פסקי דין על אילן פנחס קירשנבאום | פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43 | פסקי דין על אבי טל |

58594-03/14 א     19/11/2018




א 58594-03/14 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43, אבי טל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 58594-03-14 קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43
ואח'



לפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא סיגל רסלר-זכאי

ה
תובע:
אילן פנחס קירשנבאום

בעצמו


נגד

ה
נתבעים:
1. נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43
2. אבי טל
3. הניה גודס

ע"י ב"כ עו"ד אריה לוי

החלטה

לפני בקשה לדחיית התביעה וחיוב התובע בהוצאות המשפט בשל היעדרותו מבדיקת

המומחה, מטעם בית המשפט שנקבעה בדירתו

ליום 08.11.18 (להלן: "הבקשה") וכן בקשת התובע, במסגרת תגובתו, לפסילת המומחה (להלן: "בקשה לפסילת המומחה"). הבקשה לפסילת המומחה נדחית, ללא תגובה.

1.
בהחלטה מיום 30.05.18 מונה כמומחה מטעם בית המשפט מר מאיר לוזון. התובע הגיש בקשה להחלפתו ובקשה לעיון חוזר. על ההחלטות אלו ערער התובע לבית המשפט המחוזי, רע"א 2071-07-18 ולבית המשפט העליון, רע"א 5753/18. הערעורים נדחו, עובדה שלא מנעה מהתובע להגיש מאז ועד היום 18 בקשות, הודעות ו"תוספות לבקשות" לרבות בקשה להגשת חוות דעת נוספת, שהוגשה ימים ספורים לפני המועד שנקבע לביקורו של המומחה בדירתו. סופו של דבר, התובע נעדר מדירתו במועד שתואם לבדיקתה. בנסיבות אלו, הוגשה בקשת הנתבעים שלפני ובקשתו החוזרת של התובע לפסילתו של המומחה.

2.
לטענת הנתבעים, לאחר מינויו של מומחה בית המשפט, עושה התובע כל שביכולתו על מנת לסכל את החלטות בית המשפט ולמנוע קידומו של ההליך וסיומו המיוחל. נטען, כי התובע היה ער ומודע למועד ביקור מומחה, אשר תואם עמו ליום 08.11.18 בין השעות 10:30 ל- 11:30. ביום הביקור, בהתאם למוסכם, התקשר המומחה חצי שעה לפני הביקור, הן לב"כ הנתבעים והן לתובע. ב"כ הנתבעים סר לדירת התובע בעוד התובע לא ענה לשיחות הטלפון, לא מטעם המומחה ולא מטעם מזכירתו של ב"כ הנתבעים ונעדר מדירתו.

3.
המומחה וב"כ הנתבעים נפגשו בבניין בו מתגורר התובע וחיפשו את התובע לשווא. צלצלו באינטרקום, עלו לדירתו וב"כ הנתבעים הקיש מספר פעמים על דלתו, אך ללא מענה. בנסיבות אלו, ב"כ הנתבעים ירד לקומת הקרקע של הבניין וחתם למומחה על דו"ח הביקור המסכם את האירוע המתואר לעיל.
4.
לטענת הנתבעים, במעשיו של התובע יש משום ביזוי החלטות בית המשפט כאשר הסנקציה הראויה במקרה זה הינה דחיית התביעה. אי התייצבות התובע לביקור המומחה כמוה כאי התייצבות לדיון משפטי וכפועל יוצא סיכול החלטות בית המשפט. עוד נטען, כי התנהלות התובע הינה שיטתית בעת שבתיק הוגשו 89 בקשות שונות ו- 7 בקשות רשות ערעור. זאת ועוד, לטענתם, זכויותיהם כנתבעים נפגעות בעת שההליך מתארך שלא לצורך. לאור האמור לעיל, ביקשו לחייב התובע בהוצאות משמעותיות אשר ישקפו, בין השאר, את ההפסד לנתבעים ולקופה הציבורית.

5.
ביום בו הוגשה הבקשה, 11.11.18, הגיש גם התובע הודעה מטעמו, במסגרתה עדכן את בית המשפט כי הביקור בדירתו לא התקיים. לטענתו, הביקור נקבע לשעה 10:30 בעוד הוא המתין לשווא עד השעה 11:00. עוד נטען, כי "איש לא הגיע וגם לא יצר קשר להודיע על אי הגעה". (ס' 5 להודעה).

6.
גם מומחה ביהמ"ש הודיע ועדכן כי הגיע לדירת התובע בנוכחות ב"כ הנתבעים, אולם התובע לא היה בדירתו והניסיונות ליצור עמו קשר טלפוני לא צלחו. לדבריו, מועד הביקור תואם עם התובע על פי תאריכים מועדפים שניתנו על ידו. במכתב המומחה מיום 25.10.18, צויין יום הביקור- 08.11.18 בין השעות 10:30-11:30. עוד במסגרת המכתב, נרשם כי "תינתן התראה של חצי שעה לפני הגעת המומחה לשטח. במידה ונדרשה התראה יותר ארוכה יש להודיע לנו על כך". (מכתב מיום 25.10.18). מומחה ביהמ"ש ביקש כי בגין הביקור, ייפסקו לו הוצאות שלא יפחתו מסך של 1,500 ₪ וזאת מאחר שלשם הגעה לדירת התובע ביטל פגישות אחרות ונאלץ להמתין כשעה וחצי במקום בניסיון לאתר את התובע לשווא.

