Google

הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה - מגדלי נעימי בע"מ מיכאל נעימי ... אנרטק אלקטרוניקה בע"מ ... אגם בקרה וניטור בע"מ ... ציפורה סיאג אי.טי.קאר ציון סרוסי

פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה | פסקי דין על מגדלי נעימי בע"מ מיכאל נעימי ... אנרטק אלקטרוניקה בע"מ ... אגם בקרה וניטור בע"מ ... ציפורה סיאג אי.טי.קאר ציון סרוסי

44935-02/18 בבנ     14/11/2018




בבנ 44935-02/18 הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה נ' מגדלי נעימי בע"מ מיכאל נעימי ... אנרטק אלקטרוניקה בע"מ ... אגם בקרה וניטור בע"מ ... ציפורה סיאג אי.טי.קאר ציון סרוסי








בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה
בב"נ 44935-02-18 עירית נתניה נ' מגדלי נעימי בע"מ ואח'






מספר בקשה:
16

לפני
כבוד השופט
אלי ברנד

מבקשת
הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה


נגד

משיבים
1. מגדלי נעימי בע"מ

2. מיכאל נעימי
...
7. אנרטק אלקטרוניקה בע"מ

...
10. אגם בקרה וניטור בע"מ
...
16. ציפורה סיאג
17. אי. טי. קאר
18. ציון סרוסי


ב"כ המבקשת: עו"ד קרן מזרחי גורן
ב"כ המשיבה: עו"ד בתיה שהינו עברי

החלטה


לפני בקשת המבקשת לחילוט סכומים מתוך כספי בטוחות שהפקידו המשיבים 7, 10, 16, 17 ו-18 כתנאי לדחית מועד כניסתו לתוקף של צו הפסקה שיפוטי ביחס לעסקים שהם מפעילים במרכז קניות שהקימו המשיבים 2-1 ברחוב יוסף בנתניה גוש 9904 חלקה 6 (להלן: הבנין") ולהבטחת קיומם על ידיהם.
הורתה ולידתה של הבקשה שלפני בבקשה לצו שיפוטי לסגירת הבנין והפסקת השימוש בו (להלן: "הבקשה העיקרית") לאחר שבעלי עסקים איכלסו יחידות שונות מתוכו והחלו להפעיל בהן את עסקיהם טרם שניתן טופס 4 ובניגוד לתנאי היתר הבניה.
עוד אבהיר ברקע הדברים כי מדובר בבנין אשר קיבל היתר בניה והחל להבנות על פיו, בהמשך בעקבות

