פסקי דין על מחמוד בדראן | פסקי דין על מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ

49047-12/15 קג     31/10/2018




קג 49047-12/15 מחמוד בדראן נ' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ק"ג 49047-12-15


31 אוקטובר 2018

לפני:

כב' השופטת
איריס רש
נציג
ציבור (עובדים)
מר סאבר שהאב
נציג ציבור (מעסיקים)
מר אפרים וינשטוק

ה
תובע
מחמוד בדראן
ע"י ב"כ: עו"ד אלי עבוד ואח'
-

ה
נתבעת
מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אבנר חיון ואח'




פסק דין



1.
מונחת לפנינו תביעה כספית להורות לנתבעת לשלם לתובע פנסיית נכות.

ואלו העובדות הרלוונטיות:

2.
התובע יליד 1989.

3.
הנתבעת היא קרן פנסיה חדשה מקיפה כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד -1964 (להלן –קרן הפנסיה או מבטחים).

4.
התובע עבד באחזקה ותיקון מכונות בחברת כתר פלסטיק בע"מ החל מחודש ספטמבר 2009 ועד לסוף שנת 2014.

5.
ביום 31.12.2012 ארעה לתובע תאונת עבודה במסגרתה הוא נפגע בעין ימין.

6.
בו ביום, התובע אושפז בבי"ח גליל מערבי ועבר ניתוח סגירת הפצע בקרנית ותיקון פרפורציה. במהלך האשפוז עבר ניתוח נוסף להסרת ירוד טראומתי והשתלת עדשה תוך עינית. בהמשך עבר התובע ניתוח נוסף לתיקון פזילה שהופיעה בעין ימין על רקע הפגיעה בעין וכתוצאה מהירידה בראייה.

7.
ועדה רפואית לעררים מטעם הביטוח הלאומי קבעה לתובע נכות יציבה בשיעור של 41% החל מיום 1.4.2013.

8.
ביום 15.4.2013 התובע הגיש תביעה נזיקית כנגד חברת כתר פלסטיק בע"מ (ת"א 25698-04-13) שהתנהלה בבית משפט השלום בפני
כב' השופט גולדקורן.

9.
ביום 18.11.2014 התובע הגיש בקשה לפדיון כספי הפיצויים שהיו צבורים על שמו בקרן הפנסיה[1]
. במסגרת הבקשה, התובע חתם בפני
נציג הנתבעת על הצהרה כדלקמן[2]
:



"הנני מבקש/ת למשוך מלוא הסכומים הצבורים על שמי בקרן הפנסיה "מבטחים החדשה" ו/או "מבטחים המשלימה" והנני מצהיר/ה ומתחייב/ת כלפיכם כדלקמן:
1.
ידוע לי כי בקרן הפנסיה ניתן כיסוי ביטוחי למקרה נכות (אובדן כושר עבודה) וכן ניתן כיסוי ביטוחי לשאירים (במקרה של פטירה), וזאת בהתאם להוראות תקנון קרן הפנסיה ("התקנון") כפי שהן מעת לעת.
2.
ידוע לי כי החל ממועד חתימתי על בקשה זו איחשב כמי שמשך את מלוא הכספים מקרן הפנסיה (גם אם הכספים שביקשתי למשוך טרם הועברו לחשבון הבנק), והדבר עשוי לגרום לפגיעה משמעותית בזכויותיי הפנסיוניות, ובכלל זה (
i
) יבטל את אפשרותי לתבוע פנסיית נכות (
ii
) יבטל את אפשרותם של בני משפחתי לתבוע פנסית שאירים במקרה של פטירה (
iii
ׂ) יבטל את פנסיית הזקנה שאוכל לקבל בעתיד.
3.
ידוע לי כי הכספים אותם אני מבקש/ת למשוך, ישולמו לי לפי מנגנון החישוב (הנוסחה) הקבוע בתקנון, ובכפוף להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005 ולהוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופת גמל), התשכ"ד – 1964. כך, שהסכומים שישולמו לי עשויים להיות נמוכים מהסכומים שייגרעו מהסכום הצבור על שמי בקרן הפנסיה.
4.
ידוע לי כי מהסכומים אותם אני מבקש/ת למשוך ינוכה כל סכום חוב, החזר למעסיק ועיקול המתגבשים עם משיכת הכספים הצבורים מקרן הפנסיה, לרבות הסכומים בגין יתרת הלוואה שנטלתי מקרן הפנסיה וסכומים שיוחזרו למעסיק לפי הוראות ההסכמים החלים עלי.
5.
ידוע לי כי הסכומים שצוינו בבקשת משיכה זו אינם סופיים ועשויים להשתנות בהתאם לעדכוני תשואה עד ליום התשלום בפועל.
6.
הנני מצהיר כי לא הייתי זכאי לפנסיית נכות מקרן הפנסיה בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו, וכי למיטב ידיעתי איני זכאי לפנסיית נכות בגין תקופת שלוש השנים הקודמות כאמור ואיני זכאי לפנסיית נכות כיום.
7.
הריני מתחייב/ת כלפיכם כי בקשתי זו הינה סופית וידוע לי כי לא אוכל לחזור מהחלטתי כאמור, החל ממועד חתימתי על בקשה זו, ולא אוכל להחזיר לקרן הפנסיה את הכספים שמשכתי לאחר העברתם לידי.
8.
ידוע לי כי חלה עליכם חובה לנכות במקור מס הכנסה וכל מס או תשלום חובה אחר, ככל שהם חלים, מן הכספים שביקשתי למשוך, לרבות ניכוי מס במקור ממרכיב התגמולים בסכום הצבור אותו ביקשתי למשוך והנובע מהפקדת תגמולים לקרן הפנסיה משנת 2000 ואילך."


