פסקי דין על ששון צחייק | פסקי דין על מרי צחייק | פסקי דין על אוסנת מרקוביץ (נהגת) | פסקי דין על ש.שלמה רכב |

14684-12/17 תק     05/11/2018




תק 14684-12/17 ששון צחייק, מרי צחייק נ' אוסנת מרקוביץ (נהגת), ש.שלמה רכב בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות באשדוד



ת"ק 14684-12-17 צחייק ואח' נ' מרקוביץ (נהגת) ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אירנה רוזן


התובעים

1.ששון צחייק

2.מרי צחייק


נגד


הנתבעות

1.אוסנת מרקוביץ (נהגת)

2.ש. שלמה רכב בע"מ









פסק דין


לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת, לטענתה, כתוצאה מהתאונה שאירעה ביום 8/11/17 ברחוב קק"ל בתל-אביב.
לטענת התובעת, היא נהגה ברכבה לכיוון רמת אביב, בנתיב נסיעה השני מימין, המיועד לנסיעה ישר. תוך כדי הנסיעה, נפגע רכבה מרכב הנהוג בידי הנתבעת 1 אשר סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו עם חלקו הקדמי, בדלת הנהג ומנע את המשך נסיעתו ישר.
לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבה נזקים המפורטים בהצעת מחיר ממוסך טלקאר ובחוו"ד שמאי מטעמה, מר שריקי, בסך 6,535 ₪.
כנטען בכתב ההגנה, התאונה אירעה עת נהגה הנתבעת 1 ברכבה בנתיב שמאלי כשלפתע התובעת שנסעה בנתיב שמימין לרכב הנתבעות, סטתה לנתיב נסיעתו.
עוד טוענות הנתבעות כי סכום הנזק הינו מוגזם וכי רכב התובעת נבדק על ידי השמאי מטעמן אשר העריך את עלות התיקון בסך 292.5 ₪ .
לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות וסיכומי הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.
כעולה מכתבי הטענות, המחלוקת באשר לשאלת האחריות לקרות התאונה נסובה סביב השאלה מי סטה לנתיב של מי תוך כדי הנסיעה: האם הייתה זו הנתבעת 1 שסטתה לנתיב נסיעת התובעת, כגרסת התובעת, או הייתה זו התובעת אשר סטתה לנתיב נסיעת הנתבעת 1, כגרסת הנתבעות.


התובעת העידה לפניי בצורה נחרצת כי הייתה זו הנתבעת 1 שפגעה ברכבה ולא להיפך: "...היא נכנסה למסלול שלי והיא פגעה בי, ואני שמעתי רק רעש ואני לא פגעתי. אני לא יכולתי אף להמשיך לנסוע. היא פגעה בי באמצע ואין אפשרות שאני אפגע בה" (עמ' 2 ש' 7-9).
התובעת הפנתה למיקום הנזקים ברכבה וכן ברכב הנתבעות, כפי שעולים מהתמונות שצולמו על ידה מיד לאחר התאונה (ת/2-3).
גרסת התובעת על אף היותה נרגשת, הייתה אמינה, אותנטית ועקבית ומיקום הנזקים בשני הרכבים, כעולה מהתמונות שהוצגו, תואם לחלוטין את גרסתה.
באשר לגרסת הנתבעות, הרי שזו השתנתה ללא היכר במהלך עדות הנתבעת 1.
בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעות נטען כי: "בתאריך 8/11/7 נסעה הנתבעת 1 בנתיבה השמאלי כדין כשלפתע התובעת 2 שנסעה בנתיב מימין לרכב הנתבעות, סטתה לנתיב נסיעת רכב הנתבעות וגרמה לתאונה" (סעיף 8).
בעדותה לפניי, הציגה הנתבעת 1 גרסה שונה לחלוטין, לפיה התאונה אירעה עת עמדה עם רכבה בעצירה מוחלטת כאשר חלקו הקדמי של רכב הנתבעות מצוי בנתיב נסיעת התובעת והתובעת היא זו שהגיעה עם רכבה במהירות ובחוסר זהירות ופגעה ברכב הנתבעות: "אני נסעתי בנתיב השלישי מימן ועמדתי ברמזור, החלטתי ממצב עצירה מוחלטת הרכב שלי עמד בהמתנה להתחלפות הרמזור, ללא שיחת טלפון כלשהי כפי החוסר אמת שנאמרה כאן ... ... ... מעבר לכך, עמדתי ברמזור במצב עצירה ... הסתכלתי במראות אף במראה הצדדים ואותתי והתחלתי בפני
ה לנתיב שלידי שגם הוא נתיב ישר הוא היה ריק. לא היה שום רכב שהפריע לי אני פניתי מאד לאט ... אני עמדתי במצב כזה שחלק מרכבי נמצא כבר בנתיב הנוסף ולפתע אני רואה שהמראה שלי התמלאה בצבע שחור ... וראיתי אותה ואני צפרתי לה עוד לפני המגע, אני הייתי במהירות אפס ואם הייתי פוגעת הייתי בחזית הרכב אך נפגעתי באזור מעל לגלגל כך שהיא פגעה בי, היא נסעה מהר ונכנסה בי..." (עמ' 3 ש' 8-14).
במילים אחרות, לעומת הגרסה בכתב ההגנה לפיה התאונה אירעה במהלך הנסיעה כתוצאה מסטיית רכב התובעת לנתיב נסיעת רכב הנתבעות, עלה מעדות הנתבעת 1 כי התאונה אירעה עת ביקשה לעבור מנתיב נסיעתה לנתיב נסיעת התובעת ותוך כדי המעבר כאמור, כאשר חלקו הקדמי של רכבה כבר מצוי בתוך הנתיב אליו ביקשה לעבור, נפגע רכבה מרכב התובעת אשר הגיע במהירות ופגע ברכב הנתבעות.
כאשר עומתה הנתבעת 1 עם מיקום הנזק ברכב התובעת אשר אינו תואם את גרסתה: "איך את יכולה להסביר שאני נפגעתי באמצע הרכב?" השיבה: "אני לא אחראית על הפגיעות שלך" (עמ' 3 ש'26-27). אין בתשובה זו של הנתבעת 1 כדי ליישב את הסתירה בין מיקום הנזקים לבין גרסתה, כפי שפורטה בעדותה לפניי.
כאמור, עיון בתמונות הנזקים שהוצגו על ידי התובעת מלמד כי מיקום ואופי הנזקים אינם תואמים את גרסת הנתבעת 1 אלא מחזקים את גרסת התובעת לפיה התאונה אירעה עת ביקשה הנתבעת 1 להשתלב בנתיב נסיעת התובעת.
לאור האמור, הנני קובעת כי עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיה באשר לאופן קרות התאונה ועל כן, לא נותר אלא לקבוע כי האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 1.
באשר למחלוקת לעניין גובה הנזק, הרי שכאמור, התובעת הציגה את הצעת המחיר שקיבלה ממוסך טלקאר חברה בע"מ – מוסך יבואני דייהטסו וסאנגיונג - בסמוך למועד התאונה. מר שריקי, שמאי מטעם התובעת, העריך את עלות תיקון הנזק הישיר בסכום זהה.
בנוסף, נקבע בחווה"ד פיצוי בגין רכיב ירידת ערך הרכב בשיעור של 4% בגין התאמת צבע וצביעת שתי הדלתות – 2% בגין כל דלת.
הנתבעות בחרו שלא לזמן את מר שריקי לחקירה על חוות דעתו והגישו חוות דעת נגדית מטעמן שנערכה על ידי השמאי מר יוחנן ששון. מחווה"ד כאמור עולה כי את הפגיעה בצבע בדלת אחורית שמאלית – שהינה, לשיטתו, פגיעה בצבע בלבד ללא פגיעה בפח - ניתן לתקן באמצעות פעולת ליטוש שעלותה עומדת ע"ס 292.5 ₪.
מר ששון שהובא לעדות מטעם הנתבעות ביקש להתייחס לחוו"ד מר שריקי וחלק על שיעור ירידת הערך שנקבע על ידו: "התאמת צבע, צביעת דלת שמאל קדמית, הוא 2%, אני אומר שניתן לבדוק בחוברת ששון שזה 0.5% והוא כותב התאמה וצביעת דלת אחורית שמאל, 2% סה"כ 4% אני אומר שזה יכול להיות 0.5%..." (עמ' 5 ש' 4-5).
עוד תהה מר ששון, מדוע, ככל שסבר מר שריקי כי נגרמו לרכב פגיעות פח, הוא לא קבע ירידת ערך נוספת, בגין "יישור":
"אם הוא מקבל את הטענה של אותו מוסך שיש יישור, אז אין ירידת ערך על יישור? צריך להוסיף את יישור הדלתות וירידת הערך, הוא לא יישר את הדלתות אלא הלך רק על הצביעה..." (עמ' 5 ש' 7-8).
לאחר שעיינתי בשתי חווה"ד ולאחר שמר ששון נחקר על חוות דעתו על ידי התובעת, נחה דעתי כי יש להעדיף את חוו"ד של מר שריקי.


ראשית, מר ששון העיד כי במהלך בדיקתו, הרכב היה מלוכלך, דבר שהקשה על איתור הנזקים: "...הרכב היה מלוכלך ורואים בצילומים אף שניקיתי בחלק מהמקומות ושאלתי היכן הנזק והיא הציגה לי...". מר ששון לא ציין בחוות דעתו כי נעשתה בדיקה נוספת כלשהי, כגון בדיקת הדלתות מבפני
ם, במטרה לאתר את הנזקים. מחוות דעתו עולה כי מצא לנכון להסתפק בנזק עליו הצביעה התובעת. לעניין זה ראו עדות התובעת לפיה: "הרכב היה מלוכלך ולא יכול היה לראות מה שגם המוסך אומר שיש פגיעה בפני
ם והדלתות נמעכו וזאת הפגיעה ממש" (עמ' 2 ש' 27-28).
משכך, הנני מוצאת כי בדיקת מר ששון את רכב התובעת הייתה חסרה.
בנוסף, הנתבעת 1 העידה כי נגרם נזק לדלת קדמית ברכב התובעת והביעה פליאה לגבי הפגיעה בדלת האחורית: "המפגע שהיה על הדלתות הקדמיות לא יכול להיות שזה יגיע לדלת האחורית" (עמ' 3 ש' 16-17). עיון בחוו"ד מר ששון מלמד כי: "בבדיקתי מצאתי סימני פגיעה טרייה בצבע הדלת האחורית שמאלית". קרי, המומחה לא התייחס לנזק בדלת הקדמית שקיומו אישרה הנתבעת 1 עצמה ועל כן, אף בעניין זה מצאתי את חוות דעתו חסרה.
לא זו אף זו, הנתבעות בחרו להתמודד עם חוו"ד שמאי מטעם התובעת באמצעות העלאת תהיות בקולו של מר ששון ולא באמצעות הזמנתו לחקירה והפניית השאלות אליו ובהקשר הזה יש לציין כי אף התמיהות של מר ששון מחזקות את המסקנה כי יש לאמץ את קביעותיו של מר שריקי.
כך, מעדות מר ששון עולה כי אף אם שיעור ירידת הערך בגין הצביעה של הדלתות נקבע על ידי מר שריקי על הצד הגבוה, הרי שלצד זה, נשמט ממנה רכיב נוסף בגינו ראוי היה, לשיטת מר ששון, לקבוע ירידת ערך – בגין יישור הדלתות. על כן, נראה כי קביעות מר שריקי הינן מאוזנות ולא יהא זה בלתי סביר להניח כי בקביעת שיעור ירידת הערך בגין צביעת הדלתות הביא מר שריקי בחשבון גם ירידת ערך בגין "יישור" ועל כן, לא קבע בגינו שיעור עצמאי של ירידת ערך אך קבע שיעור ירידת ערך גבוה בגין הצביעה. מכל מקום, כאמור, מר שריקי לא זומן לעדות על מנת לתת מענה לתהיות כאמור.
לאור האמור, הנני מוצאת לאמץ את קביעות השמאי מטעם התובעת.
משכך, הנני מחייבת את הנתבעות באמצעות הנתבעת 2 ובכפוף לתנאי הפוליסה, לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:
3,159 ₪ - בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב.
3,376 ₪ - בגין ירידת ערך.
800 ₪ בגין שכ"ט השמאי בהתאם לאסמכתא שצורפה.
בנוסף, תשלמנה הנתבעות לתובעת את הוצאותיה בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת ביהמ"ש בסך 450 ₪.
הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום ממסירת פסה"ד לידי הנתבעות שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.
בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.
ניתן היום,
כ"ז חשוון תשע"ט, 05 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 14684-12/17 ששון צחייק, מרי צחייק נ' אוסנת מרקוביץ (נהגת), ש.שלמה רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/11/2018)