פסק דין
בעתירה עתירה מנהלית, בוצעו שינויים בהיתר הבניה וכפועל יוצא של הליכים אלה התעכבה קבלת טופס 4 לבנין ואיכלוסו במידה ניכרת אל מול הצפי ועימם נדחתה כניסתם בפועל של המשיבים אל העסקים שעמדו להפעיל.
בשתי ישיבות שהתקיימו ביחס לבקשה העיקרית, בימים 22.3.18 ו-30.4.18, גובשו הסדרים מוסכמים אשר בבסיסם ניתנו צוים כמבוקש, כאשר נערכה אבחנה בין מחזיקי היחידות בקומת הקרקע של הבנין, לגביה היתר הבניה מצוי היה בהישג יד קרוב יותר ומאז אף ניתן לגביה טופס 4,
לבין
מחזיקי יחידות בקומות אחרות של המבנה, אשר היתר הבניה לגביהן צפוי במועד מאוחר יותר נוכח העובדה שהמשיבים 2-1 ביקשו לפצל את ההיתר.
עניינה של הבקשה שלפני רק במחזיקי יחידות בקומות שאינן קומת הקרקע וכן במשיב 18 (להלן יחד: "המשיבים"), אשר למרות שהוא מחזיק יחידה בקומת הקרקע הוחל עליו ההסדר של יתר הקומות בשל העובדה שלא הוכיח כי איכלס את יחידתו לפני כניסת הצוים לתוקף.
בישיבת יום 30.4.18 נקבע כי
כניסת הצוים לתוקף ביחס למשיבים תדחה לפרק זמן של 60 יום, כפוף להמצאת אישורי בטיחות ביחס לכלל עסקיהם תוך 48 שעות, ולהפקדת סכומים שקבעתי בקופת בית המשפט תוך אותו מועד לצורך הבטחת ביצוע הצו במועד כניסתו לתוקף.
ביום 24.6.18 הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ביצוע הצוים לגביהם בשלושה חודשים ולאחר קבלת תגובת המבקשת ודיון במעמד הצדדים ביום 4.7.18 דחיתי את הבקשה אולם התרתי להם כניסה לעסקיהם למשך חמישה ימים לצורך הוצאת ציוד נחוץ והתארגנות מבלי להפעילם ומבלי לקבל בהם קהל.
ביום 9.7.18 הגישו המשיבים בקשה לארכה בת 10 ימים עד לכניסת הצוים לתוקף, בדומה למה שנקבע לגבי מחזיקי היחידות בקומת הקרקע, ואף בקשה זו נדחתה.
ביום 10.7.18 בין השעות 12:00-11:00 ביקרו מפקחי המבקשת בבנין ומצאו כי עסקי המשיבים היו פתוחים והם או מי מטעמם עדיין נכחו בתוכם, ותמונות צורפו לבקשה שלפני, ועל כן עתרה המבקשת לחילוט הפקדונות שהפקידו בטענה כי הצוים נכנסו לתוקף כבר יום קודם לכן.
ביום 18.7.18 הגישו המשיבים בקשה לעיון חוזר בבקשת עיכוב הביצוע ובקשתם נדחתה, ביום 6.8.18 הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד (רע"א 11888-08-18) וגם בקשה זו נדחתה וכך נותרו הצוים בתוקפם.
הפרשה בכללותה כוללת הסתעפויות, הליכים ופרטי מידע נוספים אולם לא ארחיב מאחר שהעובדות הנזכרות לעיל הן הנצרכות להכרעה העומדת לפני.
אין הצדדים חלוקים על כך שמיום 11.7.18 סגורים עסקיהם של המשיבים 7, 10, 16 ו – 17 וכי מיום 27.7.18 סגור עסקו של המשיב 18.
החלטתי, על פיה נכנסו הצוים סופית לתוקף, ניתנה ביום 4.7.18 ונקבע בה (ההדגשה אינה במקור) –
"ביחס למשיבים 3, 7, 10, 11 ו-18-13 יכנסו הצוים לתוקף לאלתר, אולם תותר להם הכניסה לעסקיהם למשך חמישה ימים על מנת להוציא מהם ציוד נחוץ ולשם התארגנות, מבלי להפעיל את עסקיהם או לקבל בהם קהל."
בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי מאחר שהצוים נכנסו לתוקף כבר ביום 4.7.18 (לאלתר) והותרה למשיבים הכניסה אל עסקיהם רק למשך חמישה ימים נוספים היה עליהם לסגור את שערי עסקיהם כבר ביום 9.7.18 ומשלא עשו כן הפרו את הצוים ויש לחלט את הבטוחות שהפקידו.
המבקשת מבחינה בין המשיב 18, לגביו עותרת היא לחילוט סך של 10,000 ₪ בשל ההפרה הארוכה יותר של הצוים, לבין יתר המשיבים אשר לגביהם הותירה את סכום החילוט לשיקול דעת בית המשפט.
מנגד טוענים המשיבים כי קבלו את ההחלטה רק ביום 5.7.18 ועל כן סברו כי חמשת הימים נמנים רק ממועד ההמצאה, באופן שהיום האחרון בו הותרה להם שהות בעסקיהם לצורך התארגנות היה יום 10.7.18.
המשיב 18 טוען כי נוכח העובדה שהוא מחזיק עסק בקומת הקרקע סבר כי מועד כניסת תוקף הצו לגביו שונה וכשהובהר לו כי לא אלה פני הדברים סגר את עסקו.
ביחס לטענות אלה השיבה המבקשת כי העובדה שבהחלטה נקבע כי הצוים יכנסו לתוקף לאלתר יש כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענה כי חמשת הימים מסתיימים רק מרגע קבלת ההחלטה לידי המשיבים וכי עניינו של המשיב 18 הוחרג במפורש מיתר מחזיקי היחידות בקומת הקרקע עוד בהחלטה מיום 30.4.18 ומדובר בנסיון חסר תום לב להכניס את עצמו שלא כדין לגדר ההסדר שהוחל עליהם אך נמנע ממנו במפורש.
עוד הפנתה המבקשת אל החלטתי מיום 26.7.18 בה הבהרתי כי –
"אעיר כי שקלתי לחייב את המבקשים בהוצאות ניכרות בשל הגשת הבקשה באופן המנסה לעקוף שלא כדין חסמים דיוניים שקבע המחוקק, ורק בשל העובדה שתלויה ועומדת בקשה לחילוט בטוחות שהפקידו כבר בקשר לצוים אלה החלטתי, לפנים משורת הדין, שלא לעשות זאת בזו הפעם."
הערתי זו נבעה מן העובדה שלאחר שכבר בהחלטתי מיום 11.7.18 קבלתי את טענת המבקשת כי על פי הוראות סעיף 254ט(ב) לחוק ניתן להגיב בקשה לעיכוב ביצוע צו שיפוטי רק פעם אחת, והבקשה לעיון חוזר בהחלטה היתה בעיני נסיון שלא כדין לעקוף מגבלה זו.
כפי שכבר ציינתי בפתח הדברים ובהחלטות קודמות במסגרת הבקשה העיקרית, כבר איכלוסם של העסקים בראשית הדרך יסודו בחטא שכן מדובר באיכלוס בנין שלא כדין, בהעדר טופס 4 ובנסיבות בהן נושא ההליכים השונים הנוגעים להיתרי הבניה ולקבלת טופס 4 היו נחלת הכלל בשל ההליכים המשפטיים שהתנהלו בגינם.
ההחלטות שניתנו בימים 22.3.18 וחשוב מכך – 30.4.18 ביחס למשיבים דכאן, ניתנו לפנים משורת הדין והגם ששורת הדין הורתה כי יש ליתן את הצוים לאלתר, וכך קבעתי בהחלטתי מיום 30.4.18 –
"... בשים לב להתנהלות המורכבת הנוגעת לפרוייקט נושא הליך זה, ובמטרה לאזן בין האינטרס של אכיפת החוק לבין הרצון לפגוע פגיעה מינימלית בפרנסתם ובקיומם של בעלי עסקים אלה והמשפחות התלויות בהם, החלטתי ולא בלב קל להאריך את המועד לכניסת הצו לתוקף למשך 60 יום."
מובנת לי לחלוטין מצוקתם של בעלי עסקים הנדרשים לסגור עסקיהם או להמנע מלאכלסם זמן רב לאחר המועד שיועד לכך ולפיכך המלצתי בפני
המבקשת על ההסדרים אליהם הגיעו הצדדים וסמכתי ידי עליהם תוך מתן תוקף של החלטה.
בה במידה מובנים לי נסיונותיהם של המשיבים למצוא כל דרך חוקית לדחות את רוע הגזרה, מבחינתם, ולהשיג זמן פעילות נוסף לעסקיהם, אולם זאת כל עוד הם נוקטים באמצעים כשרים ועותרים לערכאות השונות בידיים נקיות.
מנגד, לא ניתן להשלים עם מציאות של הפרה מודעת של צוים שיפוטיים, במיוחד לאחר שצוים אלה ניתנו תוך התחשבות מפליגה והליכה ניכרת לקראתם לפנים משורת הדין.
מתקשה אני לקבל כסבירה את הטענה כי המשיבים – המיוצגים כדבעי ואשר יכולים היו לקבל הבהרה משפטית מלומדת לגבי כל ספק שהיה בידיהם – לא הבינו מתי נכנסו הצוים לתוקף למרות ההיגד "לאלתר", וכפועל יוצא מכך ממתי החלו להמנות חמשת הימים ומתי תמו.
עם זאת, עיון בתמונות אשר צילמו מפקחי המבקשת ביום 10.7.18 וצורפו אל הבקשה שלפני מלמד כי אין מדובר בפעילות מלאה של העסקים אלא רק בנוכחות דלה בהם אשר נראית כמשקפת הערכות והכנה לקראת סגירתם, מה גם שבפועל נסגרו עסקיהם של מרבית המשיבים בתום אותו יום.
מדובר, איפוא, בהפרה מינורית של הצוים ובהתאמה יש גם להטיל סנקציה.
לא נעלמה מעיני גם הפגיעה הניכרת שגרמו למשיבים ההליכים סביב צוים אלה – אם בעלות הייצוג המשפטי, אם בזמן שנאלצו להקדיש אליהם ואל ההערכות לקראתם על חשבון עבודתם וככל הנראה גם על חשבון ההשקעה במשפחותיהם, אם במתח ובחשש מתוצאת ההליכים והשלכתם הכלכלית עליהם לאחר שכבר נגרמו להם נזקים בשל האיחור בקבלת החזקה בהם ואם במפח הנפש בעקבות התוצאה, אף אם מדובר בתוצאה שהתחשבה בהם עד מאוד.
נוכח מציאות זו משבח אני את עמדת המבקשת אשר הותירה את סכום החילוט לשיקול דעת בית המשפט ולא עתרה לחילוט מלוא סכומי הפקדונות ביחס למרבית המשיבים.
שונים לחלוטין פני הדברים ביחס למשיב 18.
מדובר אמנם במי שעסקו בקומת הקרקע, אולם ככל הנראה איכלס את העסק לאחר הדיון הראשון בבקשה העיקרית ובידיעה על ההליכים, ובשל כך הוחרג ההסדר לגביו מיתר מחזיקי העסקים בקומה זו, ואף אינני מקבל את טענתו כי סבר בטעות ובתום לב כי עניינו שונה משל יתר המשיבים דכאן.
מדובר במי שהתייצב לדיונים בימים 30.4.18 ו-4.7.18, היה מיוצג כדבעי ועניינו הוחרג במפורש מיתר מחזיקי היחידות בקומת הקרקע ואוחד עם המשיבים דכאן, על מנת שלא ליתן פרס למי שכבר פעל פעם אחת שלא כדין.
אינני יכול לקבל את הטענה כי לפתע, בתום לב, נשמטה ממנו העובדה שאובחן מיתר מחזיקי העסקים בקומת הקרקע במועד כניסת הצוים לתוקף.
נראה כי האינטרס הכלכלי בהמשך פתיחת עסקו של המשיב 18 במשך שבועיים נוספים ומחצה האפיל על הצורך לכבד את הדין ואת צו בית המשפט.
כאנלוגיה לאופן בו יש להתייחס אל הפרת צו שיפוטי או אל ביצוע עבירה על חוק התכנון והבניה בכלל ממניעים כלכליים ניתן לעיין בעמדת הפסיקה ביחס לענישה בגין עבירות על חוק זה מאותו מניע, לגביהן קובעת הפסיקה כי במקרים אלה – "
עונש

