פסקי דין על עז' המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין (המנוח) | פסקי דין על עומר מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מוחמד מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל חיפה | פסקי דין על לשכת רישום מקרקעין - חיפה ואח' |

66719-09/16 א     13/11/2018




א 66719-09/16 עז' המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין (המנוח), עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל חיפה, לשכת רישום מקרקעין - חיפה ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 66719-09-16 מוסטפא אחמד ג'בארין(המנוח) ואח'
נ' מדינת ישראל
ואח'




בפני

כבוד השופטת
תמר נאות פרי


המבקשים

1
.
עז' המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין (המנוח)

2
.
עומר מוסטפא ג'בארין

3
.
מוחמד מוסטפא ג'בארין


נגד

המשיבים
1. מדינת ישראל
2. רשות מקרקעי ישראל
חיפה
3. לשכת רישום מקרקעין - חיפה
4. כמאל כמאל
5. וג'יה כמאל
6. אדיב כמאל
7. אנואר כמאל
8. אנואר כמאל
9. כרים עראף


החלטה


בפני
י בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 4.10.18.
1.
בהליך שהתנהל בפני
י התבקש סעד הצהרתי לגבי מקרקעין מסוימים (להלן: "המקרקעין"), כאשר המבקשים (התובעים בתיק העיקרי) טענו שיש לראותם כבעלי זכויות הבעלות במקרקעין, אגב ביטול הרישום לגבי המקרקעין.
2.
המשיבים 1-3 (הנתבעים 1-3 בתיק העיקרי, להלן: "המדינה") טענו שהזכויות במקרקעין לא מגיעות למבקשים, וכי היות והזכויות היו רשומות על שם המדינה – אף בוצעו לגבי חלק מהמקרקעין עסקאות חליפין (להלן: "עסקאות החליפין") בין המדינה לבין צדדים שלישיים, שהם המשיבים 4-9 (שהיו הנתבעים 4-9 בתיק העיקרי, להלן: " המשיבים הנוספים"). המשיבים הנוספים טענו בתיק שנוהל כי הם רכשו את הזכויות במקרקעין בתמורה ובתום לב, במסגרת עסקאות החליפין.
3.
יובהר בשלב זה, כי חלק מהמקרקעין רשומים על שם חלק מהמשיבים הנוספים, בעקבות עסקאות החליפין, וחלק מהמקרקעין עדיין רשומים על שם המדינה.
4.
בפסק הדין שניתן בתיק, מצאתי כי המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה הרובץ על שכמם והתביעה נדחתה, אגב חיוב בהוצאות.
5.
עוד יוער, כי בתחילת ניהול ההליכים בתיק, ניתנו צווי מניעה חלקיים למניעת דיספוזיציות בחלק מהמקרקעין - ובפסק הדין, נוכח התוצאה, הוריתי על ביטול הצווים הזמניים.

6.
המבקשים טוענים בבקשתם הנוכחית כי הם סבורים שפסק הדין שגוי וכי יש מקום להצהיר עליהם כעל בעלי הזכויות במקרקעין ומפנים לכך שהם הגישו ערעור לביהמ"ש העליון לגבי פסק הדין (ע"א 7910/18). לשיטתם, סיכויי הערעור טובים ולכן יש צורך לעכב את יישומו של פסק הדין עד ההכרעה בערעור על מנת שלא ייגרמו להם נזקים בלתי הפיכים ועל מנת שלא תתבצענה עסקאות נוספות לגבי המקרקעין.
בסעיף 7 לבקשה אף טוענים המבקשים כי המשיבים הנוספים הינם "סוחרי קרקעות, ולא מעניין אותם איזו אדמה חלופית יקבלו מהמדינה", כך שאם יתקבל הערעור המדינה תוכל לתת להם קרקע חלופית אחרת, וזאת בניגוד למבקשים אשר קשורים בקשר נפשי והיסטורי למקרקעין.
לכן, לשיטת המבקשים, יש מקום לעכב את ביצועו של פסק הדין, שמא מי מהמשיבים הנוספים ימכור לצדדים שלישיים אחרים את המקרקעין.
7.
המשיבים הנוספים מתנגדים לעיכוב הביצוע וטוענים כי יש לדחות את הבקשה הנוכחית על הסף, שכן היות והוגש ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון אזי שהסמכות להכריע בבקשת עיכוב הביצוע מסורה אך ורק לביהמ"ש העליון, נוכח הוראות תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). עוד טוענים המשיבים הנוספים כי הגשת ערעור אינה אמורה לעכב את ביצוע פסק הדין מכוח תקנה 466 לתקנות, וכי במקרה הנוכחי לא קיימות כל נסיבות המצדיקות עיכוב שכזה. המשיבים הנוספים טוענים כי אין סיכויים ממשיים לערעור וכי אין למצוא בתצהיר שצורף לבקשת עיכוב הביצוע נתונים שיכולים ללמד על סיכוייו של הערעור. עוד הם טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם וכי טענת המבקשים לגבי היותם "סוחרי קרקעות" ולגבי כך שמבחינתם אין מניעה לקבל קרקע אחרת מהמדינה, אין לה על מה שתסמוך, היא איננה נכונה והיא אף לא מופיעה בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה.
8.
המדינה בתשובתה טוענת אף היא כי אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין נוכח סיכויי הערעור הקלושים ומצטרפת לעמדה לפיה אין סמכות לביהמ"ש לעכב את הביצוע של פסק הדין שעה שהוגש לגביו ערעור לביהמ"ש העליון.
9.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי שיש טעם עקרוני בטענות המדינה והמשיבים הנוספים בכל הנוגע לכך שהסמכות להכריע בבקשת עיכוב הביצוע מסורה בידי ביהמ"ש העליון שעה שהוגש הערעור, אלא שעיון באתר ביהמ"ש העליון מעלה כי הערעור הוגש ביום 6.11.18, כלומר יומיים לאחר שהוגשה הבקשה הנוכחית, ולפי מיטב בדיקתי, כרגע עומדת על הפרק בביהמ"ש העליון בקשה להפחתת סכום העירבון.
10.
הוראות תקנה 467(א) לתקנות הן הבאות:
"בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה ... והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע...".
כיוון שהבקשה הנוכחית הוגשה ביום 4.11.18 והערעור הוגש רק ביום 6.11.18, נמצאים אנו במצב שבו "במועד הגשת הבקשה" הנוכחית, עדיין לא היה ערעור בביהמ"ש העליון. דעתי אינה נוחה מההתנהלות האמורה שכן אני סבורה שיש אפשרות ממשית שהפער בלוח הזמנים היה מכוון. יחד עם זאת, במצב זה, לא ניתן לקבוע בוודאות שאני נעדרת סמכות לדון בבקשה ולכן אתייחס אליה לגופה.
11.
לא מצאתי שיש מקום להכריע באשר לסיכויי הערעור. פסק הדין ניתן מטעמי לאחר שקילת טענות הצדדים ותוך הפעלת שיקול דעתי למיטב הבנתי, אך קיימת כמובן האפשרות שטעיתי.
12.
לא שוכנעתי כי הנזק שעשוי להיגרם למבקשים רב מהנזק אשר עשוי להיגרם למשיבים הנוספים, אשר חלק מהמקרקעין כבר רשומים על שמם מזה זמן, ולכן לא מצאתי לנכון לעכב את הביצוע של פסק הדין בכל הנוגע לאותם חלקים מהמקרקעין אשר כבר רשומים על שמם של המשיבים הנוספים.
13.
עם זאת, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לחלקים מהמקרקעין אשר לא רשומים על שם מי מהמשיבים הנוספים, ועדיין רשומים על שם המדינה, ולגבי חלקים אלו – יש להימנע מדיספוזיציות עד הכרעה בערעור, או עד מתן החלטה אחרת של ביהמ"ש העליון הנכבד.
14.
נוכח האמור, אני מורה למבקשים להפקיד בקופת ביהמ"ש ערבות בסך 30,000 ₪ במזומן או בהמחאה בנקאית כתנאי לתוקפו של עיכוב הביצוע האמור, וזאת מכוח תקנה 467(ג) המפנה לתקנה 364(א) עד (ד) לתקנות בשינויים המתחייבים. ככל שהמבקשים קיבלו לידם בחזרה את הסכום שהם הפקידו במסגרת הסעדים הזמניים (בהתאם להחלטה מיום 24.1.17), אזי שעליהם להפקיד את הסך של 30,000 ₪ בתוך 7 ימים מהיום, כתנאי לכניסתה לתוקף של ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע. ככל שהמבקשים עדיין לא קיבלו לידם בחזרה את הסכום שכבר הופקד – הוא ישמש כערבות במסגרת בקשת עיכוב ביצוע זו.
לא מצאתי לעשות צו להוצאות בכל הנוגע לבקשה זו.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 66719-09/16 עז' המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין (המנוח), עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל חיפה, לשכת רישום מקרקעין - חיפה ואח' (פורסם ב-ֽ 13/11/2018)