פסקי דין על עו"ד רמי קוגן | פסקי דין על אורי אלטרץ

55183-05/17 א     11/11/2018




א 55183-05/17 עו"ד רמי קוגן נ' אורי אלטרץ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 55183-05-17 קוגן נ' אלטרץ









לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק


בקשה 26


התובע:
עו"ד רמי קוגן
בעצמו ועל-ידי בא-כוחו - עו"ד עומרי חממה



נ
ג
ד


הנתבע:
אורי אלטרץ
על-ידי בא-כוחו - עו"ד אלון לוין


החלטה

לפני בקשה לעיון במסמכים מטעם התובע.
1.
התובע (המבקש) הוא עורך-דין, ששימש כבא כוחו של הנתבע (המשיב), וייצג אותו בסכסוך עסקי של האחרון עם בני משפחתו. בין השניים נחתם (ביום 15.11.15) הסכם שכר טרחה, בו זה הועמד (בעיקרו) על אחוזים מהסכום, שייפסק בסופו של יום לטובת הנתבע. התובע הגיש בשמו של הנתבע הליכים שונים, ובהם המרצת פתיחה למחלקה הכלכלית בבית משפט זה. ביום 21.2.16 הסכימו הצדדים (המשיב ובני משפחתו) להעביר ההליך לבוררות, נוכח שטר בוררות. בורר מונה ביום 10.4.16. במסגרת הליך הבוררות התקיימו מספר ישיבות, והתובע טען (בפסקה 11 לכתב התביעה) כי הגיש מספר רב של כתבי בי דין במסגרתה. כך, ביום 28.11.16 הגיש את סיכומי מרשו (המשיב) בסוגית זכויותיו כעובד שכיר; ביום 20.12.16 הגיש את סיכומי המשיב בסוגית רכישת מניותיו על ידי הנתבעים בהליך הבוררות; הבורר החליט (ביום 9.1.17) כי על הנתבעים בהליך הבוררות לרכוש את מניות המשיב, לפי שווי הוגן אותו יקבע, וביום 8.2.17 הגיש התובע את סיכומי מרשו באשר לשיעור החזקותיו.
והנה, במהלך הליך הבוררות הפסיק הנתבע את ייצוגו על-ידי התובע, פעם אחת, ממנה חזר, ולאחר מכן פעם שנייה. הרקע לדברים מורכב מעט, אך אין צורך להתעמק בו לצורך ההכרעה בבקשה הנוכחית. לטענת המבקש כזאת עשה המשיב לאחר שהתברר לו כי התובע קרוב לגיבוש הסכם פשרה עם הנתבעים בהליך הבוררות. התפתחות זו צפויה הייתה להוביל לתשלום שכר טרחה נכבד, ומכך ביקש הנתבע להימנע. התובע טוען אפוא כי הפסקת ההתקשרות עמו היא תוצר של חוסר תום לב מצד הנתבע, הנשען על אמתלה.
2.
הנתבע דוחה הדברים. הוא טוען כי הפסיק כדין את ייצוגו על-ידי התובע, ועשה כן בתום לב, נוכח משבר האמון שנוצר ביניהם. לשיטתו, אין יסוד לטענת התובע כי בבסיס הדברים עומד הסכם פשרה כזה או אחר, אליו עמד להגיע עם הנתבעים בהליך הבוררות; הסכם שכזה לא הועבר אליו, לא נחתם על ידו, ואין הוא משקף כלל את זכויותיו. הליך הבוררות המשיך להתנהל, ולא הייתה כל כוונה להגיע לפשרה במסגרתו.
בא-כוחו הנוכחי של המשיב נכנס (ביום 1.3.17 לערך) לתפקידו כמייצגו בהליך הבוררות. לטענתו נתגלו פגמים באופן ייצוגו עד אז; ביום 12.6.17 נסללה הדרך להגשת חוות דעת חשבונאית מטעמו, לאחר שניתנה הוראה לגלות את כל נכסי המקרקעין השייכים לחברות, ואת המסמכים החשבונאיים הקשורים בהן.
לשיטת המשיב התובע אינו זכאי כלל לשכר טרחה לאחר שפוטר, ועליו להסתפק בשכר הטרחה שכבר שולם לו שעה שייצג אותו.
3.
ומכאן לבקשה שלפני.
בין לבין הסתיימו הליכי הבוררות, וניתן פסק הבוררות. לטענת המבקש, במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בתיק זה (בפני
חברתי כב' השופטת ביבי) התבקש המשיב לגלות ולאפשר עיון במסמכים המצויים בתיק הבוררות. המשיב חתם על תצהיר גילוי מסמכים בו גילה את מלוא מסמכי תיק הבוררות מיום החלפת הייצוג, ושיגר למשרד המבקש אסופת מסמכים. משניתן פסק הבוררות התבקש המשיב להעביר העתק שלו, וכן לאפשר למבקש לעיין במסמכי הבוררות שטרם הועברו לעיונו (אותם מסמכים שנוספו לתיק הבוררות לאחר משלוח אסופת המסמכים במסגרת הליכי גילוי המסמכים). והנה, המשיב סירב לכך; זאת משום שתביעתו מבוססת על הסכם פשרה שעמד להיות מושג במסגרת ההליך; המסמכים שהתבקשו כוללים חומר חשבונאי וחוות דעת שאינם נוגעים במישרין למבקש ושחל לגביהם חיסיון; המבקש אינו מייצג את המשיב בהליך הבוררות ואינו זכאי לדרוש המסמכים; וחלקם נוגע בחברות ובצדדים שלישיים שאין למבקש קשר אליהם.
המבקש טוען כי הסירוב להעביר לו את המסמכים אינו יכול לעמוד. בהליך גילוי המסמכים המשיב לא טען מעולם כי מסמך פלוני ממסמכי הבוררות אינו רלוונטי או חסוי. המשיב כבר שיגר למבקש חומרים חשבונאיים וחוות דעת. כך למשל הוא העביר לעיונו את חוות דעת המומחה בדבר שווי החברות המשפחתיות מושא הליך הבוררות, ואם מסמך שכזה אינו חסוי כיצד יהיו חסויים מסמכים אחרים?! טענת החיסיון גם הועלתה ללא פירוט. החומר המבוקש רלוונטי ביותר לתיק, שהרי חשוב לעמוד על התוצאה הסופית בהליך הבוררות בהשוואה לאפשרות הפשרה אותה השיג המבקש בעבור המשיב. המבקש עותר להורות כי יוכל לפנות למשרד הבורר ולעיין שם בתיק הבוררות.
4.
המשיב מתנגד לבקשה.
הוא טוען כי התביעה נגדו נשענת על עילה חלולה, המבוססת על טיוטת הסכם פשרה אותה הציג רק לאחר פיטוריו, שלא נחתמה על ידי הנתבע ואף לא על ידי הצד השני. המשיב ניהל הליך ארוך במסגרת הבוררות, שעה שהיה מיוצג על ידי בא כוחו החדש. במסגרת זו נעשתה עבודה מקצועית וחשבונאית, כשהתובע לא היה צד לכל אלה. כעת הוא מבקש לקבל את פסק הבוררות שניתן בסופו של התהליך. אין כל קשר בין פסק הבורר שהוא עניינו הבלעדי של הנתבע ומשפחתו (הצד השני לבוררות) לבין התובע. הנתבע ניהל הליך שקוף ומלא בכל הנוגע במסמכים, וצירף את מסמכי הבוררות כחלק מראיותיו שלו. אין המבקש זכאי לקבל את פסק הבורר האישי של התובע, והוא לא הצביע על נימוק ענייני ומהותי מדוע הוא זכאי לקבלו. התובע ודאי אינו זכאי לפנות לבורר. יש בפסק הבורר הכרעות הנוגעות במישרין לצד ג', שהם בני משפחתו של הנתבע, והתובע אינו זכאי לקבלו.
פסק הבורר וסיכומי המשיב בהליך הבוררות הוגשו לעיון בית המשפט.
5.
לאחר שעיינתי בחומר שלפני ושקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל (ברובה).
במידה רבה המשיב מעלה טענות נגד גילוי מסמכי הבוררות שעה שכבר "נחצה הרוביקון". כך, בדיון (מיום 6.3.18) שהתקיים בפני
כב' השופטת ביבי ציין ב"כ הנתבע "לגבי המסמכים בבוררות, לי יש אינטרס לצרף את כל מסמכי הבוררות, על מנת להראות שלמעשה [ ] 95% מהעבודה בכלל לא בוצעה על ידי התובע. לא רק שגיליתי לחברי אלא שאמשיך ואגלה לו ככל שהליך הבוררות מתקיים" (עמ' 38-37 לפרוטוקול).
אמר ועשה (עד כה);
