פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אתי בן עמי | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

23421-06/16 תאמ     28/10/2018




תאמ 23421-06/16 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' אתי בן עמי, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברחובות



תא"מ 23421-06-16 הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' בן עמי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אדנקו סבחת- חיימוביץ


תובעת

הכשרה חברה לביטוח בע"מ


נגד


נתבעים

1.אתי בן עמי

2.הראל חברה לביטוח בע"מ







פסק דין

בפני
תביעה כספית בסך 33,469 ₪ ותביעה שכנגד בסך 10,287 ₪ בגין נזקי רכוש (פח).
הרקע ותמצית טענות הצדדים
1.
המחלוקת בתיק זה הינה בשאלת האחריות לתאונת דרכים מיום 5.1.16 בין רכב התובעת בו נהג מר בנימין עודד (להלן: "נהג התובעת") לבין רכב הנתבעת 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2.

2.
כל צד טען, כי הנהג מטעמו נסע למופע אור ירוק ברמזור בנתיב נסיעתו בעוד הנהג האחר נסע באור אדום ובכך גרם לתאונה.
לא הוגשה תוכנית רמזורים ולא הייתה חקירת משטרה בתיק.

דיון והכרעה
3.
לאחר

ששקלתי

את

טענות

הצדדים

וראיותיהם, ושמעתי את העדויות
וטיעוני הצדדים בפני
י,


הגעתי

למסקנה,

כי

האחריות לקרות התאונה מוטלת בשיעור של 50% על כל אחד מהנהגים, זאת בהתבסס על גרסת הנתבעת 1.

4.
מצאתי קשיים בעדותו של נהג התובעת שלא אפשרו לי לתת אמון בגרסתו.

ראשית, העד מסר, כי נסע ישר למופע אור ירוק, אז הגיע רכב הנתבעת 1 משמאלו, הוא ניסה לבלום ללא הצלחה והרכבים פגעו אחד בשני כתוצאה מכך.

שנית, העד אישר שערך שיחה ביוזמתו עם מר אלמליח, בעלה של נתבעת 1. לדבריו, בשיחה זו שותפו סוכני הביטוח כדי שהנתבעת 1 תיקח על עצמה את האחריות לקרות התאונה ואילו העד ישלם להם את שיעור ההשתתפות העצמית בו יצטרכו לשאת. העד התחמק ממתן הסבר להסדר זה בין הצדדים והכחיש שביקש זאת מר אלמליח. הוא רצה שהם יקחו אחריות וכך עשו ובהמשך חזרו בהם.

שלישית, העד מסר שבדק את הצומת לאחר התואנה אך לא ידע את סדר מופע הרמזורים בנתיבי נסיעת השניים. הוא לא שלל שלאחר סיום מופע אור ירוק בנתיב נסיעתו מתקבל מופע אור ירוק בנתיב נסיעת הנתבעת 1 (עמ' 8 שורות 2-3).

רביעית, העד סימן את מיקום רכב הנתבעת 1 בנתיב הימני מבין השניים שפונים שמאלה ואחר כך טען שנסעה בנתיב הימני כדי להוכיח שמדובר ברמזור מתחלף בנתיב נסיעתה ולכן שגתה ונסעה למרות שהיה מופע אור אדום בנתיב הפונה שמאלה.

חמישית, העד טען שוב ושוב שיש עדים לאירוע, בהם נהג מונית שהזעיק משטרה ואמבולנס, אך איש לא הובא לעדות.
בטופס ההודעה של העד למבטחת הרכב הוא לא דיווח העד שהיו עדים לתאונה ולא הייתה התייחסות לנהג המונית.
העד טען שעד הראיה לאירוע התייצב פעמיים לדיון ועדותו לא נשמעה אך אין לכך כל תיעוד בתיק בית המשפט. מעיון בפרוטוקולי בית המשפט עדת הנתבעת היא שהתייצבה לדיון ולא התייצב כל עד מטעם התובעת עד למועד בו נשמעה עדות העד.
הלכה היא, כי "ככלל, אי

העדת

עד

רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו"
(ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ (8.1.90), עמ' 244), וכי "מעמידים

בעל

דין

בחזקתו

שלא

ימנע

מבית

המשפט

ראיה

שהיא

לטובתו,

ואם

נמנע

מהבאת

ראיה

רלוונטית

שהיא

בהישג

ידו

ואין

לכך

הסבר

סביר
–
ניתן

להסיק,

שאילו

הובאה

הראיה

הייתה

פועלת

כנגדו"
(ע"א 55/89 קופל (נהיגה

עצמית)

בע
"
מ

נ'

טלקאר

חברה

בע
"
מ
(14.11.90), עמ' 603).
הימנעות התובעת מהבאת ראיות שיש בהן להוכיח את תביעתה, תיזקף לחובתה.

5.
מר אלמליח, בעלה של הנתבעת 1, אמנם העיד אודות התנהלות הצדדים לאחר התאונה אך בדבריו יש לחזק את גרסת הנתבעת 1 ולפגום בגרסת נהג התובעת.
לדברי העד נהג התובעת שוחח עמו, שאל איזה ביטוח יש לבני הזוג ולאחר שזה מסר ששיש להם ביטוח מיקף ביקש נהג התובעת שהם ייקחו על עצמם את האחריות לקרות התאונה והוא בתמורה ישלם להם עבור ההשתתפות העצמית בה יצטרכו לשאת. העד מסר, שהוא ריחם על נהג התובעת ולכן הסכים. בשיחה הטלפון מסר העד לפקידה של סוכן הביטוח שעשה תאונה והוא מבקש שיתקנו את הרכב. הסוכן ביקש ממנו להגיע ולאחר שהעד הסביר לו את ההסדר עם נהג התובעת, הסוכן הסביר לו שהדבר אסור ולכן התקשר והודיע לנהג התובעת שהם לא ייקחו על עצמם את האחריות על התאונה.
נהג התובעת בהתייחסו לדברים מסר שהוא רצה שהנתבעת 1 תודה באחריות לתאונה וטען, כי העד הוא שרצה להגיע להסדר והוא מצידו "קודם כל רציתי שיודה" (עמ' 6 שורה 24). אלא שלא היה צורך בעריכת השיחה על מנת שהנתבעת 1 תיקח אחריות על קרות התאונה וסבירה בעיני גרסת העד, כי השיחה נועדה לשם אותה הצעה בין הצדדים לפיה, נהג התובעת ביקש לשלם עבור השתתפות עצמית והנתבעת בתמורה תיקח על עצמה את האחריות לתאונה.

6.
נתבעת 1 טענה, כי נסעה בנתיב השמאלי ביותר ולכן הנתיב הימני שבו יש תמרור מתחלף לא רלוונטי לנסיבות התאונה. נהג התובעת סימן את מיקום עמידת רכב הנתבעת 1 בשני הנתיבים ובהמשך סימן על הנתיב הימני יותר ולכן אין בידי לקבל טענותיו לגבי מיקום רכבה של הנתבעת 1 ואני מקבלת גרסת הנתבעת 1, כי עמדה בנתיב השמאלי.
הנתבעת 1 מסרה, כי נסעה למופע אור ירוק בנתיב נסיעתה הפונה שמאלה. היא ראתה את רכב התובעת נוסע אך לא האמינה שהנהג ימשיך בנסיעתו ולכן לא נקטה בכל פעולה למניעת התאונה.
אין מחלוקת שהנתבעת 1 הייתה נסערת ובכתה לאחר התאונה.
במאזן ההסתברויות מקובלת עלי גרסתה של הנתבעת 1 לאופן קרות התאונה, אך די בגרסתה זו כדי להטיל אחריות בשיעור 50% לקרות התאונה על כל אחד מהנהגים.

7.
לאור האמור התביעה והתביעה שכנגד מתקבלות באופן חלקי בהתאם לחלוקת האחריות בשיעור של 50%.

אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 16,603 ₪ (הנזק ושכר טרחת שמאי) בצירוף אגרה בסך 418 ₪, הוצאות שכר העד בסך 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 3,963 ₪,
וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בתביעה שכנגד אני מחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 5,144 ₪ (הנזק ושכר טרחת שמאי), בצירוף אגרה בסך 375 ₪, הוצאות עדי התובעת בסך של 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 1,800 ₪,
וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז – לוד.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.












תאמ בית משפט שלום 23421-06/16 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' אתי בן עמי, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/10/2018)