7.
התובע במסגרת תגובתו, שנפרשה על פני 9 עמודים ו- 99 סעיפים, מגולל את שהתרחש לטענתו, ביום שנקבע לביקור המומחה. לדבריו, הביקור נקבע לשעה 10:30 ועתיד היה להתקיים במשך שעה וזאת עד ל- 11:30. בשעה 11:00 בעת שלטענתו, לא הגיעו המומחה או ב"כ הנתבעים לנכס ומאחר שלא קיבל שיחה מהמומחה, המתריעה על הגעתו לנכס, שיער כי הביקור בוטל. עוד בתגובה, מעלה התובע שלל האשמות כלפי ב"כ הנתבעים ומומחה בית המשפט באשר "לקשירת קשר" כנגדו במטרה לסכל הביקור ובדיקת הנכס. לסיכום, עותר התובע "לדחות על הסף את כל טענות המומחה וטענות ב"כ הנתבעים, להורות על חקירת משטרה לבירור הענין, להורות לחברות הסלולאר להגיש פירוטי שיחות ואיכון הטלפונים של כל הנוגעים בדבר, הן ביום הבדיקה והן לפניה ואחריה, וכן לאפשר לתובע לחקור את המומחה ואת עו"ד לוי לפני מתן החלטה, ולפסול את המומחה מר מאיר לוזון עקב התנהלותו שכן ברור שהוא כבר לא גורם אובייקטיבי וניטראלי, ולמנות מומחה מתאים אחר, ולשקול שוב מינויו של מר צבי רון, ולשקול [לשופטת] להגיע ולבדוק בעצמה את הדירה שכן אין למומחה יתרון עליה בהמלצה קבלת חוו"ד המומחה מטעמי, ואז נראה אם עו"ד לוי יספר על טיסה קרובה או על שעה אחרת ממה שנקבע" (פס' 98 לתגובה).

8.
במסגרת תשובתו, התייחס ב"כ הנתבעים לטענות שהעלה נגדו התובע, וחזר על גרסתו לפיה התייצב ביום הביקור בנכס, פגש שם את מומחה ביהמ"ש וכי לא עלה בידם לאתר את התובע. במסגרת תשובתו לא התייחס ב"כ הנתבעים לבקשת התובע לפסילת המומחה.


9.
מכל המתואר לעיל, עולה כי המועד לביקור בדירתו של התובע נקבע על בסיס המועדים שהיו נוחים לתובע ותואמים את יומנו. המתווה לביקור היה חד משמעי וברור, כפי שנשלח לצדדים ולביהמ"ש ביום 25.10.18 ולפיו צפוי היה להתקיים בין השעות 10:30 ל- 11:30 כאשר המומחה התחייב לצדדים לתת התראה טלפונית של חצי שעה לפני הגעתו למקום. התובע מודה כי עזב את דירתו כבר בשעה 11:00 בניגוד למוסכם. שוכנעתי כי הן מומחה ביהמ"ש וב"כ הנתבעים התייצבו לביקור, אשר נוכח העובדה כי התובע עזב את דירתו לא התקיים. למומחה ביהמ"ש ולב"כ הנתבעים נגרמו הוצאות כתוצאה מהתנהלות התובע ואין ספק כי יש לפצותם בגין השחתת זמנם וכמובן בגין ההודעות והבקשות שהיה עליהם להגיש כתוצאה מהתנהלותו המפורטת של התובע.

10.
התובע שב ומבהיר בהתנהלותו, התנהגותו והבקשות החוזרות אשר הוא מגיש לבית המשפט, כי יעשה כל אשר לאל ידו ואף מעבר לכך בכדי לסכל החלטת בית המשפט למינויו של המומחה והבאת ההליך לכדי סיום – רק לתובע פתרונים לאופן התנהלותו.

11.
לעניין זה, אזכיר כי ביום 06.11.18 נעניתי לבקשתו של התובע להשלמת חוות הדעת מטעמו, גם בעת שמועד הגשת הראיות חלף זה מכבר וערב ביקור מומחה בית המשפט בנכס, ודחיתי בקשת הנתבעים לדחיית מועד הביקור. זאת, בכדי לקדם ההליך, כפי שפורט בהחלטה. על הליך משפטי להתנהל במשך זמן סביר. התמשכות ההליכים המשפטיים גורמת לעינוי דין לצדדים ומחייבת אותם להוצאות מכבידות ומיותרות. דברים אלה נכונים ביתר שאת, בעת שהמדובר בתביעה אשר הוגשה לפני למעלה מארבע שנים. התנהלותו של התובע, גורמת לסרבול הדיון, להימשכות ההליכים בתובענה, מקשה על בית המשפט לקדמו וגורמת לעינוי דין לנתבעים.

