פסקי דין על sroisanoo sreksan | פסקי דין על צבי מופרדי

51833-04/15 סעש     16/10/2018




סעש 51833-04/15 sroisanoo sreksan נ' צבי מופרדי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

סע"ש 51833-04-15

16 אוקטובר 2018


לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

נציג ציבור (עובדים) – מר יאיר כפיר

התובע
:


sroisanoo sreksan
ע"י ב"כ: עו"ד נטלי אביטן
ועו"ד מיכה דוד



-

הנתבע
:


צבי מופרדי

ע"י ב"כ: עו"ד איתי שרייבר


פסק דין

1.
התובע, עובד זר מתאילנד, הגיש תביעה כנגד מעסיקו על סך של 438,246 ₪ בגין הרכיבים הבאים: שכר עבודה לתקופה מחודש 1/15 עד לחודש 3/15, הפרשי שכר מינימום, גמול שעות נוספות (לפי תיקון 24), חופשה שנתית, דמי הבראה, מענק שנתי, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים.

2.
במסגרת מסכת הראיות נחקרו התובע והנתבע על האמור בתצהיריהם, ואחר כך הגישו את סיכומיהם בכתב.

טענות התובע

3.
לטענת התובע, הוא עבד אצל הנתבע החל מיום 1.4.10 ועד ליום 15.3.15 עם סיום אשרת עבודתו אצל הנתבע. הנתבע נמנע מלהציג את מלוא הכרטיסיות המקוריות אשר נמסרו לו על ידי התובע ושמצויות בידו, ולא בכדי.

הנתבע צירף דוחות נוכחות מזוייפים. גם תלושי השכר בלתי מהימנים. התובע הגיע לישראל תחת אשרת עבודה של הנתבע, ולאחר שעבד אצל אדם בשם אלון וילדר תקופה קצרה, החל לעבוד אצל הנתבע בהתאם לאשרה שלו. הנתבע צירף הסכם עבודה משנת 2010 לכאורה בעוד שמספר הדרכון החדש המופיע שם ניתן רק בשנת 2013, וממילא התובע לא חתום עליו. הנתבע לא ידע לענות על שנשאל, והפנה כל העת למנהלת החשבונות. כמו כן, נתגלו סתירות ועלו תהיות רבות בעדותו, ולפיכך אין לייחס לה משקל ראייתי כלל.

מדוחות הנוכחות שצירף הנתבע עלה, כי התובע עבד בשעות נוספות לרבות בחגים. הנתבע הודה כי שכר ינואר-מרץ בשנת 2015 לא שולם. התובע זכאי להפרשי שכר מינימום. הנתבע לא ניהל רישום אותנטי מדוייק של שעות העבודה של התובע בניגוד לתיקון 24 לחוק הגנת השכר. דוחות הנוכחות ותלושי השכר אינם משקפים את המציאות בכל הקשור לפדיון חופשה, ולפיכך זכאי התובע לתשלום מלוא הרכיב.

התובע זכאי גם לדמי הבראה במלואם לאור הרישומים הפיקטיביים והשקריים, מהם עולה כי שולמו לכאורה כספים החל מתחילת עבודתו וללא קשר לוותק ולתעריף. התובע זכאי למענק שנתי בשים לב כי הנתבע טען ששילם במזומן. כך הדבר נכון גם לגבי התשלום לגמל, אשר אין חולק כי לא שולם. במקרה דנן, אין משמעות לשאלה האם התובע פוטר או התפטר, מאחר ונסתיימה אשרת שהייתו בארץ ללא יכולת להאריכה.

הנתבע העלה טענות קיזוז מופרכות ללא תחשיבים, והתובע אף לא נחקר בנושא זה.

טענות הנתבע

4.
לטענת הנתבע, עדות התובע היתה קלוקלת לגמרי. כך למשל טען התובע, כי שולמו לו 120 ₪ ליום עבודה בעוד שבפועל קיבל 6,000 ₪ שכר חודשי. התובע ברח מהעבודה במטרה להישאר בישראל שנתיים נוספות באופן לא חוקי. על רכיב דמי הבראה קיימת התיישנות וכך גם על רכיב פדיון החופשה. התובע עבד מחודש 6/10 ועד ליום 11.3.15, כאשר הוא אינו מסיים את תקופת האשרה. לפיכך, יש לקזז הודעה מוקדמת על סך 5,300 ₪.
דוחות הנוכחות ותלושי השכר היו מהימנים. התובע לא פנה לרשויות המדינה כדי להוכיח שמדובר בזכויות פיקטיביות. התובע לא צירף סיכום טבלת שעות נוספות באופן חודשי ויומי, אלא טען שהוא זכאי לסך של 346,616 ₪ בגין הפרשי שכר מינימום. שכר ינואר-מרץ 2015 שולם. גם לפי סכום התביעה ברכיב דנן נראה כי מדובר בסכום של פנסיה ופיצויי פיטורים היות וסך השכר בגין חודשים אלו היה 11,614 ₪. התובע השתכר מעל שכר המינימום תוך שהוא מאשר שקיבל שכר בגובה 6,000 ₪ בממוצע. כמו כן, התובע לא ערך חישוב כיצד הגיע לסך של 101,439 ₪ ברכיב שעות נוספות.

התובע קיבל פדיון חופשה ביתר כפי שעולה מתלושי שכרו, ובכל מקרה קיימת התיישנות. הנתבע החל לשלם לתובע דמי הבראה החל מחודש 6/11. התובע קיבל לידיו סך של 8,292 ₪ בגין הרכיב הזה וממילא קיימת התיישנות.

התובע לא סיים לעבוד 5.3 שנים ולמעשה הפר את חוזה העסקתו. התובע העיד שהוא עזב מבלי להודיע ונשאר לעבוד בישראל באופן לא חוקי. מאחר והנתבע שילם במזומן את רכיב הגמל יש למחוק את התביעה ברכיב זה.

התובע לא התלונן מעולם על תנאי העסקתו. היו ימים בהם עבד בהיקף חלקי וקיבל שכר מלא. לסיכום, טען הנתבע כי התובע לא עמד בנטל הנדרש להוכחת רכיבי תביעתו, ולפיכך יש לדחות את תביעת התובע על הסף תוך תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד.


דיון והכרעה

5.
במסגרת מסכת הראיות נחקרו התובע והנתבע על האמור בתצהיריהם.
מהתמונה שנפרשה בפני
בית הדין עלה, כי התובע עבד אצל הנתבע מיום 1.4.10 ועד ליום 15.3.15, וזאת בניגוד לגירסת הנתבע כי החל לעבוד אצלו בחודש 6/10. בהקשר זה יצויין, כי מגירסת התובע לעניין השתלשלות העניינים, אשר נתמכה במסמכים, עולה שמיד עם הגעתו של התובע לארץ החל הוא לעבוד אצל מעסיק אחר, ולאחר חודש וחצי בקירוב החל לעבוד אצל הנתבע.

כמו כן, הנתבע לא צירף העתק הודעה לעובד על תנאי עבודתו ולא ידע פרטים מהותיים ביחס לתנאי ההתקשרות. הנתבע ענה תשובות חלקיות במסגרת עדותו, תוך שהוא מפנה את השאלות להנהלת חשבונות או לחברת כוח האדם שהביאה את התובע ארצה.

6.
בנוסף, אין חולק בנסיבות העניין כי צו ההרחבה בענף החקלאות חל על ההתקשרות שבין הצדדים, וזאת לאור אופי עיסוקו של הנתבע ועבודתו של התובע.

כבר בפתח הכרעתנו נציין, כי התובע לא נחקר ביחס לגירסתו ולטענותיו ביחס לזכאותו ברכיבים הבאים: הפרשות לגמל, מענק שנתי, דמי הבראה ופדיון חופשה. יצויין, כי ביחס לפדיון החופשה ולדמי ההבראה נטענה טענת התיישנות מצד הנתבע.
באשר לתביעה לפדיון חופשה, הרי שדין טענת ההתיישנות להדחות, היות והתביעה הוגשה בהתאם לדין ולפסיקה, בהתאם למגבלת ההתיישנות. הנתבע לא הציג תחשיב נגדי מטעמו, ולפיכך זכאי התובע לרכיב פדיון החופשה במלואו על סך 8,695 ₪.
כך הדבר גם לגבי התביעה לדמי הבראה, שם תבע התובע רק בגין השנתיים האחרונות לעבודתו, כך שגם כאן דין טענת ההתיישנות להדחות.
לפיכך, זכאי התובע לרכיב דמי ההבראה במלואו על סך 5.236 ₪.
גם ביחס לתביעה למענק שנתי התובע לא נחקר כלל, לרבות ביחס לטענת הנתבע לפיה שילם לתובע במזומן בגין רכיב זה. זכאי התובע לרכיב המענק השנתי במלואו על סך 10,750 ₪.
עוד יצויין כי גם ביחס לרכיב הגמל, טען הנתבע כי שילם לתובע במזומן, וכי ממילא התובע לא היה זכאי לגמל, מאחר ואינו עובד זמני או בניסיון.

לא מצאנו בטענות אלו ממש. ראשית, התובע לא נחקר כלל על טענתו ביחס לזכאותו לרכיב הגמל, וכן לא הוצג על ידי הנתבע תחשיב אחר מזה שהציג התובע. לפיכך, דין התביעה גם ברכיב הגמל להתקבל במלואה על סך 15,093 ₪. לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי הנתבע בחר שלא להביא לעדות מטעמו גורם בקיא בתשלומים ששולמו לתובע, כגון נציג מהנהלת חשבונות או בנו של הנתבע.




7.
באשר לתביעה לשכר עבודה עבור חודשים 3/15-1/15, הרי שהתובע זכאי לתשלום, וזאת לאור האמור בעדות הנתבע אשר הודה כי היה צריך לשלם לתובע את שכרו.

הנתבע בסיכומיו טען כי גם אם יימצא שהתובע זכאי לשכר עבודה, הרי שהסכום הנכון הינו
11,614 ₪, היות ושכר חודש 1/15 עמד על 5,075, שכר חודש 2/15 5,012 ₪ ושכר מרץ (6 ימים) 1,527 ₪.
ביחס למחלוקת בין הצדדים באשר לגובה המשכורת, נציין כי אין אנו מקבלים את הסכומים להם טענו הצדדים, ונפרט. עסקינן בסכומים שצויינו ביתר ובחסר. מעדותו של התובע (שכאמור לא נסתרה) עלה כי התובע השתכר 6,000 ₪ בממוצע בחודש (גירסה אשר על נפקותה עוד יפורט להלן). לסכום זה יש להוסיף את השעות הנוספות אותן עבד התובע, לרבות עבודתו בימי שבת (גם ביחס לקביעה זו יפורט עוד להלן בהמשך פסק הדין). הנתבע לא ערך רישום בזמן אמת ביחס לשעות הנוספות בעבודתו של התובע או ביחס להיקף עבודתו, ואילו על המסמכים אותם הגיש לא ניתן להסתמך, באשר עולה כי אינם משקפים את שעות העבודה האמיתיות של התובע. מנגד, לא ניתן לקבל במלואה גם את גירסת התובע באשר לשעות עבודתו, באשר היא התבררה בחלקה כלא נכונה; כך למשל התברר כי היו לתובע הפסקות בניגוד לטענתו. ועוד התברר, כי התובע לא עבד בשבתות בהיקף שטען לו.
לפיכך, יש להחיל את החזקה שנקבעה בתיקון 24, לפיה התובע זכאי לגמול בגין 60 שעות נוספות מדי חודש. משהנתבע לא הציג תחשיב אלטרנטיבי ביחס לעבודה בשעות נוספות או ביחס להיקפה, הרי שיש לקבל את תחשיב התובע, לפיו זכאי הוא לסך של 101,439 ₪ בגין כל תקופת עבודתו בגין גמול שעות נוספות. בהקשר זה יצויין, כי הנתבע לא הביא לעדות את הרב אשר יכל לשפוך אור על סוגיית העבודה בשבת.
כפועל יוצא, הרי שהתובע זכאי לתוספת בגין שעות נוספות בחודשים אותם תבע, בגובה
1,734 ₪ לחודש, כך שהשכר לחודש הינו 6,000 ₪ (לפי עדות התובע עצמו) בצירוף 1,734 ₪ בגין שעות נוספות. לפיכך, זכאי התובע לסף של 7,734 ₪ בגין חודש 1/15, 7,734 ₪ בגין חודש 2/15 ולסך של 1,933 ₪ בגין ימי העבודה בחודש 3/15.
סך הכל זכאי התובע לשכר עבודה בגובה
17,401 ₪.

