובית המשפט איפשר
גם שאלות הבהרה ביוזמתו. התובעים שאלו שאלותיהם, לא דרשו חקירת המומחה לא לפני ההבהרה ולא אחריה, גם לאחר שסברו כי שגה בעניין זה או אחר .

9.
נחרצות המומחה בתשובות ההבהרה ,הבהירה
קביעותיו וקיבעה את מסקנותיו
. גם בסיכומי התובעים ביקשו הם לטעון כלפי המומחה מבלי לבקש לחוקרו .בכך ביד אחת יצרו הסכמה מקצועית דיונית ראייתית, וביד השנייה נמשכו הטענות, כאילו לא בחן
המומחה בביקורו בדירה את כלל
הטענות המקצועיות כולן .

10.
חוות דעת המומחה הייתה יסודית, ובמסגרתה נבחנו מכלול המסמכים,
כל חוות הדעת של הצדדים וכל רשימת הליקויים הנטענת בכתב התביעה המתוקן , מדובר על היקפי ליקויים משמעותי ונכבד בו שלבים רבים,
במסגרתו תיקונים בעבר , פיצויים בעבר , ומעקבים שקדמו לתביעה,
יתרת ליקויים וטענות כוללות לגבי המכלול כולו לשלביו זה
מספר שנים. נמצאתי למד כי חוות הדעת התייחסה למכלול ובחנה מקצועית את שנותר, ואף לאחר ביצוע איטום מ20.8.16
.

11.
המומחה העיר,
כי לא ממליץ הוא על פיצוי כפול בגין הרכיבים שהיו כלולים בפיצוי בסך : 13,000 ₪ על פי רשימה מפורשת ,ולכן אלו לא נכללו בחוות דעתו ובכלל זה קופסה שעלותה כ100 ₪ + מ.ע.מ . בחנתי הכתוב המפורש וייחוסו לנספח מפורש כאמור בסיכומי הנתבעת , ולא ראיתי לשנות מהפרשנות המסתברת בלשונו המפורשת של הנספח והמסמך המפורש עליו חתמו הצדדים לפיצוי בגין הרטיבות,באומד דעת הצדדים כעולה מכתוב מפורש זה כפי שראיתי לנכון במכלול השיקולים והתרשמותי .

12.
מנגד קבע המומחה כי ביחס לדלת הממ"ד אין מדובר בליקוי גם אם אינה נפתחת במלואה כל עוד מותירה פרוזדור של 90 ס"מ . קביעה מקצועית זו באה לאחר בדיקה במקום בדירה,
ולשם כך נשלח המומחה. ללא הצגת
תקן מקצועי הנדסי אחר לא מצאתי לנכון לקבוע כי כל דלת שאינה נסגרת עד הסוף, כפוף למבנה הדירה ושאר פרמטרים מהווה ליקוי המוכרח בפיצוי. לא כל ליקוי מוגדר פורמאלית ככזה,
אך עצם ציון החסר מראה,
כי המומחה נתן דעתו ובחן כל טענה וכל פגם נטען , בין אם לפיצוי ובין אם לאו. עדיין סברתי כי
חוסר הנוחות יישקל במכלול בכל הנוגע לנזק לא ממוני .

13.
לאור האמור , קבלתי את ממצאי חוות דעת המומחה
ואת תשובות ההבהרה לכל השגות התובעים.כל מה שלא נשאל נחשב למוסכם , וכל מה לא נשאל אינו פתוח לדיון מחודש משום שהיה על התובעים לבקש השלמה במסגרת ההבהרה או לבקש עדות המומחה .לחקירה נגדית בדיון מיוחד .

14.
לא מצאתי נימוק מקצועי לפסול קביעותיו המקצועיות , הן בנוגע לאומדני הפיצוי , להסברי הליקויים שנותרו ואופיים, ולא מצאתי לקבוע אחרת בכל הנוגע לדיור חלוף בניגוד לקביעותיו,
כי אין ולא היה כל הכרח לכך בסוג זה של הליקוי והיקפו. בפועל לא עזבו התובעים את הדירה בעבר , ואין חובה והכרח כי יעזבו הדירה היום בניסיון החיים .

15.
הנתבעת ביקשה לאמץ את קביעות חוות הדעת וכן לא היו לה כל שאלות הבהרה עם קבלת חוות דעתו . קביעותיו של המומחה היו פי 2 מהערכת מומחה מטעם הנתבעת את יתרת הליקויים,
אך היו כמחצית משווי התביעה הראשונית של התובעים במסגרתה יתרת ליקויים עמדה
על סך 14,934 ₪ , וכ25% מסכום כתב התביעה המתוקן , כך בסיומם של סיכומי התשובה של התובעים .

16.
לפיכך וכבר בשלב מסויים
, ובהתאם לחוות הדעת המומחה וקביעותיו , נקבע ב

פסק דין
חלקי ב21.6.18 כי הנתבעת תשלם 8,167 ₪ כולל מ.ע.מ.

17.
נוכח טענתם של התובעים בדבר
חוסר אמון בנתבעת ובפועלים מטעמה בכתב התביעה,
וציטוט פסקי דין הנוגעים לוויתורה של הנתבעת על זכות התיקון , אין מקום ליתן צו עשה לתיקון,
והסכומים שהועמדו לפיצוי בהתאם לחוות דעת המומחה מבטאים סיומה של הפרשה בהקשרם , דווקא כדי למנוע חוסר אמון נוסף, שיוביל למחלוקת חדשה " ועוד מאותו דבר " בין אותם צדדים .

18.
מעבר לאמור , לא ניתן ביד אחת לטעון לחוסר אמון,
ואובדן
זכות התיקון של הקבלן לצורך פיצוי כספי, להטיח בו כי הוא מתקן בעצלתיים וגורם לעוגמת נפש גדולה,
וביד השנייה לדרוש התיקון לרכיב זה או אחר דווקא על ידו כדי שלא לאבד את הזכות לתיקון
חוזר . מה גם , שכל שנדרש תיקון בהתאם לחוות הדעת מומחה בית המשפט ,כומת כספית לתשלום ,
והוריתי במסגרת פסק הדין החלקי מתן הסכום כולו כאמור בחוות הדעת
, והתבקשתי להשלימו בזה בפסק הדין המשלים.

19.
התובעים ציינו שהנתבעת לא הופיעה לאורך כל התקופה לבדוק ולתקן , וזו העלתה טענה כי הגיעה למסקנה,
כי מדובר בתובעים,
שאינם יודעים לסיים מחלוקת ואינם מעוניינים לסיימה .התוצאה הטובה ביותר במצב זה , תיקון הדרוש על ידי אחר . מכאן שבית המשפט העדיף להעניק הפיצוי הכספי, מבלי להיכנס לסוגיית הסמכות בתביעה הקטנה בכל הנוגע לצו עשה לתיקון מוצר .

20.
לגופו של עניין צווי עשה אינם בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, ותיקון ליקויי דירה אינו בכלל תיקון מוצר מיטלטלין צרכני ולא נאריך . בית המשפט ביקש למצוא הראוי בנסיבות מבלי לפגוע בחלק מסעדי התביעה בחוסר סמכות עניינית .
לכאורה התביעה אמורה הייתה להידחות בכל הנוגע לצווי עשה לתיקון , לא כך נהג בית המשפט הגם שהתובעת הינה עורכת דין, דווקא משום שברור שתוצאה זו תחטא לתוצאה הצודקת, ואין להפנותה לסדר דין רגיל להוצאות נוספות מיותרות .

