פסקי דין על מורן בן שמואל | פסקי דין על דניס חיירולין | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח |

47613-07/18 תק     21/10/2018




תק 47613-07/18 מורן בן שמואל נ' דניס חיירולין, שומרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018

ת"ק 47613-07-18 בן שמואל נ' חיירולין ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ


תובעת

מורן בן שמואל


נגד


נתבעים

1.דניס חיירולין
2.שומרה חב' לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
לפניי תביעה על סך 12,693 ש"ח שעילתה פיצוי בגין נזק שנגרם לרכבה של התובעת מתאונת
דרכים בה היו הצדדים מעורבים.
2
לטענת התובעת, הנתבע, שעמד בצד ימין של הכביש, פרץ לנתיב נסיעתה מבלי לאותת, כדי לבצע פרסה ופגע ברכבה בצדו הקדמי ימני.
3.
לטענת הנתבע, בעת שביקש לבצע פרסה מכביש שבו נתיב אחד, בעת שהחל בביצוע פניית פרסה, רכבה של התובעת הגיח תוך ניסיון לעקוף את רכבו משמאל, עקיפה מסוכנת ואסורה.
4.
ביום 17.10.2018 התקיים בפני
י דיון, במהלכו העידו הצדדים והתייחסו לנסיבות קרות התאונה.
כך, העידה התובעת, כי ראתה את התובע עומד בצד ימין של הכביש, מקביל למדרכה ללא איתות, וכאשר נסעה הבחינה כי
הנתבע החל לנסוע ללא איתות ופגע בה בצידו הקדמי ימני של הרכב. לטענתה, מדובר בכביש רחב דיו כדי שיסעו בו שני רכבים.
5.
בעדותו, טען הנתבע, כי ביקש לעשות פרסה, וברגע שהחל לסובב את ההגה שמאלה, התובעת עקפה אותו מצד שמאל ואז הרגיש את הפגיעה. הנתבע העיד, כי ראה את התובעת מרחוק, וכי היא נסעה במהירות, ולאחר שראה אותה מרחוק החל לעשות את הפרסה.
6.
לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בתמונות ממקום האירוע, ולאחר שהצדדים שיחזרו את אופן קרות התאונה מצאתי לנכון לקבל את התביעה באופן חלקי, ואלו טעמיי.
7.
בהתייחס לביצוע פרסה, תקנה 44(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת, כך:
"לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא
".
ע. סומך, בספרו תאונות פח ושיבוב רכב (התשע"ג-2013) ע' 241 ("ע. סומך"), מתייחס לתקנה זו ומסביר, כי "פניית פרסה מחייבת פנייה במקום מותר בלבד, בשים לב לרכבים הבאים ממול, מהצד ולאלו הנוסעים מאחור באופן המחייב מתן התראה מוקדמת לפנייה כאמור, על דרך האטה ושימוש בכללים בעת סטיה מנתיב לנתיב".
8.
מתוך עדותם של הצדדים ומתוך התמונות אני למדה, כי התאונה התרחשה בכביש בעל נתיב אחד, אשר הינו רחב דיו כדי ששתי מכוניות יוכלו לנסוע בו.
בעדותו, העיד הנתבע, כי כאשר החל לבצע את הפרסה, ראה את התובעת מרחוק, ועדיין יצא מהצד הימני של הכביש לפרסה. לטענתו התובעת עקפה אותו משמאל. התובעת טענה, כי ראתה את הנתבע חונה מצד ימין, ומבלי לאותת, יצא במהירות מהמקום בו עמד כדי לבצע פרסה.
לטענו של הנתבע, הוא לא עמד, אלא היה בנסיעה, והתובעת נסעה במהירות.
מבלי שאדרש להכריע האם הנתבע נסע או עמד, אני סבורה, כי ביצוע פרסה מצד ימין של הכביש, כאשר הנהג רואה את רכבה של התובעת מאחוריו, כאשר היא נוסעת במהירות, הינה התנהגות שאינה עומדת בדרישות הדין, ואינה עומדת בכללי הזהירות המוגברים הנדרשים בעת ביצוע פרסה.
יודגש, כי הנתבע טען שראה את התובעת, אם כך, היה עליו ליתן התראה מוקדמת לפניה ולוודא, כי יש ביכולתו להשלים את הפרסה בצורה בטוחה.
9.
ענין דומה נידון ב בע"פ (מחוזי ת"א) 70494/04 אינדיצקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.2004), שם נקבע, כי "אין לקבל טענה שהועלתה על ידי המערערת שדי בעובדה שהנהג המעורב הודה הנהיגה במהירות גבוהה כדי לפטור אותה מאחריות, והרי מחובתו של הנהג המבקש לבצע פניית פרסה בנסיבות המקרה, כפי שפורטו לצפות גם אפשרות של נהג שיסע במהירות גבוהה מעל המותר, ובכל זאת החובה עדיין מוטלת עליו שלא לבצע את פניית הפרסה תוך סיכון אותו הנהג".
ובענייננו, כאמור, הנתבע אמר במפורש, כי ראה את רכבה של התובעת מאחוריו נוסע במהירות.
10.
ככלל, ניתן לומר, כי "מי שבוחר לעשות פניית פרסה נוטל על עצמו אחריות מוגברת לגבי המשתמשים האחרים בדרך" (ת"א (מחוזי חיפה) 1197/95 מנדלבאום נ' סבן (פורסם בנבו, 25.3.1999).
ועל כן, אני קובעת, כי מאחר שהנתבע ראה את התובעת, בעודו סובר שהיא נוסעת מהר,
ועדיין בחר לבצע את הפרסה, ולאור החובות המוגברות החלות עליו, האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי הנתבע.

11.
ואולם, הטלת האחריות על כתפי הנתבע, אין פרושה התעלמות מהתנהלותה של התובעת.
לטענת הנתבע, התובעת היא זו שעקפה אותו. כאמור, התובעת העידה, כי נתבע עמד בצד הכביש, וכי לא נדרשה לעקוף אותו, כי הכביש רחב דיו, אלא רק נדרשה לזוז קצת ימינה. ואולם, גם במקרה כזה, "אין פירושו של דבר הטלת אחריות מלאה על נהג הרכב הנוהג בשמאל, הגם שנהיגתו לא על פי תקנות התעבורה, תשכ"א1961, היות וגם לנהג הרכב הנוסע מימין חלות חובות שבדין לנהיגה זהירה" (ע. סומך, בעמ' 214).
יחד עם זאת, אני סבורה, כי על התובעת, אשר העידה כי ראתה את הנתבע עומד בצד הכביש, היתה מוטלת חובה לנהוג במשנה זהירות ולכלכל צעדיה למקרה שהנתבע יחל בנסיעה וינסה להשתלב בנתיב בו היא נסעה, ודאי לאור האפשרות הצפויה, שהרכב בצד הכביש ישתלב על מנת לבצע פרסה, באופן שיהיה עליו להגיע לצידו הימני של הכביש.
על כן אני קובעת, כי התובעת לא נהגה ברמת הזהירות הנדרשת, ביחס לנסיבות ההתרחשות, וכי יש לה אשם תורם לקרות התאונה בשיעור של 20%.
בהתאם, יש להביא להפחתת הפיצוי שיפסק לטובת התובעת בגין נזקיה בשיעור האשם התורם שלה. (
ע"א 4079/05

הועדה

המקומית

לתכנון

ובניה
-
שומרון

נ' מעונה

חברה

לבנין

בע
"
מ

(פורסם בנבו, 11.11.2010)).
12.
לאור כל האמור אני קובעת, כדלקמן:
הנתבעים ישלמו לתובעת סך כולל של 10,050.4 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום פסק הדין
.
כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסך של 630 ש"ח.
הסכומים ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
13.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 47613-07/18 מורן בן שמואל נ' דניס חיירולין, שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/10/2018)