פסקי דין על עיזבון המנוח סלים ניקולא ח'ורי (המנוח) | פסקי דין על עיזבון המנוח ניקולא סלים ח'ורי (המנוח) | פסקי דין על יוסף ניקולא ח'ורי ואח' | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל חיפה |

45261-03/16 א     23/10/2018




א 45261-03/16 עיזבון המנוח סלים ניקולא ח'ורי (המנוח), עיזבון המנוח ניקולא סלים ח'ורי (המנוח), יוסף ניקולא ח'ורי ואח' נ' מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 45261-03-16 ניקולא ח'ורי(המנוח) ואח'
נ' מדינת ישראל
ואח'

ת"א 44686-03-16 עטאללה ואח'
נ' מדינת ישראל


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
נאסר ג'השאן


התובעים

1.עיזבון המנוח סלים ניקולא ח'ורי (המנוח)

2.עיזבון המנוח ניקולא סלים ח'ורי (המנוח)

3.יוסף ניקולא ח'ורי

4.נסרי ניקולא ח'ורי

5.סומייה ח'ליף

6.עיזבון המנוחה עפיפה ניקולא חורי (המנוח)

7.ח'זנה שפיק חורי

8.ג'זאלה שפיק נג'אר

9.ניג'מה שפיק יעקוב


נגד


הנתבעים

1.מדינת ישראל

2.רשות מקרקעי ישראל
חיפה




פסק דין
חלקי


1.
לפניי בקשת הנתבעת – מדינת ישראל
, להורות על דחיית התביעה בת"א 45261-03-12 על הסף מחמת התיישנות בהתייחס לחלקות 358 ו-396 בגוש 2, חלקה 22 בגוש 5 וחלקה 23 בגוש 8 שהתווספו במסגרת כתב התביעה מתוקן.

רקע כללי
:

2.
ביום 21.03.2016 הגישו התובעים כתב תביעתם בגדרו עתרו לקבלת פיצויי הפקעה בגין הפקעת המקרקעין היודעים כחלקות 555, 236, 37 (סוג 13), 37 (סוג 16) ו-308 בגוש 2; חלקה 13 בגוש 6; חלקות 249 ו-167 בגוש 1 (להלן: "המקרקעין"), הרשומים על שם עיזבון המנוח סלים ניקולא ח'ורי ז"ל (להלן: "המנוח סלים") מאדמות כפר אלברווה ואשר נרכשו בהתאם לחוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג-1953 (להלן: "חר"מ").

3.
ביום 09.01.2017, בטרם הגשת כתב ההגנה, הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה על-ידי הוספת ארבע חלקות נוספות שלא נכללו בכתב התביעה: חלקות 358 ו-396 בגוש 2; חלקה 22 בגוש 5 וחלקה 23 בגוש 8 (להלן: "החלקות החדשות"). בית המשפט (כב' השופטת גלית ציגלר) בהחלטתו מיום 10.01.2017 התיר את תיקון כתב התביעה ללא קבלת תגובת הנתבעת.
בבסיס החלטת בית המשפט עמד הנימוק שטרם הוגש כתב הגנה.
4.
ביום 28.06.2017 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת ובגדרו עתרה להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, היעדר עילה, היעדר יריבות, שיהוי ונזק ראייתי. יצוין כי בכתב ההגנה עתרה הנתבעת לאיחוד תביעה דנן עם ת"א 44686-03-16 שכן שתי התובענות עוסקות בפיצויים בגין הפקעת החלקות של המנוח סלים.

5.
ביום 14.09.2017 הוריתי על איחוד תיק דנן עם תיק ת"א 44686-03-16, זאת לאחר שנוכחתי כי עסקינן בתביעות בעילה זהה המתייחסות לאותן חלקות מקרקעין והמבוססות על אותה טענה לפיה הזכויות במקרקעין היו רשומות על שם המנוח סלים.