12.
זה המקום להזכיר ולהתייחס לסוגיה זו המוסדרת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: "התקנות החדשות") בחלק א' לתקנות ובו הותוו עקרונות היסוד ולפיהן נקבע בתקנה 4: "לא יעלה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זה פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מדתית לאופי הדיון, לעלותו או למרכבותו". עוד, במסגרת התקנות החדשות הוקנתה לביהמ"ש, בנסיבות אלו הסמכות למחיקת ההליך מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט בתקנה 42. התקנות החדשות יכנסו לתוקפן רק ביום 05.09.2019. ואולם, יש בכך כדי להשליך על המצופה מבעלי דין גם כיום.

13.
כאמור, אני מקבלת את טענות הנתבעים באשר להתנהלות התובע, אשר שב ומטריד את ביהמ"ש והנתבעים בבקשות סרק חוזרות ונשנות וכתוצאה מכך "גורר" ומעכב את ניהול ההליך, אשר הוגש בשנת 2014 ובעת שהנזקים הנטענים בכתב התביעה והמתבססים על חוות דעת מומחה התובע, הינם בשיעור של 35,000 ₪ בלבד.

14.
עם זאת, הלכה היא, כי בבוא בית המשפט לשקול בקשה לדחיית תביעה, מחמת אי התייצבות של תובע, על בית המשפט להבטיח כי לתובע יהיה יומו בבית המשפט ושערי בית המשפט לא ינעלו בפני
ו. ניתן לראות באי התייצבותו של התובע לבדיקה, אי התייצבות להליך משפטי על כל המשתמע. ברם, מול הסנקציה הקשה של דחיית התביעה על בית המשפט לשקול האם ניתן לרפא הנזק שנגרם באמצעות סנקציה פחותה בחומרתה כגון השתת הוצאות. (לעניין זה ר' רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (מיום 22.5.12) פס' 11).

15.
מצאתי כי תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), מיועדת למקרים בהם בעל הדין מאריך את הדיון בהליך שלא לצורך. כלי זה, מאפשר תגובה למגוון רחב של התנהלויות מצד התובע, ובכללן גם התנהגות רשלנית.

"הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שבית המשפט מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אובדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים"
(רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול (מיום 24.4.06) פס' 4).

16.
מכל המפורט, אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה. אולם, מצאתי לנכון להשית על התובע הוצאות משמעותיות, הן לטובת ב"כ הנתבעים, מומחה ביהמ"ש וקופת המדינה, וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 514 לתקסד"א. כן מצאתי לנכון לקבוע כי אי תשלום ההוצאות, תוך פרק הזמן שייקבע, יגרום למחיקת התביעה, ללא הודעה נוספת.

17.
אוסיף כי לא מצאתי צורך לבקש תגובת ב"כ הנתבעים לבקשה לפסילת המומחה וזאת גם כדי לחסוך בהוצאות. המדובר בניסיון חוזר מצד התובע, לבטל מינוי המומחה. הלכה

היא כי מומחה בית המשפט "הממלא

תפקיד

על
-
פי

החלטת

בית

המשפט
...
משמש

כזרועו

הארוכה

של

בית

המשפט

ומכאן

שחייב

הוא

לנהוג

על
-
פי

אמות

מידה

של

העדר

כל

חשש

של

משוא-פנים"
. (ר' ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' ד"ר שגב (מיום 30.9.86) ע' 719). מצאתי כי טענות התובע, במסגרת הבקשה הינן טענות סרק, ללא נימוקים ענייניים ובעת שההחלטה למינויו של המומחה הינה החלטה חלוטה. לפיכך אני דוחה את הבקשה.

18.
עוד, במסגרת תגובתו העלה התובע מספר רב של בקשות וביניהן בקשה איכון טלפונים, חקירת המומחה ועוד. לא מצאתי מקום לבקש תגובת הנתבעים לבקשות אלו או צורך לדון בהן לגופן. דין כל הבקשות להידחות בהיותן בקשות סרק.

סוף דבר

19.
בקשת הנתבעים לדחיית התובענה נדחית. בקשתם לחיוב התובע בהוצאות מתקבלת. אני מחייבת את התובע בהוצאות, כדלקמן:

א)
שכ"ט ב"כ הנתבעים, בגין התייצבותו לביקור ובגין הבקשה בסך של 3,500 ₪.
ב)
שכ"ט מומחה בית המשפט, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.
ג)
הוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך 1,500 ₪.

הוצאות אלה יופקדו על ידי התובע בקופת בית המשפט עד ליום 02.12.2018 וכתנאי להמשך ניהול ההליך.
לאחר ביצוע התשלום, יינתנו הנחיות לצדדים לתאום מועד חדש לביקור בדירת התובע.


בקשות התובע נדחות,
ללא צורך בתגובה לכן אין צו להוצאות.

תז"פ ליום 02.12.18.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 58594-03/14 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43, אבי טל (פורסם ב-ֽ 19/11/2018)