הועברו למבקש מסמכים מהבוררות ובהם כאלה הכוללים מידע רגיש. ראו, למשל, את חוות דעת המומחה בדבר שווי החברות המשפחתיות. חוות דעת זו כוללת מידע רגיש בעניינו של המשיב ובעניינם של צדדים שלישיים. היא הועברה. על רקע זה אין זה ברור כיצד ניתן כעת, לאחר שהועבר חלק מהותי ממסמכי הבוררות, להימנע מלהעביר את חלקו האחר; אין זה ברור מדוע מתקיים פער בין ההתנגדות לבקשה לבין ההצהרה שנרשמה במהלך הדיון בבית משפט זה, לפיה המשיב ימשיך ויגלה למבקש "ככל שהליך הבוררות מתקיים". התחייבות זו מכסה, כמובן, גם את תוצאותיו של הליך הבוררות, שהרי אין היגיון בהעברת מסמכי הביניים בהליך הבוררות, ולא את תוצאותיו של הליך זה.
בנוסף, וגם לגופם של דברים, אין לומר כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים.
אחד הנדבכים החשובים בטיעון המבקש הוא הסדר הפשרה שהוא טוען שהגיע אליו. על רקע זה, לשיטתו, יש להשוות בין תוצאות הבוררות לבין הפשרה שיכול לספק למשיב. אינני אומר כי דין טיעון זה להתקבל. אך אם יתקבל ודאי שהמידע המבוקש רלוונטי, וגם אם יידחה המידע המבוקש רלוונטי - טענת המשיב היא כי תוצאות הליך הבוררות אינן תוצר עבודתו של המבקש, אלא תוצר עבודתו של בא כוחו החדש. כדי לבסס הטענה נדרש לגלות את המידע המבוקש. אז ניתן יהיה לבחון האם תוצאות הבוררות הן פרי עמלו של בא כוח המשיב ולא פרי עמל המבקש. כך או כך, רלוונטיות יש.
אשר לטענה לפגיעה בצדדים שלישיים וטענת חיסיון, אין בהן כדי לסטות מתוצאה המורה על גילוי. ראשית, צודק המבקש בהבחנה כי טענת המשיב נטענה בכלליות וללא פירוט; שנית, וכפי שכבר צוין, משנמסר מידע מהליך הבוררות, ומשנרשמה הצהרה כי מידע שכזה ימשיך להימסר, הרי שיש לדברים משמעות ויש ליישמם; שלישית, במידע שכבר נמסר יש מידע רגיש בעניינו של המשיב ובעניין בני משפחתו; רביעית אין לשכוח שהמבקש כבר ייצג את המשיב בראשית הדרך, ובשלביו המוקדמים של הליך הבוררות. הוא מודע אפוא לטיב הסכסוך הקיים בין המשיב לבין בני משפחתו, ולעיקר הנכסים השנויים במחלוקת; חמישית, עיינתי בפסק הבוררות, שהינו תמציתי למדי, ואין בו כדי לשנות מהותית מהתמונה הידועה כבר כעת למבקש.
6.
על רקע זה התוצאה היא כדלקמן:
א)
על המשיב למסור למבקש את העתק המסמכים שהועברו לעיון בית המשפט (פסק הבוררות, וסיכומי המשיב); וזאת עד יום 15.11.18.
ב)
על פניו די במסמכים אלה כדי לאפשר את בירור המחלוקת שבין הצדדים מעבר למסמכים שכבר נמסרו, ומכל מקום אין צורך או מקום בעירוב הבורר עצמו (והבקשה בעניין זה נדחית).
ג)
עד לאותו מועד יבהיר המשיב האם יש מסמכים נוספים שהוגשו במסגרת הבוררות שלא הומצאו למבקש (מעבר לאלה שבפסקה (א) לעיל), בהצהרה ערוכה כדין. ככל שקיימים כאלה, יוכל המבקש לעיין בהם במשרדי ב"כ המשיב וזאת עד יום 18.11.18, ולהעתיקם במידה ויהיה בכך צורך.
ד)
המבקש יתחייב כי יעשה שימוש במסמכים אלה לצורך ההליך הנוכחי, ולא לצורך הליכים שאינם קשורים למחלוקת שבין הצדדים.
המשיב יישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך כולל של
6,000 ₪. אי תשלום תוך 30 יום מיום ההחלטה יוסיף לסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ט, 11 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 55183-05/17 עו"ד רמי קוגן נ' אורי אלטרץ (פורסם ב-ֽ 11/11/2018)