פסקי דין על דור כימיקלים בע"מ | פסקי דין על עתיד אריזות | פסקי דין על אמיל חנן | פסקי דין על טל אור חנן ואח' |

37410-01/18 א     18/11/2018




א 37410-01/18 דור כימיקלים בע"מ נ' עתיד אריזות בע"מ, אמיל חנן, טל אור חנן ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 37410-01-18 דור כימיקלים בע"מ
ואח'
נ' עתיד אריזות בע"מ
ואח'










מספר בקשה:
56

בפני

כבוד השופטת
הדס עובדיה


מבקשת-התובעת

דור כימיקלים בע"מ


נגד

משיבים
-נתבעים

1.
עתיד אריזות בע"מ

2. אמיל חנן
3.
טל אור חנן
4.
ג'אנה תעשיות משקאות בע"מ
5.
יצחק ג'אנה
6.
טרוינה טוביה

7.

גלידות אריזונה (2008) בע"מ
8.
אראל חנן
9. חנן איתמר
10.

מור הלנה חנן

11.
עידית חנן
12. מיקי רונן

13.
חנן תמיר
14.
לי לימור טרוינה
15.
טל שיין בע"מ תמיר חנן
16.
איתי חנן
17.
הופמן אילנה
18.
חנן אשר
19. אסתר חנן
21. חנן פרץ