6.
ביום 28.11.2017 הוגשה הבקשה שבנדון לסילוק התביעה על הסף. יצוין כי במסגרת הבקשה עתרה הנתבעת, בנוסף, לדחיית התביעה בת"א 44686-03-16 על הסף גם כן בשל התיישנות וזאת מאחר ובבקשת התובעים לתיקון כתב התביעה התווספו חמישה תובעים נוספים. בהחלטתי מיום 11.06.2018 קבעתי כי באשר לטענה הנ"ל (סילוק התביעה מס' 446863-03-16) לא אדרש לה בשלב זה, וזאת מן הטעם שאין יודעים אם התובעים החדשים יוכרזו כיורשים של המנוחה פרידה וזאת לאור קיומה של צוואה שטרם קויימה. על כן בהחלטתי זו,
אדרש לטענת הנתבעת להורות על דחיית התביעה על הסף בת"א 45261-03-16 ככל והיא מתייחסת לחלקות החדשות שצורפו בכתב התביעה המתוקן.

הבקשה לסילוק על הסף
:

7.
הנתבעת עותרת, כאמור, לדחות את התביעה על הסף ככל שהיא מתייחסת לחלקות 358 ו-396 בגוש 2, חלקה 22 בגוש 5 וחלקה 23 בגוש 8 שהתווספו לכתב התביעה המתוקן ביום 10.01.2017 וזאת מחמת התיישנות. לטענת הנתבעת הואיל ועילת התביעה התיישנה, והבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לאחר שתמה תקופת המעבר שנקבעה בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח ארידוד נ' עיריית פתח תקווה (21.03.2013) (להלן: "הלכת ארידור") להגשת תביעות לפיצויי הפקעה, אשר חלפה ביום 21.03.2016, התביעה בענייננו התיישנה ככל שהיא נוגעת לארבע החלקות שהתווספו לכתב התביעה המתוקן. נטען כי מתן היתר לתיקון כתב התביעה, מהווה עקיפה להלכה שנקבעה בעניין ארידור.

8.
לטענת הנתבעת, יש להורות על ביטול ההחלטה המורה על תיקון כתב התביעה (לפיה הותר לתובעים להוסיף חלקות על כתב התביעה המקורי), וזאת משום שהחלטה הנ"ל התקבלה מבלי שניתנה לנתבעת הזדמנות להגיב לה ולהתייחס לטענת ההתיישנות עובר למתן ההחלטה.
9.
הנתבעת עוד עותרת להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות. לטענת הנתבעת התובעים לא טרחו לצרף לכתב התביעה צו ירושה או צו קיום צוואה של המנוח סלים ניקולא ח'ורי שמכוחו הגישו תביעתם ואף לא צורפו צווי ירושה או צווי קיום צוואה של מי מיורשיו של המנוח סלים. על כן, אין לנתבעים זכות תביעה לכאורית להגשת התביעה. יתרה מהאמור טוענת הנתבעת כי ככל והתביעה נוגעת לחלקיו של המנוח סלים, התביעה לא הוגשה על-ידי כלל יורשיו, אלא על-ידי עזבון המנוחה עפיפה ניקולא ח'ורי, בניגוד להוראות סעיף 122 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 המחייב הגשת תביעת עזבון בידי כלל היורשים
או בהסכמתם.

10.
מנגד עתרו התובעים לדחיית הבקשה. לטענתם תיקון כתב התביעה אינו מהווה עילת תביעה חדשה. נטען כי מדובר בהוספת חלקות השייכות לעיזבונו של המנוח סלים ניקולא ח'ורי, כאשר אין בתיקון על דרך הוספת חלקות חדשות שהופקעו באותה תקופה ובהתאם לחר"מ כדי להוות עילת תביעה חדשה, זאת מאחר וטענותיהם הנוספות של התובעים מבוססות על אותו מעשה – מעשה ההפקעה. התובעים הפנו בעניין זה לרע"א 7330/17 תומא נ' רשות מקרקעי ישראל (19.03.2018) (להלן: "עניין תומא").

11.
בתשובתה של הנתבעת חזרה היא על האמור בבקשתה והוסיפה וטענה, כי יש לאבחן עניין המקרה דנן מעניין תומא. הנתבעת הפנתה למספר החלטות שניתנו על-ידי בתי משפט מחוזיים, בהן נדחתה בקשת תובעים לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת חלקות שלא נכללו בכתב התביעה המקורי.

12.
הנתבעת עוד הוסיפה, כי מדובר בניסיון מובהק לעקוף את מחסום ההתיישנות באמצעות הגשת תביעה חסרה, ביום בו תמה תקופת המעבר, וזאת מתוך כוונה ברורה ומוצהרת של התובעים לתקנה בהמשך וליצוק בה עילת תביעה חדשה, אם במידה ויעלה בידם לאתר את "נכסי המקרקעין" הנטענים על-ידם. נטען כי לאור האמור בהלכת ארידור, כל תיקון בפועל של כתב התביעה שמשמעותו הוספת חלקות חדשות לתביעה לפיצויי הפקעה, אשר לא נתבעו באופן מפורש בכתב התביעה במקור, דינו להידחות על הסף מחמת התיישנות.

13.
לטענת הנתבעת, הוספת החלקות לכתב התביעה המקורי בדיעבד, היא בבחינת הוספת חלקות מקרקעין חדשות לתביעה, ולא בבחינת עדכון המתייחס לחלקות שנכללו בכתב התביעה המקורי, על כן עילות התביעה ביחס לחלקות אלה הן עילות עצמאיות העומדות על רגליהן, אשר ניתן היה להגיש בגינן תביעה נפרדת, ואין מדובר בתיקון כתב התביעה המקורי בהתייחס לעילת התביעה הכלולה בה.
14.
במסגרת הדיון מיום 11.06.2018 הודיעה ב"כ הנתבעת כי טענת הסף הדורשת הכרעה בשלב זה היא טענת ההתיישנות, וזאת מבלי לגרוע מטענותיה הנוספות לעניין צווי הירושה ולעניין טענות הסף הנוספות באשר להוכחת החלקות הפיסקליות.

דיון והכרעה:

15.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה נחה דעתי כי דין בקשת הנתבעת, להורות על דחיית התביעה על הסף, ככל שהיא מתייחסת לחלקות החדשות שהתווספו- להתקבל. מצאתי כי משלא צוינו החלקות הנ"ל בכתב התביעה המקורי, ומשהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה לאחר חלוף תקופת המעבר שנקבעה בהלכת ארידור, הרי עילת התביעה ביחס לחלקות הנ"ל התיישנה.

16.
בהלכת ארידור נקבע כי תביעות לפיצויי הפקעה כפופות לדיני ההתיישנות. נקבע עוד כי ההלכה תיכנס לתוקף בחלוף שלוש שנים מיום מתן פסק הדין. בהלכת ארידור לא נקבע כי הלכת ארידור חלה על הליכי הפקעה אחרים. יחד אם זאת, בעניין תומא נידונה שאלה זו ונקבע כי הלכת ארידור חלה על חוקי הפקעה אחרים לרבות הפקעה מכוח חר"מ.

17.
בטרם הכרעה נציין עוד, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי חלפה תקופת ההתיישנות, אף ביחס לתביעה המקורית, וכי התביעה הוגשה במסגרת תקופת המעבר שנקבעה בהלכת ארידור. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לאחר חלוף תקופת המעבר, ועל כן ככל שאקבע, כי עילת התביעה בגין החלקות שהתווספו היא עילה חדשה, הרי מדובר בעילת תביעה שהוגשה לאחר חלוף תקופת המעבר ועל כן דין בקשת הנתבעת להתקבל.

18.
הערה מקדמית נוספת: קבלת בקשת התובעים לתקן כתב התביעה על-ידי הוספת חלקות חדשות ניתנה במעמד צד אחד, ללא קבלת עמדת הנתבעת. מכאן יש מקום לדון בטענת ההתיישנות לגופה, מאחר וקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה ללא קבלת עמדת הנתבעת אינה מהווה מחסום לדון ולהכריע בטענת ההתיישנות לגופה. למסקנה זו ניתן להגיע בשתי דרכים: הראשונה, ביטול ההחלטה שהורתה על תיקון כתב התביעה ודיון מחדש בבקשה לתיקון כתב התביעה (כאשר במקרה זה יש להכריע בטענת ההתיישנות כמקימה מחסום מפני תיקון כתב התביעה); ודרך אחרת היא על-ידי דיון בסילוק עילת התביעה שהתווספה לכתב התביעה (הוספת ארבע החלקות) מחמת ההתיישנות. כך או כך, יש להידרש לטענת ההתיישנות. במקרה דנן, בחרה הנתבעת לטעון עפ"י הדרך השנייה, וסבורני כי החלטת בית המשפט שהתיר תיקון כתב התביעה ללא קבלת תגובת הנתבעת אינה חוסמת את הנתבעת מלטעון התיישנות אף בשלב זה.




19.
ככלל, כאשר עילת התביעה אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, גישת בית המשפט לבקשת תיקון כתב תביעה הנה ליבראלית (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 154 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן: "גורן"). יחד עם זאת, כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, יש לבחון האם יש בתיקון כדי לגרום לנתבע עיוות דין בכך שתישמט טענת ההגנה בעניין קיומה של התיישנות (גורן, עמ' 121; ע"א 748/89 שפירא נ' חייט פ"ד מח(2) 365 (03.03.1994)). ובלשונו של כב' השופט גרוניס ברע"א 1527/09 מדינת ישראל
– משהב"ט נ' אבו עודה, פסקה 5 (14.10.2009):
"
פירושו של דבר, כי אין להתיר לתובע לתקן את תביעתו כך שתתווסף עילת תביעה חדשה, כאשר הדבר יגרור עקיפה של טענת ההתיישנות. במלים אחרות, כאשר חלפה תקופת ההתיישנות לאחר הגשת התביעה, אין להתיר תיקון של כתב התביעה, אלא אם אין התיקון חורג מעילת התביעה המקורית
".
וכן ראו: רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל
(28.05.2012); ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131 (1980)).

20.
מכאן, עולה השאלה, העומדת במחלקות בענייננו- והיא האם הוספת חלקות חדשות לכתב התביעה המקורי מהווה עילת תביעה חדשה? אחת המשמעויות הנפוצות והמקובלות בפסיקה למונח "עילה" לצורך העלאת טענת התיישנות היא "'מערכת העובדות המזכות בסעד משפטי', להבדיל מעילה במשמעות של זכות, סעד או טיעון משפטי" (ע"א 1737/15 מגדל סיני בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 3 (21.07.2016) והאסמכתאות שם).
בדרך כלל, כאשר תובע מגיש תובענה בענייני מקרקעין הוא נדרש, כעולה מלשון
תקנה 82 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")
, לפרט באופן מדויק את מיקום המקרקעין נשוא התובענה, ובמידת האפשר לצרף מפה או נסח עדכני אשר יאפשרו את זיהויים המלא. זיהוי המקרקעין שבגינם נתבעים פיצויי הפקעה, מהווה חלק בלתי נפרד מעילת התביעה
. חשוב להבהיר כי פיצויי הפקעה אינם עילת התביעה, אלא הסעד הנתבע. עילת התביעה בעניין פיצויי הפקעה כפי שהוגדרה בהלכת ארידור "מקורה של עילת התביעה הוא במעשה ההפקעה עצמו" (שם, עמ' 73).




21.
בעניין תומא, אשר בגדרו נבחנה השאלה אם להתיר תיקון כתב תביעה, מקום בו התיקון התבקש לאחר חלוף תקופת המעבר שנקבעה בהלכת ארידור, קבע בית המשפט העליון, כי התשובה לשאלה מתי תיקון כתב התביעה חורג מעילת התביעה המקורית ועולה כדי "עילת תביעה חדשה" אינה תמיד פשוטה, שכן המונח "עילת תביעה" זכה להגדרות שונות בהקשרים שונים בדין האזרחי. בכל הנוגע לבקשה לתיקון כתב תביעה הוגדר המונח באופן רחב יחסית, כך שהוא כולל את "העסקה או המעשה המובא לדיון". בית המשפט העליון הבהיר כי "כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חובתו של הנתבע – אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" (שם, פסקה 24).

22.
משמעות עילת התביעה בהקשר של תביעה לפיצויי הפקעה הנה הפקעת מקרקעין מסוימים ומזוהים אותם יש לציין בכתב התביעה באופן מפורש (ת"א (חי') 49635-12-14 עיזבון המנוח סלימאן חיאדרה נ' מדינת ישראל
(13.09.2016); ת"א (חי') 13655-11-15 עז' עאישה שעבאן נ' מדינת ישראל
(06.11.2017); ה"פ (נצ') 40607-03-16 הועד הממונה על ווקף צפת וטבריה נ' מדינת ישראל
(26.07.2017)). על כן, בענייננו משלא צוינו החלקות החדשות בכתב התביעה המקורי, מדובר למעשה בבקשה להוספת עילות תביעה חדשות.

23.
התובעים סומכים טיעוניהם על קביעת בית המשפט העליון בעניין תומא, ברם, להבדיל מענייננו, בעניין תומא, התיקון שהתבקש מקורו היה בטענת התובעים, כי הם יורשים של בעלי זכויות נוספים במקרקעין כאשר הדיון נסוב סביב אותם מקרקעין ואותו מעשה הפקעה, כך שהתיקון לא נועד להוסיף חלקות חדשות. לפיכך, קבע בית המשפט העליון, כי אין בבקשת התיקון כדי להוות "עילת תביעה חדשה", חרף העובדה שבמועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה חלפה תקופת ההתיישנות. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מדובר בעילה חדשה מאחר והתיקון מבוסס "על אותו 'מעשה' – מעשה ההפקעה – ועל אותם מקרקעין שעליהם נסב כתב התביעה המקורי". (שם, פסקה 26).







24.
התובעים בענייננו, בשונה מעניין תומא, מבקשים לצרף חלקות חדשות נוספות שלא בא זכרן בכתב התביעה המקורי כפי שהוגש. כאמור לעיל, הוספת חלקות חדשות בגינן נתבעים פיצויי הפקעה, מהווה עילה חדשה, שכן כל הפקעה המתייחסת למקרקעין מוגדרים מקימה עילת תביעה עצמאית ונפרדת העומדת בפני
עצמה, אשר ניתן היה להגיש בגינה תביעה נפרדת. לפיכך, תיקון כתב התביעה ביחס לחלקות החדשות שהתווספו מהווה הוספת עילת תביעה חדשה ועצמאית ואין המדובר בתיקון כתב התביעה המקורי בהתייחס לעילת התביעה הכלולה בו (לעניין זה ראו: ת"א (חי') 37944-03-16 נסרה ואח'
נ' מדינת ישראל
(04.06.2018); ת"א (חי') 44377-09-15 חאזן ואח'
נ' מדינת ישראל
ואח'
(החלטה מיום 26.04.2018)).

25.
לפיכך, משהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת החלקות החדשות ביום 09.01.2017, היינו בחלוף יותר מ-9 חודשים מתום תקופת המעבר שנקבעה בהלכת ארידודר, הרי שעילת התביעה שעניינה פיצויי הפקעה ביחס לחלקות החדשות שהתווספו לכתב התביעה (לחלקות 358 ו-396 בגוש 2; חלקה 22 בגוש 5 וחלקה 23 בגוש 8), התיישנה ודין התביעה בגין חלקות אלה להידחות על הסף.

26.
התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
י"ד חשוון תשע"ט, 23 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 45261-03/16 עיזבון המנוח סלים ניקולא ח'ורי (המנוח), עיזבון המנוח ניקולא סלים ח'ורי (המנוח), יוסף ניקולא ח'ורי ואח' נ' מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל חיפה (פורסם ב-ֽ 23/10/2018)