מרתיע

יותר

הוא

האפשרות

להוציא

את

בלעו

של

הנאשם

מפיו

ואף

לגרום

לו

חסרון

כיס

ניכר
." (ציטוט מתוך דברי ההסבר להצעת

חוק

לתיקון

דיני

העונשין (דרכי

ענישה) (תיקון), תשכ
"
ב – 1962, אשר הובאו בפסיקה פעמים רבות מספור, למשל –עפ"ג (מחוזי מרכז) 29521-03-14 עמוס לוזון נ' מדינת ישראל (14.9.2014) ועוד פסקי דין רבים).
גישה זו נובעת מתוך המגמה להפוך את הפרת החוק בעבירות בעלות אופי כלכלי לבלתי כדאית מבחינה כלכלית באופן שיקעקע את המוטיבציה שבבסיסן.
ברי כי בענייננו אין מדובר בענישה פלילית, אולם אין חולק כי הופר הצו השיפוטי, לדעתי במודע, ואף ההסבר שניתן לכך משקף חוסר תום לב, וכאשר הבטוחה הופקדה במטרה להבטיח את קיום הצו והצו הופר בנסיבות אלה על החילוט עקב ההפרה לבטא את ההסתייגות מהתנהלות זו וליצור הרתעה לשם מניעת הפרות חוק עתידיות.
אעיר כי מאחר שלקומת הקרקע ניתן כבר טופס 4 בינתיים יכול כיום המשיב 18 להפעיל בה את עסקו והנזקים הכלכליים שנגרמו לו, אותם לקחתי בחשבון כאמור לעיל, צומצמו כבר.
כבר בהחלטתי מיום 30.4.18 קבעתי כי הבטוחה שתוטל על כל משיב – "תקבע להלן באופן דיפרציונאלי ביחס לעסקים השונים בשים לב לגודלם והיקף פעילותם כעולה מתוך הבקשה שהגישו", ובהתאמה יהיה גם החילוט דיפרנציאלי, זאת מעבר לעובדה שבשונה מהפרה של יום אחד לגבי מרבית המשיבים הפר המשיב 18 את הצו במשך כשבועיים ומחצה ובנסיבות שתוארו לעיל.
לאחר ששקלתי את מכלול האמור לעיל אני מורה כי בתוך הסכומים שהפקידו המשיבים יחולטו הסכומים הבאים –
המשיבה 7 – 3,000 ₪.
המשיבה 10 – 1,500 ₪.
המשיבה 16 – 500 ₪.
המשיבה 17 – 1,500 ₪.
המשיב 18 – 10,000 ₪.
יתרת סכומי הפקדונות שהפקידו המשיבים בקופת בית המשפט יושבו להם על ידי המזכירות באמצעות באי כוחם.


ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










בבנ בית משפט לעניינים מקומיים 44935-02/18 הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה נ' מגדלי נעימי בע"מ מיכאל נעימי ... אנרטק אלקטרוניקה בע"מ ... אגם בקרה וניטור בע"מ ... ציפורה סיאג אי.טי.קאר ציון סרוסי (פורסם ב-ֽ 14/11/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים