פסקי דין על חכם יוסף אריה | פסקי דין על האגף לאכיפת חוקי עבודה - משרד העבודה והרווחה

1673/05 עב     31/10/2005




עב 1673/05 חכם יוסף אריה נ' האגף לאכיפת חוקי עבודה - משרד העבודה והרווחה




8
בתי הדין לעבודה
עב 001673/05
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
31/10/2005

כב' השופטת עפרה ורבנר

בפני
:
המבקש
חכם יוסף אריה

ע"י ב"כ עו"ד יוגב
ואח'
בעניין:

- נ ג ד -

המשיב
האגף לאכיפת חוקי עבודה - משרד העבודה והרווחה

ע"י ב"כ עו"ד שקורי

החלטה

1. לבית הדין הוגשה בתאריך 5.5.05 בקשה המכונה "בקשה להישפט לביטול קנסות".

לבקשה צורפו כל הקנסות אותם מבקש המבקש מחד לבטל ומאידך להישפט בגינם.

המדובר בהודעות על הטלת קנס מינהלי קצוב מהתאריכים 26.10.04 ומ- 23.9.04.

2. ראשית נציין כי בהתאם להוראות החוק נתערבבו למבקש היוצרות בין בקשה לביטול קנס לבין בקשה להישפט, כמו גם הגורם אליו יש להפנות בקשות אלה.

בנסיבות הענין ניתן להפנות לבית הדין לכל היותר בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, והנני מתייחסת לבקשה כבקשה כזו.

3. בתאריך 8.5.05, מיד בסמוך להגשת הבקשה, ניתנה על ידינו החלטה כי אין בבקשה או בתצהיר שצורף לה פירוט מתי הומצאו הודעות הקנס למבקש, האם הוגשה על ידו למשיבה בקשה לביטול קנסות, ואם כן מה היתה התשובה ומתי היא ניתנה וכי על המבקש להגיש את הפירוט הנדרש בתצהיר בתוך 10 ימים.

המבקש לא הגיש כלל את הפירוט הנדרש ותשומת ליבו הוסבה לכך גם בהחלטתנו מ- 23.5.05 ומ- 26.5.05.

בהחלטתי מ- 26.5.05 הארכתי את המועד למבקש להמציא לתיק בית הדין את הפירוט הנדרש על מנת לבחון האם בקשתו הוגשה לבית הדין במועד.

4. בתאריך 24.5.05 הגיש המבקש את תגובתו, על פיה הוא חתם, על בקשות להישפט ב- 25.10.04 וב- 8.11.04 ובתאריך 2.6.05 הגיש המבקש תצהיר בו הצהיר כי עם קבלת ההתראות חתם במקום הנדרש והעביר בדואר את התגובות באופן אישי או על ידי בא כוחו.

אין פירוט בתצהיר מתי הומצאו המסמכים למשיבה וכיצד נשלחו, האם בדואר רגיל או בדואר רשום, ואף אין צירוף של אישור על משלוח בדואר רשום בתוך המועד של 30 יום מהיום שבו הומצאו למבקש הודעות הקנס.

המבקש העלה בבקשתו כמו גם בתצהיר שצרף טענות לגופו של ענין.

5. בתאריך 16.9.05 הגישה המשיבה את תגובתה ובה פרטה את העובדות הבאות:

א. ביום 30.12.02 בוצעה ביקורת אצל המבקש ובה נמצא עובד זר שהועסק על ידי המבקש ועל כן הוטל עליו ב- 23.9.04 קנס מינהלי מכח חוק העבירות המינהליות כאשר הודעת הקנס הומצאה למבקש ב- 28.9.04 (אישור מסירה צורף לתגובה).

ב. ביום 20.1.03 בוצעה ביקורת נוספת ואף בה נמצא עובד זר שהועסק על ידי המבקש, לגירסת המשיבה, ובתאריך 26.10.04 הוטל על המבקש קנס מינהלי והודעה על הקנס הומצאה לו ב- 1.11.04.

ג. יש לציין כי הודעות הקנס נשלחו למבקש בדואר רשום.

ד. המבקש לא שילם את הקנסות בתוך המועד המפורט בהם ובהתאם לפירוט המשיבה, בתאריך 10.11.04 התקבלה במשרדי המשיבה בקשת המבקש להישפט בגין קנס מ- 23.9.04 שהתקבל אצלו ב- 28.9.04 ובתאריך 13.12.04 התקבלה במשרדי המשיבה בקשה להישפט בגין קנס שהוטל בתאריך 26.10.04 ואשר נתקבל אצל המבקש ב- 1.11.04.

שתי הבקשות להישפט הומצאו למשיבה לאחר חלוף 30 יום מיום קבלת הודעת הקנס.

כמו כן ציינה המשיבה כי לא הוגשה כלל על ידי המבקש בקשה לביטול הקנס.

ה. בהודעות הקנס עצמן מצויין במפורש כי יש להמציא את הבקשות להישפט בתוך 30 יום.

6. בעקבות פירוט זה של הנתבעת ניתנה על ידינו החלטה ב- 19.9.05 בענין ובהחלטה ציינו כי ככל שהתובע לא יגיש בתוך 10 ימים תצהיר בנוגע למועד קבלת הודעות הקנס ולמועד שליחת הבקשות להישפט, וקבלתן על ידי המשיבה, יחשב הדבר כהסכמה לתשתית העובדתית שפורטה בתגובת המשיבה מ- 16.9.05 באשר למועדי המצאת הודעות הקנס ובאשר למועדי הגשת הבקשה להישפט.

כמו כן ציינו כי בהעדר תצהיר מטעם המבקש באשר למועד הגשת בקשה לביטול הקנס, יחשב הדבר להסכמה על פיה לא הגיש כלל בקשה לביטול הקנס.

נציין כי המבקש לא הגיש תצהיר ממנו עולה כי התשתית העובדתית בעניננו, שונה מזו שפרטה המשיבה, לרבות בנוגע למועדים בהם הומצאו לו הודעות הקנס כמו גם המועדים בהם הומצאו למשיבה הבקשות להישפט.

7. התשתית המשפטית:

א. מטרתו של חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו - 1985 (להלן - "החוק") הנה להסב הליכים פליליים מינהליים, מנימוקים שונים הכוללים את שיפור דרכי האכיפה מחד ומניעת כתם פלילי מאידך.
עיין גם בג"צ 5537/91 אפרתי נ. אוסטפלד המוזכר בסעיף 16 לתגובת המשיבה.

ב. עבירות על חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 הן עבירות בגינן ניתן להטיל קנס בדרך מינהלית (סעיף 1 (א) לחוק; התוספת לחוק; תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ"ב-1992).

ג. החוק קובע כי הודעה על הטלת הקנס תומצא לנקנס לפי טופס שנקבע, ותכיל את הפרטים המצויינים בחוק (סעיף 8 (ב)). במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי ההודעה הומצאה למבקשת כדין, והגיעה לידיה עוד ביום 16.2.05.

ד. החוק מאפשר לנקנס להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, תוך פרק זמן מוגדר של 30 יום מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס (סעיף 8 (ג) לחוק). עוד מאפשר החוק לנקנס הגשת בקשה לביטול הקנס (סעיף 8 א) גם זאת תוך 30 יום מיום שהומצאה ההודעה על הטלת הקנס המינהלי, ותוך שמודגש כי הגשת הבקשה אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס (סעיף 8 א' (ד)).

ה. עוד נקבע, כי:

"מי שהגיש בקשה לביטול הודעה, כאמור בסעיף זה, אינו רשאי להודיע על רצונו להישפט לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו; דחה התובע המוסמך את הבקשה לביטול הודעה, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה." (סעיף 8 א' (ה) לחוק).

ו. בנוסף על האפשרות להגיש בקשה לביטול הקנס המינהלי קיימת לנקנס האפשרות להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על העבירה.
סעיף 8 (ג) לחוק קובע כי :

"ההודעה תומצא תוך 30 ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי..."

ז. לענין ההמצאה מצוי פירוט בתקנות 14 ו- 15 לתקנות העבירות המינהליות, תשמ"ו-1986 ועל פיו המצאת מסמך למפקח או לרשם יכול שתהיה במשלוח בדואר רשום לפי המען הנקוב בהודעת המפקח או הרשם שהטילו את הקנס המינהלי או במסירה לעובד שבמשרד המפקח או הרשם במען הנקוב בהודעה ובלבד שניתן למוסר ההודעה אישור בכתב על המסירה.

נציין כי המבקש לא סתר את גירסת המשיבה כי המצאת הבקשה להישפט למי שהטיל את הקנס היתה לאחר שחלפו 30 יום מיום המצאת הודעת הקנס, והנטל בענין מוטל עליו להוכיח כי המציא את הבקשה להישפט במועד הנקוב בחוק.

ח. בעבר, נקבע במפורש כי לבית דין זה אין סמכות להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט.

כדברי כב' הנשיא אדלר, בעפ"א 1004/01 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת בע"מ - מדינת ישראל, פד"ע לח' 181):

"עיון בתוספת לחוק העבירות המינהליות מעלה שאחוז בלתי מבוטל מן העבירות הכלולות בו נוגע לענף העבודה. לאמור, אם נכיר בסמכותם של בתי הדין לעבודה ליתן הארכות מועד להגשת בקשות להישפט בגין עבירות אלה, יגרור הדבר לעידוד התדיינויות וחשוב מכך, יעשה פלסתר את מטרת המחוקק בהפכו עבירות אלה לעבירות מינהליות. אוסיף, כי אל לנו לשכוח שהמחוקק לא מנע ממי שנקנס בקנס מינהלי לפנות לבית המשפט בבקשה להישפט, אלא תחם את הדבר בזמן."

ט. לאחר הפסיקה האמורה נכנס לתוקף תיקון התשס"ג לחוק, בו נקבע - בסעיף 13 (ב) לחוק כי:

"בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 ברצונו להישפט ניתנה באיחור."

8. האם המקרה שבפני
נו הינו בגדר מקרה המצדיק נימוקים שירשמו לצורך הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בעבירה לפי חוק העבירות המינהליות.

ההלכה הינה כי יש צורך שהמבקש יציג ראיה לכך שהאיחור בהגשת הבקשה להישפט נבע מנימוקים שאינם תלויים בו ולא מרשלנות גרידא (ועיין לענין זה באסמכתאות שפורטו בסעיף 18 לתגובת המשיבה וכן ב"ש 1216/85 מדינת ישראל נ. עצמון, פד"י מ' (2) 325 וכן ב"ש 230/86 עוזי עצמון נ. מדינת ישראל פד"י מ' (2) 353).

המבקש כלל לא פרט בבקשתו או בתצהירו מהם הנימוקים בגינם לא הוגשו הבקשות להישפט במועד, ואף לא העלה נימוק כלשהו המצדיק את השיהוי בהגשת הבקשה להארכת מועד שהוגשה לבית הדין.

המבקש בבקשתו כמו גם בסיכומיו מתמקד בטענות לגופו של ענין על פיהן הוא טוען כי העובדים הזרים לא היו עובדים שלו אלא עובדים של קבלן עצמאי אולם אין פירוט בבקשה כמו גם בתצהיר של הנימוקים לאיחור בהגשת הבקשה להישפט.

בנסיבות אלה דין הבקשה להדחות.

9. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
10. אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ו (30 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.

עפרה ורבנר
- שופטת
001673/05עב 710 אלונה זרגריאן









עב בית דין אזורי לעבודה 1673/05 חכם יוסף אריה נ' האגף לאכיפת חוקי עבודה - משרד העבודה והרווחה (פורסם ב-ֽ 31/10/2005)