Google

ליאור מלכה - בית מטבחיים דבאח בע"מ, אלמשהדאוי קינג סטור בע"מ, נ.ע. שוק פייסל הגדול בע"מ ואח'

פסקי דין על ליאור מלכה | פסקי דין על בית מטבחיים דבאח | פסקי דין על אלמשהדאוי קינג סטור | פסקי דין על נ.ע. שוק פייסל הגדול ואח' |

25636-01/18 תצ     08/11/2018




תצ 25636-01/18 ליאור מלכה נ' בית מטבחיים דבאח בע"מ, אלמשהדאוי קינג סטור בע"מ, נ.ע. שוק פייסל הגדול בע"מ ואח'









2
בית המשפט המחוזי בנצרת

בפני
כב' השופט עאטף עיילבוני
08 נובמבר 2018
ת"צ 25636-01-18 מלכה נ' בית מטבחיים דבאח בע"מ ואח'

בקשה מס' 10



המבקש
ליאור מלכה
ע"י ב"כ עו"ד אביעד אמזלג


נגד

המשיבות
1. בית מטבחיים דבאח בע"מ
2. אלמשהדאוי קינג סטור בע"מ

3. נ.ע. שוק פייסל הגדול בע"מ
4. סופר חוף הדקל, אסלאן אסלאן


ע"י ב"כ עו"ד עזיז אבו אל ניל

5. מ.ח. מרכז המזון בע"מ



פסק דין
ביחס למשיבה מס' 4


הקדמה
:

ביום 11.1.18 הגיש המבקש, ליאור מלכה
(להלן: "המבקש"), בקשה לאישור תובענה כייצוגית ולצדה נוסח תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור ו"התובענה" בהתאמה), כנגד המשיבות, מספר חברות המפעילות מרכולים קמעונאיים גדולים ברחבי הגליל, ובכללן המשיבה מס' 4, סופר חוף הדקל, אסלאן אסלאן (להלן: "המשיבה מס' 4").

העובדות הצריכות לעניין
:

עניינה של בקשת האישור והתובענה הוא בטענה כי המשיבה מס' 4, כיתר המשיבות, אינה מקיימת את תקנות הגנת הצרכן לעניין חובת גילוי מוצר בפיקוח, המחייבות להגדיר שטח מכירה ייעודי למוצרים בפיקוח, שיהיה במקום מתוחם, מסומן ומובדל, תוך איסור על הצגה למכירה של מוצרים שאינם בפיקוח בתוך אותו שטח מכירה ייעודי (להלן: "התקנות").

המבקש ביסס את תביעתו ואת בקשת האישור על עילות שונות, ובכללן דיני הגנת הצרכן, דיני הנזיקין, דיני החוזים, דיני עשיית עושר ועוד.

ביום 25.10.18, בטרם הוגשה תשובה מטעם המשיבה מס' 4 לבקשת האישור ובטרם התקיים כל דיון בבקשה, הוגשה בקשה זו להסתלקות המבקש מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבה מס' 4. ביום 1.11.18 ובהוראת בית המשפט הוגשה בקשה מתוקנת להסתלקות המבקש מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבה דנא, הכוללת אימות חתימה על תצהיר ב"כ המייצג (להלן: "בקשת ההסתלקות").
על פי הנטען בבקשת ההסתלקות, המשיבה מס' 4 הסכימה לפעול לפי הוראות התקנות הנדונות ולהציב את כל המוצרים בפיקוח בהתאם להוראות הדין. בנוסף הסכימה המשיבה מס' 4 לפצות את לקוחותיה בסך של 20,000 ₪ במסגרת מבצעים מיוחדים שתקבע. הצדדים ביקשו להדגיש כי הפתרון של הענקת הטבות על מוצרים התקבל גם בהליכים אחרים שהתנהלו בבתי המשפט השונים במקרים דומים.

מבקשת ההסתלקות עולה כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר שיעור הגמול המומלץ למבקש ובדבר שיעור שכר הטרחה המומלץ לבא כוחו, ולפיה המשיבה מס' 4 תשלם גמול למבקש בסך של 2,000 ₪, וכן שכר טרחת בא כוחו בסך של 18,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת בתוך 30 ימים ממועד אישור
ההסתלקות על ידי בית המשפט. כן עותרים הצדדים לקבוע שהסתלקות המבקש מבקשת האישור לא תהא כרוכה בפרסום, לפי הוראות החוק.

דיון והכרעה
:

לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות שלפני ובחנתי את ההסכמות המפורטת בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להיעתר למבוקש, בכפוף לשינוי סכומי הגמול ושכר המייצג, כפי שיפורט בהמשך.

בהתאם להוראת סעיף 16(א) לחוק: "מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט...".

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לאישור הסתלקות שלצידה גמול למבקש ולבא כוחו, עליו לבוחנה בזהירות ראויה, שמא יחטא לתכלית העומדת בבסיס החוק.

לעניין פסיקת גמול למבקש או שכר טרחת לטובת בא כוחו, אף בהסכמת הצד שכנגד, ראו דברי בית המשפט העליון בע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 29.9.13):

"אומנם, לא אחת מוגשת הבקשה להסתלק מההליך הייצוגי, כשהיא כוללת בקשה לפסיקת גמול לטובת המבקש או שכר טרחה לטובת בא-כוחו, בהסכמת הנתבע בהליך. מקור הסכמתו של הנתבע לתשלום זה הוא בדרך כלל רצונו לחסוך את הוצאות המשפט הגבוהות יותר הכרוכות בניהול ההליך... אולם, על אף הסכמה זו בין בעלי הדין, ברי כי פסיקת הגמול ושכר הטרחה, אם בכלל, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כקבוע בחוק תובענות ייצוגיות... ואכן, בית המשפט רשאי שלא לאשר את הסכמת בעלי הדין בדבר תשלום הגמול או שכר הטרחה, שעה שעל הפרק עומד אינטרס ציבורי, הוא הרצון שלא לעודד את הגשתן של בקשות סרק לאישור תובענות ייצוגיות... הגשת בקשת סרק לאישור תובענה ייצוגית שסיכוייה קלושים, מובילה לבזבוז משאבים שיפוטיים יקרי ערך, גורמת למעמסה מיותרת על נתבעים ואף אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של חברי הקבוצה שאותה מבוקש לייצג..."
.

כן ראו בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2018), שם נקבע כי שומה על בית המשפט הדן בבקשת הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה, תוך מתן תשומת לב לעיקרון לפיו הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית, אך מדובר בחריג לכלל, אשר יש להפעילו במקרים המתאימים בלבד, בין היתר בהתחשב בשיקולים הבאים:

"בבוא בית משפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, שומה עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: ראשית, אם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; ושנית, אם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. שיקולים אלה נועדו לסייע בידי בית משפט בבואו לוודא כי לא ייפסקו גמול ושכר טרחה לטובת מי שנקט בהליך סרק. כפי שכבר צוין לעיל, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. אחד הפרמטרים שעשויים לשמש את בית המשפט בבואו להעריך את התועלת שצמחה מבקשת האישור, הוא הפער שבין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה בסופו של יום במסגרת ההסתלקות... אמת מידה נוספת שעשויה לסייע בידי בית משפט בעניין זה, שאף עליה עמדתי לעיל, היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקרים מתאימים, ובהתאם לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ניתן אף להידרש לעמדתו של היועמ"ש ביחס להסתלקות המתוגמלת המבוקשת"
.

בנדון, סבורני כי אין המדובר בתביעת סרק, שכן המתווה המוסכם בין הצדדים כולל התחייבות מצד המשיבה מס' 4 לפעול לפי התקנות, וכן התחייבות מצדה לפצות את לקוחותיה בסך של 20,000 ₪, במסגרת מבצעים מיוחדים שתיקבע. בנסיבות אלה, נראה שבקשת האישור לא הייתה מופרכת.

הואיל והושגה אכיפת הדין המגשימה את תכלית החוק ובהינתן התחייבות המשיבה מס' 4, כמפורט לעיל, אינני סבור כי טמון יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך,
כך שדין בקשת ההסתלקות להתקבל.

איני רואה טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים וכן איני רואה לנכון להורות על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות, דבר שיהא כרוך בהכרח בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך. הדברים אמורים במיוחד, שעה שאין בבקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי מי מחברי הקבוצה, למעט המבקש עצמו.

אשר להסכמת הצדדים בדבר גמול למבקש ושכר טרחת מייצגו, אינני סבור כי הסכמה זו משקפת בצורה נכונה ומאוזנת את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ועל פניו נראה כי ה"תגמול החלקי" למבקש ולבא כוחו בגין פועלם במישור היחסים מול המשיבה מס' 4 גבוה יתר על המידה, וזאת מבלי לגרוע מההתרשמות בדבר טרחת המבקש והתועלת הטמונה במתווה המוסכם לכלל חברי הקבוצה. בעניין זה יודגש כי הואיל ובקשת האישור והתובענה הייצוגית הוגשו כנגד מספר משיבות (חמש משיבות במספר), הרי שעל פניו נראה כי הסכומים שפורטו בבקשת ההסתלקות גבוהים יתר על המידה ואינם נותנים ביטוי לעובדה שהסכום המצטבר שעשוי להתקבל בגין גמול למבקש ושכר טרחת מייצג במסגרת ניהול הליך זה הינו גבוה באופן בלתי סביר ובלתי מוצדק.

בנסיבות אלה, נראה לי כי נכון להעמיד את הגמול למבקש על סך של 1,000 ₪ ואת שכר טרחת בא כוחו על סך של 10,000 ₪, בתוספת מע"מ.

סוף דבר
:

אשר על כן, ניתן בזאת תוקף של

פסק דין
למתווה המפורט בבקשה.

כמו כן, אני מאשר את הסתלקות המבקש מבקשת האישור כנגד המשיבה מס' 4 ומורה על מחיקתה.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה מס' 4 – נדחית.

בהתאם לקביעות לעיל, המשיבה 4 תישא בגמול למבקש בסך של 1,000 ₪. כן תישא המשיבה 4 בשכר טרחת בא כוח המבקש בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכומים ישולמו למבקש ולבא כוחו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

במסגרת הדיון הקבוע ליום 17.1.19 בשעה 12:30 תידון בקשת האישור הנוגעת ליתר המשיבות, מלבד המשיבה מס' 4.

המזכירות תמציא את פסק הדין החלקי לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום,
ל' חשוון תשע"ט, 08 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט מחוזי 25636-01/18 ליאור מלכה נ' בית מטבחיים דבאח בע"מ, אלמשהדאוי קינג סטור בע"מ, נ.ע. שוק פייסל הגדול בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 08/11/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים