פסקי דין על אריאל הירשפלד | פסקי דין על סיגל גדול | פסקי דין על יוסי גדול |

30607-07/18 תק     05/11/2018




תק 30607-07/18 אריאל הירשפלד נ' סיגל גדול, יוסי גדול








בית משפט לתביעות קטנות בקצרין



ת"ק 30607-07-18 הירשפלד נ' גדול ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
רונן פיין


תובע

אריאל הירשפלד


נגד


נתבעים

1.סיגל גדול

2.יוסי גדול







פסק דין


בפני
תביעה כספית בסך של 20,000 ₪, אותה הגיש התובע, אמן בעיסוקו, בעניין אותו הגדיר בכתב התביעה כ "אי אספקת סחורה בזמן ועל פי סיכום".
הנתבעת מס' 1 (להלן: "סיגל") היא בעלת עסק להקמת אתרי אינטרנט בשם "סיגל - אתרי אינטרנט שפשוט עובדים", הנתבע מס' 2 (להלן: "יוסי") הוא בעלה של סיגל.
טענות הצדדים בתמצית
:
בכתב התביעה טוען התובע כי באוקטובר 2013 סיכם בעל פה עם סיגל כי תבנה לעסק שלו אתר אינטרנט בשם "אריאל הירשפלד
- אמן פסיפס" (להלן: "העבודה").
לטענתו, תמורת העבודה נקבעה על סך של 6,735 ₪ כולל מע"מ ושולמה במלואה מראש.
לטענתו של התובע, הוא התחייב למסור לסיגל דיסקים עם התוכן המקצועי לצורך יציקתם לאתר וסיגל התחייבה להעביר לתובע, בסיום עבודתה, הדרכה לתפעול האתר.
עוד טען התובע כי בשל היותו חירש מלידה, סוכם כי התקשורת ביניהם תתנהל בדרך של מסרונים בווטסאפ.
התובע צירף לכתב התביעה צילומי התכתבויות במסרונים.
לטענת התובע, זמן קצר לאחר הסיכום הנ"ל עם סיגל ומסיבות אישיות שלו,
לא התעניין בהתקדמות העבודה, כאשר בדיעבד התברר לו כי לא נעשה דבר.
לטענת התובע רק בשנת 2016, לאחר שחזר ויצר קשר עם סיגל, החלה סיגל לעבוד על בניית האתר, בהמשך התנערה מהשלמת העבודה והעבירה את ההתנהלות מולו לבעלה יוסי, אשר טען כי נדרשות כ-
10 שעות עבודה בלבד לסיום הקמת האתר.
התובע טען כי זכה להתנהלות תוקפנית ופוגענית מצד יוסי, אשר ביצע כמה ניסיונות שלא צלחו, להעברת העבודה לבוני אתרים אחרים.
לטענתו גם הוא עצמו חיפש בעלי מקצוע שיסיימו את העבודה, אך ללא הועיל.
לטענת התובע, בתחילת 2018 פנה אל יוסי בבקשה שיוחזר לו כספו, לטענתו יוסי הסכים להחזיר 60% מהתשלום בתמורה לסיום יחסי העבודה והתחייבות להיעדר דרישות נוספות.
לטענת התובע, הוא הודיע ליוסי כי לאחר כל הסבל והנזקים שגרם לו, הוא דורש לכל הפחות החזר כספי מלא.
לטענת התובע, בתגובה לדרישתו להחזר מלא, כתב לו יוסי כי האתר פועל באופן תקין לחלוטין, כי נשארו תכנים שצריך להוסיף, כי הצעתם לפנים משורת הדין לעזור בהשתתפות בתשלום של 2,500 ₪ לספק אחר כבר איננה בתוקף לאור העובדה כי התובע איים בהגשת תביעה, כי אחסון האתר יופסק בחודש יוני הקרוב ועד אז עליו למצוא ספק אחסון אחר. באותה הודעה ביקש יוסי מהתובע להיפרד בשקט ולהפסיק בדרישות ואיומים.
התובע הגיש תביעתו לפיצוי בגין הנזק הכלכלי שנגרם לו בתשלום עבור עבודה שלא נעשתה, עוגמת נפש בגין דיבור לא ראוי בזלזול ואיומים, נזק שיווקי בהיעדר אתר וניצול מחפיר של חירשותו.

הנתבעים טוענים
במסגרת כתב ההגנה שהגישו, כי התובע קיבל את הצעת המחיר מטעמם בכתב, ביום 28/10/13 ושילם תמורתה יומיים מאוחר יותר.
לטענת הנתבעים, התובע אישר את קבלת האתר אשר ניבנה עבורו וקיבל הדרכה על תפעולו בתאריך, 16/6/14, במשרדם שבראש פינה.
לטענת הנתבעים התובע קיבל את המוצר והשירות המוזמן על פי הצעת המחיר והרבה יותר מכך שכן,
לדידם, הושקעו בעבודה שעות נוספות מעבר למוסכם וללא חיוב וזאת מתוך רצון אמיתי לסייע לתובע בשל נסיבותיו האישיות.
לטענת הנתבעים, כאשר החליטו להפסיק עזרתם לתובע ללא תמורה, איים עליהם התובע בטלפון בעזרת אביו, פגע בשמם הטוב והגיש התביעה כאן.
לטענת הנתבעים, התובע סרב להצעתם לסייע לו בזיכוי כספי כפי שהציעו בעבר, כאשר טען בפני
הם כי נקלע לקשיים ובנוסף טענו, כי התובע סרב להתקשרות עם בוני אתרים אחרים עליהם המליצו בפני
ו.

הדיון
:
בתאריך 17/10/18 התקיים בפני
דיון בתביעה והצדדים טענו ארוכות לפרוטוקול ונחקרו הדדית.
בתום הדיון העליתי הצעה בפני
הצדדים, לסיום העניין בפשרה, לפיה ישלמו הנתבעים לתובע סכום של 2,000 ₪ ויתחייבו להעביר המידע והתוכן הקשור לאתר שבנו עבור התובע, לשרת אחר בהתאם לבחירת התובע וזאת תמורת סילוק סופי ומלא של כל טענותיו נשוא תביעה זו.
הנתבעים הסכימו להצעה.
התובע ביקש שהות בת שבוע ימים למתן עמדתו.
בתאריך 29/10/18 הודיע התובע כי איננו מסכים להצעה והתיק נקבע למתן

פסק דין
.

הכרעה
:
פסק דין
זה יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם להוראת סעיף 15 (ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים וצרופותיהם ולאחר שהצדדים טענו בפני
בדיון, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות.
ואנמק.
התובע לא הכחיש כי שילם על העבודה בהתאם לתנאים שפורטו בהצעת המחיר לרבות סעיף "תנאי התשלום" (ר' עמ' 2 בהצעת מחיר שצורפה לכתב ההגנה) מיום 28/10/13, המתנה את תחילת העבודה בחתימה על טופס הזמנה ותשלום.
התובע שילם ביום 30/10/13 את מלוא הסכום ב 12 תשלומים (ר' חשבונית מס קבלה שצורפה לכתב התביעה).
לטעמי, ביצוע התשלום מהווה קיבול מטעמו של התובע לתנאי הצעת המחיר ונכרת הסכם מחייב בין הצדדים (להלן: "ההסכם").
על פי ההסכם, התחייבו הנתבעים כי עם סיום העבודה ולאחר קבלת רשימת תיקונים מהלקוח (התובע) ואישורו הסופי של האתר, תינתן שעת הדרכה אחת במשרדם, לתפעול מערכת ניהול התוכן ותינתן תמיכה בדוא"ל למשך 3 חודשים ראשונים.
בדיון, העיד התובע כי אכן קיבל הדרכה. ר' פרוטוקול הדיון, עמ' ש' 15-16:
" ... הצמידו אלי איש מקצוע עם מבטא רוסי שקשה להבין אותו כדי שיתן לי הדרכה איך להפעיל את האתר".


סיגל העידה לעניין ההדרכה, ר' פרוטוקול הדיון עמ' 3 ש' 14-15:
"...הוא שילם רק על מה שנעשה, הוא קיבל את האתר מושלם, קיבל עליו הדרכה של שלוש שעות".
על פי ההסכם, המחיר כולל אחסון האתר למשך השנה הראשונה.
לעניין זה העיד התובע (עמ' 3 ש' 1-2):
" אני שילמתי כל שנה על האחסון יכול להיות ששנה אחת לא שילמתי, כל פעם שסיגל אמרה לי לשלם שילמתי. אני מודה להם על זה וברור לי שצריך לשלם על אתר קיים".
ולעניין זה העידה סיגל (עמ' 3 ש' 22-23):
"היום אנו לא יכולים לעזור לו יותר, לא יוסי ולא אני. אנו לא מעוניינים לאחסן אותו בחינם..."
מכאן עולה כי ההתקשרות עליה שילם התובע לפי ההסכם, הסתיימה ביום ההדרכה.
בנסיבות העניין אינני מוצא הפרה של התחייבות כל שהיא מצד הנתבעים.
נהפוך הוא - התרשמתי כי הנתבעים פעלו למתן מענה וסיוע לרבות הפנייה לאנשי מקצוע ולבסוף אף העלו הצעה להשתתפות כספית.
במסגרת הדיון בפני
אף הציעו הנתבעים להכין בעבור התובע - הדרכה כתובה לצורך תפעול האתר ולשאת בעלויות העברת האתר למקום אחסון חדש שיבחר. כל זאת מרצונם הטוב, בנוסף לכלול בהסכם שתמורתו שולמה.
אציין כי גם במסגרת הליך תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, עדיין על תובע להוכיח את תביעתו ולעמוד בנטל הוכחת העובדות העומדות ביסוד טענותיו.
המשמעות של אי עמידה בנטל זה היא דחיית תביעתו.
לא מצאתי בעובדה כי הנתבעים הציעו לתובע פיצוי כספי, לפני הגשת התביעה, לשנות המסקנה אליה הגעתי.
כפי שציינתי לעיל, התרשמתי מן הנתבעים כי ניסו לקדם אתר האינטרנט של התובע, אך לא בכל מחיר.
על כן החזרה מן ההצעה לפיצוי לאחר שהתובע בחר להגיש תביעה, היא מובנת.
מטענות התובע התרשמתי כי בראייתו הסובייקטיבית, הוא חש נפגע בשל איכות התקשורת אל מול הנתבעים, אך לא עלה בידיו להוכיח טענותיו בדבר "אי הספקת סחורה בזמן" ומכאן כי איננו זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש.

לפני סיום וחתימה, המלצתי לתובע היא - לא להרים ידיים.
ברור לי מטענותיו של התובע כי לא הגיש התביעה במטרה להתעשר כספית.
הוא מבקש לעצמו אתר אינטרנט פעיל, אשר יעזור לו להתפרנס מאומנותו וממשלח ידו.
הואיל ואין בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך ליתן צווים מסוג "צו עשה", לא יכולתי "להכריח" את הנתבעים לתת לתובע שירות נוסף או שירות בכלל.
בטוחני כי הנתבעים ישתפו פעולה עם בעל מקצוע אחר מטעמו של התובע, לצורך הפעלת האתר ולא ינצלו

פסק דין
זה "כקרדום לחפור בו" כנגד התובע.
כל שנותר לתובע (ומובן לי כי אין מדובר בעניין פשוט) הוא למצוא אדם טוב, בעל מקצוע מתאים, אשר יעזור לו בהעלאת האתר "לאוויר".
ואנשים טובים קיימים.


סוף דבר

התביעה נדחית.

בנסיבות המיוחדות של העניין, לא מצאתי לנכון ליתן צו לתשלום הוצאות.

לצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, תוך 15 יום מקבלת פסק הדין לידם
.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום,
כ"ז חשוון תשע"ט, 05 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 30607-07/18 אריאל הירשפלד נ' סיגל גדול, יוסי גדול (פורסם ב-ֽ 05/11/2018)