פסקי דין על מנרב תשתיות (1993) בע"מ | פסקי דין על בעת"מ | פסקי דין על מי שבע - תאגיד אזורי למים וביוב ( גם בעתירה )עו"ד יוגב מינס ועו"ד צפריר סולומון | פסקי דין על אריק שאו |

18752-12/17 עתמ     21/11/2018




עתמ 18752-12/17 מנרב תשתיות (1993) בע"מ נ' בעת"מ, מי שבע - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ ( גם בעתירה )עו"ד יוגב מינס ועו"ד צפריר סולומון, אריק שאו








בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע



עת"מ 18752-12-17 מנרב תשתיות (1993) בע"מ נ' מי שבע - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ ואח'

עת"מ 21049-03-18 מנרב תשתיות (1993) בע"מ נ' מי שבע - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ ואח'




בפני

כבוד השופטת
יעל רז-לוי


העותרת

מנרב תשתיות (1993) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף הדסי ועו"ד בני שפר



נגד


ה
משיבים
בעת"מ
18752-12-17

1.
מי שבע - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ (המשיבה 1 גם בעתירה 21049-03-18)
עו"ד יוגב מינס ועו"ד צפריר סולומון

2.
אגת הנדסה מערכות סביבתיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רוית יצחק

3.אריק שאו



פסק דין


1.
העותרת הגישה שתי עתירות על פי חוק חופש המידע תשנ"ח – 1998( להלן: "חוק חופש המידע"), כנגד המשיבה 1 – תאגיד המים והביוב לבאר שבע מי שבע בע"מ (להלן: "המשיבה 1" ולעיתים "מי שבע") וכנגד צדדים נוספים. העתירה הראשונה – עת"מ 18752-12-17 הוגשה כנגד מי שבע וכנגד המשיבים 2 ו-3, זאת לאחר שמי שבע סיימו את ההתקשרות עם העותרת, לאחר שנים בהן העותרת תפעלה ותחזקה מתקנים להתפלת מים וטיהור שפכים עבור עיריית באר שבע והמשיבה 1.
2.
בעתירה הראשונה התבקש בית המשפט להורות למשיבים למסור לעותרת מידע בהתאם להוראות חופש המידע הנוגע להתקשרויות שונות שערכה המשיבה 1 עם גורמי חוץ, ובכלל זה עם גורמים במשיבה 2 ועם המשיב 3 כיועץ, וכן ליתן מידע בנוגע לפעילותה ביחס לשפכי תעשייה.
3.
סמוך לדיון הראשון שנערך בעתירה זו הוברר, כי הוגשה עתירה נוספת ע"י העותרת – עת"מ 21409-03-18, אשר נקבעה בפני
מותב אחר, כאשר בסופו של דבר בעתירה זו נמחקו הצדדים הנוספים, והצדדים בה נותרו העותרת והמשיבה 1 בלבד. בשים לב לאמור לעיל ובהסכמת הצדדים, אוחד הדיון בשתי העתירות, ופסק הדין דנא יתייחס לשתיהן.
4.
במהלך הדיון הראשון באו הצדדים בדברים ביניהם, במטרה שהמשיבה 1 תמסור לעותרת את מירב המסמכים שאף לטעמה הינם רלבנטיים, ונקבע שלאור הסכמות מסוימות אליהן הגיעו הצדדים הם יודיעו את עמדתם.
5.
ביום 17.5.18 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הושגו ביניהם הסכמות ביחס למרבית הנושאים שעלו בעתירות, וזאת אף לאור המלצות בית המשפט בדיון. עם זאת, נותרו שני עניינים בהם לא הגיעו להסכמות, כפי שצוין בהודעת הצדדים:
"2.1
המידע שפורט בסעיף 15.3 לכתב העתירה בתיק עת"מ 18752-12-17 (הנוגע לשפכי תעשיה המוזרמים למתקן טיהור השפכים המופעל על ידי העותרת);
2.2.
המידע שפורט בסעיף 15.5 לכתב העתירה בתיק עת"מ 21409-03-18 (הנוגע לפרוטוקולים מישיבות דירקטוריון של המשיבה 1)".
6.