החלטה


1.
המבקשת-התובעת הגישה ביום 4.10.2018 בקשה ל"איחוד תביעות ועניינים" (להלן: "הבקשה") בהתאם לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בבקשתה עתרה התובעת לאיחוד התביעה בתיק זה (ת"א 37410-01-18; להלן: "התביעה הראשונה") עם התביעות בת"א 3173-08-18 (להלן: "התביעה השניה") ו- ת"א 50249-08-18 (להלן: "התביעה השלישית"). בהחלטתי מיום 8.10.2018 הוריתי על הגשת תשובות ותגובה בהתאם לתקנות וכן על המצאת הבקשה לנתבעים בכל שלוש התביעות.
רק הנתבעים 1-3, 13 ו- 16 הגישו תשובה לבקשה ובחלוף המועד לא הוגשה תגובה מטעם התובעת, ובהתאם ניתנת החלטתי בבקשה.
תמצית טענות התובעת
2.
לטענת התובעת, עניינה של התביעה הראשונה בגניבה והונאה רחבות היקף שכתוצאה מהן נגנבו והוצאו במרמה מהתובעת כ- 16 מיליון ₪. התובעת טוענת כי עילת התביעה הראשונה (המכונה על-ידה גם "התיק העיקרי") היא שטרית, חוזית ונזיקית. כתב התביעה הוגש תחילה כנגד 14 נתבעים. לאחר מכן הוגש על ידי התובעת כתב תביעה מתוקן, זאת כנגד 21 נתבעים, בנימוק שהתובעת גילתה לאחר הגשת התביעה כי גורמים שונים סייעו לנתבעים 1-7 או החזיקו נכסים של הנתבעים 1-7 במטרה להבריחם.
3.
לאחר מספר חודשים בהם לטענת התובעת נבדקו מסמכים, הוגשו שאלונים, נלמדו עובדות ונערכו חקירות החליטה התובעת להגיש שתי תביעות נוספות (התביעה השניה והשלישית). לשיטת התובעת שתי התביעות הנוספות הוגשו כנגד גורמים הקשורים לנזקים שנגרמו לתובעת או כלפי גורמים שמחזיקים כספים השייכים לנתבעים 1-7 בתביעה הראשונה, לרבות נכסים שלא ניתנים לעיקול מאחר והם "דינאמיים" כהגדרתה, וכן כנגד חברות שפעילות הנתבעת 1 הועברה אליהן באמצעות פעילותו של נתבע 2, לפי הטענה (ס' 13 לבקשה).
התביעה השנייה, שהוגשה כנגד 13 נתבעים, עוסקת בטענות בדבר חברה אשר הקימה שותפות עם הנתבעים 6-7 והובילה להפסקת פעילות הנתבעת 7 והבלעת פעילותה בנתבעת 1 וכן במעשי תרמית ורישום נכסים בצורה פיקטיבית (ס' 14 לבקשה).
התביעה השלישית, הוגשה כנגד 23 נתבעים, ונטען בה שהנתבעת 1 העבירה אל חברות שונות את פעילותה העסקית לאור העיקולים שהוטלו על נכסיה. נטען בנוסף כי נתבעים אחרים שנתבעו בתביעה השלישית סייעו לנתבעת 1 לבצע את העברת הפעילות על אף צו איסור הדיספוזיציות שניתן. עוד עוסקת התביעה השלישית בפעולת הנתבעים 4-5 להבריח את הפעילות לחברה נוספת, על פי הנטען (ס' 15 לבקשה).
4.
התובעת טוענת כי הנתבעים 1-3 בתביעה הראשונה הם הגורם המקשר את הפעילות הפסולה ואילו הנתבעים האחרים בכל התביעות הם גורמים אשר "סייעו ו/או אפשרו ו/או לא מנעו ו/או קיבלו את התרמית ו/או נכסים שהתקבלו ממנה" (ס' 19 לבקשה).
התביעה הראשונה – (כתב תביעה מתוקן) מחזיקה 51 עמודים, 336 סעיפים, והיא הוגשה כנגד 21 נתבעים;
התביעה השנייה –מחזיקה 23 עמודים, 113 סעיפים, והיא הוגשה כנגד 13 נתבעים;
התביעה השלישית – מחזיקה 36 עמודים, 269 סעיפים, והיא הוגשה כנגד 23 נתבעים.
מספרם הכולל של הנתבעים בשלוש התביעות ביחד הוא 57, כאשר חלק מהם נתבעים ביותר מתביעה אחת.
תמצית טענות המשיבים
5.
הנתבעים 1-3 טוענים כי בניגוד להחלטות בית המשפט לא המציאה התובעת את כתבי התביעה בשלוש התביעות לנתבעים השונים ואף לא המציאה את הבקשה; כי מטרת הגשת התביעות השונות הינה רמיסת זכויותיהם של הנתבעים; וכי יש להורות על סילוקן על הסף של התביעות הנוספות כנגד הנתבעים.
6.
הנתבעים 13 ו- 16 טוענים כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין; כי התובעת לא המציאה את כתבי הטענות בתיקים השונים; כי היה על התובעת לכלול את מלוא הסעדים הנתבעים על-ידה כבר בתביעה הראשונה, בהתאם להוראות תקנה 44 לתקנות, ובפרט ס"ק (ב) לפיו: "תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה". מכיוון שהתובעת עותרת לסעדים זהים אזי יש להורות על דחייה של כל התביעות הנוספות הנוגעות לבעלי הדין ביחס לכל עילות התביעה שנזכרות בתביעה הראשונה; אין מקום להכביד הכבדה נוספת על הנתבעים בשל התנהלותה הקלוקלת של התובעת. בהקשר זה נטען כי על בית המשפט ליתן דעתו גם להיקף העצום של הבקשות המוגשות חדשות לבקרים על-ידי התובעת, כאשר בתביעה הראשונה הוגשו למעלה מחמישים ושש בקשות כאשר התובענה מצויה עדיין בשלב קדם המשפט. לטענת הנתבעים היעתרות לבקשה תגרום לנזקים כספיים לנתבעים שיאלצו להגיש כתבי טענות מתוקנים, להתארכות ההליכים ולהכבדה הנובעת מניהול הליך כנגד 45 נתבעים, זאת גם בשים לב למורכבות ולאורכם של כתבי הטענות המוגשים על-ידי התובעת.
דיון
7.
תקנה 520 לתקנות קובעת:
"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".
בענייננו סבורתני כי אין הצדקה להורות על איחוד הדיונים, וכי ניתן בדרך אחרת למנוע כפילות דיונית, בזבוז זמן שיפוטי והכרעות סותרות.
8.
כפי שכבר הובהר לתובעת, כתבי-הטענות מטעמה, לרבות כתב התביעה בתובענה הראשונה, מנוסחים בסרבול, אריכות, מאופיינים בחזרתיות וערוכים בצפיפות חריגה. לשיטת התובעת עצמה כבר בתביעתה הראשונה נכללו נתבעים שלשיטת התובעת סייעו בהברחת נכסים ומבוקש להצהיר שנכסים הרשומים על-שמם – אינם בבעלותם. שתי התביעות הנוספות שהוגשו על-ידי התובעת הוגשו כנגד גורמים שלשיטת התובעת מחזיקים לכאורה "כספים השייכים לנתבעים 1-7 בתביעה הראשונה", וכנגד חברות שלשיטת התובעת הועברה אליהן הפעילות של הנתבעת 1. התביעה השלישית, שהוגשה כנגד 23 נתבעים, עוסקת בחברות שונות שהנתבעת 1 העבירה אליהן את פעילותה העסקית לאור העיקולים שהוטלו וכן בנתבעים שסייעו לנתבעת 1 לבצע את העברת הפעילות על אף צו איסור הדיספוזיציות שניתן, לפי הנטען.
9.
סבורתני כי ריבוי הנתבעים כמו גם דיון אחד בשלל הטענות שמעלה התובעת לא יסייעו לניהול יעיל ומהיר של התובענה, זאת ביתר שאת בשים לב לאופן הקלוקל בו הוגשו ונוסחו כתבי התביעה. על-פניו אף אין מקום לקיום דיון "עצמאי" בטענות הנוגעות להפרות לכאורה של צווי עיקול ואיסור דיספוזיצה על דרך של "הוספת נתבעים" והגשת תביעות נוספות, כאשר כלל לא ברור מדוע אם סבורה התובעת כי הופרו צווים שניתנו לא פעלה ב"דרך המלך" לבירור הנושא על-ידי הגשת בקשה בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט. כמו כן לא ברור מה הטעם בהוספת נתבעים לצורך "הצהרה" שנכסים שרשומים על-שמם שייכים הלכה למעשה לאחרים – כאשר טרם הוכח וטרם נקבע כי קיימת חבות כלשהי לאותם "אחרים". על-פניו גם במקרה כזה נראה שככל שבסופו של יום יינתן

