Google

חמדה בן עזרא, יצחק חסאן - קלוד נחמיאס חברה לבניין בע"מ

פסקי דין על חמדה בן עזרא | פסקי דין על יצחק חסאן | פסקי דין על קלוד נחמיאס חברה לבניין בע"מ

46773-10/18 א     25/10/2018




א 46773-10/18 חמדה בן עזרא, יצחק חסאן נ' קלוד נחמיאס חברה לבניין בע"מ








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



ת"א 46773-10-18 בן עזרא ואח' נ' קלוד נחמיאס חברה לבניין בע"מ


בפני

כב' השופט
שלמה פרידלנדר

תובעים
1
.
חמדה בן עזרא

2
.
יצחק חסאן
ע"י עו"ד מקסים בן עזרא


נגד

נתבעת
קלוד נחמיאס חברה לבניין בע"מ




החלטה
הנתבעים יגישו כתב הגנה, ובמידת הצורך גם תביעה-שכנגד, הודעה לצד שלישי או בקשה לסילוק על הסף, לפי העניין, עד יום 1.12.18.

הצדדים ישקדו ללא דיחוי על השלמת ההליכים המקדמיים.
נקבע קדם-משפט, לאחר השלמת ההליכים המקדמיים, ליום 9.1.19 שעה 9:30.

״צדק נדחה הוא צדק נמנע״
. סיום ההליך המשפטי תוך זמן סביר הוא בכלל הזכות החוקתית להליך הוגן וחובת המדינה לספקו. רק הליך משפטי יעיל יהיה מהיר ונגיש, ועל ידי כך – שוויוני ואפקטיבי באכיפת צדק, בהשגת הרתעה ושיקום ובאפשור רווחה ושגשוג. רזולוציה משפטית שמעבר לנדרש מסרבלת את ההליך ופוגעת ביעילותו. כדי להבטיח שפיטה יעילה ומהירה, חרף המחסור החריף במשאבים, הכרח-שלא-יגונה הוא להקפיד על הקצאה מידתית של זמן שיפוטי, על שימוש יעיל בו, ועל צייקנות אסרטיבית בהארכת מועדים ובדחיית דיונים. יש להקפיד על משכי-תגובה קצרים ככל הניתן, לרבות מצד נותני-שירותים חיצוניים, כגון מומחים. לפיכך –
הצדדים בכלל, וב"כ התובעים בפרט, ייזמו הידברות הדדית, בניסיון להגיע להסכמות מועילות.
במידת הצורך – יישלחו ללא דיחוי דרישות בין הצדדים, או בקשות לבית-המשפט, במגמה לקדם את התיק באופן מיטבי, ולהבטיח כי הדיון יהיה אפקטיבי ויעיל.
בקשות לדחיית דיונים יפורטו בהתאם לנוהל.
ישיבות הוכחות שנקבעו לא יבוטלו, אלא במקרים חריגים.
במקרה של אי-השלמת מטלות במועדן – לא מן הנמנע כי
לא תותר השלמתן, או כי ייפסקו הוצאות, אפילו בהיעדר אשם.
הטיעון, בכתב ובעל-פה, יהיה קצר ותמציתי.
כתבי טענות עיקריים לא יחרגו מ-10 עמודים, וכתבי-תשובה מטעם המגיש הראשון לא יחרגו מ-3 עמודים. בקשות-ביניים ותשובות להן לא יחרגו מ-6 עמודים, ותגובה-לתשובה לא תחרוג מ-2 עמודים (גופן דויד 12 נקודות; רווח 1.5; שוליים 2 ס"מ); אלא אם, במקרים חריגים, תתבקש ותותר מראש חריגה מהיקפים אלה. במקרה של צורך בתצהיר – הבקשה או התגובה תוגש כמעטפת לתצהיר בהיקף כאמור, שבו ימוצה תוכנה.
חקירות העדים יהיו ממוקדות וענייניות. עורכי-הדין מוזהרים מראש כי לא ניתן יהיה להיענות לכל מאווייהם, ולפיכך עליהם להקפיד למצות את עיקרם תחילה.

קיום "דפוזישנס" במשרד עורכי-הדין, בהסכמה
: לצורך התמודדות פרואקטיבית עם האילוץ להקצות משכי-זמן צייקניים לחקירות העדים, מומלץ לב"כ הצדדים ליזום, בשלב קדם-המשפט, שימוש מושכל בשאלונים, לרבות תשאול בעל-פה בתיעוד חזותי, בהתאם לתקנות 110 ו-143 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"). המקבילה האמריקאית של הסדרים אלה, מוסד ה"דפוזישנס", שבמסגרתו מקיימים במשרדי עורכי-הדין מעין חקירה נגדית מוקדמת של העדים – מסייע לצדדים להעריך מראש את הסיכון בהליך, ועל ידי כך מניע פשרות יעילות. בכל מקרה, הוא חוסך את ה"דייג" העקר המאפיין את רוב זמנה של החקירה הנגדית בבית-המשפט [
federal rules of civil procedure
, rule 30 ("depositions by oral examination")
]. מומלץ לצדדים, אפוא, להסכים לאמץ מוסד זה, בכל ווריאציה שימצאו לנכון; ובית המשפט יעמוד לרשותם במתן הבהרות ופתרון בעיות שיעלו בהקשר זה. בהתייחס ל-רע"א 8590/17 ד.י. דוידי השקעות ונדל"ן בע"מ (19.11.2017), וכמובן בכפוף לאמור שם, אבהיר כי ה"דפוזישנס" לא נועדו להחליף את חקירת העד בבית המשפט, לפי תקנות 166-164 בתקנות סדר הדין; אלא להוות הליך גילוי שלפני העדות – בדיוק כמו השאלונים, שלפי תקנה 110 עשויים להיעשות גם במתכונת של "חקירה שבעל פה, ככל שיורה בית המשפט". עוד אבהיר כי ניתן להתנגד לשאלות במסגרת ה"דפוזישנס", כפי שניתן להתנגד לשאלות במסגרת השאלון [תקנה 109(ב)]. מכל מקום, סדרי הדין הם דיספוזיטיביים והצדדים רשאים להמירם בהסדרים דיוניים חלופיים.
אין מנוס מלהשלים עם הגבלת הטיעון והחקירות, אפילו כרוך הדבר בסיכון מידתי לפגיעה באינטרס של בעל-דין מסוים. כך מתחייב מן הצורך להגשים את האינטרסים החיוניים האמורים של הכלל, ולאפשר למתדיינים אחרים לזכות ביומם בבית-המשפט במועד סביר.

עדויות מומחים
: לצורך ייעול הבירור של עניינים שבמומחיות – מוצע לצדדים להסכים כי המומחים מטעמם יידברו לאחר הגשת חוות-הדעת, בניסיון לצמצם את המחלוקות ביניהם. במקרה של צורך בחקירת המומחים – בכוונתי לקבוע את חקירות המומחים באותו תחום לאותה ישיבה. כך ניתן יהיה להסכים כי המומחים ייחקרו על ידי ב"כ הצדדים באופן אינטראקטיבי; או יסייעו לב"כ הצדדים בחקירת המומחה-שכנגד. כך יתאפשר לבית-המשפט להתרשם מדעות המומחים באופן אפקטיבי ויעיל [לדגם אוסטרלי זה ראו, בין השאר:
guidelines for the use of concurrent evidence in the administrative appeals tribunal (9 november 2011)
; וכן:
"the hon justice mclellan, 'expert witnesses – the recent experience of the land and environment court' (november 2005) 17 (10) judicial officers' bulletin 83
. הנשיא מקללן מציין כי דגם זה חוסך 80%-50% מן הזמן השיפוטי המוקדש לחקירות מומחים בשיטה המסורתית].

הסתייעות בפוליגרף
: במקרה של טענות לגרסאות שקריות בעליל – מוצע לצדדים להיבדק בפוליגרף על גרסאותיהם העובדתיות, במכון שימונה על ידי בית-המשפט, כאשר תוצאות הבדיקה יהוו ראיה בין כלל הראיות בתיק.
צד שיימנע מלהיבדק עלול להיחשב כמי שנמנע מלהגיש ראיה שהייתה עשויה לסייע לו, על כל המשתמע מכך.
הצדדים מוזמנים גם לשקול הסדר דיוני, שלפיו ממצאי הפוליגרף יכריעו את ההליך.
האמור מבוסס על עמדתי הטנטטיבית כי בדיקת פוליגרף עשויה להיחשב לראיה קבילה (בין שאר הראיות) להוכחת תגובות גופניות העשויות להעיד על דחק נפשי, או היעדרו, בזיקה לגרסאות מסוימות; וכי ראיות אודות תגובות כאלה עשויות להשפיע על משקלן של העדויות מטעם הצדדים, לעניין סעיף 53 בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), המורה כי "ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט".
אבהיר כי הגם שבדיקת הפוליגרף טרם הוכרה כראיה מדעית לאמירת אמת או שקר – הרי שלכאורה אין מניעה, מבחינת דיני הראיות, לקבלה כראיה עובדתית לעצם תגובת הדחק או היעדרה, בזיקה לאמרה מסוימת, לפי סעיף 10א בפקודת הראיות. יוזכר כי "בית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות הענין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיות שהובאו במשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט, והטעמים יירשמו" [פקודת הראיות, סעיף 10א(ג)]. לעניין זה – תגובות גופניות המתלוות למתן האמרה או העדות הן חלק מן האמרה או העדות. כאמור, עניין זה יישקל במסגרת מסכת הראיות בכללותה, ובשים לב לטיעוני הצדדים.
אעיר כי הספרות המחקרית מדגימה אמינות רבה של בדיקות פוליגרף מקצועיות (נהוג לנקוב בשיעור ממוצע של 90%-80%; ראו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 3.1102). שיעור אמינות זה עולה בעשרות אחוזים על ראיות קבילות ומקובלות, כגון התרשמות בלתי-אמצעית מסימנים התנהגותיים בעת העדות, ואפילו על עדות ראייה [איתן אלעד, הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו (בר-אילן 2005), עמ' 276-206; 191-153;
don grubin, “the polygraph and forensic psychiatry”, 38(4) j. am. acad. psychiatry l. 446 (2010); robert buckhout, "psychology and eyewitness identification", 2 l. & psychol. rev. 1976, 75, 90
; דורון מנשה, רביע עאסי, "טעות בזיהוי חזותי של חשודים: הזמנה למחקר ורפורמה", משפטים לה (תשס"ה) 205-329, כגון מול הערות שוליים 179, 189, 235, 322, 332, 372]. הפוליגרף אינו פחות אמין מאמצעים אחרים המוכרים במדעי התנהגות והרפואה, וכן במשפט [
amsel t., "comparative review of polygraph and other diagnostic tools and methods", apa magazine (2013) 46(1), 45 – 57. also published in: european polygraph 7(1), 23
]. לא בכדי, אפוא, מסתייעים בפוליגרף בחקירות משטרה, ביטחון וביטוח. לפיכך, הסתייעות בפוליגרף בהליכים משפטיים צפויה להשביח את התקפות ואת היעילות של ההכרעה השיפוטית, במקרים המתאימים.

אצפה לשיתוף-פעולה של הצדדים ובאי-כוחם עם ההנחיות האמורות, ואמליץ להם ליישם את ההצעות האמורות, במטרה לשפר את השירות השיפוטי לציבור.


ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ט, 25 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 46773-10/18 חמדה בן עזרא, יצחק חסאן נ' קלוד נחמיאס חברה לבניין בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/10/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים