פסקי דין על דותן סוקולובר | פסקי דין על רחל סוקולובר | פסקי דין על יורו - ישראל (י.ש) בע"מ

37562-07/18 תק     09/11/2018




תק 37562-07/18 דותן סוקולובר, רחל סוקולובר נ' יורו - ישראל (י.ש) בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


09 נובמבר 2018
ת"ק 37562-07-18 סוקולובר ואח' נ' יורו - ישראל (י.ש) בע"מ




בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


תובעים

1
.
דותן סוקולובר

2
.
רחל סוקולובר


נגד


נתבעת

יורו - ישראל (י.ש) בע"מ




פסק דין


המחלוקת היא בנוגע לזכאות התובעים לפיצוי בגין איחור במסירת דירה.
רקע ונסיבות המקרה
:
התובעים רכשו דירת מגורים מאת הנתבעת.

בהסכם המכר התחייבה הנתבעת למסור את הדירה לחזקת התובעים 30 חודשים מיום קבלת היתר הבנייה או מיום חתימת החוזה לפי המאוחר. אין מחלוקת בין הצדדים כי מועד המסירה החוזי היה עד ליום 24/12/15.
אין גם מחלוקת שעל-פי הסכם המכר עומדת לנתבעת זכות לאיחור במסירה מבלי שייחשב הדבר להפרת ההסכם תקופה של 60 ימים (להלן: תקופת הגרייס).
הדירה נמסרה לתובעים בפועל רק ביום 26/5/16 וזאת באיחור של 5 חודשים.
הנתבעת פיצתה את התובעים בדרך של קיזוז חיוביהם בכרטסת עבור החודשים מרץ-אפריל-מאי 2016 וזאת בשיעור של 150% מדמי השכירות שלדעת הנתבעת מקובלים לדירה מסוג דירתם של התובעים, סך של 5,500 ₪.

לטענת התובעים עם קבלת הדירה התבררה להם תקלה במערכת הגז באופן שנדרשה החלפה של צינור הגז. הנתבעת תיקנה את הצינור ביום 4/7/16. לטענת התובעים הדירה למעשה לא היתה ראויה למגורים עד אותו מועד, מאחר שלא ניתן היה לבשל בדירה ואף לא להשתמש במערכת המים החמים שמחוברת לגז. בנסיבות אלה הגישו תביעתם לפיצוי מיום המסירה החוזי ועד למועד תיקון צינור הגז. לטענתם יש לחשב את הפיצוי לפי 150% מדמי שכירות מקובלים של 6,200 ₪.

עוד הוגשה התביעה בגין ליקויים בריצוף בכניסה לדירה. מדובר במרצפות שהוחלפו, אשר אינן תואמות לגוון הריצוף הכולל. לטענתם רכשו אריחי ריצוף נוספים ('רזרבה') שהושארו בדירה, אלא שאלו נעלמו ממנה.
בנסיבות אלה הוגשה התביעה לפיצוי בסך כולל של 32,350 ₪.

מנגד, טוענת הנתבעת שהתובעים חתמו על 'הסכם שינויים' המאריך את תקופת המסירה בתקופה נוספת של 60 ימים ובנסיבות אלה הפיצוי הוא על תקופה של 3 חודשים בלבד. עוד טוענת כי שכר הדירה המקובל לדירתם של התובעים עומד על 5,500 ₪. לעניין תיקון צינור הגז טוענת הנתבעת שהתובעים פנו לחברת הגז בעבור כחודש מקבלת החזקה בדירה ובכך למעשה עיכבו גילוי הליקוי ותיקונו, וכי כל טענה בנוגע לחיבור לגז יש להפנות לחברת הגז.

באשר לאריחי הריצוף טוענת הנתבעת כי אינה יודעת מי לקח את האריחים הנוספים שהוזמנו.
בנסיבות אלה סבורה הנתבעת כי אין מקום לפסוק לתובעים פיצוי נוסף על הפיצוי שכבר פוצו בו התובעים.
דיון ומסקנות
:
תקופת האיחור במסירה המזכה בפיצוי
:
תכליתו של סע' 5(א) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 הוא לעודד קבלנים למסור לרוכשים את הדירות שרכשו כשהן ראויות למגורים במועד החוזי המוסכם, זאת כדי שיוכלו רוכשי הדירות להערך למועד קבלה ברור של דירתם. לצורך כך נקבעה סנקציה כספית ולפיה הגם שאיחור סביר במסירה אינו מהווה עילה להפרת הסכם, האיחור מחייב את הקבלן בתשלום פיצוי כספי – ללא הוכחת נזק – בגובה מוסכם בין הצדדים או בשיעור של פי 1.5 מדמי שכירות מקובלים, לפי הגבוה.

מאחר שהמחוקק היה מודע לאפשרות של איחור במסירה בשל עיכובים שהם במהלך הבנייה, נקבע כי איחור של 60 ימים יקנה לקבלן פטור ממתן הפיצוי; וכל איחור מעבר ל- 60 ימים יחייב בפיצוי מלא מיום המסירה החוזי.
חריג לחובת הפיצוי של רוכש הדירה בשל איחור במסירתה מעבר ל-60 ימים הוא קיומה של תנייה חוזית הפוטרת את הקבלן מפיצוי מחמת איחור במסירה בשל נסיבות שאינן בשליטת הקבלן (סע' 5א(ג) לחוק המכר (דירות)) וזאת בדומה לעילת 'סיכול' לפי חוק החוזים.
זאת ועוד, עקרונית רשאים רוכש דירה וקבלן להסכים בינם על מועד מסירה חוזי חדש נדחה בשל שינויים. האיחור במסירה, על כל המשתמע ממנו, יימנה מאותו מועד מסירה חדש עליו הסכימו הצדדים (סע' 27 ברע"א 6605/15 שמש נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ. ניתן ביום 21/2/16).

בענייננו הסכם השינויים (נספח ו' לחוזה מכר – נספח תיקונים לחוזה. צורף כנספח לכתב התביעה) שנחתם בין הצדדים קובע באופן מפורש בסע' 83 בו, כי שינויים בצנרת החשמל, אינסטלציה, מחיצה פנימית וכו' כפי שמופיע באותו סעיף, שימסרו קודם לסיום השלד של הקומה הראשונה בבניין לא ידחו את מועד המסירה.

לטענת התובעים ביקשו להוסיף נקודת מים במטבח כמו גם תוספת שקעים וכן שינוי קיר בפינת האוכל. אלו לטענתם מותרים על-פי סע' 83 להסכם השינויים ללא שינוי במועד המסירה.
במקרה כזה הנטל הוא אפוא על הנתבעת להוכיח כי השינויים שביקשו התובעים חורגים מהיקף השינויים על-פי אותו סעיף ו/או כי התובעים הודיעו על השינויים באופן שחרג ממסגרת הזמנים שנקבעה באותו סעיף. משלא הובאה ראייה על האמור מצד הנתבעת, הרי שהיא אינה יכולה להסתמך על הסכם השינויים כמקנה דחייה במועד המסירה החוזי.
מכאן שהנתבעת איחרה במסירת הדירה לתקופה של 5 חודשים וכי לא עומדת לזכותה האפשרות לדחיית מועד המסירה החוזי כאמור לעיל ולענין הפיצוי אף אינה יכולה ליהנות מתקופת הגרייס. הפיצוי צריך שיינתן מיום האיחור הראשון.

לאור המסקנה אליה הגעתי אין צורך להידרש לטענת התובעים כי האיחור של 60 ימים הוסף בהסכם השינויים לאחר שחתמו עליו.

תקלה במערכת הגז אינה מהווה איחור במסירה
:
אין מחלוקת שלאחר קבלת הדירה ומשלא צלח ניסיון חיבור הדירה למערכת הגז, התברר כי צינור ההזנה של הגז לדירה קרוע ולצורך כך בוצע תיקון, הכולל הרמה של אריחי הכניסה והחלפת צינור הגז; וזאת על-ידי הנתבעת עצמה.

בעת מסירת הדירה סברה הנתבעת שמדובר בדירה ראוייה למגורים שניתן למוסרה לדיירים ומדובר למעשה ב'פגם נסתר' שלא היה ידוע לה אלא לאחר ניסיון חיבור הדירה לגז בידי חברת הגז. בנסיבות אלה אני מוצא שבעת מסירת הדירה זו נמסרה לכאורה כראויה למגורים וכי הליקוי, ככל הליקויים המתגלים, הוא באחריות הנתבעת בשנת הבדק, אך אין בו כדי להאריך את מועד המסירה.
לא נסתרה טענת הנתבעת כי התובעים היו צריכים להתקין מטבח בדירה עם כניסתם ולכן ניסיון החיבור לגז ממילא התעכב. עיון במכתב ששלחו התובעים לנתבעת ובו הודיעו לה על ליקוי במערכת הגז (נספח ח' לכתב התביעה), מעלה שהתובעים קיבלו את הדירה ביום 26/5/16, אך פנו לנתבעת לראשונה בנושא צינור הגז רק ביום 24/6/16, כחודש לאחר המסירה והליקוי תוקן באופן מהיר יחסית מהמועד בו הודע לנתבעת על הליקוי, עד ליום 6/7/16 (עמ' 1, ש' 18).
אני מוצא כי אין לכלול תקופה זו במניין הימים לצורך פיצוי בגין איחור במסירה.

בסיס החישוב לפיצוי
:
התובעים טוענים שדירה דומה לשלהם (דירת 6 חדרים) באותו בניין מושכרת ב 6,200 ₪ וכי הדבר נקבע ב

פסק דין
דומה בבית משפט בכפ"ס.

מנגד הציגה הנתבעת בדיון מודעת פרסומת לדירת 6 חדרים להשכרה באותו בניין המוצעת לשכירות בסכום של 5,000 ₪ (עמ' 2, ש' 31). לטענת הנתבעת לעיתים דמי השכירות לדירת 6 חדרים נמוכים יותר מדמי שכירות לדירת 5 חדרים בשל עלויות נלוות גבוהות יותר.
משלא הובאה חוות דעת מתאימה על דמי השכירות המקובלים לדירה מסוג דירתם של התובעים, ומאחר שלא ניתן לשלול טענתה של הנתבעת והראייה שהוצגה, אני מוצא שהתובעים לא עמדו בנטל להוכיח שיש לחשב את הפיצוי על בסיס דמי שכירות חודשיים של 6,200 ₪ כפי שטענו. בנסיבות אלה יש לבצע החישוב על בסיס דמי שכירות של 5,500 ₪ כפי שחישבה הנתבעת מלכתחילה.

גובה הפיצוי
:
בהתאם לס' 5א(א)(1) לחוק המכר (דירות) יחושב הפיצוי בשיעור של 1.5 ביחס לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ומיקומה.

הזכאות היא לפיצוי בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשות התובעים. ממועד המסירה החוזי (24/12/15) ועד למועד המסירה בפועל (26/5/16) מדובר באיחור של 5 חודשים.

5 חודשים * 5,500 * 1.5 = 41,250 ₪.
מסכום זה יש לקזז סך של 24,750 ₪ שבהם כבר פיצתה הנתבעת את התובעים.
יתרת הפיצוי עומד על סך של 16,500 ₪.

אעיר שהתובעים הזכירו את הבדלי הגוון בריצוף בכניסה לדירה, טענו כי לא הורשו להכנס לדירה עם בודק מטעמם וכן טענו להעלמותם של קרטוני אריחים שרכשו, אך אין לטענות אלו איזכור ברכיב הסעד שנתבעו.

התוצאה
:
אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 16,500 ₪ בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט וזאת בתוך 30 ימים מהיום.


מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.


ניתן היום,
א' כסלו תשע"ט, 09 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 37562-07/18 דותן סוקולובר, רחל סוקולובר נ' יורו - ישראל (י.ש) בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/11/2018)