פסק דין
לטובת התובעת ביחס ל"מעוולים הראשיים" לשיטתה, באפשרותה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לרבות בעתירה להצהיר שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, בהתאם להוראות סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. כך או כך, לא ניתן לנהל את הדיון בצורה עניינית ויעילה על דרך של הגשת תובענות נוספות ובקשה לאיחוד ההליכים כל אימת שתסבור התובעת שמבוצעת הפרה לכאורה נוספת של צווי עיקול או צו איסור דיספוזיציות. לא לכך נועדה תקנה 520 לתקנות.
10.

לא ניתן לשלול בשלב זה גם טענה נוספת שהועלתה על-ידי הנתבעים 13 ו- 16, ולפיה חלק מהתביעות שהוגשו עוסקות באותה עילת תביעה, בניגוד להוראת תקנה 44 לתקנות.
11.
בנוסף, הוברר לכל הפחות ביחס לתביעה השלישית כי כתב התביעה לא הומצא כלל לנתבעים עד כה.
12.
במצב דברים זה ולאור כל האמור לעיל סבורתני כי אין מקום להיענות לבקשה לאיחוד ההליכים ולפיכך הבקשה נדחית.
13.
התובעת תישא בהוצאות הנתבעים 1-3 בסך4,000 ₪ ובהוצאות הנתבעים 13 ו- 16 בסך 4,000 ₪.
14.
על התובעת להביא החלטתי זו גם לידיעת המותב הדן בתובענה השניה (ת"א 3173-08-18).
ניתנה היום, י' כסלו תשע"ט, 18 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 37410-01/18 דור כימיקלים בע"מ נ' עתיד אריזות בע"מ, אמיל חנן, טל אור חנן ואח' (פורסם ב-ֽ 18/11/2018)