בהמשך להודעה זו נערך דיון כפי שסוכם ביחס למחלוקות שנותרו. במהלך הדיון ולאחר שמיעת טענות הצדדים הסכימה המשיבה 1 למסור לעותרת את המסמכים הנוגעים להודעות החיוב באשר לדו"חות שנשלחו למפעלים שונים כאמור בסעיף 15.3 לעתירה וזאת בנוגע להפרות שנעשו על ידם ביחס לשפכי תעשיה המוזרמים למתקן טיהור השפכים ואסמכתאות ביחס לכך וביחס לחיובים הכספיים שנשלחו לאותם מפעלים. יוער, כי ב"כ העותרת ציין באותו מעמד, כי הוא יסתפק בהודעות החיוב ואסמכתאות לתשלום.
7.
באשר לפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של המשיבה 1
– המסמכים שנותרו במחלוקת בעת"מ
21049-03-18 - צוין בהסכמת הצדדים, כי ב"כ המשיבה 1 יודיע אלו מהפרוטוקולים הוא מוכן למסור וזאת עד ליום 1.7.18, כאשר אף לעותרת תינתן אפשרות להתייחס לאמור.
8.
יצוין, כי הצדדים עצמם הביאו לידיעת בית המשפט שמתנהלים ביניהם הליכים משפטיים אחרים, ובכלל זה הליכי בוררות בהם הם היו אמורים להגיש כתבי טענות, ומכאן ביקשה המשיבה 1 שלא ליתן הכרעה בעניין הפרוטוקולים אלא לאחר מועד 15.7.18, מועד בו היה עליה להגיש כתב תשובה בהליך הבוררות.
9.
בהמשך להסכמות האמורות הוגשה ביום 20.7.18 הודעה לבית המשפט ע"י העותרת, בה צוין כי באשר למסמכים שהתחייבה המשיבה 1 למסור לה במסגרת עת"מ 18752-12-17 – אותם דו"חות ואסמכתאות באשר למפעלים שהזרימו שפכים אסורים וחריגים, הרי המסמכים שפרסמה מי שבע ואלו שמסרה לידי העותרת, לא היו מלאים ואינם תואמים את ההסכמות שהוצגו בעניין זה. אציין כבר עתה, כי מהודעות מאוחרות יותר שהתקבלו ומהעובדה שהעותרת לא הגישה כל בקשה נפרדת בעניין זה, למרות שציינה בתחילה כי בדעתה לעשות כן, עולה כי למעשה אין לעותרת טענות בעניין זה, וכי החומר שנמסר לה עולה בקנה אחד עם הסכמות הצדדים; וזאת אף לאחר שנתקבלה הודעה מטעם מי שבע בה צוין, כי נמסרו לעותרת המסמכים בדבר שפכי תעשיה ביום 25.6.18.
10.
באשר לפרוטוקולים
מישיבות הדירקטוריון בחלקים הרלוונטיים לעותרת, הרי בהודעה שהוגשה מטעם המשיבה 1 ביום 6.7.18
הובהר, כי חרף עמדתה שאין מקום היה לגלות את אותם פרוטוקולים, לאור המלצת בית המשפט וכדי לחסוך זמן שיפוטי, היא
מוכנה להמציא לידי המשיבה את הפרוטוקולים שצוינו בסעיף 9 להודעה זו.
11.
בתגובה להודעת מי שבע הודיעה העותרת, כי אכן ביום 14.8.18 הומצאו לידיה ארבעת הפרוטוקולים האמורים (האחרון שבהם מחודש ספטמבר 2016). עם זאת צוין, כי אין באפשרות העותרת לדעת אם אכן מדובר בכל הפרוטוקולים שהתבקשו על ידה בעתירה, והיא אף אינה יודעת האם היה מקום להשחיר את התוכן של הפרוטוקולים כפי שעשתה מי שבע, אשר ציינה כי השחירה את כל מה שאינו נוגע לביטול החוזה של העותרת מול מי שבע ולהפסקת ההתקשרות עם העותרת. להודעתה צרפה העותרת את הפרוטוקולים המושחרים כפי שנמסרו לה, כדי שבית המשפט יוכל לבחון האם אכן היה מקום להשחיר את אותם חלקים מהפרוטוקול, והאם אכן מדובר בכל הפרוטוקולים שיש לגלותם.
12.
בתגובה שהוגשה מטעם מי שבע לעניין זה ביום 26.8.18 צוין, כי הושחרו בפרוטוקולים אך ורק נושאים שאינם רלבנטיים למכון לטיהור שפכים שאותו הפעילה העותרת, כאשר מלוא החלק של הדיון בנושאים הרלוונטיים לעתירה נותר חשוף במלואו, מלבד פרוטוקול אחד מיום 19.4.16 בו הושחרו 6 שורות בלבד שכוללות את דברי ב"כ מי שבע שמתייחסים לנושא משפטי אחר ואשר חוסה תחת חיסיון עו"ד לקוח, כאשר העותרת עצמה ציינה כי אינה מבקשת את אותם חלקים החוסים תחת חסיון זה. מכאן הודגש שמי שבע המציאה לעותרת את כל מבוקשה בשתי העתירות; פעלה להמצאת הפרוטוקולים במלואם לבית המשפט; שמעה בקשב רב את המלצת בית המשפט במסגרת הדיון וחרף עמדתה הנחרצת פעלה להמציא את כל הפרוטוקולים, ומכאן אין כל מקום לחיובה בהוצאות כפי שביקשה העותרת.
13.
לאחר שבחנתי את הפרוטוקולים שהוגשו לי הוברר, כי בהודעות הצדדים ישנה התייחסות לפרוטוקולים בשנת 2016 בלבד עד לפרוטוקול האחרון מחודש ספטמבר 2016, ואילו לבית המשפט הוגשו פרוטוקולים נוספים משנת 2016 וכן משנת 2017 ו- 2018. נוכח כך בהחלטתי מיום 17.9.18 הבאתי את האמור לידיעת הצדדים, תוך שהתבקשה התייחסותם לעניין זה (בהמשך אף התבקשה מי שבע להמציא לבית המשפט את הפרוטוקולים באופן מלא כשאלו אינם מושחרים, כדי שניתן יהיה לבחון את טענות העותרת ואלו הומצאו ביום 3.10.18).
14.
העותרת הגישה הודעה נוספת בה צוין, כי היא מבקשת לקבל פרוטוקולים נוספים משנת 2017 וזאת עד ליום 19.9.17 - מועד בו ניתנה הודעת ביטול של ההתקשרות עם העותרת (ראו מכתב שצורף כנספח לתגובת מי שבע לעתירה).
15.
בהחלטתי בהמשך לאמור ציינתי, כי יש מקום שהמשיבה 1 תשקול מסירת הפרוטוקולים הנוספים משנת 2017 עד למועד סיום ההתקשרות. המשיבה 1 בתגובתה ציינה, כי העותרת ביקשה לקבל אך ורק את פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון בו התקבלה ההחלטה על סיום ההתקשרות עם העותרת ואלו שקדמו להחלטה זו –פרוטוקולים אשר הומצאו כבר לידה - וכיום העותרת מנסה להיבנות מטעות אנוש, בכך שהוגשו לבית המשפט פרוטוקולים נוספים מאוחרים יותר והדבר הובא לידיעתה על ידי בית המשפט. הוטעם, כי ההחלטה על בסיסה הוחלט להפסיק את ההתקשרות עם העותרת הייתה ונותרה החלטת הדירקטוריון מיום 28.9.16 ותו לא. עוד נטען, כי לא התקיים דיון בבית המשפט באשר לאותם פרוטוקולים נוספים לאחר ספטמבר 2016, שכן התייחסות אליהם התבקשה רק בעקבות החלטתי בה הובאה לידיעת הצדדים שהוגשו לי פרוטוקולים נוספים; ולאור זאת ראיתי לנכון לקבוע דיון נוסף להשלמת טיעוני הצדדים בעניין זה.
16.
בדיון שהתקיים ביום 18.11.18 צוין ע"י ב"כ המשיבה, כי קיימים 6 פרוטוקולים נוספים לאחר הפרוטוקול מחודש ספטמבר 2016 בו הוחלט על סיום ההתקשרות עם העותרת (שזהו הפרוטוקול האחרון שנמסר לעותרת), ועד לפרוטוקול מישיבה מיום 17.9.17, בו התקבלה החלטה ליישם את ההחלטה הקודמת על הפסקת ההתקשרות עם העותרת.
17.
בסופו של דבר למרות שלעמדת המשיבה 1 לא היה כל מקום למסור את אותם פרוטוקולים נוספים ומאוחרים יותר לעותרת, הסכים בא כוחה בהמלצתי, למסור לידי העותרת את אותם שישה פרוטוקולים נוספים. כאשר לגבי שלושה מתוכם הוסכם, כי אלו ימסרו במלואם (באותו חלק של הדיון שנגע לעותרת);ואילו לגבי 3 פרוטוקולים נוספים עמד ב"כ המשיבה 1 על כך שחלקים מסוימים מאותו דיון לא ימסרו - אותם חלקם הנוגעים לחסיון עו"ד לקוח, ושתי פסקאות נוספות הקשורות לנושאים הנוגעים לצד ג' ועניינים עסקיים, וזאת תוך הפנייה לסעיף 9 ו-10 לחוק חופש המידע.
במהלך הדיון סימן ב"כ המשיבה על גבי אותם שלושה פרוטוקול את אותם חלקים שהוא מבקש שלא ימסרו לעותרת (ראה פרו' הדיון מיום 18.11.18 בעמ' 12 שורות 26 ואילך ועד עמ' 13
שורה 7).
18.
נוכח האמור, כל שנותר להכריע בו הינו ביחס לאותם חלקים משלושת הפרוטוקולים המאוחרים, אשר ב"כ המשיבה התנגד לחשיפתם; ושאלת ההוצאות שמבקשת העותרת לפסוק לטובתה.
דיון
19.
העתירות שבפני
הוגשו כאמור על פי חוק חופש המידע, ובשתיהן עתרה העותרת כי התאגיד ימסור לה מסמכים שלטענתה היה עליו למסור ושזכותה לקבלם על פי החוק.
20.
באשר לפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של המשיבה 1 בהן נדונה הפסקת ההתקשרות עם העותרת, הרי אף בעניין זה אין חולק כי נמסרו לעותרת פרוטוקולים מישיבות בהן נדון נושא זה, כאשר חלקים מהם הושחרו כאמור.
21.
כפי שפורט לעיל, בדיון האחרון בהמלצתי הסכים ב"כ המשיבה למסור לעותרת, בנוסף, שישה פרוטוקולים נוספים
מחודש ספטמבר 2016 ועד ספטמבר 2017
. אציין, כי המלצתי לב"כ המשיבה לעשות כן, לאור העובדה כי הגם שההחלטה על סיום ההתקשרות עם העותרת אכן נתקבלה על ידי הדירקטוריון עוד ביום 28.9.16 ומכאן לכאורה יש במסירת הפרוטוקולים עד לישיבה זו כדי למלא את המבוקש על ידי העותרת בסעיף 15.5.1 לעתירה לפיה נתבקש הפרוטוקול המלא של ישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על ביטול החוזה; הרי לאחר עיון בפרוטוקולים משנת 2017 ועד לפרוטוקול מיום 18.9.17, מצאתי כי יש מקום למוסרם. שכן בפועל רק ביום 18.9.17 הוחלט על יישום ההחלטה האמורה. מכאן באופן מהותי ההחלטה על ביטול החוזה, הגם שהתקבלה כבר בספטמבר 2016 יושמה רק בספטמבר 2017 בישיבה מיום 18.9.17. המלצתי באה אף בשים לב למהות הגוף בו מדובר, כאשר מי שבע הינה תאגיד אשר קם בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב תשס"א – 2001, וכאשר מדובר בתאגיד ציבורי מסוג זה,
העניין הציבורי בקבלת מידע באשר לאופן
קבלת החלטותיו רב יותר.
22.
נותרו אפוא שלוש שאלות
להכרעה:
הראשונה
- נוגעת לפרוטוקולים שנמסרו ולשאלה האם היה מקום שהמשיבה 1 תשחיר חלקים מהפרוטוקולים שנמסרו לעותרת והאם אכן נמסרו לה מלוא הפרוטוקולים העוסקים בנושאים הרלבנטיים אליה;
השנייה-
האם יש מקום שלא למסור לעותרת את אותם חלקים בשלושת הפרוטוקולים שצוינו לעיל בדיון מיום 18.11.18.
השלישית
– שאלת החיוב בהוצאות, לגביה טענו הצדדים כאשר העותרת עמדה על פסיקת הוצאות לטובתה.
23.
באשר לשאלה הראשונה
, הרי יש ממש בטענת העותרת, כי היא אינה יכולה לדעת האם הפרוטוקולים שנמסרו לידה מכילים את מלוא הדיון העוסק בעניינים הרלבנטיים אליה, והאם אותן "השחרה" של חלקים בפרוטוקולים אכן מתחייבת, ובעניין זה
הבדיקה מונחת לפתחי משנמסרו לבית המשפט כל הפרוטוקולים המלאים. לאחר שבחנתי את הפרוטוקולים שצירפה העותרת לתגובתה – הפרוטוקולים "המושחרים" אותם היא קיבלה מן המשיבה 1, אל מול הפרוטוקולים המלאים שנמסרו לידי ע"י התאגיד, מצאתי כי אכן אותם חלקים שהושחרו אינם נוגעים לעותרת והדיון בהם הוא בנושאים אחרים. על כן בדין המשיבה 1
השחירה אותם, וכך אף אותה פיסקה אשר נוגעת לדברי ב"כ העותרת בדיון. מכאן שהפרוטוקולים שנמסרו ביחס לשנת 2016 נמסרו כנדרש ואותן השחרות הינן במקומן.
24.
באשר לשאלה השנייה
, הרי ההכרעה שנותרה הינה בשאלה מצומצמת הנוגעת לחלקים מסוימים בשלושה פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון המשיבה 1 בשנת 2017: פרוטוקולים מיום 28.2.17, 9.5.17 ו-25.7.17.

א.
אשר לפרוטוקול מיום 28.2.17
(שסומן על ידי מש/2/ב) במהלך הדיון, צמצם ב"כ המשיבה 1 את התנגדותו למסירת הנאמר בשתי פסקאות בעמ' 5 ובעמ' 6 וסעיף כה בעמ' 5 (פסקאות אשר סומנו על ידו בגוף הפרוטוקול של ישיבת הדירקטוריון במהלך הדיון). עיון בשתי הפסקאות בעמ' 5 ובעמ' 6 לאותו פרוטוקול מעלה, שאכן הן חוסות תחת החיסיון של עו"ד לקוח, כאשר העותרת עצמה ציינה כי היא אינה מבקשת את אותם חלקים החוסים תחת חסיון זה.
פסקה נוספת אותה ביקש ב"כ המשיבה
1 שלא לחשוף, הינה פסקה כה' בעמ' 4. ביחס לפסקה זו, הוגש מסמך שנכתב על ידי ב"כ המשיבה במהלך הדיון (סומן על ידי מש/1/א), בו ניתן הסבר מדוע אין מקום לחשוף אותו, כאשר צוין שהדברים נוגעים אף לצד שלישי. באשר לסעיף זה מצאתי לקבל את טענת המשיבה 1, כי אין מקום לחייבה בגילוי האמור בשל כך שהאמור מתייחס לעניינים הנוגעים למו"מ עם גוף שמחוץ לרשות, ואף נוגע לעניינים מסחריים אליהם מתייחס סעיף 9 לחוק חופש המידע, ככאלו שהרשות לא תמסור מידע לגביהם.
נוכח כך
באשר לפרוטוקול זה הנני מורה, כי המשיבה תמסור לידי העותרת את הפרוטוקול כפי שהוגש לבית המשפט (כאשר הקטעים שאינם נוגעים לעותרת הושחרו). פרט לכך, שאני מתירה למשיבה להשחיר את אותן שלוש שורות שסומנו על ידי ב"כ המשיבה בעמ' 5 ושורה אחת שסומנה על ידו בעמ' 6 כאשר מדובר בדברים שנאמרו מפי ב"כ המשיבה 1 ואכן
חוסים תחת חסיון עו"ד לקוח, אשר אף העותרת לא עמדה על קבלתם, וכן את האמור בסעיף כה. למען הסר ספק מובהר, כי יתר הקטעים שסומנו על ידי ב"כ המשיבה 1 בעמ' 3 ובעמ' 4 לפרוטוקול זה ימסרו במלואם, שכן למעשה , למרות שבתחילה
ציין כי אלו חוסים תחת יחסי עו"ד לקוח, הרי לאחר שבחן אותם שוב ובהתאם להמלצת בית המשפט ציין, כי אין מניעה למסור גם אותם.

