פסקי דין על בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ | פסקי דין על עיזבון המנוח כמאל עסילה ז"ל | פסקי דין על אוסאמה עסילה | פסקי דין על וודאד תאופיק עלי ואח' |

33791-08/17 תאק     14/11/2018




תאק 33791-08/17 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' עיזבון המנוח כמאל עסילה ז"ל, אוסאמה עסילה, וודאד תאופיק עלי ואח'








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 33791-08-17 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
נ' עסילה ואח'







לפני
כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא


התובע

בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גלעד לסר



נגד

הנתבעים

1. עיזבון המנוח כמאל עסילה ז"ל
2. אוסאמה עסילה
3. וודאד תאופיק עלי
4. מוחמד כמאל עבד אלראזק
5. פאטמה כמאל עבד אלראזק

ע"י ב"כ עו"ד סנאא חרבאווי
ועו"ד פיראס ג'בריני



החלטה

1)
מונחת לפניי בקשה של המבקשים (להלן: "
הנתבעים
") למתן רשות להתגונן בתביעה כספית שהגיש התובע (להלן גם: "
הבנק
") וסכומה כ-88,000 ₪.

2)
הבנק טוען בתביעתו, בין השאר, כי לנתבע 1 (להלן: "
המנוח
") התנהל חשבון בנק אצלו. במסגרת זו הוא נטל שלוש הלוואות:
א)
מיום 25.12.2014, על סך 40,000; היתרה נכון ליום התביעה: 19,683 ₪;
ב)
מיום 22.7.2015, על סך 80,000 ₪; היתרה נכון ליום התביעה: 61,296 ₪;
ג)
מיום 28.7.2016, על סך 10,000 ₪. היתרה נכון ליום התביעה: 7,091 ₪.

3)
כאמור, חלק מההלוואות טרם נפרע לפני פטירת המנוח, והמבקשים 5-2 (הנתבעים 5-2) הם יורשיו לפי צו ירושה מיום 12.4.2017 ומכאן התביעה נגדם. הבנק מוסיף וטוען כי המבקש 2 נתבע גם כערב להלוואה השנייה, מיום 22.7.2015.

4)
המבקשים טוענים בבקשתם למתן רשות להתגונן, בין השאר, כי לא ידעו על חובות המנוח, למעט המבקש 2, וכי אין הם חבים בסכומי ההלוואות זאת משלא הראה הבנק, ולא הוכיח, כי המנוח הותיר נכסים וכי העיזבון חולק ביניהם. המבקשים מתבססים בבקשתם, בעיקר, על הוראת סעיף 126 בחוק הירושה, התשכ"ה-1965
(להלן: "
חוק הירושה
"). עוד טוענים המבקשים בבקשתם, כי מועד מתן צו הירושה אינו מועד חלוקת העיזבון שכן צו ירושה הוא דקלרטיבי בלבד, ובכל מקרה, אין למנוח נכסים בעלי ערך, העיזבון לא חולק והוא הותיר חובות כבדים.

5)
בהליך דנן נקבע דיון ליום 6.6.2018 אליו לא התייצבו המבקשים. דיון נוסף נקבע 11.7.2018, אליו התייצב בא-כוח הבנק, בא-כוח המבקשים והמבקש 2. יש לציין כי לבקשה למתן רשות להתגונן צורפו תצהירים רק של המבקשים 5-3. המבקש 2 לא הגיש תצהיר.

דיון והכרעה

6)
לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק וכן נתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה של המבקשים בהיותם יורשים - להתקבל, וכי דין הבקשה של המבקש 2 בהיותו ערב (ביחס להלוואה הספציפית שהוא ערב לה) - להידחות.

7)
תחילה לתביעה נגד היורשים
: בנדון דנן, סבורני כי הדין עם המבקשים. אכן, לפי הוראת סעיף 126 בחוק הירושה,
"
עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון
". הנטל להראות ולהוכיח כי העיזבון חולק, מוטל על הבנק [ראו והשוו:
ת.א. (מחוזי - חיפה) 291/07
עבד אללטיף יונס נ' עזבון המנוח פאיז מסארווה
, מיום 18.6.2008 (פסקה 6)
]. אמנם סעיף 126 אינו קובע כי היורשים אינם בעלי דברים עם הנושים, אלא הוא קובע שחבותם מוגבלת כמצוין בסעיף, וכל זאת "
עד לחלוקת העיזבון
".