10.
ביום 31.5.2015 הגיש התובע בקשה לפדיון מלוא הכספים שהיו צבורים על שמו בקרן הפנסיה[3]
. גם במסגרת בקשה זו חתם התובע על הצהרה בנוסח דומה ולפיה[4]
:

"1.
ידוע לי כי בקרן הפנסיה ניתן כיסוי ביטוחי למקרה נכות (אובדן כושר עבודה) וכן ניתן כיסוי ביטוחי לשאירים (במקרה של פטירה), וזאת בהתאם להוראות תקנון קרן הפנסיה ("התקנון") כפי שהן מעת לעת.
2.
במשיכת כספים מלאה, ידוע לי כי החל ממועד חתימתי על בקשה זו, איחשב כמי שמשך את מלוא הכספים מקרן הפנסיה (גם אם הכספים שביקשתי למשוך טרם הועברו לחשבון הבנק), והדבר עשוי לגרום לפגיעה משמעותית בזכויותיי הפנסיוניות, ובכלל זה: (א) יבטל את אפשרותי לתבוע פנסיית נכות (ב) יבטל את אפשרותם של בני משפחתי לתבוע פנסיית שאירים במקרה של פטירה (ג) יבטל את פנסיית הזקנה שאוכל לקבל בעתיד, והכל לפי הוראות התקנון, כפי שיהיו מעת לעת.
3.
במשיכת כספים חלקית, ידוע לי כי החל ממועד חתימתי על בקשה זו, איחשב כמי שביצע משיכת כספים חלקית (גם אם הכספים שביקשתי למשוך טרם הועברו לחשבון הבנק) והדבר עלול לגרום לפגיעה משמעותית בזכויותיי הפנסיוניות , ובכלל זה (א) למנוע ממני את האפשרות לתבוע פנסיית נכות (למעט כאשר המשיכה המבוקשת היא רכיב פיצויים בלבד), (ב) למנוע מבני משפחתי לתבוע פנסיית שאירים במקרה של פטירה (למעט כאשר המשיכה המבוקשת היא משיכת רכיב פיצויים בלבד) (ג) להקטין משמעותית את פנסיית הזקנה שאוכל לקבל בעתיד והכל לפי הוראות התקנון, כפי שיהיו מעת לעת.
4.
ידוע לי כי מהסכומים אותם אני מבקש/ת למשוך ינוכה כל סכום חוב, החזר למעסיק ועיקול המתגבשים עם משיכת הכספים הצבורים מקרן הפנסיה, לרבות הסכומים בגין יתרת הלוואה שנטלתי מקרן הפנסיה וסכומים שיוחזרו למעסיק לפי הוראות ההסכמים החלים עלי.
5.
ידוע לי כי הסכומים שצוינו בבקשת משיכה זו אינם סופיים ועשויים להשתנות בהתאם לעדכוני תשואה עד ליום התשלום בפועל.
6.
הנני מצהיר/ה כי לא הייתי זכאי/ת לפנסיית נכות מקרן הפנסיה בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו, וכי למיטב ידיעתי איני זכאי/ת לפנסיית נכות בגין תקופת שלוש השנים הקודמות כאמור ואיני זכאי/ת לפנסיית נכות כיום.
7.
הריני מתחייב/ת כלפיכם כי בקשתי זו הינה סופית וידוע לי כי לא אוכל לחזור מהחלטתי כאמור, החל ממועד חתימתי על בקשה זו, ולא אוכל להחזיר לקרן הפנסיה את הכספים שמשכתי לאחר העברתם לידי.

....."