ב.
באשר לפרוטוקול מיום 9.5.17
, הרי ב"כ המשיבה התייחס לפסקה בעמוד 5 אותה סימן בגוף הפרוטוקול שהוגש לי, כאשר באותה פסקה ביקש שימחק שם החברה המצוינת שם וכן המספרים שצוינו שם ביחס למחיר מסוים וכן שמה של אותה חברה שצוין גם בתחתית העמוד. לאחר שבחנתי את הדברים, נראה כי יש טעם שלא לחייב את המשיבה 1 במסירת אותו מידע, וכי שמה של אותה חברה ואף המחירים הנקובים שם הינם בבחינת עניין מסחרי ואף נוגעים לצד ג' ומכאן שהרשות רשאית שלא למוסרם, כפי שנאמר בסעיף 9 לחוק חופש המידע. נוכח האמור, יימסר פרוטוקול זה באופן שניתן יהיה למחוק בו את השם של החברה ואת המחירים עצמם, ולא מעבר לכך, וזאת אך ורק בנוגע לאותה פסקה בעמ' 5.

ג.
באשר לפרוטוקול מיום 25.7.17
, הרי ב"כ המשיבה הסכים למסירת כל הפרוטוקול למעט פסקה אחת בעמ' 5 בראשית העמוד, בה מצוינים דבריו כיועץ משפטי. נראה כי יש טעם באמור שכן אף כאן המדובר דברים החוסים תחת חיסיון בין עו"ד ללקוחו, ומכאן הפרוטוקול באותו חלק של הדיון הנוגע לעותרת יימסר במלואו, למעט פסקה זו.
25.
אשר לשאלת ההוצאות, ה
רי
שעה שעומדת בפני
בית המשפט הכרעה בשאלת ההוצאות על בית המשפט
לבחון שאלה זו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה שעיקרם בחינת הצידוק בהגשת העתירה, התנהגות בעלי הדין בטרם הוגשה העתירה, וחשוב מכך האם עצם הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד המבוקש.