21.
לפיכך , מכאן ואילך מה שנפסק לפיצוי בגין רכיבי חוות הדעת בא במקום תיקון . מה שלא נפסק אינו בכלל . דהיינו ככל שנקבע כי אין בעיית רטיבות וזו תתגלה לעתיד במקום זה או אחר , תיבחן זו ככזו , תקום עילה חדשה , ואין באמור כדי למנוע בדיקת מקור הרטיבות ובחינת כל טענה
לפי כל דין , ובידוע כי כל רטיבות חדשה היא עילה חדשה,
ככל שאינה באה כתוצאה מהעדר תיקון ששולם פיצוי בגינו ולא בוצע , ותיבחן ככזו באשר מסקנותיה.

22.
יובהר,
כי אין באמור,
כדי לפגוע באחריות הנתבעת כפוף לכל דין בכל הנוגע לליקויים , שלא היו ידועים עד למועד הגשת התביעה ,
ואינם חלק מכתבי הטענות וחוות דעת המומחים בתיק זה.

23.
לא קבלתי את טענות התובעים לעניין העדר אריחים מספיק , לא הוכח בפני
י חסרונם של אריחים אלו בהתאם למטרז' שצוין , לא הוראה המומחה חסרונם במהלך הביקור בדירה לא הוצגה למומחה ראייה אחרת בהקשר זה , לא התבקשה עדות מומחה אחר ולא חקירתו של זה מטעם בית המשפט, לא הובאו עדים לעניין זה בכלל ולא התבקשה חקירתם הגם שבית המשפט ניסה לפתוח הדלת לחקירת המומחה או דיון נוסף למרות שמדובר בעורכי דין משני הצדדים.
" המוציא מחברו עליו הראייה"
, ואין בידי לקבל הפרש כספי זה המותנה בעובדה לא מוכחת דיו.

24.
לעניין, עלות סמכתי ידיי על המומחה שהגדיל את הסכום מהאמור בחישוב למטר כאמור בחוות דעתו, בחישוב עלויות בתחום מומחיותו, ומשלא התבקשה חקירתו, לא מצאתי לנכון לבטל קביעתו הסבירה בהפרש המחירים הסביר . המומחה גם ציין בהבהרתו מ10.1.18 כי עומד המומחה על אופן חישובו לעניין הרובה בריצוף , המומחה היה בדירה, ראה כל הדרוש, קבע המטרז' בו נדרשת העבודה. ככל שפוצו התובעים בעבר והותירו ליקוי זה או לא החריגו אלמנט במפורש כשהוא לנגד עיניהם ומשתמע ככולל .

25.
מתוך ההסכם בכתב יד בין הצדדים בנוגע לפיצוי קודם בגין רובה ואריחים :

" פיצוי על החיפוי אמבטיה בסך 13,000 ₪ 1.א. תיקון רובה וסיכה בחיפוי אמבטיה ( כפול 3 חדרים ) + החלפת 2 אריחים ותיקון קופסת אמבטיה ליד האסלה
"

"כפול 3 חדרים ":

26.
בחדר הילדים התביעה הייתה לאיטום רטיבות בתקרת חדר ילדים, אין שם חיפוי אמבטיה, כך שתיקון הרובה כפול 3 חדרים מחייב המסקנה, כי מדובר ברובה אריחים כי אין בתקרה אריחים ורובה
.

27.
גם רשימת הליקויים שנותרו לתיקון מ31.5.15
כוללת בקפידה כל פרט כולל סדקים בחיבור פלטות גבס, צביעה חוזרת של סדק בתקרת המטבח , החלפת אריחים שבורים ברצפת המקלחון חדר הורים ועוד , ניקיון אסתטי באמבטיה. התובעים ירדו ב2015 לדקויות ולא סביר שיתעלמו מחסר ברובה או ליקוי נראה לעין .

28.
התובעים לא הראו ביצוע העבודה על ידם לאמור מה היה מה בוצע ומה נותר לביצוע . לא הביאו כל עד מטעמם בהקשרים מושא שארית המחלוקת , לפיכך, גם ראייתית וגם לגופה של פרשנות , פרשנותו המסתברת של ההסכם מתוך הכתוב מחייבת המסקנה, כי לו רצו להחריג רובה לקוי באריחי רצפה לעומת הקירות היו וודאי יודעים לציין זאת במפורש באותו כתב היד .
לא סביר לראות ליקויים ברובה קירות ובאריחי רצפה, ולפתור
בעיה בפיצוי כספי שגם כך סכומו לא מבוטל רק לגבי קירות. לא סביר במחיר זה ביחס לעלות תיקוני רובה לפצל תיקוני רובה. לפיכך קבלתי בסבירות והסתברות כי ההסכם כלל את הרובה כפול 3 חדרים .

29.
ציין על סמך קביעתו כבורר לעניין עובדה זו או אחרת כאמור בהסכמת הצדדים, הדיונית , לפיכך , איני רואה מקום לסטות מקביעה זו לפיה, אין מקום לכפל פיצוי ככל שהראשון כלל חדר זה או אחר .

30.
כשם שביקשו התובעים סיכומים בכתב יכלו לבקש חקירת המומחה.
מדובר בעורכת דין מקצועית ,
זאת ועוד , היה על התובעים הנמצאים בתיקונים חוזרים לשיטתם במיקום זה להיערך להזמנת אריחי רזרבה ככל שמדובר בעניין לגביו לא נחה דעתם,
שהוא מתוקן ושיש צורך להסדירו,
ומי יודע עוד כמה פעמים עם הנתבעת או בלעדיה. התיקון המינורי לא יכול להגיע להיקף כספי פי 10 מהערכת המומחה הנקודתית לנדרש בפועל . אין מדובר בחלוף עשרות שנים ובאין ראייה פוזיטיבית , חזקה שישנם אריחים לתיקון במיוחד כשמדובר בבודדים דווקא בשל התיקונים והצורך באלו .

הוצאות משפט וחוות דעת :

31.
התובעים הקפידו בזכותם לקבל דירה באיכות גימור גבוהה .
אין בכך, הצדק
כדי להענישם בביצועים חלקיים של דרישותיהם, מה גם שחלק מהדרישות בולטות ולמרות מובהקותם לא בוצעו . חברות הבנייה נדרשות הן לבצע המעקב אחר הליקויים מה בוצע ומה לא בוצע ולקבוע מועד להשלמה זו או אחרת . נכון הוא כי
קיימת גם תופעה מוכרת של ניסיון להשיב חלק ניכר מכספי רכישה באמצעות תביעות חסרות פרופורציה של ליקויי בנייה, ולכן גם במקום שחברת בנייה סבורה כי זהו הכיוון בו מבקשים לילך תובעים באשר הם , עליה לרכז את הדרוש תיקון להודיע בבהירות מה יבוצע , מה יפוצה ומה אין הסכמה ובכך מתן השירות נמצא בבקרה ברורה , לקיים בקרת ביצוע בכתב ובכך לנהל בשקיפות ושירות האחריות המעשית , אל מול רשימות ישנות וחדשות וטענות , מול חוות דעת לפני תיקון ואחריו.

32.


חוות דעת מ2015 אינה יכולה לשמש חוות דעת ב2018 לעניין היקף ליקויים, כשאחריה בוצע תיקון זה או אחר , משום שכשם שחוות דעת בנזקי רכב יש לה מועד סביר אחריו הקשר הסיבתי נחשד , כך חוות דעת שאחריה תיקונים, חייבת תיקון ועדכניות , ולו היה השמאי מגיע לעדות וודאי היה אומר שאינו יודע מה המצב נכון ליום הגשת התביעה, וודאי היה כותב שאינו יודע מה היה בין הצדדים לאחר חוות דעתו. לפיכך , החסר הראייתי שביקש בית המשפט להשלים באמצעות חוות דעת מומחה מטעמו למצב העדכני .

33.
יתכן שאלמלא חוות דעת מומחה בית המשפט הייתה התביעה עלולה להידחות נוכח העדר הרמת הנטל בבהירות, שבין מה שבוצע ומה שנותר
ועוד , במיוחד כאשר מומחה התובעים לא נחקר ולא התבקשה חקירתו.
בית המשפט ראה לפניו זוג המבקש לתקן ליקויי בנייה, ושביקש צווי עשה לתיקון ,מה שמקיים את המסקנה לכאורה, שאין מדובר בתביעה לכספים, אלא שעם תיקון כתב התביעה כדי לבדוק מה נותר ומה בוצע, עלה סכום התביעה הכספית .הנתבעת ביקשה לסיים את הדרישות המתחדשות והישנות והתובעים ביקשו לשים קץ להתייחסויות החלקיות .

34.
התובעים נדרשו להוצאות מכיסם, כדי להעמיד תביעתם גם אם נפלו פגמים בדרך ובתהליך, ולשלם הוצאות מכיסם , שבסופו של יום פסק מומחה בית המשפט סכום משמעותי, הוצאה זו ראוי להכיר בה
באיזון , שכן,
מנגד נדרש כתב תביעה מתוקן כתב הגנה מתוקן , ולפיכך , בתוצאות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט , העמדתי סכום ההוצאות לחוות הדעת על סך מופחת כולל ההוצאות כולן מכל סוג שהוא בסבירות בתביעה הקטנה בסך של : 4,000
₪.

נזק לא ממוני
:

35.
עת נמצאו ליקויים בחוות דעתו של המומחה שטרם תוקנו ,ומשמדובר בעניין שנמשך זה זמן, ולמרות
שאין מדובר בתיקונים עכשוויים הנדרשים פינוי הדירה, ובמכלול השיקולים הנוגעים ל " נזק לא ממוני " במקרים של ליקויי בנייה, תוך שהתרשמתי מהמסמכים מעדויות הצדדים ומאופן התנהלות הצדדים גם לפני הגשת התביעה וגם אחריה, כשהנתבעת בחרה שלא לתקן.
כדי שלא להיות במחלוקת נוספת מול התובעים,
כך כתבה גם בכתבי בי דין . לפיכך , הנני מעמיד הנזק הלא ממוני בדבר העיסוק והנגזר מכך בליקויים , על סך של : 2,500
₪.

36.
רצונה של הנתבעת לסיים דרישות בלתי פוסקות לתיקוני ליקויים לאחר הסכמות ביניים ופיצויים בעבר , הביאה לעמדתה לבקשת

פסק דין
שיהא ברור דיו, כי מכאן ואילך לא יהא מקום לשוב ולדוש בליקויי העבר ומחזור טענות .

37.
מעבר לכל האמור , ובמכלול הבדיקה ברכיבי התביעה והטענות כלפי המומחה מטעם בית המשפט , לא מצאתי לפסוק יותר מהסכום שפסקתי
המשלים את הסכום שנפסק בפסק הדין החלקי , וזאת למרות שבחנתי מכלול הטענות כולן.

38.
לאור כל האמור הריני מורה כדלקמן :

א.
הנתבעת תשלם לתובעים יחד סך של : 8167 ₪(
פסק הדין החלקי- ככל שלא שולם עד כה ) וכן 2,500
₪ נזק לא ממוני בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד למועד פסק הדין.
ב.
נוסף לאמור , הנתבעת תשלם לתובעים יחד הוצאות משפט ,חוות דעת , והוצאות מכל סוג שהוא בסך כולל של
: 4,000 ₪ .
ג.
הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
ד.
ככל ששולם פסק הדין החלקי ינוכה מהסכום האמור .

זכות לכל צד לבקש בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.


ניתן היום,
ח' חשוון תשע"ט, 17 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 55050-09/16 עינב מילס ספיר, בני ספיר נ' פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/10/2018)