11.
טרם הגשת הבקשה למשיכת הכספים התובע ניהל שיחה טלפונית עם נציג של הקרן לצורך קבלת מידע בדבר הכספים הצבורים על שמו בקופה ואופן שחרור הכספים. במהלך השיחה, התובע לא עדכן את נציג הקרן בדבר מצבו הבריאותי ו/או כי הוא מקבל קצבת נכות מהמל"ל ונציג הקרן, לאחר שברר את מצבו המשפחתי של התובע, הבהיר לו כי משיכת הכספים כרוכה בפגיעה בזכויות הפנסיוניות לרבות באובדן של פנסיית זקנה. התובע, מצידו, עמד על כך שהוא מעונין במשיכת כספי התגמולים[5]
.

12.
במסגרת הבקשה לפדיון מלא של הכספים הצבורים על שמו בקרן הפנסיה, ביום 31.5.2015 התובע חתם על כתב הצהרה ופטור במשיכת כספי התגמולים במסגרתו הצהיר התובע, כי הוא מוותר, בין היתר, על זכאותו לקבלת פנסיית נכות מהקרן וכדלקמן[6]
:

"1.
ידוע לי כי החל ממועד חתימתי על משיכת כספי כל רכיב התגמולים, יבוטלו זכויותיי הפנסיוניות, לרבות פנסיית השאירים לה יהיו זכאים בני משפחתי במקרה של פטירתי חו"ח, ולרבות ביטול זכאותי לפנסיית נכות במקרה של פגיעה באובדן כושר העבודה ולרבות ביטול זכאותי לפנסיית זקנה בעתיד, ובמשיכת חלק מכספי רכיב התגמולים יוקטנו משמעותית זכויותיי הפנסיוניות, לרבות הקטנת פנסיית השאירים לה יהיו זכאים בני משפחתי במקרה של פטירתי חו"ח ולרבות פגיעה משמעותית בפנסיית זקנה שאקבל בעתיד.
2.
ידוע לי כי החל ממועד חתימתי על בקשה למשיכת כל כספי התגמולים שהופקדו במהלך השנים, אחשב כעמית חדש בקרן בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי בגין נכות ומוות דהיינו:
2.1
אם חלילה וחס אירע לך בעבר או יארע בעתיד אירוע נכות במהלך התקופה שעד למועד חידוש ההפקדות (גם אם תגיש תביעה לאחר מועד חידוש ההפקדות) הקרן לא תכסה אירוע שכזה;
2.2
במקרה חלילה וחס של מוות שיגרם טרם מועד חידוש ההפקדות לא יוכלו שאריי להגיש בקשה לקצבת שאירים בגין מותי.
2.3
הפסקת הכיסוי הביטוחי תביא לספירה מחדש של תקופת האכשרה, כך שגם אם יחודשו ההפקדות בגיני לקרן, לא אהיה זכאי במשך חמש שנים לכיסוי ביטוחי בגין נכות הנובעת ממחלה שחליתי בה בעבר, אם אחלה בה לפני חידוש ההפקדות, גם אם הפכתי חלילה לנכה כתוצאה מאותה מחלה לאחר חידוש ההפקדות;
2.4
במועד שבו אחזור להפקיד כספים בקרן הפנסיה יתכן שאדרש למלא הצהרת בריאות חדשה (שעשויה להביא לסירוב לקבל אותי שוב כעמית בקרן הפנסיה , או להחלטה לקבל אותי בתנאים מגבילים);
3.
ידוע לי החל ממועד חתימתי על בקשה למשיכת חלק מרכיב התגמולים שהופקדו במהלך השנים יפגע חודש הבסיס המשמש לצורכי חישוב הסכום הבסיסי לפנסיית נכות ופנסיית שאירים במקרה של פטירת חו"ח.
4.
לא יהיו לי תביעות כנגד מבטחים בכל עניין הנוגע למשיכת הכספים, והנני פוטר בזאת את מבטחים מכל חבות לשאת בנזק שיגרם לי או למשפחתי עקב בחירתי למשוך את הכספים.
5.
הינני מצהיר כי הוסברה לי המשמעויות החמורות הנובעות מהחלטתי למשוך את הכספים, וכי הובהר לי שלא אוכל לחזור בי מבקשתי למשוך את הכספים."
(ההדגשות במקור – א.ר.).

13.
בהתאם לבקשות המשיכה של רכיב הפיצויים והתגמולים, בוצע לתובע פדיון של הזכויות וביום 27.7.2015 הועבר לחשבונו סך של 22,137 ₪ בגין רכיב התגמולים (תגמולי עובד ומעביד)[7]
.

14.
מספר חודשים לאחר שהתובע משך את כל כספי התגמולים שהיו צבורים על שמו בקרן הפנסיה, פנה בא כוחו לנציג קרן הפנסיה באמצעות המוקד הטלפוני בבקשה לבירור פרטים לצורך הגשת תביעה לפנסיית נכות. במהלך השיחה נמסר לב"כ התובע כי התובע משך את כל כספי התגמולים ולפיכך הוא אינו זכאי לפנסיית נכות[8]
.

15.
ביום 23.12.2015 הוגשה התביעה דנן להורות לקרן הפנסיה לשלם לתובע פיצוי כספי בסך של 1,055,368 ₪ בגובה תשלומי פנסיית הנכות המגיעים לתובע, כטענתו, ממועד חזרתו לעבודה לאחר הפגיעה ביום 15.7.2013 ועד לגיל הפרישה החוקי (גיל 67).

16.
מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע בעצמו ומטם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' ליאת ברקנר, מ"מ מנהל מחלקת תביעות של מבטחים.

המצהירים נחקרו בפני
נו בחקירות נגדיות.

תמצית טענות הצדדים

17.
לטענת התובע
, הוא לא מבין בענייני ביטוח ופנסיה והוא לא מבין מה ההבדל בין כספי תגמולים לבין כספי פיצויי הפיטורים ובפרט בהקשר של הכיסוי הביטוחי. התובע לא ידע מהן הזכויות המגיעות לו מהנתבעת לרבות תשלום פנסיית נכות ועל כן הוא לא היה מודע למשמעות של משיכת הכספים על זכאותו לפנסיית נכות. במועד פנייתו לקרן על מנת לברר מהם הכספים המגיעים לו, הוא הסביר לנציגי הקרן שעבר תאונת עבודה ואולם הוא לא קיבל כל הסבר על הזכויות המגיעות לו לרבות תשלום פנסיית נכות והנתבעת לא הסבה את תשומת לבו לכך
שמשיכת הכספים פוגעת בזכאות לפנסיית נכות. אין ספק כי לו הנתבעת הייתה מיידעת את התובע בדבר זכאותו לפנסיית נכות ולאובדן זכאות זו לנוכח משיכת הכספים, התובע, כאדם סביר, לא היה מושך את הכספים בכדי שלא לפגוע בזכאותו לפנסיית נכות. עוד טען התובע כי הוא אינו שולט בשפה העברית ועל כן, לא ניתן לתת תוקף ו/או לייחס משקל להצהרות הנלוות לבקשות המשיכה ולפיהן התובע מודע לכך שמשיכת הכספים פוגעת בזכויות הפנסיוניות ובכלל זה בזכאות לפנסיית נכות. בנסיבות אלו, הנתבעת הפרה את חובת הגילוי והיידוע כלפיו ולפיכך הוא זכאי לקבלת תשלום עבור פנסיית נכות או לכל הפחות לבחינת תביעתו לפנסיית נכות כעמית פעיל.

18.
לטענת הנתבעת, לפי הוראות התקנון, התובע אינו זכאי לזכויות כלשהן מקרן הפנסיה ובכללן זכויות לפנסיית נכות וזאת משעה שהוא משך את כל כספי התגמולים שהיו צבורים לזכותו בקופת הפנסיה. הנתבעת עדכנה את התובע כי משיכת מלוא הכספים הצבורים בקרן תפגע בזכויותיו הפנסיוניות לרבות בזכאות לפנסיית נכות במסגרת השיחות טלפוניות עם נציגי הקרן ובמסגרת הצהרות העמית המהוות חלק בלתי נפרד מהבקשה למשיכת כספים. התובע
משך את הכספים מרצונו ולאחר שהיה ידוע לו כי לאחר המשיכה הוא לא יהיה זכאי לזכויות או לכספים כלשהם מהקרן לרבות לפנסיית נכות וזאת בהתאם להצהרתו על גבי הבקשה למשיכת הכספים.

הנתבעת עמדה בכל חובות הגילוי והיידוע המוטלות עליה. לעומת זאת, התובע הסתיר מהנתבעת את המידע על מצבו הרפואי וחתם ביודעין על הצהרות שאינן נכונות. גם אם התובע לא היה מושך את הכספים ומסיים את חברותו בקרן, התובע לא היה זכאי לפנסיית נכות באופן אוטומטי והוא היה נדרש לעבור את ההליכים הקבועים בתקנון לרבות ועדה רפואית. הנתבעת אינה רשאית ליתן לתובע זכויות ביתר החורגות מהזכויות הקבועות בתקנון הקרן.



דיון והכרעה

19.
לפי סעיף 62 לתקנון הקרן[9]
, על מנת שאדם יהיה זכאי לפנסיית נכות הוא נדרש בראש ובראשונה להיות במעמד של "עמית פעיל", כאשר לפי סעיף ההגדרות "עמית פעיל" הינו:

"עמית ששולמו בעדו דמי גמולים לקרן (לרבות דמי גמולים מופחתים בהתאם לתקנה 20) במשך חודש אחד לפחות, בתכוף לפני מועד אירוע מזכה שאירע לאחר מועד ההצטרפות לקרן, או עמית בתקופת ארכת הביטוח נמשכו מחשבונו, בתקופת ארכת הביטוח, מלוא סכומי מרכיב תגמולי המעסיק ומרכיב תגמולי העובד."

בענייננו, אין מחלוקת שהתובע משך את מלוא הכספים שנצברו לזכותו בקרן, כך שהוא אינו בגדר "עמית פעיל" וכפועל יוצא הוא אינו זכאי לתשלום פנסיית נכות וזאת, מבלי לבחון את יתר התנאים הנדרשים על פי התקנון לצורך זכאות לפנסיית נכות. מכאן, טענת התובע לפיה הוא זכאי לפנסיית נכות או לכל הפחות לבחינת תביעתו לפנסיה נכות כ"עמית פעיל" בשל הפרת חובות הגילוי והיידוע כלפיו, שכן לו היה מודע לזכויותיו או לפגיעה אפשרית בזכאותו לפנסיית נכות, במועד החתימה על הבקשה למשיכת כספים, הוא לא היה פועל כפי שפעל ולא היה מושך את הכספים.

20.
בית הדין הארצי חזר ועמד לאחרונה [
ע"ע 17754-11-14
מוחמד ח'דר נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ


[פורסם בנבו]
(ניתן ביום 26.4.2015) בסעיפים 10-11 לפסק הדין והאסמכתאות המאוזכרות שם] (להלן – עניין ח'דר) על היקף חובת הגילוי היזום החלה על קופת גמל כנגזרת מחובת תום הלב ומפערי המידע והכוחות שבין הקופה לבין העמית ולרבות על השיקולים השונים שיש להביא בחשבון כאשר בוחנים את היקף חובות הקופה וכדלקמן:

"לגופה של חובת הגילוי המוטלת במישור העקרוני על קופת גמל מסוג קרן פנסיה, יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
א.
אף כי
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981,
אינו חל על יחסים שבין קרן פנסיה לבין עמית, הרי שמן הבחינה המהותית, תקנון קרן הפנסיה הוא במהותו "חוזה ביטוח". חוזה ביטוח, מעצם טיבו וטבעו, כולל בתוכו כמה קשיים רעיוניים המיוחדים לו, ללא כל קשר לשאלה האם
חוק חוזה הביטוח
חל עליו, אם לאו. אחד הקשיים בחוזה ביטוח הוא ש"אין מדובר בממכר מוחשי, אלא בממכר אמורפי של סיכון, והמבוטח אינו מתמצא ברגיל באשר לטיבו". חוסר התמצאותו של המבוטח הממוצע בתנאי "הביטוח", טומן בחובו בעיה של "תת מידע" מצד המבוטח, גם באשר לתנאי הפוליסה, ויִקְרֶה גם יִקְרֶה שמבוטח לא יקרא את מכלול הפוליסה, אלא לאחר קרות מקרה הביטוח. כמו כן, לא בהכרח מבוטח הקורא את תנאי הפוליסה מסוגל להבין את המשמעויות של כל האמור בה. האמור נכון, שבעתיים, גם למקרה של קרן פנסיה.
ב.
מדיניות משפטית אשר ערה לכשל מיוחד זה בחוזי הביטוח, כמו גם בסוגים דומים של חוזים צרכניים, הובילה לפיתוח ההלכות בתחום חוזה הביטוח, ולפיהן אף שנטל הקריאה של הפוליסה מוטל על המבוטח – ונוסיף גם: חרף היותו של המבוטח מוחזק כמי שיודע קונסטרוקטיבית את תוכנה – מוטלת על המְבַטֵחַ החובה לא רק לגלות את כל הפרטים המהותיים לביטוח, אלא אף לוודא את ערנותו של המבוטח לתנאים המוקדמים ולסייגים של הכיסוי הביטוחי.
ג.
בעיית תת המידע, ומכאן גם העדר ערנותו של המבוטח לתנאים מוקדמים ולסייגים, מחריפה בעיקר בביטוחים מסוג "קולקטיב", שבו ההצטרפות לקרן לא מלווה בהנפקת פוליסה אישית ו/או במסמכים אחרים המפרטים את עיקרי ההסדרים, לא בעת ההצטרפות הראשונית ולא בעת ההצטרפות מחדש. בכגון אלה "על המבטח תוטל חובת גילוי יזום רחבה יותר".
ד.
אם כך הוא הדין ביחס לחוזה ביטוח ולחוזים צרכניים מסוגו, הרי שמקל וחומר כך צריך להיות הדין במקרה של קרן פנסיה, שההצטרפות אליה אינה תמיד תולדה של בחירה אישית של העמית, אשר מנסה לאתר ב"שוק" את "המוצר הפנסיוני", אלא לעתים תכופות מתקבל לאותו "מוצר פנסיוני" כתולדה של מימוש הסכמים שנעשו על ידי אחרים, ולרוב מבלי יכולת ממשית להיות ער לכל פרטי המוצר, וכן נוכח מאפיינים נוספים של קרן הפנסיה ובכלל זה האפשרות כי תקנון הקרן, שעל פיו נקבעות זכויות העמיתים בעת הפרישה, ישונה מעת לעת.
ה.
בעיצוב חובות הגילוי המוטלות על קרן הפנסיה צריך להביא בחשבון כי מחד גיסא, אין להטיל על קרן הפנסיה נטל שאינו מעשי, למשל – הנטל לוודא כי העמית מבין את כל ההוראות (המשתנות) של התקנון ומודע להן. מאידך גיסא, יש להניח כי יכולותיו של המבוטח "הממוצע" פחותות מאלה של המבוטח "הסביר" או המבוטח "הרציונאלי", ולכן יש להטיל על קרן הפנסיה חובות אשר יהיה בהן כדי לסייע בהגברת מימושו של הביטחון הסוציאלי וכדי לצמצם עד למינימום האפשרי את הנזק הכלכלי והחברתי העשוי להיגרם בשל העדרו של כיסוי הסדרי בטחון סוציאלי כתוצאה מתת מידע.
ו.
במלאכת האיזון שהיא במהותה "הכוונת התנהגות" ניתן גם ניתן לשקול שיקולים הנוגעים ליכולתו של צד לשקול את השיקולים הרלוונטיים, לפיזור נזק, וכיוצ"ב שיקולים המעצבים נורמת התנהגות שאינה רשלנית. מובן שנקודת האיזון בין שיקולים אלה משתנה בשים לב לנסיבות העניין. ויודגש, קרן הפנסיה אינה צריכה לייעץ לעמית. ספק אם קרן פנסיה רשאית מבחינת החוק "לייעץ" לעמית (להבדיל, אולי, מלנסות להסביר לו את המשמעויות של בחירות שונות). אך על קרן הפנסיה לדאוג להביא בפני
העמית את עובדות היסוד המהותיות ליישום תכלית ההתקשרות הפנסיונית, ולכל הפחות להתריע בפני
ו על הצורך לבדוק את אותן עובדות כדי למנוע את "הנזק", למשל, אובדן כיסוי.
ז.
לעניין עיתוי הגילוי היזום יודגש, כי את המידע הקונקרטי הרלוונטי יש לגלות במועד הרלוונטי לגילוי, שכן רק במועד זה ישנה הסתברות מניחה את הדעת שהעמית יבין את המשמעויות של אותו מידע שגולה."

(ההדגשות במקור – א.ר.).

21.
בענייננו, כפי שפורט לעיל בחלק העובדתי, טרם משיכת כספי התגמולים, התובע חתם על שני מסמכים – בקשה למשיכת כספים וכתב הצהרה ופטור במשיכת כספי התגמולים - בהם הובהר במפורש כי משיכת הכספים תפגע בזכויות הפנסיוניות ובכלל זה לאובדן הזכאות לפנסיית נכות. כך גם, התובע נדרש להצהיר כי לא היה זכאי לפנסיית נכות מהקרן במשך שלוש שנים שקדמו למועד הבקשה וכן כי למיטב ידיעתו הוא אינו זכאי לפנסיית נכות כיום. יתר על כן, בכתב ההצהרה, ההוראות המתייחסות לפגיעה בפנסיית הנכות, כתוצאה ממשיכת כספי התגמולים מודגשות ומסומנות בקו תחתי. עוד מודגש שם כי קיימות השלכות חמורות למשיכת הכספים והכל על מנת לעורר את המבוטח לשקול מחדש את החלטתו ו/או לבדוק שוב את המשמעויות של משיכת כספי התגמולים, טרם קבלת החלטה סופית והעברת המסמכים לקופת הפנסיה.

22.
אין בידינו לקבל את טענת התובע כי הוא לא ידע ו/או לא הבין את המסמכים עליהם חתם. התובע הוא אדם בגיר ואחראי למעשיו וחזקה עליו שהוא חותם על מסמכים לאחר שקרא אותם והבין את תוכנם. על אף ניסיונו של התובע לגמד את עצמו לאדם פשוט שרמתו השכלית אינה מאפשרת לו להבין את משמעות המסמכים עליהם חתם[10]
, התובע הוא אדם צעיר, בוגר תיכון והתרשמנו כי התובע הוא בחור נבון היודע לנהל את ענייניו[11]
. עוד התרשמנו כי בניגוד לטענתו, התובע מבין עברית ברמה נאותה. אמנם, התובע העיד בפני
נו באמצעות מתורגמן מטעם בית הדין שהוזמן לבקשת בא כוחו ואולם, התובע הבין היטב את השאלות שנשאלו בשפה העברית ולרוב השיב לשאלות בעברית עוד בטרם תורגמו השאלות לשפה הערבית. כך היה גם בדיון המוקדם במהלכו השיב התובע לשאלות בית הדין באופן חופשי בשפה העברית וכך קרה גם בתביעה הנזיקית, שם העיד התובע עברית באופן שוטף ורציף, ללא מתורגמן. זאת ועוד. כפי שעולה מהתאריך המודפס על בקשת המשיכה וההצהרה, המסמכים הנ"ל נשלחו לתובע ביום 18.3.2015, בעוד שהתובע חתם עליהם רק ביום 31.5.2015. לפיכך, עמד לרשות התובע זמן רב די והותר על מנת לברר את כל הטעון בירור טרם החתימה על המסמכים ושליחתם לקרן הפנסיה. זאת, בין אם התובע לא יודע לקרוא עברית ברמה מספקת לצורך הבנת המסמכים, על אף שאיננו סבורים כך כפי שקבענו לעיל, והוא נזקק לסיוע של אחרים, כפי שהעיד בפני
נו כי נעזר באחיו לצורך הבנת תוכנם של מסמכים רפואיים[12]
ובין אם הוא ביקש לברר את המשמעויות הפנסיוניות של משיכת הכספים. בהקשר זה יודגש כי במועד קבלת המסמכים מקרן הפנסיה, התובע כבר היה מיוצג על ידי בא כוחו הן בתביעה הנזיקית הן ובהליכים למול המוסד לביטוח לאומי[13]
. התובע אישר שקיבל הסבר מבא כוחו בנוגע לזכויות הקשורות בפנסיית נכות במהלך ניהול ההליכים למול המוסד לביטוח לאומי, כך שהוא היה מודע לזכויות הפנסיוניות טרם משיכת הכספים מקרן הפנסיה. עוד נוסיף, כי התובע העיד שחתם על המסמכים בבנק[14]
, דהיינו במועד שנקבע על ידו לפי רצונו ושיקול דעתו, ללא מעורבות של גורם כלשהוא מקרן הפנסיה וללא תנאי לחץ.
אנו סבורים כי די באמור לעיל כדי לדחות את התביעה. כפי שנקבע בענין ח'דר קרן פנסיה אינה צריכה לייעץ לעמית כיצד לנהוג ולא מוטלת עליה החובה לוודא באופן פוזיטיבי האם העמית הבין כיצד עליו לפעול. כמתואר לעיל, הנתבעת שלחה לתובע את טפסי הבקשה למשיכת כספים בהם מצוין במפורש כי משיכת כספי התגמולים תגרום לביטול הזכויות הפנסיוניות לרבות ביטול הזכאות לפנסיית נכות.

23.
יתר על כן, במסגרת השיחה שקיים התובע עם רועי, נציג המוקד הטלפוני של הנתבעת, טרם שליחת טפסי הבקשה למשיכת כספי התגמולים, הובהר לתובע כי משיכת כספי התגמולים תגרום לאובדן של זכויות הפנסיה. אמנם, נציג הנתבעת לא התייחס במפורש לפנסיית הנכות ואולם הוא הזהיר את התובע מהפגיעה בפנסיה ומכך שמשיכת הכספים תותיר את התובע ללא פנסיה. התובע לא ציין בפני
נציג הנתבעת את מצבו הבריאותי ו/או כי עבר תאונת עבודה[15]
ועל כן בהתחשב במצבו המשפחתי של התובע, התמקדותו של הנציג באובדן פנסיית הזקנה מובנית מאליה. מטעמים של צנעת הפרט, אין לדרוש מנציג הנתבעת להפנות לעמית שאלות בדבר מצבו הרפואי בכדי להעמידו על הסיכון באובדן פנסיית הנכות. התובע הוזהר מפני הפגיעה בזכויות הפנסיוניות והוא עמד על כך שהוא מעונין למשוך את הכספים. לא זו אף זו, יחסי האמון שקיימים בין קרן הפנסיה לבין העמיתים הם יחסים דו-סטריים והם מחייבים גם את המבוטח בחובת גילוי של כל פרט הרלוונטי לסיכון הביטוחי. חובת הגילוי לא חלה רק על הגוף המבטח אלא גם על המבוטח שהינו בעל המידע הרב יותר באשר לפרטיו האישיים לרבות למצבו הרפואי. אין לקרן אפשרות לעמוד על מצבו הרפואי של המבוטח ללא מידע המגיע ממנו[16]
. התובע לא גילה את מצבו הרפואי לנציג הנתבעת בעת שביקש למשוך את הכספים ואף הסתיר ביודעין את מצבו משעה שחתם על ההצהרה ולפיה הוא אינו זכאי לפנסיית נכות[17]
. לא נעלמה מעינינו טענת התובע ולפיה בעת שפנה לנתבעת לצורך משיכת כספי הפיצויים הוא עדכן את הגב' חדאד, נציגת הנתבעת שבפני
ה חתם על הבקשה, כי עבר תאונת עבודה ולכן הוא אינו עובד וזקוק לכסף[18]
. עם זאת, משעה שבקרן פנסיה חדשה משיכת כספי הפיצויים בלבד אינה פוגעת בזכויות לפנסיית נכות, באותה העת, לא הייתה משמעות למסירת מידע זה על ידי התובע[19]
. מכל מקום, התובע לא נדרש לחתום על טפסי המשיכה בו במקום ובטפסים שנשלחו לתובע לרבות בהצהרה עליה הוא מחויב לחתום לצורך המשיכה מופיע פירוט המשמעות של הפגיעה הפנסיונית לרבות אובדן הזכאות לפנסיית נכות.

24.
לאור כל האמור לעיל, שוכנענו שהתובע חתם על הבקשה למשיכת הכספים מרצונו החופשי ומשיקוליו-הוא ובכלל זה הצורך בקבלת כספים באופן מיידי. [20]
התובע חתם לאחר שנמסר לו טלפונית על ידי רועי, נציג הנתבעת כי משיכת הכספים תגרום לאובדן הזכויות הפנסיוניות שלו והן באמצעות טופס הבקשה למשיכת הכספים המלווה בהצהרה ברורה ומפורשת של התובע לפיה הוא מודע לכיסוי הביטוחי הניתן באמצעות הקרן ולכך שחתימה על הבקשה תמנע ממנו את האפשרות להנות מאותם כיסויים ובכלל זה אובדן האפשרות לתבוע פנסיית נכות.
בנסיבות אלו, אנו סבורים כי הנתבעת עמדה בחובת הגילוי והיידוע המוטלת עליה בהתאם להלכה הפסוקה.

סוף דבר

25.
התביעה נדחית.

26.
התובע יישא בהוצאות שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך של 10,000 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים
ממועד קבלת פסק הדין, שאחרת יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

27.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.


ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ט, (31 אוקטובר 2018
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











מר אפרים וינשטוק
נציג מעסיקים

איריס רש
, שופטת

מר סאבר שהאב
נציג עובדים








[1]
נספח 1 לתצהיר הגב' ברקנר שהעידה מטעם הנתבעת.

[2]
חקירתו הנגדית של התובע בעמ' 5 ש' 22-24 לפרוטוקול.

[3]
מספח 2 לתצהיר הגב' ברקנר.

[4]
עמ' 5 ש' 25-27 לפרוטוקול.

[5]
תמליל השיחה מצורף כנספח 5 לתצהיר הגב' ברקנר.

[6]
נספח 3 לתצהיר גב' ברקנר.

[7]
נספח 4 לתצהיר הגב' ברקנר.

[8]
תמליל השיחה צורף כנספח 6 לתצהיר הגב' ברקנר.

[9]
הוראות תקנון הקרן במועד הרלוונטי לאירוע הנכות הנטען (אפריל 2012) צורפו כנספח 7 לתצהיר הגב' ברקנר.

[10]
סעיף 16 לכתב התביעה וסעיפים 16-20, 26 לתצהיר התובע.

[11]
עמ' 7 ש' 9-24, עמ' 10 ש' 2-13 לפרוטוקול.

[12]
חקירתו הנגדית של התובע בעמ' 5 ש' 1-6 לפרוטוקול.

[13]
ראו סעיף 8 לעיל וחקירתו הנגדית של התובע בעמ' 5 ש' 7-21, עמ' 7 ש' 25-32 לפרוטוקול.

[14]
עמ' 6 ש' 12-21 לפרוטוקול.

[15]
נספח 5 לתצהיר הגב' ברקנר וחקירתו הנגדית של התובע בעמ' 8 ש' 13-16 לפרוטוקול.

[16]
ר' ע"ע 407/05 שמואל לם נ' מבטחים בע"מ (ניתן ביום 21.6.2006) והאסמכתאות המפורטות שם; ע"ע 303/07 אליהו אוחנה נ' מבטחים בע"מ (ניתן ביום 30.12.2007).

[17]
סעיף 6 לבקשה למשיכת הכספים.

[18]
עמ' 8 ש' 13-31 לפרוטוקול.

[19]
חקירתה הנגדית של הגב' ברקנר בעמ' 21 ש' 8-13 לפרוטוקול.

[20]
עמ' 2 לתמליל.






קג בית דין אזורי לעבודה 49047-12/15 מחמוד בדראן נ' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/10/2018)