"בפסיקה נקבע לא אחת כי "בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים כדי לעמוד על זכויותיו. כפועל יוצא מכך חייב בעל דין להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו. עם זאת, לעתים - ובמיוחד בהליכי בג"צ - חוזר בו בעל דין מעתירתו לאחר שזכה בסעד המבקש על ידו, או בחלקו, ובמקרה זה שאלת החיוב בהוצאות נקבעת, בנסיבות כל עניין, תוך בחינת הצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל" (בג"ץ 703/89 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות 12.7.1990) (להלן: עניין ענת מכבסת קיטור)). עוד הודגש בפסיקה כי "ככלל, במצב בו אין הכרעה שיפוטית הקובעת את צידקת הגשת ההליך, ראוי כי בעל הדין שגרם להוצאות הוא שישא בהן" (בג"ץ 9465/07 "מסע אחר" בע"מ נ' שר התקשורת, פסקה 6 (31.5.2009))"
[בג"ץ 6139/16 נטו מלינדה סחר בע"מ נ' הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס (פורסם בנבו, 04.09.2017)].
26.
יישומם של עקרונות אלו מוביל למסקנה, כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת במובנים רבים, ומכאן שיש מקום לפסיקת הוצאות אם כי אלו יהיו מתונות, בשים לב לעובדה שאכן המשיבה 1 מסרה את המסמכים הנדרשים לעותרת, ואף הסכימה בדיון האחרון למסירת הפרוטוקולים הנוספים המאוחרים לישיבה בה נתקבלה ההחלטה על הפסקת ההתקשרות בשנת 2016,
למרות שאין לומר שאלו נדרשו באופן ברור ומפורש בעתירה.
27.
עם זאת והגם שהמשיבה 1 הסכימה בסופו של דבר למסירת כל הפרוטוקולים (למעט אותם חלקים שביקש להימנע ממסירתם וקיים לכך הצדק); וזאת כאשר צוין כי האמור הינו למרות שלעמדתה יש טענות משפטיות כבדות משקל כנגד מסירתם; עדיין לטעמי היה מקום למסור ולו חלק מהמסמכים עוד קודם לכן; כאשר העותרת אף ציינה כי תשובות הממונה על חופש המידע בתאגיד היו לקוניות, ונראה כי לא היתה בחינה עניינית ממשית טרם הגשת העתירות של בקשות העותרת.
28.
נוכח האמור, נוכח כך שבמקרה זה הגשת העתירות היא שהובילה לקבלת הסעדים, יש מקום לפסיקת הוצאות מסוימות לטובת העותרת, זאת אף בשים לב למספר הדיונים והתגובות שהוגשו עד לקבלת הסעד.
סיכום
29.
אשר על כן, העתירות מתקבלות בהתאם להסכמת הצדדים כמצוין לעיל, ובמסגרתן נמסרו כבר המסמכים שפורטו. בנוסף, המשיבה 1 תמסור לעותרת את ששת הפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון מחודש דצמבר 2016 ועד לישיבה מיום 17.9.17. זאת באותו אופן שנמסרו הפרוטוקולים הקודמים (תוך השחרת החלקים בדיון שאינם נוגעים לעותרת). שלושת הפרוטוקולים שלגביהם הייתה הסכמה מלאה ימסרו באופן האמור, ושלושת הפרוטוקולים שצוינו בסעיף 24 לעיל יימסרו תוך השחרת הקטעים כפי שפורטו שם .
המשיבה 1 תמסור את הפרוטוקולים לידי העותרת בתוך 21 יום מהיום.
30.
באשר להוצאות לאור מכלול נסיבות העניין הנני מחייבת את המשיבה 1 לשאת בהוצאות העותרת בשתי העתירות בסך של 10,000 ₪.
הפרוטוקולים שהוגשו יוותרו במעטפה סגורה בתיק בית המשפט.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום יג' כסלוי"ג כסלו תשע"ט, 21 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.












עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 18752-12/17 מנרב תשתיות (1993) בע"מ נ' בעת"מ, מי שבע - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ ( גם בעתירה )עו"ד יוגב מינס ועו"ד צפריר סולומון, אריק שאו (פורסם ב-ֽ 21/11/2018)