פסקי דין על חברת אולמי אחים סעיד אל - דאהוד | פסקי דין על טארק סעיד | פסקי דין על תאמר סעיד | פסקי דין על אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ

6969/18 עא     06/11/2018




עא 6969/18 חברת אולמי אחים סעיד אל - דאהוד בע"מ, טארק סעיד, תאמר סעיד נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ




החלטה בתיק ע"א 6969/18



בבית המשפט העליון


ע"א 6969/18



לפני:

כבוד השופט מ' מזוז


המבקשים:
1. חברת אולמי אחים סעיד אל - דאהוד בע"מ


2. טארק סעיד


3. תאמר סעיד



נ


ג


ד



המשיבה:
אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ


בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת
א' וינשטיין
) בת"א 16910-01-16 מיום 21.08.2018.

בשם המבקשים:
עו"ד עזיז מנסור
בשם המשיבה:
עו"ד יובל אדלר
; עו"ד עדי ערמן
;



החלטה

1.
לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת
א' וינשטיין
) מיום 21.8.2018 בת"א 16910-01-16, עד להכרעה בערעור שהוגש עליו. פסק הדין ניתן בתובענה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים, בה נטען כי המבקשים עשו שימוש שלא כדין בשם המסחרי "אולמי דאוד" השייך למשיבה (להלן:
השם המסחרי
) או בשם דומה לו עד כדי הטעייה.

2.
במסגרת התובענה, טענה המשיבה כי היא השכירה למבקשים את המבנה בו היה קיים אולם אירועים שהופעל על ידה (להלן:
המבנה
), והתירה להם את השימוש בשמה המסחרי למשך תקופת השכירות. עוד טענה המשיבה כי בתום תקופת השכירות, נמכר המבנה למבקשים על ידי בעליו, בעל המניות של המשיבה, מבלי שנמכרה למשיבים הבעלות או זכות השימוש בשם המסחרי. מכאן שזכות השימוש בשם המסחרי פגה בתום הסכם השכירות. מנגד, המבקשים טענו שהסכם המכר והסכם השכירות במסגרתו ניתנה להם האופציה לקנות את המבנה, גיבשו את זכותם להשתמש בשם המסחרי גם לאחר תקופת השכירות.

3.
בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה ופסק מספר סעדים לזכותה של המשיבה. ראשית, הורה בית המשפט על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקשים לעשות כל שימוש בשם המסחרי ובלוגו מושא התובענה, לרבות בכל צירוף מילים הכולל את השם המסחרי ובכל שם או סימן הדומה לו עד כדי הטעייה. שנית, הורה בית המשפט על הסרת כל שילוט של המבקשים הנושא את השם המסחרי ועל הסרת כיתוב באבן הכניסה למבנה הנושא את השם המסחרי. שלישית, ניתן צו עשה שהורה למבקשת 1 לשנות את שמה ברשם החברות. רביעית, נקבע כי המבקשים ישלמו למשיבה פיצוי סטטוטורי לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, בסך 100,000 ₪ וכן כי המבקשים יישאו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגובה 75,000 ₪ (להלן:
הסעדים הכספיים
).

4.
המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, היות שביצוע מידי של פסק הדין עלול להביא לפגיעה ממשית ולנזק בלתי הפיך בפעילותה המסחרית של המבקשת 1, ונוכח כך שלמשיבה אין כל עסק מתחרה שעלול להיפגע מעיכוב הביצוע. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה סיכויי הערעור הם נמוכים ומאזן הנוחות נוטה לטובתה, היות שהמבקשים יוכלו לתבוע ממנה את נזקיהם במקרה שערעורם יתקבל. בנוגע לטענה לפיה אין למשיבה עסק מתחרה שעלול להיפגע כתוצאה מעיכוב הביצוע, המשיבה טוענת כי כל זמן שהמבקשים עושים שימוש בשמה המסחרי אין באפשרותה למכור זיכיון לשימוש בו. לטענתה הדבר מסב לה נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים, בין היתר נוכח הפגיעה הנגרמת למוניטין הרב שצברה במהלך השנים.

5.
כידוע, הגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע ההחלטה שבגינה הוגש הערעור (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). ההיגיון שעומד בבסיס כלל זה הוא כי יש לתת לתובע שזכה בתביעתו ליהנות מפרי זכייתו (חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי
368 (מהדורה שלישית, 2012)).
לכלל זה קיים חריג שנועד למקרים בהם קיים חשש שאם לא יעוכב פסק הדין לפני ההכרעה בערעור, לא יהיה ניתן לממש את ההכרעה הסופית אם יתקבל הערעור. במצב זה נדרש המערער המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד הוא שיש לערעור סיכוי להתקבל. השני הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. כלומר שהנזק שייגרם למבקש כתוצאה מדחיית בקשתו לעיכוב ביצוע, עולה על הנזק שייגרם למשיב כתוצאה מקבלתה (ע"א 9784/05
עיריית תל אביב-יפו נ' גורן
, פסקה 5 (1.12.2005))
.

6.
כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
שהטיל חיוב כספי, הכלל הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הזוכה, שכן ככלל אין מניעה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. בהתאם לכך, במקרה הנדון מצאתי כי אין כל עילה לעיכוב ביצוע הסעדים הכספיים.

7.
לצד זאת, מצאתי כי בנוגע לשאר הסעדים, מאזן הנוחות נוטה מעט לטובת המבקשים, אך לא במידה שמצדיקה עיכוב ביצוע כמבוקש. בנסיבות אלו, בקשת עיכוב הביצוע מתקבלת באופן חלקי. בשים לב לכך שפסק הדין הנדון ניתן לפני למעלה מחודשיים, אני מורה על עיכוב ביצועו באופן זמני, למעט בנוגע לסעדים הכספיים שניתנו במסגרתו, עד ליום 21.12.2018. פרק זמן זה נועד לאפשר למבקשים להיערך ליישום פסק הדין, באופן שיאפשר להם לצמצם את הנזקים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מיישומו. כמו כן, עד להכרעה בערעור המבקשים רשאים
להסתיר
את השלטים במקום להסירם.

8.
הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בפסקה 7. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.




ניתנה היום, כ"ח בחשון התשע"ט (6.11.2018).




ש ו פ ט

_________________________



18069690_b04.doc

דמ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 6969/18 חברת אולמי אחים סעיד אל - דאהוד בע"מ, טארק סעיד, תאמר סעיד נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/11/2018)