8)
נושא זה הוא חשוב לבירור שכן,
בין היתר, יש לדון ולהכריע בשאלה האם לפנינו עיזבון שטרם חולק וחל לגביו סעיף 126 המוזכר, או שמא מדובר בעיזבון שכבר חולק בין היורשים וחלות לגביו הוראות סעיפים 128-127 בחוק הירושה,
וכי אז ניתן לרדת לנכסיהם האישיים של היורשים לסילוק החוב. מדובר בשאלה שטעונה בירור, וכרוכים בה היבטים עובדתיים, ובעיקר משפטיים, אשר נוגעים לנטל ההוכחה שמוטל על הבנק. לטעמי די בכך כדי לבסס הגנה לכאורית שמצדיקה מתן רשות להתגונן.

9)
בית המשפט ער לכך שהמבקשים 5-3 עצמם לא התייצבו לדיון שהתקיים. עם זאת, בשים לב לכך שמדובר בשאלה משפטית בעיקרה (נטל ההוכחה בדבר חלוקת עיזבון ומה מבין הסעיפים חל), לא מצאתי כי יש במחדלם האמור כדי למנוע מתן רשות להתגונן. למסקנתי זו הגעתי גם בהתחשב בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות קונסטיטוציונית.

10)
ביחס לתביעה נגד המבקש 2 כערב (להלן גם: "הערב")
: בנדון דנן, סבורני כי הדין עם התובע. מדובר בהלוואה שניטלה ביום 22.7.2015 על סך 80,000 ₪. לפי כתב התביעה, יתרת הלוואה לפירעון, נכון למועד הגשת התביעה (16.8.2017) הוא 61,296 ₪.

11)
לאחר ששמעתי את עדות הערב לפניי (שלא הגיש תצהיר ערוך ומאושר כדין), לא התרשמתי כי הערב לא היה מודע לחתימתו על מסמך הערבות ולמשמעות ערבות זו למקרה שהחוב לא ייפרע. מעדות הערב עולה כי היה ערב לאביו המנוח בגין מספר הלוואות, לדבריו: "
אני חתמתי לאבא שלי הרבה הלוואות, אולי 5-6 הלוואות, הייתי חותם וחוזר לבית ולא שואל שום דבר
" (שורות 34-33, עמוד 5). המסמכים שהציג הבנק ביחס למסמכי הערבות, שלא נסתרה מהימנותם אף לא ברמה הלכאורית, דומה כי די בהם כדי לבסס את התביעה נגד הערב.

12)
בהינתן ההלכה הפסוקה לפיה אדם שחותם על מסמך (ולענייננו - מסמכי הערבות שהם כאמור בבחינת הסכם מחייב בין הבנק לבין הערב), חזקה שאותו אדם אשר חתום על המסמך היה מודע לתוכנו של ההסכם ומסכים לו [ראו והשוו: ע"א 8533/06
נורית גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ
, מיום 5.8.2008, פסקה 5]. כאמור, הערב לא הניח תשתית עובדתית לכאורית שיש בה לסתור חזקה זו. מכאן, ומשלא הניח המבקש 2 (הערב) הגנה, ולוּ בדוחק, סבורני כי דין הבקשה למתן רשות להתגונן ככל שהיא מתייחסת להלוואה המוזכרת, להידחות.

סיכום

13)
הבקשה של המבקשים 5-2 בהיותם יורשים (למעט המבקש 2 ביחס להלוואה מיום 22.7.2015), למתן רשות להתגונן ביחס לכל ההלוואות -
מתקבלת
.

14)
לפי הוראת תקנה 211
בתקנות סדר הדין, התשמ"ד-1984
, הבקשה למתן רשות להתגונן על התצהירים שצורפו לה, ייראו ככתב הגנה בתיק.

15)
נוכח סכום התביעה - תידון התובענה בסדר דין רגיל.

16)
הבקשה של המבקש 2 (הערב) למתן רשות להתגונן ביחס להלוואה השנייה (מיום 22.7.2015) -
נדחית
, ולכן מתקבלת התביעה נגדו ביחס להלוואה האמורה, בצירוף שכר טרחת עורך-דין לפי
כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000,
והחזר אגרה בשיעור יחסי, בשים לב לסכום התביעה ולסכום שייפסק.

17)
התובע יגיש לבית המשפט פסיקתה לחתימה לעניין ההלוואה דנן וביחס למבקש 2 בלבד, וזאת יעשה תוך 14 יום.

18)
הגם הבקשה נתקבלה בחלקה, אך בשים לב לאי-התייצבות המבקשים 5-3 עצמם לדיון - נקבע בזאת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין הדיון בבקשה.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם
.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 33791-08/17 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' עיזבון המנוח כמאל עסילה ז"ל, אוסאמה עסילה, וודאד תאופיק עלי ואח' (פורסם ב-ֽ 14/11/2018)