כפי שצויין לעיל, משהודה התובע כי השתכר מעבר לשכר מינימום, וזאת בניגוד לטענותיו לאורך ההליך לפיהן טען לשכר עבודה נמוך יותר באופן ניכר, הרי שדין התביעה בנושא שכר מינימום להדחות במלואה.

הנה כי כן, הנתבע העיד כי לא פעל בהתאם לתיקון 24 שנכנס לתוקף בשנת 2009, ובנוסף לא ידע הנתבע להסביר את הרישומים שבתלוש המשכורת של התובע. הנתבע אף לא ידע להסביר כיצד חושבה משכורתו של התובע מדי חודש, אלא הפנה זאת למנהל החשבונות שלו. עוד התברר כי לא ניתן להסתמך על הדוחות שצורפו לנספח שהגיש הנתבע, בשים לב כי התובע עבד בשבתות ובהיקף משרה גדול יותר מזה שטען הנתבע. בנוסף, במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע נסתרה תקינות דוחות הנוכחות אותם צירף, תוך שהוא עצמו מעיד כי מדובר בטעויות. כך למשל, צויין כי התובע עבד חודשיים מלאים, בזמן שהתובע היה בחופשה. למעלה מן הנדרש נציין, כי הנתבע העיד כי מי שערך את דוחות הנוכחות היו הוא עצמו, הפקידה או בנו; וכאמור, אף אחד מהאחרים לא הגיע להעיד, והדבר בעוכרו של התובע.

8.
באשר לרכיב פיצויי הפיטורים, הננו קובעים כי דינו להדחות, ונפרט.

בנושא זה טען התובע מספר טענות. מחד טען שפוטר, ומנגד טען שהתפטר כי לא שולם לו שכר עבודה. בנוסף, בסיכומיו טען כי אין משמעות לשאלה
אם פוטר או התפטר היות ואשרת שהייתו הסתיימה.
אכן, צדק התובע בטענתו לפיה מדובר בחוזה לתקופה קצובה; אך במקרה דנן לא הראה התובע עד מתי היה אמור לעבוד אצל הנתבע, קרי עד מתי היה צריך לעבוד וכן עד מתי היה ניתן להאריך לו את תוקף האשרה.
אמנם, קבענו כי הנתבע לא שילם לתובע משכורות בגין חודשים 1,2,3/15 אך לא עלתה טענה סדורה של התפטרות בדין מפוטר מצידו של התובע.
עוד נציין, כי בעדותו אישר התובע כי הוא זה שנטש את מקום העבודה (משום ששכרו לא שולם), וזאת מבלי לתת לנתבע התראה או הזדמנות לתקן, וזאת בניגוד לטענתו בכתב התביעה לפיה הוא פוטר עקב סיום תוקף האשרה, טענה שכאמור לא הוכחה.
לאור כל האמור לעיל, דין התביעה לפיצויי פיטורים להדחות.

9.
באשר לטענות הקיזוז שטען הנתבע, יש לציין כי אלה לא הוזכרו בסיכומיו, ולפיכך יש לראותו כמי שזנח אותן. בכל מקרה, עסקינן בטענות כלליות שלא הוכחו.

באשר לטענת קיזוז ביחס לאי מתן הודעה מוקדמת מצד התובע, הרי שטענה זו לא נטענה בכתב ההגנה.

אחרית דבר

10.
סיכום הרכיבים להם זכאי התובע:
·
הפרשות לגמל
סך של 15,093 ₪
·
מענק שנתי

סך של 10,750 ₪
·
פדיון חופשה

סך של 8,695 ₪
·
דמי הבראה

סך של 5,236 ₪
·
שכר עבודה

סך של 17,401 ₪
·
גמול שעות נוספות
סך של 101,439 ₪

___________________________________

סה"כ:


158,614 ₪


11.
לפיכך, ישלם הנתבע לתובע סך של 158,614 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין. סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪, והכל תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

12.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.


ניתן היום, ז' חשוון תשע"ט,
(
16 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






יוסף יוספי
, שופט



מר יאיר כפיר
נציג ציבור (מעסיקים)








סעש בית דין אזורי לעבודה 51833-04/15 sroisanoo sreksan נ' צבי מופרדי (פורסם ב-ֽ 16/10/2018)